כתבה יפה ומעניינת, אבל
א. היא מציגה שוב את יהודי ארה"ב כמתבוללים ו"שכחו איך להיות יהודים" וכו', ולכן למרבה הצער פעולת הוויתור נתפסת פשוט כחלק מהמגמה הזאת ולא נלקחת ברצינות (ומתוך הבנה שמדובר בשיקול הומני) אלא בזלזול.
ב. הסיומת המתייחסת לנקודה הרפואית קצת מקוממת. היא משווה את היתרונות הרפואיים (הזניחים) לסיכון (שגם הוא קטן) ולכן יוצא שהיתרונות עולים על הסיכון. אבל יש כאן התעלמות משיקולים רפואיים שאינם רק יתרונות מול
סיכונים, התעלמות מהשוואה נכונה יותר של יתרונות מול
חסרונות, והתעלמות מכך שהחסרונות אינם רק רפואיים!
ראשית, גם בפן הרפואי עצמו, יש כאן התעלמות מהפרקטיקה הרפואית המקובלת שלא ממהרת לנתח, בפרט לא איבר בריא כגישה לרפואה מונעת.
שנית, החסרונות הם כפייה ושינוי בלתי הפיך של איבר מין של אדם לכל חייו, חוסר היכולת שלו ליהנות מפין שלם המתפקד באופן הטבעי ביותר, וכמובן נושא ההנאה. שנוי במחלוקת (תלוי את מי שואלים...
) אבל גם זה חיסרון, ודאי שלחלק מהגברים גם אם לא לכולם.
בשורה התחתונה, העובדה שיש יתרונות (נגיד) והסיכון נמוך עדיין לא יוצרת הצדקה ולכן לא פלא שאגודות רופאים ברחבי העולם לא ממליצות על מילה שגרתית ליילודים. גם להסרת שדיים לבנות יש יתרונות וסיכון נמוך... עוד יצוין שאמנם הסיכון נמוך באחוזים מתוך כלל הנימולים, אבל כשהוא מתממש, הפגיעה לא פעם חמורה מאוד (ומבחינת מי שנפגע זה 100%, לא מעניינים אותו כל ה-99.99% שעברו את המילה בשלום).
