נולד לנו בן! עכשיו באמת צריך להחליט

[אבא של גורי]

נולד לנו בן! עכשיו באמת צריך להחליט

אז אתמול נולד הבן הראשון שלנו ואחד בדברים הראשונים שעשיתי לאחר מכן זה להרשם לפורום...

עכשיו, הרבה אחרי לבטים באמת צריך להכריע בשאלה האם לעשות או לא לעשות.
הדבר שהכי מטריד אותי (למעשה כמעט היחיד) הוא החברתי, האם הילד שלי יהיה שונה בצורה כזו שזה יגרום לו סבל.. אשמח לדבר עם הורים שלא מלו את בניהם כדי לשמוע באמת איך זה, ולא מתחזיות הפחדה של ההורים (סבא וסבתא) שאם נבחר בדרך הזו נגזור על ילדינו חיים של סבל ורגשות נחיתות.

אגב, מישהו יודע באמת כמה כיום לוותר על ברית מילה זה נפוץ? חיפשתי איזשהי סטטיסטיקה על זה ולא מצאתי כלום. ההרגשה שלי שזה כבר לא כל כך נדיר בימינו, ואם ככה התוקף של הטיעון החברתי קטן משמעותית.

בקיצור, אשמח לכל עצה מרגיעה..
אבא (טרי)

 

[דנה השניה]

מזל טוב וברוך הבא לפורום!

קודם כל אני מקווה שאתם מתאוששים מהלידה ומצליחים להנות מהימים הראשונים המתוקים

נקודת המוצא ששונות = סבל אינה נכונה בעיני. כל אחד מאיתנו הוא אחר, מיוחד ויחיד (להבדיל מאחיד) וטוב שכך. לכן גם אם הוא יהיה שונה באיזשהו אופן מחבריו, אף אחד (גם אלה שממליצים לך למול אותו) לא יכולים להבטיח לך שהוא לא יסבול. אני חושבת שכולנו עברנו באיזשהו שלב בילדותינו או בהתבגרותינו תקופה של סבל זה או אחר. אם תנסה להזכר בתקופות כאלה אצלך תבין שלמילה או לאי-מילה אין שום קשר לזה.

עדויות של הורים לילדים שלמים בפורום מראות שילדים שלמים הם ילדים רגילים ושהעובדה שהם שלמים היא "נון אישיו".

קשה להעריך כמה נפוץ היום לוותר על (ברית) מילה. מדי פעם עשינו כאן סקרים אבל הרבה מאלה שלא מלים פשוט לא טורחים לבקר בפורום ולכן לא ידוע לנו עליהם. ועדיף ככה לדעתי, טוב שאין סטטיסטיקה רישמית. ההחלטה למול או לא למול היא ענין אישי ופרטי ולדעתי אין שום צורך לערב אף אחד וליידע אף רשות רישמית. רונית מקה"ל העריכה בעבר שמדובר בעשרות אלפי משפחות בישראל אם אני זוכרת נכון.

אני מאד ממליצה לך לבוא למפגש קה"ל הבא שיערך ב 9 בינואר. תתפרסם עליו הודעה פה בפורום ואפשר לפנות לקה"ל באופן ישיר (הטלפון פה בראש העמוד). במפגש תוכל להפגש פנים אל פנים עם הורים שבחרו לא למול ועם עוד הורים מתלבטים. שווה!

בכל אופן, כל עוד אתה מתלבט, אני חושבת שעדיף להתעלם מתאריך היעד של גיל 8 ימים. אם אתה לא שלם בלבך בקשר להחלטה הזו (אני בטוחה שאתה מודע לשבריריות של הרך הנולד ולחוסר הצדק שבלקיחת החלטה שנוגעת לגופו לפני שנותנים לו את הזכות להחליט בעצמו), חכה עד שתדע שאתה עושה את הדבר הנכון. תקשיב לאינסטינקטים שלך.

ושוב

שירשור ילדים שלמים ברחבי המדינה מ 2009
http://www.tapuz.co.il//Forums2008/...02&MessageId=128299681&PageNumber=1&Archive=0

 

[She Dolphin]

שלום לכם, ומזל טוב

אתם כמו רוב גולשי הפורום הזה, היו מוטרדים בזמנו, או מוטרדים כרגע מהסוגייה החברתית.

לא קיימת סטטיסטיקה מסודרת בעניין זה, אבל צהתחושה בשטח של מי שפוגש לא מעט רוהים ותינוקות, יש יותר תינוקות שנולדים היום ולא נימולים בהשוואה ללפני 10-15 שנה. כמובן, זה לא נבדק באופן מחקרי מסודר.

אני מצטרפת להמלצה להגיע למפגש קה"ל בתחיל ינואר. פנים אל פנים זה אפילו יותר טוב מהיכרות וירטואלית.

הניסיון שלנו עם הילדים הפרטיים שלנו מראה שאין שום בעיה חברתית. מבדיקה לא מסודרת ורשמית, נראה שזה המצב אצל רוב הילדים הלא נימולים שנולדו בארץ למשפחות חילוניות.

כדאי שתדעו שאין מה לצפות למספרים ונתונים מסודרים בכל הנוגע לתופעת המילה מפני שאף אחד עדיין לא בדק את היבטיה השונים. בסופו של דבר תצטרכו להפעיל את האינטואיציות שלכם ולהחליט על פי תפיסת עולמכם והדרך בה אתץם מרגישים שהכי נכון לכם לגדל את ילדיכם.

בהצלחה

 

[18 פאולה]

מזל טוב וברוכים הבאים לפורום!

היו על זה המון דיונים כאן בפורום - אני ממליצה לך להתחיל מלעשות חיפוש ולקרוא שרשורים קודמים בנושא. השורה התחתונה - מכל מה שאני קראתי לפחות החשש החברתי הוא פיקציה שלנו המבוגרים שמפחדים להיות שונים.
אצלי זה גם היה חשש, אם כי לא היווה שיקול בהחלטה לא למול. אני החלטתי סופית (זה תמיד היה נראה לי כמו משהו נורא...) לא למול ברגע שהבנתי במה פיזיולוגית כרוכה המילה וכמה נורא ההליך עצמו. משזו היתה ההחלטה, חיפשתי באינטרנט רק לדעת אם יש כאלה שאין להם בעיות חברתיות כדי לדעת שזה אפשרי גם להיות לא נימול ובלי בעיות כאלה, כלומר, מבחינתי, הספיק לי לדעת שיש אפילו אחד או שניים שאין להם בעיה כדי לדעת שזה אפשרי. ולהפתעתי גיליתי שהפחד החברתי הנורא הזה הוא מיתוס ותו לא, וכל מקום שקראתי בו עדויות של הורים לילדים בגילאים שונים מאד, לא מצאתי אפילו סיפור אחד של הורה שהתמודד עם הילד בסוגייה של קושי חברתי בעקבות מילה. פשוט לא נתקלתי.
בטוחה שבשעות ובימים הקרובים עוד יגיבו כאן הורים נוספים בפורום עם חוויות משלהם (הבן שלי בן שנה וחצי כך שאני מניחה שאני לא יכולה לעזור), אבל בינתיים, הנה כמה לינקים שיכולים קצת לעזור בתור התחלה. הראשון הוא שרשור בנושא פה בפורום, והשני הוא סרטון שאני מאד אוהבת שעוזר קצת להסתכל על זה אחרת:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=202&MessageId=157123689#157146242
&nbsp
https://www.youtube.com/watch?v=t9tFk835vjo
&nbsp
שיהיה המון מזל טוב!! וטוב שהגעתי לפורום! לי אישית, בתקופה הראשונה כשעוד העירו הערות ועקצו מיני עקיצות, הוא ממש עשה טוב! וברמה האישית, אני יכולה להעיד שמאז שהבן שלי נולד, לא היתה אפילו שנייה אחת בה התחרטנו על שלא מלנו. להפך.
&nbsp
&nbsp

 

[רונית מקהל]

בקצרה : מנסיוני אין שום שד חברתי

הילד שלי כבר נער, הוא בתיכון, יש לו חברים יש לו חברות יש לו חיים שלמים והנושא בכלל לא עולה
מעולם לא היתה לו שום בעיה חברתית או רגשית הקשורה לעניין זה והוא בכלל לא רוצה להיות נימול, או להיות "כמו כולם" או וכולי. הוא מבסוט לגמרי שלא מלנו אותו (ואילולא היה - תמיד יש לו את האופציה לחתוך)
אתם יכולים להיות לגמרי רגועים מה"עניין החברתי" ואם אתה רוצה להצטרף לאחר המפגשים של "הכרות עם קה"ל" שלח לי אי מייל ואשלח לך הזמנה (הקרוב : ביום שישי 9 בינואר)

 

[הירושלמית מירושלים]

ותמיד אפשר להחליט שלא להחליט, ככה עד ש-

בכל מקרה -
אנחנו לא מלנו שני בנים חביבים בירושלים.
אנחנו מכירים עוד 3-4 משפחות בסביבתנו הקרובה שלא מלו.
&nbsp
האם לילדי חיי סבל ורגשות נחיתות?
בינתיים לא.
בינתיים הם סתם ילדים שעושים כל מיני דברים של ילדים ואינם מתלוננים שלא מלו אותם,
החברים שלהם לא מציצים להם בתחתונים כדי לבדוק שהכל הילכתי שם באזור האסטרטגי,
אף הורה לא פסל את חברותם עם ילדיו כי הם לא נימולים ויש לי סיבה טובה להניח שגם אף הורה לא יודע איך נראה הבולבול של ילדי (ואם כן מחכה לו מפגש עם פטיש גדול שבהחלט יעמיד בצד את ענין העורלה)
באופן מפתיע, אני מאמינה שזה די דומה לחיים האמיתיים,
כמו שלך נגיד, יש חברים? ואתה לא יודע אם הם נימולים או לא?
כי אתה בטח בנאדם נורמלי שלא בודק את החלציים של אנשים ומחליט אם להתחבר איתם או לא על בסיס מה שהולך שם.
ככה זה אצל הילדים שלי

&nbsp
יש סיכוי טוב שאיפה שאתם גרים יש עוד אנשים שלא מלו את ילדיהם (ואם לא, תמיד תוכלו לעבור לירושלים בירת העורלות).
אבל זה לא משנה כהוא זה - אין שום משמעות למה שיש בקצה הבולבול, חוץ מהכוחות הדמוניים שהשבט שלנו מייחס לאלמנט.
לא רואים את זה, לא שומעים מזה, זה איבר פרטי וככזה הוא נשאר פרטי.
באמת, בין שלל ההתמודדויות של ילדי ושלי איתם בחיים - זו אפילו היא לא בליפ קטן על הרדאר.
אפס.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[דקסו]

מזל טוב לכם

הילד שלי רק בן שנתיים+ אז לא יכולה להגיד לך מנסיון איך זההשפיע חברתית, אבל יכולה להגיד לך שזה באמת לא מטריד אותנו מכיון שאנחנו מאמינים שהחינוך שניתן לו יגרום לו להיות בעל בטחון בעצמו, שגם אם נניח מישהו יעיר לו משהו על זה (מה שסביר להניח שלא יקרה) הוא יצליח לעבור הלאה בלי שום פגיעה נפשית. בדיוק כמו שאדאג שאם מישהו יצחק שהוא שמן/ שיש לו אזניים מצחיקות / שהוא נמוך וכד' הוא יעבור הלאה ויידע להתעלם ולהיות בטוח בעצמו.
ולגבי הסטטיסטיקה - אין לי מושג, אבל יכולה להגיד לך שבכל מקום אני פוגשת עוד ועוד הורים לילדים שלמים. לבן שלי יש בגן ילד בגילו שגם הוא לא נימול. התחלתי עכשיו ללמוד והבחורה הראשונה שהתחברתי איתה - הילד שלה לא נימול וגם של אחותה. חברה הכי טובה של בת דודה שלי - לא מלה את בנה. ועכשיו גם חברה נוספת שלה חושבת לא לעשות זאת. חברה טובה טובה שלי לא מלה את בנה.............ויש עוד כמה מפה ומשם שאני מכירה (וכולם פה בארץ באיזורים שונים). בקיצור - לא מעט...ואין לי ספק שזה הופך להיות יותר ויותר נפוץ

 

[רונית מקהל]

איזה יופי לשמוע! אני רואה שעניין האי מילה

נהיה הרבה יותר נפוץ מהטלפנים והאי מיילים לקה"ל אבל נחמד שאת פוגשת במקרה אנשים שלא חתכו, אני קצת סקרנית איך ולמה את פוגשת מישהו נגיד בלימודים ויוצא שאת מדברים דווקא על זה - אם בא לך להסביר

 

[דקסו]

אספר בשמחה

התחלתי לימודי הסבה. כבר ביום הראשון התחברתי למישהי שנראתה לי בראש שלי. דיברנו קצת ביומיים הראשונים. גיליתי שאנחנו חושבות דומה בקשר לגידול ילדים ובקשר לתפיסת החיים בכלל. ניחשתי שאין לה טלוויזיה וצדקתי. ועוד כל מיני פרטים... ואז גיליתי שיש לה בן בן 11 חודשים. זוכרים את הדיון פה בפורום האם יש טייפ מסויים להורים שלא מלים? אז נכון שיש כל מיני ומיני, אבל אני כן יכולה לראות איזשהו דמיון בין רוב ההורים שמחליטים החלטה זו. אז גם אצלה נוצרה לי תחושה לגבי אי המילה. אז ביום השני אמרתי לה: אני חייבת לשאול אותך משהו - מלתם את התינוק? והיא אמרה לי שלא

ואמרתי לה: ידעתי!! ידעתי!! ידעתי!! אותו דבר אגב קרה לי עם מישהי מבוגרת שעבדה איתי בגן. היא סיפרה לי שנולדה לה נכדה חדשה ויש לה נכדים (בנים) גדולים יותר מאותה בת. סיפרה שנכדיה בחינוך ביתי ועוד כל מיני פרטים. ואז שאלתי אותה: הבת שלך עשתה לבניה ברית? והיא אמרה שלא. וגם פה אמרתי לה: ידעתי!!! (אז בעצם הנה עוד אחת שאני מכירה שלא מלה את בניה

)

 

[MotheRonit]

איזה מגניב. אצלי זה הפוך

יש לי בראש את הטייפ המסויים להורים שלא מלים. ובינתיים (ומקווה מאוד שזה ישתנה בקרוב

) כל מי שהכנסתי לתבנית הזאת כן מל

 

[דקסו]

לא הבנתי למה אצלך זה הפוך

רשמתי שלדעתי יש כן איזשהו טייפ מסויים של רוב ההורים שלא מלים. ואת כתבת אותו דבר .......לא?

 

[MotheRonit]

כתבתי שאצלי הטייפ הזה (אם הוא אכן אותו טייפ, לא בדקנו... אבל

לצורך העניין כל טייפ שגובש) כן מל

 

[דקסו]

אה.....הבנתי

אכן מבאס....

 

[רונית מקהל]

תודה על השיתוף

 

[דקסו]

 

[לא1אחתוך1את1בני]

מזל טוב!

גם לנו נולד בן בתקופה האחרונה. לא מלנו אותו. לא אחתוך את בני. ירצה, יחתוך עצמו מסיבותיו הוא כשיהיה בגיר. הוא מקסים ומתוק ושלם. תשים אותו עליך לפני השינה, כשהוא רגוע ולא צורח, תתחבר איתו, תסתכל עליו, ותשאל את עצמך את השאלה ברגע הזה. יש לי תחושה שאני יודע לאיזו מסקנה תגיע.
שוב מזל טוב ואושר גדול

 

[trilliane]

השד החברתי הוא אחד המיתוסים החזקים ביותר...

אף על פי שכאשר שואלים גברים רובם ככולם לא יודעים לספר על השוואות או בחינות של איברי מין של אחרים... נסה להיזכר בילדות או במהלך חייך – עד כמה העסיקו אותך איברי מין של בנים/גברים אחרים? כמה בדקת וחקרת את הציוד שלהם? וקח בחשבון שהיום במיוחד מקפידים על פרטיות כבר מגיל צעיר ומלמדים ילדים שהאיברים הפרטיים שלהם הם רק שלהם. מכיוון שמדובר באיבר המוצנע תחת שתי שכבות בד בד"כ ומכיוון שהחברה מעוניינת במצב הזה ואיש לא רוצה שזכרים ינפנפו בפיניהם.
&nbsp
יש אין ספור הודעות בפורום על הורים ש"מחכים" שמשהו "מעניין" יקרה, ופשוט משעמם... מסתבר שלמעט החודש הראשון אנשים לא חושבים על ברית מילה וזה לא מעניין אנשים והם לא טורחים לברר למי יש ולמי אין... ולילדים יש בעיות רבות שאינן קשורות במאום לערלה (ולכן גם אם ימולו אותם זה לא ישתנה). הם לא מתחברים זה עם זה ע"ס דמיון בין איברי גוף ולא נדחים זה מזה ע"ס שונות באיברי גוף.
&nbsp
בכיתתי היו תלמידים מקובלים שמנים, גבוהים, נמוכים, לא מצליחים בלימודים... ואני, שנראיתי נורמלית לגמרי מכל בחינה שהיא (והייתי תלמידה טובה) לא הייתי מקובלת... כי זה עניין של אופי. ילדים לא צוחקים על השונה, הם צוחקים על החלש, והם לא זקוקים לסיבות; אם אין סיבה מהותית פשוט ממציאים איזו שטות. כפי שאתה יודע, גם לילדים נימולים מציקים על שלל דברים, לפיכך מילה אינה תעודת ביטוח נגד הצקות; כפי שמישהו אמר כאן פעם "גם חתכו לי וגם הציקו לי, יצאתי קירח מכאן ומכאן".
&nbsp
מקשרת לך שלל הודעות ששמרתי:
&nbsp
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewMsg.aspx?forumId=202&messageId=172259370
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=202&messageid=171346395
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=202&messageid=172946758
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=202&messageid=170204674
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=110&messageid=174140511
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=202&messageid=174771161
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=202&messageid=174785945
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=202&MessageId=157123689
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=202&messageid=137801271
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=202&MessageId=156667236
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=202&messageid=176043702
&nbsp
ויש לי עוד הרבה אבל כבר אין לי כוח להעדביק... נראה לי שאלה מספיקים, אם תרצה משהו מסוים אנסה לבדוק אם שמור לי (וכמובן, אתה יותר ממוזמן לנבור בארכיון הפורום בעצמך; החיפוש מצד שמאל למעלה, ואפשר סתם לדפדף לאחור במספרי העמודים).

 

[MotheRonit]

תראה סטטיסטיקה רשמית אין - זה כל העניין: זה עניין פרטי

יכול להיות שמסתובבים ביננו. בינך. ביני. לא נימולים, ואנחנו פשוט לא יודעים מזה (אני אגב יודעת בוודאות שזה נכון...אלא אם להסתמך על עדות שמיעה זה נחשב לדעת... אז אני כן מכירה... אבל כאמור... לא ישירות)
ועדיין חישוב מהיר (וחובבני יש לציין) מראה שכמה אלפים (ואפילו עשרות) ילדים לא נימולים מתוך מיליונים שכרגע חיים בישראל - זה אחוזים בודדים (שלושה לערך) ועדיין. 1) זה מעודד. בכל זאת 2) הילד שלך הוא 100%. לא משנה מה תחליט. (אבל לצורך העניין... הוא 100% יתמודד עם ההחלטה שלך... שלא לעשות, זה לידון אותו ל... בעצם כלום... או לפחות הסתברות כנה לכלום... ואם תחתוך אז אתה בטוח דן אותו לפגם...)