שוקלית היקרה
אני קוראת את הדברים שכתבת, וליבי יוצא אלייך. את מתארת כמה שאת סוערת מבפנים לעומת איך שאחרים רואים אותך מבחוץ. מדברייך אני מבינה שהחברים מסביב לא מודעים למצוקה בה את נמצאת. קשה לשמוע שאת מתמודדת לבדך, ואני רוצה להושיט לך כאן יד לעזרה. אני מבינה שלא קל לך להיפתח ולספר מה עובר עלייך, ואני שמחה ששיתפת פה במה שאת מרגישה. אני חושבת שזה מעשה אמיץ מאד. טוב עשית שפנית וכתבת את אשר על לבך, אין סיבה להישאר לבד עם התחושות האלו, ודעי שתמיד ימצא כאן מי שישמח לחלוק אתך את המשא.
הדימוי שלך את מצב הרוח כגלים אלי חוף נגע לליבי. זה בוודאי מצב לא פשוט להתמודד אתו. האם תוכלי בבקשה לשתף מה למשל משפיע על מצב הרוח שלך? אני חושבת שהמחזוריות של תקופות טובות יותר טובות פחות הן חלק טבעי מן החיים, ממש כמו הגלים בחוף. אני לא מכירה מישהו שיכול באמת להיות כל הזמן רק שמח, וזה בסדר להפגין גם את הצד העצוב שלנו כלפי חוץ. ולפעמים דווקא מהחלקים הקשים יותר בחיים נולדת הזדמנות להכיר את עצמנו טוב יותר, לצמוח ולהיות חזקים יותר. העובדה שאת ממשיכה לתפקד על אף הקושי והכאב שמרים ראש מדי פעם, מעידה על הכוחות הפנימיים שבך.
אולי תוכלי להכין רשימת 'לשעת חירום' ובה לציין כל מיני דברים ופעילויות שמשמחים אותך ויכולים לעזור לך להעביר את הימים הקודרים יותר בקלות. אפשר וכדאי גם לשתף מישהו סביבך במה שעובר עליך, או לכתוב אלינו ממש כאן. 'כל עוד הנר דולק - אפשר לתקן'. אז גם אם עכשיו קשה וכואב, דעי לך יקרה, שיש עוד הזדמנות לשינוי. את שואלת, 'איזה פתרון יכול לעזור?' ומזכירה את חברתך שעברה לעיר אחרת וזה עשה לה טוב. האם תוכלי לספר לי עוד על אותה חברה?
מעבר לעיר אחרת יכול להיות הזדמנות להתחיל מחדש, להכיר חברים חדשים ואולי להרגיש יותר טוב עם עצמך באופן כללי. אבל יכול להיות שבשביל זה לא חייבים להרחיק לעיר אחרת.. התחלה חדשה צריכה להיות מלווה בשינוי שבא מבפנים, וזה הדבר העיקר. המקום הוא הרבה פעמים בעיקר תפאורה, ואיך שאנחנו תופסים את המציאות היא מה שיקבע אם נרגיש שם טוב יותר או פחות. נסי לחשוב: איך היית רוצה שיראו חייך לאחר מעבר לעיר אחרת? האם תוכלי לפעול כדי להשיג זאתעוד לפני מעבר הדירה?
אני מאחלת לך שבהמשך תרגישי שאת מסוגלת לחייך מבפנים, גם בתקופות הפחות טובות. חיוך כזה יכול לבא, כשמשתפים בקשיים ומגלים שיש מי שיחלוק אתך ויעזור. חברי אמת יוכלו להתמודד עם השדים הפנימיים שיש לכל אחד מאתנו. ואת אלו שמתייחסים בצורה שלא מתאימה לך, אני מציעה לך להרחיק מחייך. אז נכון, זה לא תמיד קל לשתף אחרי במה שבאמת עובר בראש, בלב... אבל כמו שד"ר סוס אומר, 'בשביל כל העולם אתה יכול להיות אדם אחד, אבל בשביל אדם אחד אתה יכול להיות כל העולם'. שווה לחפש את האדם המיוחד הזה, שאיתו מרגישים בנוח, ולטפח את החברות איתו, בצורה הדדית ופתוחה.
מחבקת אותך
ומזמינה אותך לחזור ולשתף כאן במה שעובר עליך,
סימבה.
