הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת דנה בנושא פיקוח על מוהלים

trilliane

Well-known member
מנהל
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת דנה בנושא פיקוח על מוהלים

ביום שני האחרון (25/12/17) בכותרת:
43 תינוקות מאושפזים ורק מוהל אחד מזומן לבירור מדי שנה: הפיקוח על מוהלים ע"י הרבנות הראשית
http://m.knesset.gov.il/Activity/committees/Children/Pages/CommitteeAgenda.aspx?tab=3&ItemID=2025269
הפרוטוקול טרם עלה לאתר, אבל יש שם קישור לשידור הישיבה.

גיליתי על אודותיה בזכות כתבה ב"כיכר השבת" (אני לא קוראת שם קבוע, חיפשתי בגוגל משהו אחר והגעתי אליה) בכותרת "סוער בכנסת: האם יש סיבוכים בברית המילה?". בכתבה בחרו להראות רק קטע קטן שהתמקד בדבריו של חבר הכנסת אורי מקלב (יהדות התורה) ובאופן לא מפתיע, הציעו את הדברים באופן שהתאים להם...

רציתי לראות מה אמרו חברי הכנסת האחרים ולשם כך צפיתי בשידור (כשעה ורבע), היה מעניין מאוד... סיכמתי חלק מהדברים (זה לא הכול) ותמללתי באופן מדויק כמה נקודות שנראו לי מעניינות / חשובות במיוחד.

את הישיבה ניהלה חברתה הכנסת איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני).
ראשון הדוברים היה חבר הכנסת אלעזר שטרן (חובש כיפה מ"יש עתיד"). הוא הביע שאת נפש מהמקרה של המוהל ש"התאמן" על תינוקות אתיופיים ולא ספג ענישה מהותית מטעם הרבנות.
לקראת סוף דבריו (05:16) אמר:

תראו, יש כאלה שמנסים להתכחש. מספר התינוקות הנימולים במדינת ישראל יורד. יורד. יש לזה כל מיני סיבות; גם חלק בגלל העלייה ---

ורבין: אנחנו יודעים את זה בוודאות, אגב?
שטרן: חד משמעית. חד משמעית.
ורבין: יש נתונים?
שטרן: חד- ....
ורבין: אף אחד לא רושם אם עשית ברית או לא עשית ברית לבן שלך.
שטרן" שנייה, שנייה.
ורבין: לא, אני שואלת כדי לדעת.
[הערה מהצד: ... סקר שלא תומך בנתונים ---]
ורבין: תכף אני אתן לך את רשות הדיבור, אבל מעניין אותי מאיפה חבר הכנסת שטרן אומר, כי הוא בדרך כלל לא אומר דברים לא ---

שטרן: אל"ף, אני יכול לקחת אותך לסיור בבתי החולים במחלקות הילדים אצל רופאים דתיים, שלובשים כיפה וציצית, והם יגידו לך כמה תינוקות יהודיים בשניידר מגיעים לא נימולים. בסדר? שמגיעים לטיפול אחר בכלל; מגיעים לא נימולים. מי שרוצה להתכחש לנתונים האלה ---

הערה מהצד [מקלב?]: לא פלא שמי שלא נימול מגיע הרבה לבית חולים.
שטרן: אני ידעתי את זה, נכון; אם לא הייתי מכיר אותך הייתי חושב שאתה באמת מתכוון לזה.

מה שאני רוצה לומר זה, תראו, יותר אנשים היום עושים בריתות עם רופאים [ורבין: נכון]. והוא יגיד אין, אין. יש! יגיד יש לך נתונים? אין נתונים, ברבנות אין נתונים. יותר אנשים עושים --- [הערות אגב] אבל הם דרך אגב תחת פיקוח, הרופאים; הם נקראים. המוהלים לא נקראים. [כאן נזרקו מסביב לשולחן מיני הערות אגב לגבי חוסר פיקוח על מוהלים]

שטרן: בשורה התחתונה, אם תשאלי אותם, אז גם לא פחות מתחתנים עם רבנות, יש יותר שמתחתנים עם רב היום. יש פה כל העניין הזה, הוא בסוף איזו יהדות אנחנו מציגים. וכמו שאנשים היום בגלל ההתנהלות של הרבנות פחות מתחתנים ברבנות, פחות נרשמים, אותו הדבר, לצערי הרב, קורה גם בבריתות. כיוון שככה זה נראה, פחות אנשים עושים ברית מילה.
ורבין: הולכים למוהלים.
שטרן: לא אגב פחות עושים ברית מילה.

רחל עזריה אמרה שהגיעה מדיון בנושא הכשרות, ויש הרבה יותר עסקים ששללו להם כשרות ממוהלים ששללו להם רישיון. היא אמר שבפרוצדורות רפואיות, ולו הפשוטות ביותר "הכול מוסדר. אי אפשר לעשות טעויות ולא לשלם עליהן. כמו שזה ככה צריך להיות גם במוהלים". "אפילו ביטוח המוהלים לא מחויבים לעשות. אין שום כללים לגבי המוהלים מה מותר, מה אסור".

"לא יכול להיות שבנושא של כשרות אנחנו כ"כ בקלות דורשים מאנשים לשלם את המחיר אם הם לא מדייקים ב-100%, ובנושא של מילה, שהוא נושא רפואי שנשאר לטווח ארוך – יש לי חברה שלבן שלה יש נזק רפואי לכל החיים, והוא עובר טיפולים כל הזמן בגלל טעות בברית מילה – לא יכול להיות שהרבנות, שאמורה לתת את שירותי הדת, בנושא הכשרות יש שירותים אינטנסיביים שלא כ"כ מרפים, ולעומת זאת במילה, פתאום שירות הדת זה לא חלק מהאתגר של הרבנות לתת את השירותים."

ואז דיבר חבר הכנסת אורי מקלב (יהדות התורה) ואת רוב דבריו הראו בסרטון ב"כיכר השבת" לעיל. בקצרה, הוא טען שבתי החולים מדווחים לוועדה שיושבים בה רופאים מטעם משרד הבריאות, ורוב המקרים של תינוקות שמגיעים לבית החולים לאחר ברית מילה לא קשורים למילה. לכן אין להם סיבה לזמן את המוהלים כי זה לא קשור אליהם.

ח"כ יפעת שאשא ביטון אמרה שהנקודה אינה דתית אלא בסה"כ בדיקה של הפיקוח על מי שמבצעים פעולה כירורגית בתינוקות רכים.

משה דגן, מנכ"ל הרבנות, אמר שהם מקבלים דיווחים יומיים מבתי החולים, הסיבוך העיקרי הוא דימום (פחות ממקרה אחד לאלף), כי יש תינוקות שיש להם כלי דם מורחבים שהחבישה לא הצליחה לעצור להם את הדימום. ברוב המקרים מדובר בהיסטריה של הורים, התינוקות אפילו לא מאושפזים אלא מחליפים להם את החבישה ומשחררים אותם לביתם.

כל המקרים האלה מגיעים לוועדה ואם היא מזהה כשל של המוהל היא אכן מזמנת אותו. נוסף על אלפי מוהלים מוסמכים יש כשלוש-מאות מוהלים לא מוסמכים. הוועדה מקדמת בקרב ההורים פנייה למוהלים מוסמכים בלבד והוציאה איגרת בנושא. גם מוהלים לא מוסמכים מזומנים לוועדה הבין-משרדית (במידת הצורך).

נשמעו קריאות הביניים (בעיקר מהנשים) היו שרצו להעביר חוק והחרדים/רבנות חסמו אותם, ההורים לא מודעים ולא די בהסברה של הרבנות.

המשך בתגובה הבאה
 

trilliane

Well-known member
מנהל
המשך:

יפעת שאשא ביטון אמרה שהיא רוצה שרק מוהלים מוסמכים יורשו למול, נקודה.
דגן: מוהל מוסמך חייב בביטוח.
שטרן ציין שאפילו אם אדם רוצה להינשא הוא לא יכול לבחור בחופשיות את הרב אלא מתוך רשימה סגורה...

הנקודה שהוא וחברי הכנסת האחרים ניסו להעביר היא שכפי שלא ניתן להשתמש במילה "כשרות" ללא הרבנות ואדם לא יכול להציג את עצמו כ"רופא" אם אין לו הסמכה ואישור רשמיים לכך מהמדינה, כך לא יוכל אדם להציג את עצמו כ"מוהל" (בכלל, לא רק כמוהל מוסמך) אם אינו מוהל מוסמך.

הטענות מצד הרבנות/מקלב היו שבלאו הכי אחוז הסיבוכים ממילה נמוכים מאוד ולא קשורים להסמכה, כי אחד המקרים הקשים ביותר קרה בכלל במילה ע"י רופא. הם מעודדים רק מוהלים מוסמכים אבל הם לא רוצים חקיקה בעניין כי זה מדרון חלקלק; במדינות זרות לא דורשים הסמכה ממוהלים וזה אירוני שדווקא במדינת היהודים ידרשו זאת.

לדעתי, אגב, הסיבה לכך ברורה: מדובר במצווה שכל יהודי יכול למלא (גם אביו או אמו של התינוק) וסביר להניח שבמגזר החרדי זה המצב ולכן הם לא רוצים לחוקק כזה חוק...

בהמשך דיבר נציג משרד הבריאות מהוועדה הבין משרדית, רופא פלסטיקאי ד"ר וסטרייך. ואחריו האורולוג ד"ר ישי פאליק (בהתחלה שמעתי ד"ר פאלי, שזה דווקא יכול להיות שם מעולה לאורולוג...
) הסביר שרופאים מזומנים לשימועים במשרד הבריאות בכל פעולה, וזה לא קשור דווקא למילה. נוסף על כך קיימת הוועדה הבין-משרדית שהיא וולונטרית, מכיוון שמילה מוגדרת בישראל פעולה דתית ולא רפואית. הוא ציין שגם קעקוע עלול לגרום לפסוריאזיס ופירסינג בלשון עלול לגרום לנמק, ועם זאת הם מותרים בישראל ומבוצעים ע"י אנשים שאינם רופאים.

עזריה העירה שההשוואה לפירסינג או לקעקועים אינה רלוונטית מאחר שלא מדובר בתינוק בן שמונה ימים, בהחלטה של ההורים...

נציג ארגון האורולוגים, ד"ר יובל בר יוסף, אמר שהוא מכיר את עבודת הוועדה והיא עושה אותה נאמנה, אבל אין לה שיניים. רוב הסיבוכים אכן לא דורשים חקירה. הוא אמר למשל שהם מבקשים ממוהלים לא לבצע מילה כשיש מומים מלידה של הפין כדי שיוכלו לתקן אותם, אך מוהלים בכ"ז מבצעים מילות וזה קורה לא מעט... אין סטטיסטיקה, אבל הוא נתקל במקרים בודדים מדי שנה.

הוא הזכיר את נושא המציצה הישירה, שגם הוא עורר סערה...
מקלב טען שזו בחירה של ההורה, פאליק טען שהמוהל חייב לקבל את אישור ההורים...
ושוב סערו הרוחות שההורים לא יודעים ולא מודעים...
נאמר גם שאם המוהל הדביק את התינוק במחלה, ההורים יכולים לתבוע אותו נזיקין...

לסיכום, מקלב טען שוב ושוב שהטעויות והסיבוכים הן של הרופאים (שמלים) ולא של המוהלים ושחברי הכנסת סתם נטפלים...

ורבין סיכמה שהבעיה היא חוסר המודעות של ההורים, תת-דיווח של בתי החולים, ולא ייתכן שבנושאים אחרים יש הרבה יותר פיקוח ודווקא במילה אין.
 
הנציג של הרבנות טוען שיש 70,000 בריתות בשנה

לפי הלשכה לסטטיסטיקה, נולדו בישראל בשנת 2017 95,300 ילדים יהודים, שמתוכם 50% בנות.
כך שאין שום אפשרות טכנית שמוהלים של הרבנות מלים 70,000 בשנה (גם ללא המוהלים הפיראטיים, וגם עם הערבים).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תגובתי לנושא בהרחבה (מופנית לחברי הכנסת שיזמו את הוועדה)

ההתנגדות החרדתית לאיסור על מילה שלא ע"י מוהל מוסמך (או רופא) ברורה לי מאליה: זו מצווה שכל אחד יכול לבצע וכך הממסד הדתי רוצה שתישאר. ברית מילה היא מצווה על האב; כל אב יכול למול את בנו, למעשה כל אם יכולה למול את בנה (ע"ע ציפורה) ולמיטב הבנתי במגזר החרדי לא פעם מלים בתוך המשפחה. זכור לי שקראתי גם את הסיפור של הזמרת דין דין אביב, שבמילת בנה המוהל נתן לבעלה לבצע חיתוך... מין הסתם בהליך רפואי איש לא היה מעלה בדעתו דבר כזה. אבל זה טקס דתי, גם אם במסגרתו מבוצע הליך כירורגי (ע"י אדם שאינו כירורג, במקום שאינו חדר ניתוח...).

הדרישה שימולו רק מוהלים מוסמכים ברורה (לא רק שמדובר בגיל כה פעוט שלא מבצעים בו ניתוחים אם הם לא דחופים, כאן מדובר בפעולה אלקטיבית לחלוטין, ולכן היא אמורה להיות בטוחה עד כמה שאפשר), אבל לא כ"כ מסתדרת עם המסורת היהודית. לכן הרבנים ימשיכו ליידע את ההורים, אבל הם לא רוצים לחסום את האפשרות עבור המגזר החרדי (שיש לו מילות משלו כפי שיש לו כשרויות משלו). הבעיה שלהם אינה עם מי שדתי יותר, היא עם מי שדתי פחות...

בדיון דובר הרבה על רשלנות מוהלים ועל נזקי מילה, אבל כולם מסתכלים על מה שקורה מיד לאחר המילה, אף אחד לא סופר את מה שקורא הרבה אחרי, חודשים ואף שנים. על הדברים האלה כבר אין מעקבים, אין רישומים ובמקרים רבים אין קישורים. אם המוהל פישל הרבה יראו זאת מיד, אבל אם פישל רק קצת, יראו זאת אולי בעוד שנים רבות, אחרי שהפין יגדל (אגב, לא לחינם ניתוחים פלסטיים ברמה כזאת מבוצעים תמיד באיברים שסיימו לגדול ולהתעצב). למשל, כשהתינוק כבר יהפוך לנער ויחווה זקפה, אם הוסר יותר מדי עור, או באופן לא סימטרי, הוא עלול לחוש מתיחות לא נעימה בפין, נטייה לאחד הצדדים, ואף שיעור של בסיס הפין (שמושך את העור סביבו). במקרים רבים נערים וגברים חושבים שזה טבעי ו"ככה זה" ולא מקשרים את מצבם לעבודת המוהל אי אז בעבר הרחוק. הם גם לא דנים על כך עם הוריהם...

עוד אציין לגבי נזקי מילה, שבציבור לא ידועה בעיה של הצרת פתח השופכה, שאפילו לא נחשבת לנזק כי זה פשוט דבר שקורה באחוז מסוים (עד כ-10% מהנימולים) גם כשהמילה מבוצעת באופן תקין. זו בעיה שלא קורית מעצמה אלא למי שעבר ניתוח/חבלה/טראומה בפין, והיא מצריכה לא פעם התערבות ניתוחית. רוב ההורים לא מודעים לה כלל כי אין יידוע של הציבור, שהרי ידוע שברית מילה זה "נורא בריא".
https://www.tasmc.org.il/Operations/Pages/Meatotomy.aspx
https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/urology/Pages/narrow_urethra.aspx

מישהו מכיר עוד הליך כירורגי שבו לא מסבירים למנותח או לאפוטרופסיו מהן ההשלכות? אפילו כשהורידו לי חתיכת עור עודפת בגודל מילימטר (מסיבה קוסמטית) הרופא הסביר לי את ההשלכות והחתים אותי על מסמך. מילה היא הליך הרבה יותר פולשני ואלים, אבל מבחינת הרבנות ההסבר היחיד שההורים יקבלו הוא "תזמינו מוהל מוסמך" כי הוא כבר ידאג לשאר. ההורים לא צריכים לדאוג ועדיף שיחשבו על כך כמה שפחות. חס וחלילה ליידע אותם בהשלכות רפואיות; זו הרי לא פעולה רפואית, ואם יפחידו או ילחיצו אותם הם עלולים להתחרט ולקבל את ההחלטה הלא נכונה.

כמובן, הנזק הגדול שנגרם לפין הוא היעדר העורלה, אבל זה במכוון. הפין התפתח אבולוציונית כדי לתפקד עם עורלה, וזה התפקוד הטבעי שלו. להתערבות הזאת יש מחיר מסוים (קטן או גדול, תלוי את מי שואלים), ורוב האנשים לא מודעים לו. גם אם אין פגיעה בהנאה (תלוי את מי שואלים), מבחינה אנטומית לעורלה יש תפקיד, והסרתה משנה את האופן הפיזיולוגי שבו פין מתפקד בעת קיום יחסי מין (וגם באוננות). לא ארחיב על כך את הדיבור, לא חסר מידע למי שרוצה ללמוד. אבל רוב ההורים לא רוצים... רבים לא מבררים ולא שואלים אלא מלים אוטומטית כי "אנחנו יהודים" ו"כולם עושים". הורים משקיעים לא פעם שעות בהתייעצות מה כדאי לקנות, עורכים מחקר נרחב על העגלה המושלמת, אבל במוהל או במשמעות המילה מעדיפים לא לחקור, לא רוצים להסתכל. פשוט לעשות וגמרנו, שיהיה כבר מאחורינו. בחירה שלהם, מה לעשות?

ברור לכולם שלהורה אסור להשחית שום חלק מגופו של תינוק, נקודה. אלא אם מדובר באיבר המין שלו, ואז מותר להזמין אדם שאינו רופא לבצע הליך כירורגי אלקטיבי באיבר המין וגם לתת לו למצוץ אח"כ את האיבר הפצוע. זה נחשב להגיוני, נורמלי, אפילו רצוי... אבל כשתושבת זרה מלה את בנה הפעוט עצרו אותה על התעללות בקטין. כי אומנם בישראל לכל אחד מותר למול, אבל אם זה לא נעשה כמו שצריך, כלומר לפי המסורת "שלנו", זה מזעזע, זה נורא ואיום. מה שאנחנו עושים הוא תקין והגיוני, מה שאחרים עושים הוא ברברי והתעללות. ואם רק למוהלים מוסמכים (ולרופאים) מותר יהיה לבצע מילה, יתחילו לעצור הורים בבני ברק?

יש כאן בעיה הרבה יותר בסיסית. הרי כל הנושא בכלל לא עניין בריאותי, כפי שגם נאמר בוועדה. מבחינת משרד הבריאות זה בן חורג, והוועדה הבין-משרדית היא וולונטרית. נוגעים בתפוח אדמה לוהט, וצריך לתהות אם זה באמת רעיון טוב לעגן בחוק את זכות המילה (גם אם בעקיפין). באופן אישי, אם כמות הנימולים בישראל בירידה (ואני מודעת לכך, כי אני אישית מכירה הורים שלא מלו) אני מברכת על כך. אמונה היא מה שבלב ולא מה שבתחתונים. היהדות יכולה לשרוד היטב גם בלי לסמן את איברי המין של בניה (אני יהודייה ב-100% אף שלא חתכו לי שום דבר), למעשה היא רק תתקדם כך במקום לשמר מסורת פוגענית עתיקה שהגיע זמנה לחלוף מהעולם. מילה גופנית לא באמת תואמת את ערכי כבוד האדם וחירותו או הגנה על זכויות קטינים, וכל עוד אנחנו מתעקשים עליה אנחנו לא כ"כ נאורים כפי שהיינו רוצים לחשוב.

אבל כל עוד זה לגיטימי במדינת ישראל (ובינתיים גם בשאר העולם, שכן אחרת יזכו לקריאות "אנטישמים" גם אם המניעים הומניים לחלוטין) זו בחירה של ההורים. ואם מותר להורים לבחור, מותר להם לבחור, על כל המשתמע. והם יבררו מה שצריך אם ירצו לברר, ואם ירצו לחיות בהכחשה יחיו בהכחשה. זה המצב. בעלונים של הרבנות יסבירו להורים על מוהלים מוסמכים, לא יסבירו להם כמובן מהי מילה, מה בדיוק נעשה שם, על מה מוותרים, מה עלולות להיות ההשלכות... כל המידע שרופאים מחויבים לספר לנו ולהחתים אותנו עליו לפני ביצוע הליך רפואי, ולו הפעוט ביותר. זה הרי טקס דתי, לא הליך רפואי... אין לו "עלון לצרכן לפי תקנת הרוקים". וכל עוד זה טקס דתי, זה טקס דתי. קשה לרקוד על שתי החתונות.
 

oren_hershco

New member
מוהלים "מוסמכים" - בלוף של הרבנות

כשאת מזמינה הביתה חשמלאי "מוסמך", את אוטומטית מניחה שמאחורי ההסמכה יש:

א. הכשרה
ב. עמידה ברמת ידע מסוימת (מבחן)
ג. לפעמים - רענון הידע ו/או הענקת תוקף מחודש להסמכה

ככה זה גם אצל בעלי מקצוע אחרים. אחיות, למשל. רופאים. נהגי רכב ציבורי.

אין שום קשר בין הנ"ל לבין "הסמכת" מוהלים. כדי שמוהל יהיה מוסמך, הרבנות צריכה "להסמיך" אותו. התנאים היחידים לזה: שיהיה גבר, שיהיה דתי, ושיהיה "מנוסה בביצוע בריתות".

וזהו.

הוא לא צריך שום הכשרה.

הוא לא צריך לעמוד בשום בחינה.

זה בלוף מדהים בפשטותו, וברבנות, אני מניח, מתגלגלים מצחוק על טיפשות הציבור שקונה את הבלוף הזה. מילא הדתיים, אצלם הציות לרבנים הוא אוטומטי, אבל חילונים נופלים בפח הזה כל הזמן.

כמה פעמים שמעתם חילונים ממליצים לעבור ברית "רק אצל מוהל מוסמך"? כמה מהם יודעים שאין שום קשר בין ה"הסמכה" לבין רמת הידע שלו?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זה דווקא לא נכון. מוהל מוסמך נדרש להכשרה ועובר בחינות

"לאור פניות חוזרות מציבור ההורים היקר, הננו לתאר בקצרה את הפעילות המתבצעת בוועדה הבינמשרדית המורכבת מרופאים, רבנים ומוהלים נציגי משרד הבריאות והרבנות הראשית לישראל. הליך ההסמכה מטעם הוועדה כולל בחינות הלכתיות רפואיות ומקצועיות וזאת בנוסף לבדיקות רפואיות, חיסונים ותצהיר שנדרש המוהל לעבור מעת לעת. מלבד האמור, המוהל נדרש לעבור הכשרה והתמחות אצל מוהל מוסמך ולקבל המלצת מפקח מטעם הוועדה לצורך קבלת התעודה. כמו כן, על המועמד להתחייב בכתב על עמידה בנהלים ההלכתיים והרפואיים שקבעה הוועדה. לאחר שנה מתום ההסמכה, על המוהל לעבור פעם נוספת בחינות מעשיות ועיוניות של הוועדה."
https://www.gov.il/he/Departments/General/mohalim_list
&nbsp
וכפי שגם נאמר בוועדה בכנסת, לוועדה הבין-משרדתית יש אפשרות לזמן אליה מוהלים לבירור וגם לשלול להם את ההסמכה.
 
אני הבנתי שצריך לקבל חתימה של מוהל מומחה 20 מילות ולבצע לידו

עוד 10 מילות. ורק אחרי שהוא חותם שכך היה מקבלים את האישור מהוועדה.
&nbsp
ברור שהם יכולים לבלף, אבל ככה זה אמור להיות.
 

oren_hershco

New member
האם נתקלת אי פעם בהליך "הכשרה" כזה?

בלי גוף שמוסמך מטעם המדינה לאשר את המקצוע?

את מסוגלת לתאר שנהג האוטובוס בו את נוסעת "יקבל חתימה" מנהג אחר, וזה מה שיאשר לו לנהוג עם 50 נוסעים?

התגובות שלכן רק מראות שהבלוף השתכלל קצת.
 

oren_hershco

New member
אבל אני מקבל את התיקון של של טריליאן

פעם, למיטב ידיעתי, התהליך היה כמו שתיארתי.

או שבפועל הוא עדיין כמו שתיארתי, רק עטוף במילים מרשימות.
 
התנאים היחידים לזה: שיהיה גבר, שיהיה דתי, ושיהיה "מנוסה...

אולי הניסוח שלך לא היה כ''כ ברור, לא שאני מתלהבת מההכשרה הזו, אבל להתלוות למוהל אחר, לראות 20 מילות ולבצע לידו 10 מילות תחת השגחתו, זה עדיין סוג של הכשרה. אולי המחלוקת היא סמנטית, לדעתך זו ''שום הכשרה'', לדעתי זו ''הכשרה כלשהי''
בכל מקרה היה לי חשוב להביא את העובדות שאני יודעת על התחום.
ולא שאני מתלהבת מההכשרה הזו. בכלל לא. אבל זה משהו בעיני ולא מצב של אפס הכשרה. לא הכשרה מספקת, אבל הכשרה כלשהי.

אגב ההצהרה של הועדה שהמוהלים עוברים חיסונים והשתלמויות נראית לי מכבסת מילים ובלוף, מעולם לא ראיתי ולו קצה בדל זנב הוכחה לכך. זו אמירה בעיני של משאלה ולא של מציאות.

אולי אני טועה, הלוואי. מי שיש לו מידע מוזמן להביאו על חיסונים והשתלמויות למוהלים.
אפשר כמובן כטוב ליבכם ליזום פניה תמימה ולשאול את הועדה על מוהל מסויים, מתי עשה השתלמות לאחרונה ומתי עשה חיסוניםמלאחרונה, ולאילו מחלות. אם חסרים רעיונות אפשר לשאול על איזה חיסונים הם ממליצים למוהלים והמדך לדאול על מוהל כלשהו חיסוניו הרלוונטיים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
למה שתראי הוכחה לכך? יש לך קשר אישי/מקצועי עם מוהלים?

בתור מי שבחרו לוותר על שירותיהם, נראה לי קצת יומרני לטעון שזה "בלוף" רק כי לא ראינו שזה קיים. יש הצהרה רשמית של המדינה שאלה הדרישות, לפיכך לדעתי מן ההוגנות שמי שטוען אחרת יתכבד ויביא ראיות לדבריו ולא להפך.
 
צודקת, נקטתי מילה חריפה ולא הוגנת, הייתי צריכה לנסח אחרת.

אישית לא ראיתי רמזים לקיום המלצות אלה וזה קצת מחשיד כעיני. אולי גם לא סייגתי מספיק שזו דעתי, יתכן כאמור שאני טועה. אך ורק תחושתי ודעתי על סמך איסוף המידע סביב הנושא כמה שנים בישראל עבור הפורום.
אני אומרת זאת על סמך מה שאין. שאין שום פירסום על השתלמויות שיש למוהלים, שהיו, שיהיו. היום בד''כ הכל ברשת ובד''כ משאיר עקבות ותיעודים. לא ראיתי לכך שום רמז. אין המלצה איזה השתלמויות יש לעבור ומטעם מי וכל כמה זמן (בית חולים? רופא אורולוג? מוהל מומחה?)

אני גם לא רואה איך גוף וולנטרי (הבנתי שהועדה היא התנדבותית ונפגשת על בסיס זמן פנוי של משתתפיה, ומאגדת אנשים שונים נושאי תפקידים מתחומי הבריאות והדת) מארגן רישום ומעקב על ביצוע ההמלצות שלה למוהלים, או מארגן תקציב או גביה מהמוהלים ליצירת תקציב, עבור מעקב כזה, השתלמויות כאלה וכדומה.

כאמור אולי אני טועה, הלוואי. אשמח אם מישהו יברר איך ומה מבוצע בפועל וישתף את כולנו. . אולי זה המקום לתחקיר עיתונאי קטן להבנת הסוגיה הזו לעומקה.
אני מבינה שזה נראה לא הוגן אבל קשה להוכיח שמשהו לא קיים. גם עם הועדה עצמה קשה לתקשר, אין לה דובר או פקיד או נושא תפקיד כזה אחר שמחוייב לרמת זמינות כזו או אחרת, ומחוייב לענות על שאלותי.

נדמה לי שב-2017 יצאה חוברת עם נהלי הועדה לגבי רישום מוהל חדש, מוהל מוחחה, מוהל ילמד, וניזכר חיסון צהבת B אחד בעת פתיחת תיק ההסמכה הראשוני, נהלי שלילת ההסמכה וכדומה. לגבי השתלמויות לא היה שם שום פירוט אלא נוהל מעורפל של הועדה שאמורה לארגן השתלמויות אבל ללא איפיון לגבי טיבם או תדירותם או איפיון אחר שלהן. אחפש את החוברת ואקשר לכאן בקרוב. בחוברת בלט מאד העדר מוערבות של אדם מתחום הרפואה בהליך ההסמכה. בועדה עצמה דווקא זכור לי שיש אנשים ממשרד הבריאות, הגיוני שחלקם רופאים. בזמנו התרשמתי שהחוברת היא התקדמות לעומת המצב הקודם.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מצוין!
נוהלי הוועדה מפורטים היטב, כל הדרישות להסמכה

הניסיון, המסמכים הנחוצים, בחינות ועוד. נראה בסדר גמור בעיניי, בהחלט לא מה שנכתב מעליי.
&nbsp
בעמוד 17 כתוב:
יב'. קיום ימי עיון ארציים
הוועדה תקיים ימי עיון והדרכה למוהלים מתחילים, מוסמכים ומומחים בנושאים הלכתיים ורפואיים הקשורים לברית המילה. ימי עיון אלה יתקיימו בסיוע גורמים פנימיים או חיצוניים הנראים על ידי הוועדה כמתאימים לכך, ובהתאם לכללים המחייבים בשירות המדינה.
&nbsp
ובעמוד 18:
יד'. קיום קורסים רפואיים והכשרה למוהלים.
תפקידו של המוהל ביהדות הנו תפקיד בעל חשיבות דתית הלכתית ממדרגה ראשונה, אולם על המוהל להיות בקי לא רק בצדדים ההלכתיים של ברית המילה, אלא גם בצדדים הרפואיים של ביצוע הברית. על המוהל להיות מעודכן בכל הצדדים הרפואיים של הברית
בצורה היסודית והעדכנית ביותר על ידי לימוד ממומחים בתחום הרפואה וממוהלים ותיקים. לשם כך הוועדה תפעל לארגון קורסים לפי הצורך לשם הדרכה והקניית ידע בסיסי על מבנה ותפקוד גוף האדם כולל המערכות השונות שבו, וכן ידע רפואי ספציפי הקשור
לביצוע ברית המילה. הקורסים מיועדים למוהלים שהוסמכו על ידי הרבנות הראשית
לישראל, וכן למוהלים הנמצאים בהליך הסמכה - בשלב מתקדם לקראת קבלת ההסמכה.
&nbsp
לגבי חיסונים (עמ' 7):
6 .אישור רפואי על קבלת סדרה מלאה של חיסונים נגד צהבת מסוג B.
&nbsp
דרישה הגיונית, זה נגיף שעובר בנוזלי גוף. למרבה הצער נגד הרפס אין חיסון... ואומנם חיסון נגד צהבת B ניתן במסגרת החיסונים לתינוקות (כבר בלידה, למעשה), אבל האוכלוסייה הבוגרת לא קיבלה אותו בינקות/ילדות ולכן משלימים אותו לאוכלוסיות רלוונטיות.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
למה שתראי פרסום נקודתי לרשימה סגורה שאת לא נמנית עליה?

אני באמת לא מצליחה להבין. מוהלים מוסמכים היא רשימה סגורה ואפשר לפנות אליהם ישירות בדיוור ישיר או כל צורה אחרת שלא חייבת להיות פומבית, וגם באינטרנט יש דרכים להפיץ מידע באופן ממוקד ו/או שלא יימצא בגוגל.
 
סיכום נהדר ומרתק, תודה טריליאן!


מתוך שלא לשמו בא לשמו. הם רוצים בעזרת ההסדרה ועיסוק המחוקק להעלות שוב את אחוזי המילה ולדעתי כל עיסוק בנושא, רישום, הוראות, תיעוד, כל דבר יקטין את אחוזי המילה שקטנים גם ככה במגזר החילוני.
&nbsp
ההשוואה לסוגית הנישואין שעשעה והעציבה אותי יחד, אין לאנשים הללו (שנראים לי מאד אינטלגנטיים) שמץ מושג למה אנשים מוותרים על הניתוח הזה בתינוקם. לא, זה לא בגלל העניין הדתי. ניתן הרי למול ע,י רופא חילוני למהדרין ללא טקס בכלל (ויש רבים הבוחרים במסלול הזה). אף אחד (שאני מכירה) לא מוותר על תחפושת לילדיו, או על לביבות או חנוכיות או סופגניות בגלל הקשר שלהם לדת,אני מכירה כופרים גדולים מאד שלא מוותרים על כל אלה, על מילה כן. למה? כי בניגוד ללביבות היא כואבת ומסוכנת ואין בה שום דבר כייפי אלא בעיקר חסרונות וסיכונים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תודה, והעלית נקודה שבאמת התכוונתי להתייחס אליה ושכחתי

אין קשר בין הממסד הרבני לבין הירידה בשיעורי המילה. בניגוד לנישואין, שבישראל ניתנו כמונופול לרבנות הראשית (כלפי אוכלוסייה יהודית, אם כי גם לאוכלוסיות אחרות קיימים בישראל אך ורק נישואים דתיים, מה שלא מאפשר לחסרי דת, נישואים מעורבים, פסולי חיתון ופשוט מי שאינו דתי להינשא בישראל ולהירשם כנשוי במשרד הפנים), במילה אין שום מונופול ואין כפייה, להפך, כל אחד יכול למול... (וכאן דווקא חברי הכנסת החרדיים מעוניינים בחופש הזה).
&nbsp
הורים יהודים מפסיקים למול כי הם לא מוצאים סיבה (ומוצאים הרבה סיבות נגד) והסדרה לא תשנה זאת לכאן או לכאן. כיום בעידן האינטרנט אנשים כבר לא לבד, הם יכולים להתאגד בקלות ולמצוא דומים להם, להבין שהם לא כ"כ חריגים. גם קל הרבה יותר למצוא מידע, לשאול שאלות ולמצוא להן תשובות – מה זה בעצם אומר, מה עושים, מה ההשלכות... וזה גם מה שכתבתי לעיל, שהכול בידי ההורים. אני באופן אישי (כמו כולנו כאן) יכולה רק לעזור להציף את הנושא לתודעה, לעזור למי ששואל לקבל תשובות ולמצוא מידע.
 
חוסר ידע. הם פשוט לא מעלים על דעתם שיש במילה משהו רע

(חוץ מהכאב הריגעי ומזה שעלול להיות ביצוע רשלני).
&nbsp
הם מתייחסים לזה כמו לחיסון, (והדוגמא עלתה שם בדיון, ראיתי את חלקו, תודה לטריליאן!!).
חיסון הוא פעולה חיובית אבל עלולות לקרות טעויות. ככה בעיניהם גם מילה-פעולה חיובית שמה שעלול להיות בה רע זה רק בגלל ביצוע רשלני. זו התחושה שעלתה אצלי...
&nbsp
אני מסכימה שחוסר הידע הזה יביא ליופי של תוצאות אם יזוז משהו בחקיקה בעניין הזה.
כל עיסוק בנושא, כל עיסוק שמביא את הנושא לכותרות מביא את הקולות של הלא מלים, של לא נימולים, יופי של יח"צ מכל כיוון שלא נסתכל על זה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ברור שזה חוסר ידע, אבל לא קשה לדעת, צריך רק לרצות, זו הנקודה

ואני מבינה שבעבר היה קשר שתיקה וכולם מלו "על אוטומט" כי ברור שככה עושים וזהו, ומה בכלל יש כאן לשאול? אבל אנחנו כבר מזמן לא שם. כיום נשמע לי מוזר שאדם חילוני (שלא מל מטעמי דת, הכוונה) לא יעלה בדעתו שעלול לקרות משהו רע לנוכח העובדה שיש כאן פעולה כירורגית (וגם מי שחי בהכחשה יודע בגדול מהי המשמעות הפיזית של מילה) ולא חסרות כתבות בתקשורת על טעויות ופשלות של מוהלים (אף שהמקרים החמורים מאוד אכן נדירים).

כמובן, אין לזה שום קשר לחיסון, פעולה רפואית (ולא טקס דתי) בסיסית שנעשית בטיפת חלב או בקופת חולים ע"י אחות, מומלצת בכל פה ע"י כל ארגוני הבריאות הנחשבים... וגם אין ממש במה להתרשל בה כפי שגם אין ממש במה "להצליח", זה לא ניתוח (ואפילו הפחד מבועיות אוויר לא מוצדק, כמות האוויר שיש במחט של מזרק זניחה ולא יכולה לגרום נזק).

מסכימה לגבי העיסוק בנושא, מבחינתי כל המרבה הרי זה משובח, וכל תירוץ לעוד דיון בתקשורת מציף אותו לתודעה, כפי שכתבתי גם כאן בסוף דבריי (בהקשר דומה).
 
צודקת, אני חושבת שיש שייך לאיזור האפור של רמת ידיעה מודחקת

יש הרבה אזורים אפורים שבין לדעת ולא לדעת, זה לא שחור ולבן.
אבל אם נניח יקשו וישאלו אדם כזה האם ניתוח עלול להזדהם גם אם הוא מבוצע לפי כל הכללים הוא יגיד שכן. ואז ישאלו אותו האם פצע המילה עלול להזדהם גם אם הוא מבצוע ע"פ על הכללים הוא אולי בהתחלה יגיד שלא, אח"כ שהוא לא יודע, בהמשך הוא יעבור איזשהו תהליך אולי, (ואולי לא, תלוי כמה סיבות רגשיות יש לו להדחיק את נושא הסכנות במילה) וחלק מהאנשים בסוף יגידו שכן, שיש סכנות במילה שכלל לא קשורות לרמת הביצוע ודיוקו. (ברור שיש כאלה שיגידו שזה אחוז כ"כ קטן ואם התינוק במשקל טוב נניח או יונק ולא מקבל תמ"ל ושאר שיקולי שיקולים.. אז זה אחד למיליון וזה לא קורה בפועל).
או במילים אחרות לדעתי רמת הידע והמודעות והאינטגרציה שיש לרוב האנשים שלא התעמקו אף פעם בנושא, וכן מלו, מושפעת רבות מכך שהם לא חשבו לעומק מצד אחד, ומדחיקים כל מיני דברים מצד שני...(מקווה שאני מובנת...)
 
למעלה