אשמח לשמוע ממי שהיה בדילמה

[גילגולבגולה]

אשמח לשמוע ממי שהיה בדילמה

<p>בני כבר בן 5שבועות ויש לי יום וחצי להחליט סופית אם עושים ברית מסורתי או ברית שלום.....</p> <p>מסורתי בגלל דברים שחשובים לי רגשית: </p> <p>כבוד הורים, זהות יהודית, המשכיות למסורת (בןזוגי לא יהודי אך אני שומרת פסח ויום כיפור וקדוש בשבת)</p> <p>אלטרנטיבי בגלל: </p> <p>שזה נתוח שגורם כאב, שיש פונקציות לערלה, שגם בלי הוא יהודי </p> <p>אשמח לשמוע ממי שהיה בדילמה כזו במיוחד ממי שמבית דתי! </p>

 

[MotheRonit]

תכף יגיעו המומחים בעלי הניסיון אבל בינתיים תעני לעצמך:

1. א) האם בברית שלום בה את נותנת להורים תפקיד (וזה טקס מותאם אישית, כך שהמשמעות לדעתי יותר מכוונת אדם ולא חלק מסרט נע כך שזה אפילו עולה על הטקס המסורתי) את לא מכבדת אותם?
ב) האם בשמירה על שלמות גופו ובריאותו של בנך את פוגעת בכבודם? ומה לגבי הכבוד שלו, האם הוא קטן/חשוב פחות מזה של ההורים?
2. האם במהלך החיים תוכלי להסביר לבנך מבחינת יציקת תוכן לעשייה כיצד הסרת העורלה היא חלק מהזהות שלו - חשיבות רוחנית לברית; או שזו הייתה פעולה כירורגית מיותרת מבחינה זו. זאת אומרת, גם עם העורלה עדיין תהיה לו זהות יהודית (ואין בכך ספק) זו שהוא מגבש במהלך חייו בהתבסס על סיממנים חוזרים מן היהדות (כמו למשל ערב שבת, חגים). אני מאמינה שעל מנת שלברית תהיה משמעות צריך לבחור אדם לכרות אותה (תרתי משמע) אם בוחר להיות דתי אז האושר שבחיבור מקלים עליו את הניתוח; כי אחרת, בגיל 8 ימים, בהעדר הבנה של קיום מצווה זה לא יותר מפעולה כואבת ואכזרית עבור תינוק קטן. ובכלל לא הייתי רוצה לתלות את הזהות של בני באיבר המין (גם אם הפעולה לא הייתה פוגענית)
>> מסורת היא מה שאנחנו עושים אותה. ״מסורת משפחתית״ טומנת בתוכה זכרונות מקסימים והיא יכולה להיות קשורה ליהדות ויכולה לא. האם זו מסורת שהיית רוצה להנציח/לשמר? לא הגיע הזמן ליצור אחרת?

 

[trilliane]

מה שהיא אמרה

 

[trilliane]

בעיניי "ברית שלום" הרבה יותר מרגשת מברית מילה

אפשר ליצוק לטקס כל תוכן שרוצים, לעצב אותו בהתאם לרגשות ולהרגשות שלך, לכבד בו את מי שרוצים (גם את הנשים). בכל מקרה הטקס הוא למבוגרים, התינוק לא מבין מה רוצים ממנו... אבל הוא מבין כשכואב לו ואין לו מושג למה, מתי זה ייגמר... והוא ייאבד חלק מגופו לכל חייו, בעיניי זה לא הוגן, לא מתפקידי לגזול זאת ממנו.
&nbsp
אני חושבת שמסורת וזהות הן בראש ובראשונה בראש, לא באיבר המין. החינוך, התרבות הם החשובים. אם הילד יגדל ויחליט שהוא רוצה לכרות ברית עם אלוהיו ולכן מוכן לכרות חלק מגופו לשם כך, זו בחירה שלו, אבל לא שלי. אני לא חושבת שיש לי זכות לקבל החלטה כזאת עבור אדם אחר, קל וחומר אם הוא באחריותי.
&nbsp
כל הכבוד לך על הרצון לחקור ולברר עם עצמך את הנושא ולא לפעול אוטומטית בפעולה בלתי הפיכה. שיהיה בהצלחה בכל מה שתחליטי.

 

[שם טוב הפיל]

וכי למה בוער "להחליט סופית"?

אני לא חושב שתשמעי פה מישהו שהיה בדילמה ממשית אם לעשות או לעשות משיקולים שעיקרם דתיים-מסורתיים.
אם תחליטי לא לחתוך כרגע, שום דבר בהחלטה הזו לא כזה סופי וגורלי. אפשר לעשות את זה גם בעוד 4 שנים. הסיבה שזה באמת לא קורה זה כי אנשים מאוד קשורים ומאוד אוהבים את הילד שלהם בן ה-4, והם לא מעלים בכלל על דעתם לעולל לו דבר כזה. זה בהחלט אומר דרשני - מה זה אומר שאנחנו מסכימים לעשות את זה לרך הנולד ולמה דוחקים אותנו לעשות את זה כ"כ מוקדם.
אני רק אומר בכך שההחלטה הסופית והבלתי הפיכה היחידה היא לחתוך. להתחרט על אי-החיתוך יהיה אפשר תמיד, גם כאדם בוגר. להתחרט על החיתוך לא יהיה אפשר גם דקה אחרי (למרות שהרבה מתחרטים, אבל לא ניתן לעשות דבר בקשר לכך).
במענה למניעייך "חשובים לך רגשית, כיבוד הורים, זהות יהודית, המשכיות" וכו' - אינני יכול לשפוט מה חשוב לך ומה לא - אני רק יכול להתייחס לכך שאת שוקלת לנקוט פעולה שכלל לא רלוונטית אלייך אלא לחיי המין הפרטיים של בנך ושל בת זוגו בבוא היום. אותי, באופן אישי, כאדם בוגר, מכעיס מאוד לדעת שהוריי השחיתו את גופי בגלל שיקולים כאלה (ואף פחותים מהם במובנים רבים - הוריי לא ממש שומרי מסורת), ועם כל הכבוד מה שחשוב להם רגשית יקיימו נא על גופם הפרטי שלהם... נסי לחשוב מה תרגישי אם יופנו כלפייך טענות כאלה בעוד 20 שנה ובמיוחד בהינתן שבנך יגדל לאבא שאינו יהודי, כלומר, כלל לא בטוח האם ובאיזו מידה יהיה מסורתי/דתי. להערכתי, ברית המילה תקרוס בקרב הציבור החילוני בטווח זמן של פחות מעשור, והדור הנוכחי שרובו נימול אבל חלק משמעותי ולא מבוטל ממנו כבר לא - צפוי להעביר ביקורת קשה מאוד על ההורים שלו שכן חתכו בעוד 20 או 30 שנה, כשתדמית המילה לא תהיה חיובית יותר מזו שיש היום למילת נשים בניגריה או כריכת רגליים בסין.

 

[אלון722]

לצערי, ממה שביררתי, ברית בגיל מאוחר בעיתית יותר

ואני מתכון לכך שזה באמת מצער

 

[מ ו פ ת ע ת]

אז המידע שנמסר לך שגוי

בילודים מבצעים רק ניתוחים מצילי חיים וכל ניתוח אחר ידחה ככל שאפשר כדי שהתינוק יוכל לגדול ולהתחזק ומערכות גופו יבשילו. כריתת עורלה היא ממש לא ניתוח מציל חיים ואין בעייתיות בלהמתין אלא להיפך. כמו כן, אם חלילה ברקע ישנה בעיה רפואית שטרם זוהתה כך יש יותר סיכוי שהיא תתגלה לפני הניתוח המיותר הזה ולא תתגלה תוך כדי החיתוך או מיד לאחריו

 

[שם טוב הפיל]

אכן בעייתית יותר

ראשית, ממשקל 5 ק"ג ובערך עד גיל 10 ברית מילה די מחייבת הרדמה כללית. לפני 5 ק"ג ואחרי גיל 10 ניתן לבצע זאת לרוב באלחוש מקומי. זה נכון לגבי כל ניתוח בטווח הגילים האלה (אפילו הסרת נקודת חן או נגעי עור קלים...). עם זאת, הרדמה כללית וחדר ניתוח, כמה שזה מלחיץ הורים וזה מובן - הם תהליכים בטוחים מאוד ובפרטיקה אני לא רואה בהם חיסרון.
מצד שני, מגיל 3 בערך העורלה נפרדת והניתוח עצמו הרבה יותר פשוט ואני מניח שגם הכאבים הכרוכים בהחלמה מצומצמים יותר משמעותית.
מה שבאמת "בעייתי" בברית מילה בגיל מאוחר זה שני דברים אחרים:
1) הנימול מחויב אשכרה להחליט. זו לא החלטה שנכפית עליו בכוח והוא גדל לתוצאותיה כמצב נתון. אני מודה שעבור מי שכן רוצה להיות נימול - מדובר באתגר מורכב.
2) אם ההליך בוצע לאחר שהנימול כבר צבר ניסיון מיני כלשהו, יש אכן סיכוי סביר שבניגוד אליי הוא יודע מה הוא הפסיד ומה הנזק שנגרם לו (ואני מרשה לעצמי אפילו להגיד "נכות"). יש מי שהעידו שזו הייתה אחת מהטעויות הגדולות של חייהם והם מתחרטים על כך כל יום (ויש כאלה שלא, אך לא ידוע לי על אנשים שהעידו שזה שיפר את חיי המין שלהם).
ולמרות שני אלה - מצבו של הנימול בגיל מבוגר, לאחר מעשה, לא שונה מזה של הנימול בכפייה בילדותו.

 

[trilliane]

אני דווקא חושבת שעבור מי שאכן רוצה להיות נימול זה לא מורכב

יותר מניתוחים אלקטיביים אחרים. אנשים משפצים שלל איברים מגופם בטיפולים שאינם בהכרח פשוטים ונטולי כאב – החל מהסרת שיער לצמיתות (בערך) והסרת משקפיים דרך ניתוחי אף, אוזניים, שדיים (גם גברים) וכלה בניתוחים לשינוי מין. זה אף פעם לא כיף גדול, אבל המציאות מוכיחה שזה גם לא כזה אתגר כשהאדם בוחר זאת בעצמו והפעולה נעשית מרצון אמיתי (ולא מלחץ חברתי או משהו אחר).

 

[מ ו פ ת ע ת]

שימוש באלחוש זו לא בעיה אלא חסד שנמנע מהילוד

 

[ציפור לבנת כנף]

מצרפת את הערך המילוני שלנו להשוואת מילת בגיר מול מילת תינוק

http://www.tapuz.co.il/forums2008/terms/default.aspx?forumid=202&d=196&t=14632
&nbsp
אם יש חוסרים בנשוא ההרדמה או טעויוית או הערות אחרות אשמח להוסיפן לערך זה.
הצעות לשיפורים ותוספות כטקסט ערוך אפשר לשרשר לכאן או במסר אישי אלי

 

[trilliane]

"בעייתית יותר" כי? מילה מבוצעת בהצלחה גם בגברים בוגרים

ולמעשה מבחינות רבות היא בעייתית פחות.
&nbsp
לדוגמה, הסיבוך הנפוץ ביותר שבגינו מגיעים תינוקות למיון בעקבות מילה הוא דימום:
http://www.news1.co.il/archive/001-D-104664-00.html
גם דימום לא כבד ביילוד הוא בעיה מסכנת חיים מאחר שיש לו כמות קטנה של דם בגוף (פחות מחצי ליטר). לעומת זאת באדם בוגר שיש לו כמה ליטרים – לא עד כדי כך.
&nbsp
בעיה נפוצה אחרת שקורית באחוזים לא מבוטלים במילת יילודים (תקינה; לא מדובר בסיבוך) היא היצרות פתח השפכה, לעתים מצריכה ניתוח תיקון:
http://www.szmc.org.il/מחלקות/ילדים...חבתפייתשופכהמאטוטומיה/tabid/2143/Default.aspx
http://www.tasmc.org.il/Operations/Pages/Meatotomy.aspx
&nbsp
בעיות נדירות יותר ביילודים הן הסרה רבה מדי של עור (שמורגשת רק לאחר שנים, בעת זקפה, והנימול אפילו לא בהכרח מודע לכך שזו הסיבה) וכמובן יש מקרים של הסרה רבה מדי מהאיבר... (וזה קורה גם למוהלים מנוסים). לא קורה הרבה, אבל בד"כ כל מקרה כזה מגיע לחדשות, לדוגמה:
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4733997,00.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4471600,00.html
http://www.israelhayom.co.il/article/271433
ככה זה כשעובדים בקטן... פחות בעייתי כשעובדים בגדול. לא לחינם ניתוחים פלסטיים מבוצעים באיברים לאחר שסיימו לגדול ולהתעצב והגיעו לתצורתם הסופית.
&nbsp
ולא חסרות דוגמאות נוספות לבעיות במילת יילודים, אני מקשרת ללקט ארוך של כאלה שהגיעו לתקשורת לאורך השנים:
http://www.gonnen.org/?p=36
&nbsp
נקודות אחרונות לגבי הכאב (לא בדיוק סיבוך, אבל בהחלט בעייתי יותר, בעיניי):
* ביילוד מילה מסורתית מבוצעת ללא הרדמה/אלחוש. איש לא חושב לעשות זאת באופן כזה בגיל מבוגר יותר, ומסיבות מוצדקות...
&nbsp
* יש מחקרים שכאב טראומטי כזה ביילודים נחווה בגוף לזמן ארוך ומשפיע על תחושת הכאב בהמשך החיים, גם אם האדם עצמו לא זוכר:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1595204/
&nbsp
* החלק הכואב (והאלים) ביותר במילה הוא הקריעה של הערלה מהבשר, כי לפני שהיא מתחילה להיפרד היא מחוברת וצריך להפריד אותה. בגיל מבוגר יותר לאחר שההפרדה מתרחשת מעצמה (כדרך הטבע) אין בכך צורך, כמובן.
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=584786
&nbsp
* אדם בוגר (אפילו ילד שכבר אינו פעוט) שעובר הליך רפואי מודע לו, יכול להבין אותו, להתכונן אליו. עבור תינוק מדובר בכאב עז שהוא אינו מבין את מקורו ואת סיבתו, יודע מתי יסתיים, זה מציף את כל כולו.
&nbsp
* אדם בוגר שמחלים מניתוח (למשל מילה) יכול להתריע על בעיה שהוא חש, יכול גם ליטול משככי כאבים במידת הצורך. התינוק לא. כמו כן אצל תינוק הפצע נמצא בתוך חיתול עם הפרשות (מה שכנראה גם גורם בחלק מהמקרים להיצרות פתח השפכה, זו ההשערה המובילה למיטב הבנתי).
&nbsp
אז במה מילה בגיל מבוגר יותר בעייתית יותר?
לכל היותר ניתן לטעון שיש יתרונות וחסרונות, אבל זה בהחלט לא שחור לבן, וודאי שלא מצב של הליך לא כואב ונטול סיבוכים לעומת כזה שכן (להפך, אם כבר).

 

[trilliane]

תיקון עצמי (תפוז לא אפשר לי לערוך / להגיב בלילה...)

בבעיות נדירות התכוונתי להסרה גדולה מדי שכוללת חלקים מהאיבר עצמו; למיטב הבנתי הסרה רבה מדי של עור (כזאת שגורמת למשל לאי נוחות / מתיחות / חוסר סימטריה בזקפה וכו') אינה נדירה; אבל (בניגוד להסרה של חלק מהפין) אלה לא מקרים שמגיעים לתקשורת וגם לא נרשמים כסיבוכים מכיוון שהבעיה מתגלית רק שנים רבות לאחר מכן, ולרוב לא משויכת למילה.