בלי להסתבך יותר מדי
הבעיה שלנו, מתנגדי המילה, שכשאנחנו באים לדבר עם הסוגיה הזאת עם ילדינו, אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להצדיק בפניהם את העובדה שלא מלנו ולכן רוצים מצד אחד לתאר כמה ברית מילה היא דבר נורא (כי היא באמת כזאת) ומצד שני לא רוצים להוציא את החברים והמשפחה שיקרים לנו כאנשים מרושעים וחסרי רגישות (כי למרות הכל, רובם לא כאלה).
אז קודם כל לזכור - אין צורך להצדיק לילדים שלנו שום דבר. ברגע שאנחנו יודעים שבחרנו כך פשוט כי חשבנו שזה יותר טוב עבורם, גם הם יקבלו זאת כך.
כמו כן יש את עניין הגיל הרך של הילדים, שאנחנו תמיד מתאימים את ההסברים שלנו להם בכל נושא גם לפקטור הזה. אם מסבירים לפעוט מה הן סוגיות מורכבות כמו מלחמה, מוות, אלימות, וכו', תמיד בוחרים לתאר זאת בדרך שהוא יצליח להבין ולהתמודד איתה. ככל שהם יגדלו ניתן יהיה להיכנס למורכבויות ולמטענים שיש בדברים אלה. אני רואה את ההבדל בין איך שדיברנו עם הילדים שלנו על מלחמת עזה הראשונה, לפני שנתיים וחצי, ואיך דיברנו איתם על מלחמת עזה האחרונה. אותו דבר על המילה.
אז בגילאים הרכים לא נכנסנו לסוגיות של רופא או מוהל מסורתי, זריקת הרדמה, או גזה ספוגה ביין, בורקס, בית כנסת וכן הלאה. יצאנו מנקודת הנחה שבכל מקרה רוב הבריתות שהם ישמעו עליהן (אם בכלל) יהיו בידי רופא בקליניקה או בבית, אז אמרנו משהו בסגנון של "ההורים רוצים לשמור על המנהג המקובל ולכן מזמינים רופא שנותן לתינוק זריקת הרדמה ועושה לו ניתוח קטן בבולבול".
ואז כמובן מוסיפים "אנחנו החלטנו לא לעשות לכם את הניתוח הזה כי לדעתנו המנהג הזה מכאיב לתינוק, וניתוח עושים רק כשיש מחלה או בעיה בגוף ולא בגלל מנהג. אנחנו עושים מה שנראה לנו נכון, וגם אם רוב האנשים נוהגים אחרת, אצלנו זאת לא סיבה לעשות לילד שלנו ניתוח שלא צריך אותו".
גם הסברנו שמי שעושים את הניתוח לתינוק שלהם עושים זאת בגלל שהם חושבים שזה לטובתו. ובלי להיכנס יותר מדי למורכבות, אנחנו מציינים שאנחנו חושבים ופועלים אחרת. ולרוב הוספנו מיד דוגמאות בתחומי הורות אחרים שבהם אנחנו פועלים אחרת ממה שרוב הסביבה עושה כמו למשל הנקה לטווח ארוך, לינה משותפת עם ההורים וכו'.
הילדים מקבלים את זה בטבעיות. תזכרו שבגילם הרך הם עדיין לא מבינים את הצורך העז של בני אדם להשתייך לקבוצה חברתית גדולה. מבחינתם הקבוצה שאליה הם שייכים היא המשפחה הקרובה שלהם.
וזאת בעיני עוד סיבה לדבר איתם כבר בגיל צעיר על זה, ובכלל, על ערכים ונורמות שחשובים לנו. כדי לאפשר הטמעה של סוגיות אלו בתפיסת עולמם. זה הגיל שבו הסולידריות המשפחתית היא הדבר הכי חשוב לילד, וברור שההורים שלנו הם הכי טובים/חכמים/מושלמים וכל מה שהם אומרים ועושים הוא נהדר
