הבן של אודי שליש עומד לעבור ניתוח שקדים

לצערי קראתי את הטור של הנמושה אחרי האוכל

וכעת אני חשה ברצון להקיא.
תזכורת לעצמי - לקרוא טורים מתחסדים וצבועים רק שלוש שעות אחרי האוכל.
 

HouseAtreides

New member
תודה! קראתי בכוונה בין הארוחות

ו..הלך לי התיאבון.
&nbsp
המסר היחיד שהצלחתי לזקק מגיבוב המילים הזה הוא, שצ"ל הקבלה של 1:1 או קרוב מאד לכך, בין ניתוח שקדים לבין ברית מילה - שניהם כרוכים באי נעימות לכל הצדדים, ושניהם בסופו של דבר מועילים ומשפרים את איכות החיים. אין מה לדבר על זכויות אדם שמופרות - ככה עובד הטבע, בגיל כזה המבוגרים הם הקובעים, וכמו שלפעמים נאלצים לעשות ניתוח שקדים מבלי לשאול את הילד, כך לפעמים נאלצים לעשות לו ברית מילה. אין מה לטעון שברית מילה מיותרת - זה נכון רק במציאות אלטרנטיבית. באותו אופן אפשר לטעון שניתוח שקדים הוא מיותר כשאין דלקות גרון חוזרות, או בקיצור, עם ילד אחר, בגלגול אחר, במציאות אחרת, הכל יכול להיות. יכול אפילו להיות שלא נעשה לו ברית מילה (אבל היי, זה מה שכולם אומרים, לא?).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
חותכים ובוכים... חבל שלא התייעץ ובדק ונסמך על הפחדות

("יצחקו עליו במקלחת") במקום על המציאות.
&nbsp
אבל יותר מטרידות הטענות הערכיות שלו "עליך להיות כמו כולם" או "ההכרה העצובה שהמדינה הזאת הולכת לכיוון דתי-הלכתי. במקביל הסובלנות לאחר בכל מישור מצטמצמת ותצטמצם עוד בעתיד. אין לי יכולת אמיתית לדמיין את החברה הישראלית בה הילד יחיה בעוד עשרים שנה אבל סביר שיהיה לו יותר קל ובטוח כיהודי נימול."
&nbsp
לא רק שאני לא מסכימה עם הנבואות השחורות והתבוסתניות האלה, הוא בעצם יוצר נבואה שמגשימה את עצמה. בדיוק כמו "אני עושה משהו שאני לא רוצה רק כי כולם עושים". אז שכולם יפסיקו לעשות בלי לרצות, ואז לא כולם יעשו!
&nbsp
אני לא חושבת שהמדינה הולכת לכיוון הלכתי דתי, להפך, יש עכשיו לא מעט מאבקים על צביון המדינה וטוב שכך. אז מה, עדיף להרים ידיים מראש? לוותר? למה? וגם אם נגיד שהמדינה תהיה יותר דתית (חלילה) מה בין זה ובין איבר המין של גבר עתידי? בעוד עשרים שנה הילד כבר יהיה אחרי צבא, ואני לא מצליחה לחשוב על שום סיטואציה שבה הוא יידרש להציג בפומבי את איבר מינו. פרט לכך, בעוד עשרים שנה הוא יהיה בגיר; אם אכן יחוש שלהיות נימול זה עדיף, הוא יוכל למול את איברו. למה לעשות זאת מראש? זה פשוט לא הגיוני.
 


 

Helio

New member
אני רואה שהוא בסך הכל לא בטוח.ברוך השם הוא לא מדבר על מקלחת

כי לי באופן אישי כבר אין כוח לסבול את הטימטום הזה.
אני חושב שהוא הגדיר טוב מאוד את החששות שלו במשפט:
"אין לי יכולת אמיתית לדמיין את החברה הישראלית בה הילד יחיה בעוד עשרים שנה אבל סביר שיהיה לו יותר קל ובטוח כיהודי נימול". יוצא שהכותב לא בטוח - לא סומך על החברה כי לא ברור עם אילו אנשים הילד יתחבר בעתיד ,אז הוא הולך על משהו שנראה לו הגיוני, רציונלי ובטוח ביותר בנסיבות של היום. התנהגות טבעית לחלוטין (למה טבעית כי זה בהתאם לטבע של הכותב). אצלי , למשל, מקרה אחר, והוא טבעי כי נעשה בהתאם לטבע שלי.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מה טבעי בקבלת החלטה בלתי הפיכה כשהעתיד לא ידוע?

במקרה כזה הגיוני, רציונלי ובטוח לחכות, ואז אם באמת יש סיבה, לעשות (וזה נכון תמיד, על אחת כמה וכמה שהתחזית שלו פסימית במיוחד ולא ממש מעוגנת במציאות).
 

Helio

New member
הוא בן אדם שונה ממך - הוא רואה קודם כל חברה והשתלבות בה

יכול להיות שהנושא הזה "בלתי הפיך" זה צד אחר של המטבע,אבל אותו צד שהוא פחות מעוניין להתבונן בו.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זה נכון לכל בני האדם שאינם אני, וממש לא רלוונטי לנקודה שלי

 
תודה על הקישור


לדעתי הסיום אומר שהמילה כנראה היתה טעות.

לא שאני מוציאה מכלל אפשרות שאם יהיה עוד בן ה"טעות" הזו תהיה שוב האופציה שתבחר,
ביחוד שאולי זה נאמר על רקע החשש מניתוח "אמיתי" בשקדים, בילד שכבר קשורים אליו מאד וממנו עושים השלכה ברגע הקשה והחרד הזה לכל ילד תאוריטי עתידי.
או בניסוח אחר- אולי הוא מוותר על המילה כאקט של רצון לוותר על נתוח השקדים. פתאום ניתוחים זה מפחיד ולא טוב...ולא כדאי "להתעסק איתם".

עד כאן פסיכולוגיה בשנקל
, ואם נעזוב אותה, בשורה התחתונה אני שומעת רגשות מעורבים מאד עד כמה זה היה מוצדק ונחוץ.
 
נכון, וזה בדיוק מה שעצוב

הרגשות המעורבים. זה שהוא עשה את המעשה הבלתי הפיך הזה לא בלב שלם.
 
למעלה