YNET: "אף מילה לילדים" (במדור "נגד הזרם") ריקי כהן 16.07.04
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2947289,00.html
כתבה ישנה בנושא ויתור על מילה, אך נתקלתי בה רק עכשיו (כשחיפשתי את הכתבה שפורסמה בידיעות בסוף השבוע; היא לא עלתה למרשתת נכון לעכשיו). גם בה מרואיינים (בין היתר) רונית טמיר ורני כשר...
גם הפורום הזה מוזכר בה, ואושיות עבר שאיני מכירה (כנראה מיצו את הפעילות והמשיכו הלאה בחייהן).
גם זו כתבה טובה, גם היא חוזרת על אותן נקודות שאנחנו מכירים... אבל מעבר לעוד כתבה מוצלחת (שצורפה אחר כבוד לסימניות שלי בדפדפן) אהבתי נקודה יפה שהדגישו יובלל וגלית לירון, שהייתה (ואולי עודנה?) מנהלת את הפורום.
יובלל: "[...] הנושא העיקרי שעליו התלבטנו היה העניין החברתי - מה המשמעות שילד יהיה שונה, ועל זה חשבנו הרבה, והגענו למסקנות מרחיקות לכת, הרבה מעבר לעניין שזו לא סיבה לעשות ברית מילה. מחשבות על מה זה שונוּת בעצם, ומי זה שבעצם מפחד, ההורה או הילד, וממה הוא מפחד, והאם יש דבר כזה שילד יהיה דומה לכל הילדים האחרים?"
גלית: "יש הבדל בין שונה לחריג. זה לא אותו דבר. זה כמו להגיד על ילד עם משקפיים שהוא יהיה חריג. לקחת ילד שאיבר המין שלו נראה קצת אחר מאברי המין שמסביבו, עדיין לא הופך אותו לחריג. רוב החיים זה עדיין נמצא בתוך התחתונים. אחד בלונדיני, לשני יש עורלה. כולנו שונים אחד מהשני".
_____________
תובנה מצוינת
. כולנו שונים זה מזה בדברים רבים, זה בפני עצמו לא הופך אותנו ל"חריגים". כמו כן, מעבר לכך ש"חריג" הוא יוצא דופן, השאלה היא גם במה באה לידי ביטוי החריגות. פתחתי את מילון ספיר בערך "חריג" ולהפתעתי מצאתי הגדרה שמתייחסת בדיוק לנקודה שלי:
3. (בהתייחס לילד) מציין ילד מוכשר במיוחד וגם כזה שהוא בעל רמת משכל נמוכה או הלוקה בהפרעות למידה
במילים אחרות, גם "יוצא מן הכלל" הוא לא בהכרח רע (ולא לחינם הביטוי הזה משמש לא פעם מילה נרדפת ל"פנטסטי"). הורים שילדם מוכשר במיוחד, מצטיין בתחום מסוים או "סתם" מחונן, בד"כ לא רואים בזה טעם לפגם / מקור לבושה או מנסים "ליישר" את הילד בהתאם לשאר הכיתה כדי ש"לא ירגיש חריג". אף שלעתים ילדים כאלה סובלים מבעיות חברתיות ולא תמיד מצליחים להשתלב (בגלל אופי, בגלל תחומי עניין שונים, בגלל עיסוקים שגוזלים מהם זמן ע"ח חיי חברה, כמו למשל הצטיינות בספורט) הנטייה אינה לגדוע את חריגותם ולהקטין אותם כדי שיהיו כמו כולם, אלא להפך, לקדם ולטפח את כישרונם ואת יכולותיהם (ובצדק!).
בשורה התחתונה, המילה "חריג" אינה מאיימת בהכרח, ולהיות יוצא מן הכלל זה ממש לא דבר נורא, קל וחומר אם החריגות פירושה שיש לך יותר משיש לאחרים.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2947289,00.html
כתבה ישנה בנושא ויתור על מילה, אך נתקלתי בה רק עכשיו (כשחיפשתי את הכתבה שפורסמה בידיעות בסוף השבוע; היא לא עלתה למרשתת נכון לעכשיו). גם בה מרואיינים (בין היתר) רונית טמיר ורני כשר...
גם זו כתבה טובה, גם היא חוזרת על אותן נקודות שאנחנו מכירים... אבל מעבר לעוד כתבה מוצלחת (שצורפה אחר כבוד לסימניות שלי בדפדפן) אהבתי נקודה יפה שהדגישו יובלל וגלית לירון, שהייתה (ואולי עודנה?) מנהלת את הפורום.
יובלל: "[...] הנושא העיקרי שעליו התלבטנו היה העניין החברתי - מה המשמעות שילד יהיה שונה, ועל זה חשבנו הרבה, והגענו למסקנות מרחיקות לכת, הרבה מעבר לעניין שזו לא סיבה לעשות ברית מילה. מחשבות על מה זה שונוּת בעצם, ומי זה שבעצם מפחד, ההורה או הילד, וממה הוא מפחד, והאם יש דבר כזה שילד יהיה דומה לכל הילדים האחרים?"
גלית: "יש הבדל בין שונה לחריג. זה לא אותו דבר. זה כמו להגיד על ילד עם משקפיים שהוא יהיה חריג. לקחת ילד שאיבר המין שלו נראה קצת אחר מאברי המין שמסביבו, עדיין לא הופך אותו לחריג. רוב החיים זה עדיין נמצא בתוך התחתונים. אחד בלונדיני, לשני יש עורלה. כולנו שונים אחד מהשני".
_____________
תובנה מצוינת
3. (בהתייחס לילד) מציין ילד מוכשר במיוחד וגם כזה שהוא בעל רמת משכל נמוכה או הלוקה בהפרעות למידה
במילים אחרות, גם "יוצא מן הכלל" הוא לא בהכרח רע (ולא לחינם הביטוי הזה משמש לא פעם מילה נרדפת ל"פנטסטי"). הורים שילדם מוכשר במיוחד, מצטיין בתחום מסוים או "סתם" מחונן, בד"כ לא רואים בזה טעם לפגם / מקור לבושה או מנסים "ליישר" את הילד בהתאם לשאר הכיתה כדי ש"לא ירגיש חריג". אף שלעתים ילדים כאלה סובלים מבעיות חברתיות ולא תמיד מצליחים להשתלב (בגלל אופי, בגלל תחומי עניין שונים, בגלל עיסוקים שגוזלים מהם זמן ע"ח חיי חברה, כמו למשל הצטיינות בספורט) הנטייה אינה לגדוע את חריגותם ולהקטין אותם כדי שיהיו כמו כולם, אלא להפך, לקדם ולטפח את כישרונם ואת יכולותיהם (ובצדק!).
בשורה התחתונה, המילה "חריג" אינה מאיימת בהכרח, ולהיות יוצא מן הכלל זה ממש לא דבר נורא, קל וחומר אם החריגות פירושה שיש לך יותר משיש לאחרים.