איך לגייס אמפתיה להורים שמלים

איך לגייס אמפתיה להורים שמלים

לצערי הרב תינוק קרוב אליי עומד לעבור את הזוועה בימים הקרובים. לאמא לא קל עם מה שהולך לקרות, האב נראה לי יותר שלם בבחירה, אני חושדת שיתכן מתוך אי-הבנה של ההליך. כך או כך, כמובן שאני לא שותפה להחלטה ולא מתערבת. רק מנסה לחשוב איך לתמוך באמא למרות שלמעשה החמלה שלי נתונה בעיקר לתינוק. הם יודעים שלא מלתי את הבן, מה אני כבר יכולה לומר שלא ישמע מגוחך? הרי ברור שאני לא חושבת שאין ברירה אחרת או שזה אקט נכון וחשוב. המקסימום שהצלחתי להגיע אליו זה שזו החלטה שלהם.
 

She Dolphin

New member
אני מאוד מזדהה איתך...


תמיד כשיש לנו חברים קרובים עם תינוק בדרך ואני שומעת שזאת בת, אני נושמת לרווחה.
עם המשפחה הקרובה זה עדיין לא קורה (אנחנו האחרונים בתקופת הילודה, ויחד עם הגדולים סיימנו עם הלידות והצעירים עוד לא התחילו, צפוי לנו עתיד לא קל, אני מניחה..)
אני עובדת עם אמהות ותינוקות בגילאים של לפני ואחרי המילה. לעיתים האמהות מדברות על מילת התינוק שהייתה או צפויה. הן לא יודעות שלא מלתי את הבנים שלי, אני לא מדברת על זה ולא מעלה מולן את האפשרות שלא למול אלא אם הם העלו זאת בפני מיוזמתן. במצב כזה, אם הן ישאלו לנסיוני בעניין ויבקשו מידע, אני אספר שלא מלתי את הבנים שלי ולכן אני לא יכולה לעזור מנסיוני. בשלב כזה, אם ישאלו אותי "למה", "איך" וכל דבר אחר שנוגע אענה על שאלות שיש להן, ושוב אקפיד לעשות זאת בטון ענייני לגמרי ולא אגרר לדיון לוהט בעניין כי אני בכל זאת נמצאת שם בנסיבות מקצועיות ואני לא מכירה את כל התמונה וכו'. בכל מקרה, אני משאירה להן להוביל את העניין, לא מנסה לשכנע או משהו, אבל אם נשאלת לדעתי, אגיד אותה בצורה פשוטה.
אני רק יכולה להציע לך את השיטה שלי במקרים אלה, למרות שבמקרה שלי אין קרבה אישית, אבל תמיד אכפת לי מאוד מהנשים האלה והתינוקות שלהן. מה שאני עושה - אני לא מובילה, אלא נותנת להן להוביל והולכת איתן. אם הן מבטאות קושי, חשש או כעס, לקראת ניתוח המילה, אני מביעה הזדהות תוך שאני משתמשת במילים דומות לשלהן. "את צודקת, זה באמת מאוד מפחיד". או "וואו, נשמע קשה" או "זה באמת מכעיס".
במצבים בהם לא ניתן לשנות, חשוב לפחות לתת לגיטימציה למה שהיא מרגישה. וכאן אי אפשר (כפי הנראה) לשנות.
אני יודעת מנשים שעברו חוויה קשה סביב הלידה או ההנקה, שהדבר החשוב להן ביותר הוא שיכירו במה שהן מרגישות, בקושי שלהן, במקרה שקרה להן, בפחד, בכאב, בהשפלה, בכעס. שלא ינסו לעזור להן בכך שמעודדים אותן במילים שהן בעצם ריקות, או לנחם אותן, והכי חשוב - לגרום להן להרגיש לא טוב בגלל מה שקרה - בלי קשר אם יש להן אחריות מלאה או חלקית על מה שהתרחש.
אלא פשוט להיות שם איתן.
בהנחה שאין ביכולתך לשלנות את המצב, ומילה הולכת להיות כאן, לדעתי זה הדבר האנושי ביותר לעשות.
 

She Dolphin

New member
יופי

לא מזיק להפעיל קצת מיומנויות ממקצועות הטיפול על חברים
יש בהן משהו
 
למעלה