סרטון מרתק על הפנמת נורמות חברתיות מדף פייסבוק

trilliane

Well-known member
מנהל
הו כן, קונפורמיות...


מדהים שהוא ידע לשאול אותה למה לעזאזל היא נעמדת, אבל היא לא העלתה בדעתה לשאול אותם... או לפנות למזכירה ולשאול אותה למה לעזאזל יש שם כל הזמן צפצופים! רק מזה הייתי מתחרפנת (והולכת לשבת ולחכות בחוץ, מבקשת שיקראו לי פנימה כשיגיע תורי).
&nbsp
כפתור הקונפורמיזם שלי קצת מקולקל (אני מניחה שגם אצל רוב מי שכבר כאן
). אני גם מאלה שמתחילים לאכול גם כשאף אחד אחר עוד לא אוכל. הבעיה היחידה היא שלפעמים המשפחה מעירה לי, אבל לא, אני לא מאלה שדופקים חשבון.
&nbsp
בקיצור, לקום ולעמוד במקום להמתין? רק אם ממש בא לי לעשות קצת ספורט.
 
אני חושבת שבארץ זה לא היה קורה...

הישראלים בניגוד לאנשים בסרטון לא יושבים בשקט... תמיד שואלים מי אחרון, איזה מספר נכנס עכשיו, למה לוקח כל כך הרבה זמן, אם אתה אח של קובי מגולני (כי אתה דומה לו כמו שתי טיפות מים) וכו' אין לי ספק שמישהו (אולי אפילו אני) היה שואל מה הקטע עם הציפצוף הזה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הישראלים פחות מנומסים ו"מחונכים" בקטע הזה

של השתלבות בתרבות המקומית ואימוץ שקט של מנהגי המקום... אני לא יכולה לומר באופן גורף ש"בארץ זה לא היה קורה" (וודאי שלא חסרים כאן לחץ חברתי וקונפורמיות), אבל להערכתי זה היה קורה פחות (לפחות הניסוי המסוים הזה). שלא לדבר על ההישג בלהיות זה ש"דופק את המערכת" ומתחכם כדי לא להיות "ילד טוב כמו כולם".
&nbsp
בפרט, הבחורה בסרטון נראית לי די ביישנית. הבחור שאחריה דווקא שאל אותה מה נסגר, והיא ענתה לו במבוכה... הפתיע אותי שהוא זרם איתה, אם כי יש מצב שזה כדי לא להביך אותה יותר (גם אם באופן לא מודע).
 
אם אני צריכה לנחש, לצערי הייתי נעמדת בציפצוף

אני חושבת שאם היתה לי סבלנות באותו רגע, הייתי שואלת את הנעמדים האחרים מה הסיפור של ההעמדות...אני מנחשת שכשאני לבד לא הייתי נעמדת יותר.
&nbsp
אז מה
אתם
הייתם עושים?
 

Lhuna1

New member
אני חושבת שיש היגיון בלעמוד מעבר לסתם קונפורמיות

המחשבה הראשונה שלי הייתה שאם אחרים נעמדים אז יש לזה סיבה.
אנשים לרוב לא עושים דברים בלי סיבה. נכון שלפעמים הסיבה מטומטמת או שגויה או לא מתאימה לי. למשל דת היא סיבה כזאת להרבה מעשים.
אבל אנשים לא נעמדים בצפצוף בחדר המתנה לרופא מסיבות דתיות או מסורתיות או דומות להן.
מעולם לא שמעתי על כזו מסורת.
תור לרופא זה עניין מאוד מעשי ולכולם בתור יש אותה מטרה והיא אחת בלבד: להכנס לרופא.
לכן הייתי מניחה דבר ראשון, שיש לזה סיבה מעשית ויש לזה קשר להתנהלות התור. שהצפצוף מסמן משהו, ושהעמידה מסמנת משהו. שמי שרוצה להכנס לרופא צריך לנהוג כך.
הרי הרצון להכנס לרופא הוא הדבר היחיד המשותף לכל העומדים.
ואני גם רוצה להכנס לרופא, לא?
&nbsp
having said all that, ברור שהדבר הראשון הכי הגיוני לעשות הוא לשאול את האנשים או את פקידת הקבלה מה פשר הדבר ואני מאמינה שזה מה שהייתי עושה.
&nbsp
אבל אם נניח שאדם הוא ביישן, או מסיבה אחרת כלשהי (חינוך/תרבות/לא עולה בדעתו) לא שואל - אני חושבת שדווקא כן לעמוד עם כולם זו התנהגות קצת יותר הגיונית בעיני מאשר לא לעמוד. רציונלית לגמרי.
&nbsp
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הרישא של דברייך רלוונטית מבחינתי לו הייתי מבקרת בתרבות זרה

בפרט לו היה מדובר בעניין דתי, למשל ביקור במקדש או משהו בסגנון הזה. אבל בפאקינג תור לרופא? במדינה שאני חיה בה? לא, no way. כשאני רואה אנשים מתנהגים בצורה לא שגרתית אני לא מניחה שהמטרה של כולם היא רק להיכנס לרופא, כי אני מכירה את ההליך די זמן כדי לדעת שהוא לא כולל צפצופים משונים בחדר ההמתנה והתעמלות כיסא. אני מניחה שמתרחש משהו שאיני מודעת אליו, ולכן הייתי שואלת.
 

Lhuna1

New member
כרגיל, תגובה שמתעלמת לחלוטין מהכתוב בהודעה עליה היא מגיבה.

 

18 פאולה

New member
סביר להניח שגם הייתי נעמדת

אני די בטוחה שגם אני הייתי נעמדת ואני גם די בטוחה שהייתי מובכת מדי לשאול למה (ועוד יותר מובכת לשאול למה אחרי שעשיתי את זה כמה פעמים). ולפי מה שידוע לי מתחום הפיכולוגיה החברתית, הרב המכריע של האנשים היה נעמד...
ספציפית בהקשר של המילה, אני חושבת שהמחיר שעומד על הפרק הוא ההבדל המהותי כאן (ואני די בטוחה שבוריאציות שונות של ניסוי מילגרם המפורסם זה מה שעלה גם - למשל, כשהמשתתפים ראו את ה״תלמידים״ שלהם מתפתלים מכאב, אחוז המתנגדים היה גבוה יותר). זה לפחות המקרה אצלי.... אני מאד מאד קונפורמיסטית והבחירות הלא קונפורמיסטיות היחידות שהצלחתי לעשות בחיי (ובלב שלם וביטחון מוחלט) היו כאלה שבהן המחיר שעמד על הפרק היה גבוה במיוחד.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
גם אם רוב, בד"כ כ-2/3 (למשל בניסוי מילגרם המפורסם)

ולא הייתי מגדירה זאת כ"רוב מכריע" (בניתוק מהקשרי הצבעות, זה צירוף ששמור לרוב שמתקרב ל-100% למיטב ידיעתי). אגב, הניסוי הרלוונטי יותר לניסוי בסרטון הוא ניסוי הקונפורמיות של אש. אמנם יש פי שניים אנשים שמשתפים פעולה בניסויים האלה, ועדיין, גם שליש זה לא כ"כ מעט...
&nbsp
באופן אישי לא הייתי מגדירה את עצמי כ"נון קונפורמיסטית", כלומר זה לא ערך שאני מעלה על נס או משהו כזה... מנגד אני גם לא רואה בקונפורמיזם ערך, ואני מעדיפה להיות מרוצה עם הבחירות שלי יותר משאחרים יהיו מרוצים מהן. בקיצור, אם הבחירות שלי עולות בקנה אחד עם הרוב זה נוח וטוב, אבל גם אם לא, העיקר שזה טוב לי.

&nbsp
הדיון הזה הזכיר לי מקרה שקרה לי בתיכון. למדתי אמנות והגשתי עבודה למורה בשיעור לצד מעין "סקיצה" (יישום רעיון בסיסי שנתן לי השראה). הוא שאל אותי אם היא חלק מהעבודה והיה די ברור שהוא מכוון לתשובה חיובית. גם התלמידים סביבי קלטו זאת וסיננו "תגידי כן". התלבטתי, אבל הלכתי עם האמת ועניתי בכנות "לא". התשובה אכזבה את המורה מבחינה מעשית אבל שמחה אותו עקרונית, והוא אמר שחשוב שאמן (לא שהייתי אמנית...) ילך עם האמת הפנימית שלו ולא ייכנע ללחץ חברתי מהקהל או מהמבקרים.
 

18 פאולה

New member
זו בדיוק המהות של נון-קונפורמיזם

יש מצב שאת צודקת, שזה יותר דומה לניסוי של אש. אבל בכל מקרה, גם הניסויים של אש, גם של מילגרם וגם של זימברדו - כולם הראו את הכוח של הנסיבות, של הקונטקסט החברתי ושל הלחץ של הקבוצה כגורמים משפיעים, ובכולם מדובר על קונפורמיות כמשהו מאד מאד חזק ואצל כולם דווח על מיעוט זעום של אנשים שהתנגדו (לא בטוחה אם אצל אש היו בכלל מי שהתנגדו - את זוכרת?).

בכל מקרה, הדוגמא שכתבת היא בדיוק נון-קונפורמיזם. להיות קשוב לעצמך ולערכים שלך ולהתנהג בהתאם למה שאת/ה מרגיש שהוא נכון, ללא קשר לציפיות של הסביבה ממך, זו בדיוק המהות של נון-קונפורמיזם. נון-קונפורמיזם זה לא ערך במובן של להתנגד בהכרח ולעשות ההפך מאחרים, אלא זה לא להיות תלוי ב- או עסוק ב- או מושפע ממה שאחרים עושים ומצפים ממך בבחירות שלך ובהתנהגות שלך.

זה מזכיר לי שיחה שהיתה לי עם בן-דוד שלי על מילה בערך חודשיים אחרי שבני נולד (ונשאר שלם כביום הוולדו כמובן). זה היה לפני שהפך לאבא (האמת שאני לא בטוחה אם כבר אבא...). הוא תמיד ראה את עצמו כנון-קונפורמיסט, וגם פירש את זה כלהיות בכוונה שונה מאחרים. אני לעומתו, כפי שהעדתי על עצמי, קונפורמיסטית ביותר והוא גם ידע את זה עליי (ואגב, מאד קשה לי עם זה שאני מרגישה צורך כל כך חזק לרצות את מי שסביבי, להיות בסדר עם כולם, לא להפר הרמוניה וכו׳... והלוואי והייתי יודעת לחיות כל יום בחיי כשאני אך ורק קשובה למה שנכון עבורי בלי קשר לציפיות החברה ממני). באותה שיחה, כשהיה כולו נסער מאי המילה אמר לי שהוא לא מבין איך זה יכול להיות שאני כל כך קונפורמיסטית והוא כל כך נון-קונפורמיסט, ואיך זה יכול להיות שמבין שנינו אני זו שמקיימת זוגיות ללא נישואין וילדה בן והשאירה אותו שלם, ואיך היה לי אומץ לעשות כזה דבר דווקא כדי להיות שונה מכולם. ורק שם לראשונה נפל לו האסימון שנון-קונפורמיזם זה לא לעשות דווקא, אלא לעשות את מה שאתה מרגיש שנכון לך בנפרד ממה שהסביבה מצפה ממך. אמרתי לו, שאני עדיין מי שהייתי והלוואי שלהרבה אנשים היה קל יותר עם הבחירות האלה שלי. אבל שהסיבה שבגללה לא התחתנתי והסיבה שבגללה לא מלתי את בני, לא קשורה בשום צורה לחברה שסביבי אלא למה שלי הרגיש נכון וצודק עבורי ועבור בני.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא, לא בדיוק... השימוש במונח מתייחס בדרך כלל לפעולה מוצהרת

של הליכה נגד הזרם. בוויקיפדיה מגדירים זאת כ"אנטי קונפורמיזם" אבל בשימוש השוטף נתקלתי בכך לא מעט, ולמעשה גם הואשמתי בכך לא מעט (בדיוק כפי שציינת, "את חייבת להיות שונה" וכיו"ב).
https://he.wikipedia.org/wiki/נון-קונפורמיזם
&nbsp
בהנחה שלא חיים באי בודד, אין דבר כזה לא להיות מושפע מהסביבה או מהחברה, וגם אני לא כתבתי שאני לא מקשיבה או שאין לי רצון להיות בסדר עם אנשים (תלוי מי, מן הסתם). אני ממש לא מאלה ש"שורפים גשרים" או מתפוצצים על אנשים כאילו אין מחר. אבל אין לי צורך חזק לרצות אחרים במחיר של פגיעה בעצמי.
&nbsp
לגבי הניסויים, גם אצל אש זה לא היה מיעוט זעום אלא לפחות רבע (שלא הושפעו בכלל) ובסה"כ חצי (שהושפעו רק חלקית). בכל מקרה לא מדובר במיעוט זעום של אחוזים בודדים.
 
למעלה