אגב, 2% יהודים שלא מלים זה דווקא לא מעט במדגם מייצג
(ואם לא מדובר במדגם ואין מידע כיצד וע"ס מה נבחרו הנשאלים, לסקר אין הרבה ערך). בהנחה שהוא נעשה בצורה מקובלת ע"י מכון סקרים רציני:
ראשית, המשמעות היא שאפילו בסקר של 501 זוגות אקראיים (אני מניחה) נמצאו עשרה זוגות שלא מלו את ילדיהם וזה יפה ולא מובן מאליו.
שנית, אם ניקח את הנתונים כפשוטם, בהנחה שיש בביה"ס כמאה ילדים בשכבה, אם יהיו שני ילדים נימולים, אף אחד מהם לא יהיה "חריג"...
אבל מכיוון שמדגם מייצג אמור לכלול גם אוכלוסיות שמלות -100% כמו מסורתיים, דתיים וחרדים, המשמעות היא שאחוז המוותרים על מילה בקרב האוכלוסייה החילונית גדול יותר.
כמו כן יש להניח שהפיזור אינו אחיד והאחוזים עולים ככל שגרים ביישוב ליברלי יותר וקטנים ביישובים שמרניים יותר. הורים מספרים כיום שאפילו בקבוצה קטנה כמו גן ילדים לא נדיר להיתקל בילד שלם נוסף.
גם 14% מתלבטים זה לא רע, בעבר כולם היו עושים על אוטומט וכיום כבר לא, ושוב, יש להניח שאחוז המתלבטים באוכלוסייה החילונית גדול יותר והם מעלים את האחוזים במצב הכללי. אומנם מתוכם הרוב בחרו למול, אבל ככל שהוויתור יהפוך שגרתי וסתמי יותר זה ישתנה, וכבר רואים זאת. בפרט, אותם זוגות מתלבטים לרוב מילם בגלל לחץ סביבתי, בעיקר המשפחה; אבל הם עצמם כנראה כבר לא ילחצו על הדור הבא...
ברבנות מרוצים מהתוצאות ומברכים עליהן, אבל יש לי תחושה שעצם העובדה שטרחו בכלל לבצע את הסקר ולפרסם אותו בראש חוצות נובעת מדאגה שלהם לנוכח העלייה בכמות המוותרים...
ולמען האמת הסקר שלהם משרת היטב את האינטרסים שלנו כי הוא מציף את הנושא לתודעה ומביא איתו דיונים נוספים בתקשורת, שמאפשרים לכוחותינו (רונית, רני, ערן וכו') להשמיע את קולם.
