ברית מילה זה בריא?

[רון סי]

זה לא סיבוך של המילה

זה סיבוך של טיפול לקוי בתינוק הנימול. הורים שמזניחים את ילדיהם יכולים להביא לכל מיני פגיעות בהם. באותה מידה אפשר להודיע שהיצרות פתח השופכה היא "סיבוך" שנובע מלידת התינוק.

 

[חתול הצשייר]

עובדה

שהוא הרבה יותר נפוץ אצל נימולים. אתה הרי טוען לכל מיני זיהומים שיותר נפוצים אצל ערלים. על אותו משקל אני יכול לומר: "שישמרו על הגיינה". עלייה דרסטית במקרי היצרות פתח השופכה באכלוסיית הנימולים אכן מבססת את היותה סיבוך מילה לתווך הרחוק.

 

[רון סי]

אתה יכול להגיד

אבל זה יעזור פחות, ולא תמיד. לא כל סוגי הבלאניטיס קשורים להגיינה, ובכל מקרה יותר קשה לשמור על ההגיינה של פין ערל מאשר על פין נימול. חוסר הגיינה של התינוק יוביל לבעיות בכל מקרה, בין שנימול ובין שלא. ההבדל הוא, שאם הוא נימול יותר קל, ויותר בטוח, לשמור על ההגיינה שלו, ויש הרבה פחות בעיות שצפויות. זאת, בנוסף להקטנת הסיכון לחלות במחלות מין. "בונוס קטן" שעשוי להציל חיים.

 

[חתול הצשייר]

והרבה יותר קשה

לשמור על נימול שלא יקבל היצרות השופכה מאשר שלם. על אותו משקל. ולנשים נימולות גם יש פחות סיכוי לחלות באיידס. קח קבוצה של נשים תמול אותן ותשווה עם נשים שלא נימולו. כעבור שנה תבדוק מי קיבל יותר איידס.

 

[רון סי]

להפך - יותר קל

לשמור על נימול שלא יחטוף שום סיבוך. פשוט צריך לשמור על חיתול נקי. לא צריך להתעסק עם העורלה. זה הכל ענין של תשומת לב ההורים.

 

[חתול הצשייר]

אז איך תסביר

את זה ש7.3% מהנימולים סובלים מהיצרות השופכה בעוד הערלים לא? זה מוכיח כי הנימולים נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה בהרבה בנושא מה שמוכיח את הטענה כי זה סיבוך מילה. ועם העורלה לא צריך להתעסק בכלל עד ההיפרדות ואז כבר אין חיתולים.

 

[רון סי]

האחוז המצוטט חסר משמעות

היצרות פתח השופכה היא בעיה שמקורה התנהגות ההורים כלפי בנם הנימול, במישור הטיפול בפין שלו, ולא בעיה שנובעת מפרוצדורת המילה עצמה. זה כמו שתכנס לניתוח כלשהו, תצא ממנו בהצלחה, ואז תישלח הביתה עם הוראות לשמור על הגיינה. לא תשמור, והפצע יזדהם, מה שיכול להוביל לכל מיני צרות. האם הזיהום, והצרות האלה, הן סיבוך של הניתוח? כמובן שלא. הניתוח עבר בהצלחה. הסיבוך מקורו בהתנהגותך. כל מחקר על היצרות פתח השופכה איננו מחקר רפואי, אלא מחקר סוציולוגי. הוא מתאר את רמת השמירה על הגיינה של הפין הנימול בחברה בה הוא נעשה. במקרה של המחקר המצוטט, מדובר על צפון ויסקונסין. אין לזה שום השלכות על שום מקום אחר. בישראל, למשל, בה יש מודעות והבנה גבוהים לטיפול בפין הנימול בכל גורמי הרפואה והדרכת ההורים, אפשר שהאחוז הזה יהיה נמוך בהרבה. בישראל לא נעשה מחקר, וכל עוד לא ייעשה כזה, אין על מה לדבר.

 

[חתול הצשייר]

סבבה

אז כל הבעיות כביכול שעלולות להתפתח בעורלה (זיהומים וכו') הם לא תופעה של העורלה אלה חוסר ציות להוראות שימוש. הטבע נתן להם עורלה שהיא בסדר גמור והם פשוט לא יודעים להשתמש בה. איך שלא תפרפר האחד נכלל בשני. כנגד האחוז הגבוה יותר של דלקות יש אחוז גבוה של היצרות השופכה.

 

[רון סי]

אז זהו, שלא

במקרה של העורלה, מדובר בבעיות שנובעות מעצם קיומה, לא מתוך אי ציות לאיזו הוראה של רופא. הבעיות שקשורות לעורלה לא כולן ניתנות למניעה בטיפול. למשל הפימוזיס. אבל מה שחשוב יותר, לגבינו בישראל, הוא שכאן אין מודעות לטיפול בעורלה, בעוד שיש מודעות חזקה לטיפול בתינוק הנימול. לכן כאן, מבחינה זו, הרבה יותר סביר שיהיו סיבוכים הקשורים לעורלה, מאשר כאלה הקשורים למילה. לכן אין זה נכון שהאחוזים שקולים. אולי בארצות אחרות כן. פה - לא.

 

[חתול הצשייר]

אתה טועה

רוב מוחלט מ"בעיות" העורלה קשורות באחת משניים: 1) זיהום\דלקת 2) הפשלה שניהם קלים ביותר למניעה. זיהומים ודלקות הם עניין של הגיינה באותה רמה לפחות כמו היצרות השופכה. פימוזיס ניתן לפתור על ידי מתיחה של סיבי השריר הסוגרים את העורלה. זוהי פעולה לא כירורגית ופשוטה למדי. רק כאחוז ממקרי הפימוזיס דורשים התערבות ניתוחית. לעומת זאת היצרות השופכה דורשת לרוב התערבות ניתוחית. מכיוון שהצירות השופכה כמעט ולא מתרחשת אצל ערלים אז אנחנו רואים כי מילת הילד מעלה באופן משמעותי את הסיכון שלו להיצרות שעלולה לדרוש ניתוחים. ומה שיותר חשוב הוא שעדיין לא קיבלתי ממך תשובה: אם היית חי במצרים האם היית מל את ביתך? הרי יש מחקרים שמראים שלנשים נימולות יש פחות זיהומים ופטריות. אני מניח שאתה לא יכול לענות על השאלה הזו בלי לבייש את עצמך.

 

[רון סי]

להפך

לא כל מקרי היצרות פתח השופכה דורשים התערבות כירורגית, ואם בישראל שיעור המקרים האלה עומד, נגיד, על פחות מאחוז, אז זה מתאזן יופי עם מקרי הפימוזיס שדורשים התערבות כירורגית, ועוד יוצאים ברווח ממניעת שאר הצרות, שבישראל יכולות להתרחש הרבה יותר בגלל חוסר המודעות. מצרים: שאלה זו חסרת משמעות. אני לא חי במצרים, וגם לא הייתי הולך לחיות שם בשום אופן. באותה מידה אתה יכול לשאול אותי מה הייתי עושה לו הייתי חי על צדק. אינני חי על צדק, לא יכול לחיות שם, וגם לא רוצה. לבייש את עצמך: בינתיים מי שחוזר ומבייש את עצמו הוא דווקא אתה, בייחוד דרך נקיטת שפה בלתי ענינית ומבישה כמו במשפט האחרון בהודעך זו. אם אינך מסוגל לפנות אלי בכבוד, למרות סדרת החינוך שהעברתי אותך פה לפני זמן לא רב, אז מוטב שתיקח את המלצתך שלך, העומדת בתואם עם דעת שאר חברי הפורום, ותפסיק לפנות אלי.

 

[חתול הצשייר]

אני אגיב לך

כל עוד אתה כותב הודעות בלתי מתלהמות ולא מנסה סתם למלא שירשורים בלתי קשורים בהודעות. במקרה זה אני רואה טעם להגיב עד כה. העניין עם הבושה היה בגלל שכבר שאלתי אותך שאלה זו מספר פעמים ולא קיבלתי תשובה. גם עכשיו קיבלתי אחת מתחמקת. בו נמקד את השאלה: אם אתה היית חי בחברה בה כולם (או כמעט כולם) מלים את בנותיהם והעניין הוא חלק מהתרבות ומהמסורת וגם אתה היית שייך לאותו עם שחלק מהמסורת שלו זה למול את בנותיו, האם היית עושה זאת? האם אתה באופן כללי רואה פסול במילת נשים או שהיית מסכים לזה אם זו הייתה המסורת של העם שלך ואין לך לזה התנגדות עקרונית? לגבי העורלה: שוב, אחוז מתוך מקרי הפימוזיס לא מכל האוכלוסיה. לא אמרתי שכל מקרי ההיצרות, אמרתי רוב. ואכן רובם דורשים זאת. נ.ב. סדרת חינוך? אני רואה שאתה באמת טוב בלשכנע את עצמך. אבל זו זכותך להאמין במה שבא לך.

 

[רון סי]

הצורך בניתוח לתיקון פימוזיס

יכול להגיע ל-20% מהמקרים. לעיתים עלולה להדרש אפילו מילה.

 

[חתול הצשייר]

מה זה יכול להגיע?

פימוזיס הרבה פעמים מתקנים בניתוח ללא צורך. סיבי השריר בעורלה ניתנים למתיחה כמו כל סיב שריר אחר. דבר זה מאפשר בקלות לפתור את הפימוזיס. אפילו עור ניתן למתיחה כך שגם מקרים קשים יותר ניתן לפתור. מילה לא "נדרשת" לעולם במקרה של פימוזיס. מה שנידרש זה ניתוח שהורים לפעמים מעדיפים כמילה. תמיד ניתן לעשות ניתוח חלופי שיחתוך את קצה העורלה לאורך במקור להסיר את העורלה וכך יפתח כל פימוזיס שהוא. ואני עדיין לא קיבלתי תשובה לגבי השאלה הקודמת על מילת נשים ....

 

[רון סי]

הרבה פעמים מתקנים

וב-10%-20% מהמקרים צריך טיפול כירורגי. לא 1% כמו שאתה כתבת. במקרה של BXO, שיכול להתרחש בכמעט אחוז מהמקרים, תדרש הרבה פעמים מילה. לא קיבלת תשובה: ודאי שקיבלת. הנה כאן.

 

[חתול הצשייר]

זו לא תשובה למה ששאלתי

קרא את השאלה ששאלתי בממוקד אחרי התשובה שלך. האם אתה מתנגד באופן עקרוני למילת נשים כן או לא ולמה? אם זהות העם שלך הייתה למול נשים היית עושה זאת?

 

[רון סי]

זו בפירוש תשובה לשאלה ששאלת

שאלת שאלה חסרת משמעות, והתשובה היחידה שניתן לתת לשאלה כזו היא, שהיא חסרת משמעות.

 

[חתול הצשייר]

היא בעלת משמעות

אתה פשוט מפחד לענות עליה. אולי אפילו לעצמך. אם אתה נגד מילת נשים אז מה כל כך קשה בלהגיד: אני נגד מילת נשים באופן עקרוני ואני חושב שזה דבר רע. אם אתה בעד מילת נשים אז למה להתבייש בזה? הרי בטח יש לך טיעונים לבסס את עמדך? אתה נוהג לתת אסוציאציות אנולוגיות (כמו בגדי בנות) ואני הולך הרבה פחות רחוק. אני שואל אותך באופן מעשי שאלה שקיימת בעולם. זו לא שאלה חסרת משמעות כי מילת נשים מתבצעת בעולם. השאלה היא האם אתה נגדה (ולמה) או בעד (ולמה).

 

[רון סי]

לא נכון, אין לה שום משמעות

אני לא יכול לענות עליה, משום שהיא בכלל לא מכוונת אלי. אין לה שום משמעות עבורי. אני יהודי, שחי בישראל, ותרבותי מערבית באופיה. השאלה שלך, כפי שאתה בעצמך מגדיר, מכוונת לאדם מוסלמי, שחי למשל במצרים, ותרבותו איננה מערבית. אם אתה שואל משהו אותי, אז תשאל שאלה שמכוונת אלי. אם אתה רוצה לשאול מוסלמי מצרי, אז תפנה את שאלת לאדם המתאים. עבורו יש לה משמעות.

 

[חתול הצשייר]

רגע, אבל

אתה טוען שהורדת קצות עצבים מאיבר המין אין בה כל רע נכון? אז עזוב אותך רגע ממוסלמי או לא מוסלמי. אתה עכשיו הייתה נולד במדינה כלשהי שהכל בה אותו דבר (אפילו מלים ילדים בגיל 8 ימים) אבל גם מלים נקבות. מה היית עושה? זו בהחלט שאלה שלא אמור להיות לך קשה לדמיין. אם היהדות כפי שאתה מגדיר אותה הייתה מבקשת מילת נשים האם הייתה עושה זאת לביתך? בתרבות שלך כיום ובתפיסה שלך. הדבר היחיד ששונה שזה מה שהיה מקובל מסורת של העם שלך. או שנשאלת שאלה נוספת: האם אתה בעד חוק האוסר על מילת נשים?