ה-חיסרון במילה (בהגדרה) הוא כמובן הסרת העורלה
שהיא חלק בלתי נפרד מהפין ומתפקודו הטבעי. היא שומרת על הפין איבר פנימי, היא שומרת אותו הרבה יותר לח, היא משנה את המכניקה בקיום יחסי מין (לטובה, זה התפקוד הטבעי, כן?) והיא עשירה בעצבים ייעודיים שונים מאלה שקיימים בפין עצמו.
 
אם תהית למה בארה"ב המילה נעשתה נפוצה בקרב נוצרים בסוף המאה ה-19, הסיבה לכך היא ד"ר קלוג, ההוא מהקונפלקס. הוא סבר (שלא בצדק, כידוע) שהסרתה תמנע אוננות (כי היא מעלה את ההנאה ואת המשחק) ושאוננות היא (כמובן) דבר רע... וכך החלה מסורת שנמשכת עד ימינו, אם כי היא כבר די בדעיכה. האחוזים בארה"ב בירידה תמידית.
 
הסיבה לכך, בין היתר, היא זכויות אדם. גם תינוק הוא אדם, והוריו אומנם נדרשים לקבל עבורו אין ספור החלטות בינקותו ובילדותו, אבל לא כל דבר נחשב לגיטימי (ויש לא מעט דברים שאסורים מפורשות בחוק). הרי לו הורים היו רוצים להוריד לתינוק חתיכה מתנוך האוזן, תהליך הרבה פחות כואב, שלא ישפיע על תפקוד האוזן כלל, היו כולם מזדעקים, גם במועצה לשלום הילד, גם רשויות הרווחה...
 
אבל להוריד לו חתיכה מאיבר המין? עם אדם שאינו רופא, במקום שאינו חדר ניתוח? כן, בבקשה, למה לא, לכו על זה... כי זו מסורת, כי זו נורמה, כי זה משהו שנחשב להגיוני תרבותית ולכן רבים לא עוצרים לחשוב מה ההשלכות ולמה בעצם לעשות.
 
אפוטרופסים מחויבים לדאוג לתינוק, לשמור על זכויותיו, להגן על גופו... ברית מילה היא בדיוק ההפך מכל אלה. היא לא שומרת על גופו או על זכויותיו ליהנות מאיבר מין טבעי לכל ימי חייו, היא מסירה ממנו חלק בריא ותקין בלי צורך רפואי. וכן, אין צורך רפואי לקחת תינוק שאך נולד ולהסיר ממנו חלקים בריאים (אם הוא חולה דוחים, כידוע, וגם אם יש בעיה אורולוגית).
 
מילה התפתחה באזור הזה של המזרח התיכון, טקס שנעשה בגברים בוגרים להגנה מסכנות, לפני מלחמה, מכל מיני אמונות של מזל והצלחה. היהדות אימצה אותה, בהתחלה כנראה לא בתינוקות (ע"ע ציפורה ומילת בני משה) וככל הנראה המילה המקורית כללה הסרה חלקית בלבד של העורלה (בלי פריעה, ע"ע). אבל כדי למנוע תופעה של "מתייוונים" או יכולת למשוך את העורלה, החלו בתקופת בית שני/חז"ל להסיר את כולה.
 
בהמשך אימצו אותה גם המוסלמים, כידוע, ולימים גם עמים אחרים, אבל לא מסיבות בריאותיות אלא מסיבות של דת, אמונה, מסורת וכו'. גם כיום חילונים רבים שהם כופרים גמורים ולא מקיימים אף מצווה (ולא כורתים ברית עם אל שהם לא בהכרח מאמינים בו) עושים זאת מסיבות של מסורת, שייכות חברתית, לחץ חברתי (מהמשפחה, מהסביבה, מחשש שהילד יהיה "חריג") וכו', לא מסיבות רפואיות.
 
האם יש להסרת העורלה יתרונות רפואיים? מעטים, ולא מצדיקים מילה שגרתית, כפי שכתבו אפילו רופאי הילדים בארה"ב (שמתפרנסים ממנה). כמובן, כשמסירים חלק מהגוף, הוא כבר לא יוכל להזדהם יותר, לפתח דלקת, סרטן או כל בעיה אחרת. אבל האם זו סיבה הגיונית להתחיל להוריד חתיכות מגוף בריא? ודאי שלא, ולכן לא עושים זאת באף איבר. אפילו פרקטיקות כמו הסרה אוטומטית של איברים שנוטים להיות מודלקים באחוזים גבוהים יחסית כמו כריתת שקדים בילדים (הייתה מקובלת בברה"מ, להבנתי) או כריתת תוספתן בכל ניתוח בטן כבר הופסקו.
 
אז מה יכולים להיות יתרונות המילה, לכאורה?
 
הפחתת דלקת בדרכי השתן – טענה שנסמכת על מחקר אחד, כנראה היה בעייתי, וגם הוא מצא יתרון רק בשנה הראשונה (מהשנה השנייה לחיים הסטטסטיקה דווקא לטובת הלא-נימולים). ובלאו הכי דלקות בדרכי השתן נדירות יחסית בבנים ונפוצות הרבה יותר בבנות, ואף אחד לא חושב לחתוך לנו שום דבר בשל כך (תודה לאל). יש אנטיביוטיקה ומטפלים כמו בכל זיהום אחר בגוף. לא מתחילים לקצור איברים, ועוד מראש... האם יתרון זניח כ"כ הוא סיבה לוותר על חלק מאיבר לכל החיים? אין כאן שום היגיון אנושי או רפואי.
 
הפחתת הסיכון לסרטן הפין – סרטן נדיר שקורה (אם קורה) בגיל מבוגר, לרוב 50+. שוב, האם זו סיבה לחתוך לתינוק את העורלה מראש לכל ימי חייו? סרטן השד נפוץ בהרבה (1 מ-9, כידוע) ואיש לא מציע לכל הנשים (גם אלה שסיימו ללדת ולהניק) כריתה של השדיים. אפילו נשים שנושאות את הגן עם המוטציה לסרטן לא בהכרח עושות זאת. ובכל מקרה, זו צריכה להיות החלטה של כל אדם לגופו. אין שום היגיון בכך שההורים יקבלו החלטה עבור תינוק שתשפיע עליו בגיל 50+. יהיו לו עשרות שנים בבגרותו להחליט אם זה מתאים לו או לא.
 
הפחתת הסיכון לסרטן צַוואר הרחם – לא משמעותית, ולראיה, יש גם בישראל ורוב הגברים כאן נימולים... ובכל מקרה כיום יש חיסון נגד פפילומה, אז אין סיבה לעבור ניתוח מיותר לחינם.
 
הפחתת הסיכון לאיידס – נסמך על נתונים מאפריקה מוכת האיידס, וגם המחקרים האלה שנויים במחלקות ולא חסרה עליהם ביקורת. כך או כך, שם ערכו מילה לגברים בוגרים (בהסכמתם) ולכן אם גבר בוגר מעוניין להסיר לעצמו את העורלה מהסיבה הזאת, זו בחירה שלו. כידוע, יש לא מעט דרכים בימינו להתמודד עם מניעת איידס (הראשונה בהן – קונדום), עובדים על חיסון, יש תרופות למניעה (לבני/בנות זוג של נשאים) ויש תרופות לטיפול לנשאים. גם כאן, זו החלטה של אדם בוגר כיצד לנהל את חיי המין שלו ולא החלטה שהוריו צריכים לקבל עבורו מייד לאחר לידתו.
 
מהם הסיכונים והבעיות במילת תינוקות?
הנפוץ ביותר הוא דימום. אומנם מצב מסכן חיים בתינוק, אבל הולכים למיון וזה נפתר, ומאחר שמדובר בניתוח, זה גם לא מפתיע. לו באמת היה מדובר בניתוח הכרחי, זה בהחלט סיכון סביר (לפחות בעיניי).
 
הידבקות בהרפס היא בעיה חמורה (שיכולה גם להוביל למוות, וקרו מקרים), אבל קל למנוע אותה אם מוותרים על מציצה (למשל אם לא נותנים למוהל לבצע את הפעולה אלא הולכים לרופא) או מתעקשים שהוא ישתמש בצינורית, כפי שגם מדריכים אותם לעשות.
 
בעיות אחרות, נדירות יותר אך קיימות, הן כמובן חיתוך יתר (משמעותי) ופגיעה באיבר המין. כשזה נופל עליך זה ב-100% וזה חמור ולכל החיים, אז פחות מנחם אותך שרוב המילות מצליחות...
 
רשימה של קישורים לכתבות על סיבוכי מילה שהגיעו לתקשורת:
http://www.gonnen.org/?p=36
 
עקמת הפין:
https://www.szmc.org.il/heb/departments/peds-urology/procedures/penile-surgery/peyronies-disease/
 
 
הבעיה היא שלפעמים נעשה חיתוך יתר (או חיתוך לא סימטרי) פחות משמעותי, כזה שלא רואים בינקות כשאיבר קטן ולכאורה הכול נראה תקין; עד שהגבר הצעיר/נער מתחיל לחוות זקפה וצובר ניסיון מיני וחש עור מתוח מדי, נטייה א-סימטרית, בסיס פין שעיר (כי העור נמשך מכיוון האשכים אל הפין) ועוד תופעות לא נעימות של חוסר עור שנובע ממילה לא מוצלחת, אבל לא סביר שהוא מודע לכך או יודע לקשר, הוא בד"כ חושב שככה איבר המין שלו כי זה מה שהוא מכיר כל חייו, ולא מבין שזה לא המצב הטבעי אלא עבודה של המוהל למעשה. זו כבר בעיה שאיש לא סופר בסטטיסטיקות של סיכוני מילה, כי היא לא מתגלית בינקות מייד אח"כ אלא רק אחרי שנים רבות, כאמור.
 
דווקא במילת בוגרים זו אינה בעיה, אגב, כי לא צריך לבצע פריעה (העורלה כבר נפרדה מהעטרה באופן טבעי, לא צריך לקרוע), כי עובדים על איבר בגודל מלא, אחרי שהסתיימה הגדילה (זה מה שעושים בכל ניתוח פלסטי, ולא בכדי) וקל יותר לראות מה עושים.
 
אחרון חביב, תופעה נפוצה יחסית (כ-10%) שלא נחשבת לסיבוך של מילה אלא לתופעה "טבעית" היא היצרות השופכה. חושבים שזה כנראה נובע מהצטלקות לא טובה של המילה כי העור נצרב בשתן בתוך החיתול (איזה כיף, אה?) וזה מצב לא נעים לתינוק (ולהוריו...) שלא פעם מצריך ניתוח (נוסף) לתיקון. גם על זה לא מדברים הרבה, אבל זו תופעה ידועה ומוכרת לרופאים.
https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/urology/Pages/narrow_urethra.aspx