ביקור ראשון (מאוחר) בטיפת חלב

ביקור ראשון (מאוחר) בטיפת חלב

הילדון בן חודשיים וקצת ורק עכשיו טרחנו ללכת לטיפת חלב. מראש הלכנו לאחות שקיבלנו עליה המלצות שהיא זורמת עם ההורים ולא חופרת
. היא באמת התגלתה כנחמדה מאוד. כיוון שזו הייתה פעם ראשונה שהמערכת רואה את הילד (היינו אצל רופא ילדים פרטי) היא גם שאלה אם הטבור החלים כמו שצריך ואיך עברה הברית. אמרנו שהטבור בסדר גמור ושלא הייתה ברית. ״לא עשיתם לו?״ שאלה משתוממת. אמרנו שלא והיא אמרה שזה בריא יותר. אישתי שתחייה אמרה ״הדוקטורית עשתה על זה דוקטורט״ ואני אמרתי שאין יתרון בריאותי. ואז נשלף הטיעון החברתי: ״מה יהיה בגן?״. בגן? בגן??? אם ילדים בגן מתעסקים מילולית זה בעורלתו של זה אז יש בעייה רצינית בגן...
בכל מקרה הגבתי ואמרתי שרוב חברינו לא מלו את ילדיהם (מה שנכון, ואגב, עוד שניים שלמים בדרך) ואנחנו לא רוצות שירגיש חריג


וזהו, בזאת זה נגמר
 

18 פאולה

New member
שמעתי היום מעוד מישהי את הטיעון הזה!


כל כך שמחתי, ומיד נכנסתי לפורום כדי לספר לכולם ואז ראיתי את ההודעה שלך

חברה של חברה בהריון והחליטה לא למול את התינוק, כי סביבה הרוב לא מלו והיא לא רוצה שיהיה חריג!
נפלא!

&nbsp
(כמובן שיש עוד כמה סיבות טובות לא למול, אבל זה פשוט גאוני בעיניי השימוש ההפוך בטיעון הזה, זה גדול
)
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זה אחד הפרדוקסים של "שלא יהיה חריג"

הורים שלא רוצים למול אבל מלים "כדי שלא יהיה חריג" בעצם מנציחים את המצב הלא רצוי להם... כי לו כל אלה שלא היו רוצים למול לא היו מלים, לא הייתה חריגות... (מן הסתם עדיין רבים היו ממשיכים למול, אבל השיעורים היו אחרים, לפחות באזורים חילוניים מובהקים).
 

דקסו

New member
יש לי חברה טובה....

שכשאני החלטתי לא למול את בני, היא הסכימה איתי בכל המישורים בנושא. ובכל זאת, אחרי פחות משנה, כשנולד בנה, החליטו היא ובן זוגה כן למול אותו "כדי שלא יהיה שונה" כמובן. קצת אחריה ילדה חברה טובה שלה בן, והחליטה לא למול אותו. ועוד שנה אחריה ילדה עוד חברה קרובה - והחליטה לא למול את בנה. והסתבר לי כעת שעוד חברה שלה חתמה על הסכם עם בחור הומו כדי לעשות איתו ילד. ואחד הדברים שהיו הכי חשובים לה בחוזה מולו היה - שאם זה יהיה בן - לא מלים אותו. בקיצור - אם עוד כמה שנים היא תעשה מפגש חברות, אזי הבן שלה יהיה זה השונה מבין כולם....
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זה פשוט נימוק גרוע...

הכי הצחיק אותי כשהדיינים בבית המשפט השתמשו בו בפסק הדין מול אלינור, ועוד טענו לחדות עינם של הדרדקים
. התגובה המתבקשת במקרה כזה היא "אם כך אתם ממליצים ליהודים בגולה ששולחים את הילדים לגן לא יהודי לא למול את בניהם, כן?".
 

valeta1

New member
נו שוין... באמת שאין משמעות למה שהיא אמרה, וכמובן

שצריך להזכיר שאין זה מתפקידה של אחות טיפת חלב להעיר על חייו החברתיים העתידיים של בנך בגן. אבל נראה לי שלא התרגשתם אז הכל בסדר

לגבי "הלא ירגיש חריג" - אני חייבת לומר שכשלעצמו עניין החריגות הוא לא לגמרי מופרך. אני חושבת שהעובדה שיש לנו חברים שלא מלים לא משנה את הסטטיסטיקה - הרוב המוחלט של הישראלים מלים את הילדים. אני בהחלט חושבת שאלה שלא מלים הם חריגים שחברה הישראלית בנושא הזה. אלא מה, שהחריגות הזו היא נטולת משמעות. בראש ובראשונה כי היא בלתי נראית, וגם כי הילדים עצמם לא יכולים לחוש ניכור ודחייה מהגוף שלהם. מבחינת הבן שלי העורלה היא חלק טבעי ממנו והמחשבה שהיא לא תהיה שם נראית לו משונה. הוא יודע שרוב חבריו (אולי כולם?) נימולים, אבל הוא לא מוטרד מזה. האמת שהוא בכלל לא מתעסק בזה, ולעיתים רחוקות כשהעניין עולה הוא באמת לא מבין איך אפשר היה לחתוך לכל השאר.
הורים לילד ראשון שלא יודעים כמה אין משמעות לאי המילה (כלומר היא לא גוררת תחושת חריגות שלילית, היא לא פוגעת ביחסים חברתיים, היא לא משנה את מעמדו החברתי של ילד לרעה, היא לא משפיעה על אהבתם של בני המשפחה המורחבת, ובקיצור - אין לה שום השפעה על החיים), יכולים להיבהל מאוד מהחריגות הזו. ברור לי שכולם מדמיינים ילד מושפל ודחוי שחבורת ילדים מצביעה עליו וצוחקת עליו. זה הדימוי. שאגב, זו סיטואציה שיכולה להתרחש, רק שבדרך כלל היא מתרחשת כלפי אלה שחתכו להם (כי סטטיסטית רוב הבנים נימולים...). אנשים לא מבינים באמת הם יעשו רק טוב. לא יכאיבו לתינוק, לא יזיקו לגופו, לא יסכנו אותו, ישאירו אותו שלם ומתפקד מינית "נכון" יותר בעתיד, יחנכו אותו על הדרך לאהבת הגוף ולחשיבה ביחס לכל מיני מנהגים ולהיעדר אוטומטיזציה, בקיצור זה רק "WIN WIN". אבל רוב האנשים לא מבינים את זה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הורים הרבה פעמים קצת שוכחים איך נראה העולם מעיניים של ילד

אבל מי שמצליח בכנות להיזכר בילדות, מגלה שהוא לא חשב על ערלות; שהוא לא התחבר עם ילדים אחרים בזכות דמיון בין איברי גוף (או להפך); שהוא לא עסק בהשוואות; שהציקו לילדים שלא הייתה להם שום חריגות גופנית ולעומת זאת לא חסרו ילדים בעלי חריגות שלא סבלו מהצקות כלל (וכמובן, הציקו לבנות והציקו לבנים נימולים).
 

She Dolphin

New member
חותמת על הכל, חוץ מהשימשו במילה "חריגות".

"שונות" עדיפה בעיני
 
למעלה