קודם כל שלום לפורום...

ניר422

New member
קודם כל שלום לפורום...

אני אומנם כותבת עם השם של בן זוג, אבל אני בטוחה שהוא שותף לדברים. אנחנו הורים ל 3 בנים. את הבכור היום בן 11, מלנו בלי לחשוב פעמיים. את השני בן ה 8 מלנו ובכינו. את השלישי היום בן 4 חודשים, כב רידענו עוד לפני שבא לעולם שלא נרצה לימול והיינו שלמים עם ההחלטה לגמרי. מה שלא צפינו, הייתה דלקת בדרכי השתן בגיל 3 חודשים, ואחריה אשפוז של שבוע בבית חולים, אנטיביוטיקה אינסופית, קטטר והתעללות שלמה בפצפון. ממה שקראנו, שכיחות דלקות בדרכי השתן בשנה הראשונה אצל לא נימולים גדולה פי 10 מאצל נימולים, אצלם האחרונים בתופעה נדירה עד כדי בלתי קיימת כמעט. עכשיו אני מלאה רגשות אשם...האם בגלל שסרבתי למול אותו, חשפתי אותו לכל הסבל הזה?
קבענו כבר תור לברית כירורגית בבית חולים פרטי , עכשיו כבר בהרדמה מלאה וצריך תפרים...מה ששוב מחזיר אותי לגלגל רגשות האשם, וההתלבטות האם זה באמת הכרחי לחשוף את הפיצי לסכנה של הרדמה מלאה וניתוח על כל המשתמע מכך (ושלא יגידו לי "שזה רק ברית", זה הליך ניתוחי לכל עניין ודבר).
אני ממש לא מצליחה לישון בלילה מגודל הלבטים...
הצילו :)
 
גם לנימולים יש דלקות וגם לבנות

ובדלקת מטפלים באנטיביוטיקה - לא בהליכים כירורגים. היה לו מזל רע שחטף דלקת, כמו שיש מזל רע להרבה נימולים והרבה בנות. עכשיו הוא בסדר?
בכל מקרה, לא הבנתי למה עכשיו אתם רוצים למול אותו. טפלו בדלקת בלי לחתוך שום דבר, כי חיתוך לא פותר דבר.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ברוכה הבאה!


אם את מדברת על שכיחות דלקות בדרכי השתן, היא גבוהה פי כמה וכמה אצל בנות. לו נולדה לך בת, האם היית שוקלת לחתוך חלק מגופה (לכל חייה!) רק כדי לחסוך ממנה דלקות (לא נעימות, נכון) שניתן לפתור עם אנטיביוטיקה? העובדה שבמילת יילודים אין תפרים לא הופכת אותה לפחות ניתוח (וגם לא העובדה שלרוב לא רופא מבצע אותה ולא בחדר ניתוח
). אם רע לך לחשוב על תפרים, אני ממליצה לך לקרוא תיאור של מילה ומה נעשה בה ואיך, או לצפות בסרטונים, ותביני ששבוע בבי"ח וקטטר זה ממש לא יותר גרוע (שלא לדבר על כך שזה קורה בסבירות נמוכה מאוד, ומילה, אם נעשית, היא 100%). כמו כן גם נימולים יכולים לסבול מדלקות בדרכי השתן, כי אין בהכרח קשר לערלה. הרבה פעמים הבעיה לגמרי אחרת, ויכולתם למול אותו ועדיין היה מאושפז וסובל, ואז גם חתכתם וגם לא חסכתם...

היו שלמים עם עצמכם, בחרתם באפשרות הנכונה! הסטטיסטיקה שאת מתייחסת אליה שנויה במחלוקת, ורוב הגברים בעולם אינם נימולים. אין כיום ברפואה פרקטיקה מקובלת של הסרת חלקים בריאים ותקינים מגוף בריא כפעולת מנע "למקרה ש" (אלא במקרים קיצוניים, כמו סיכון גבוה במיוחד למחלה קטלנית). בעבר היו מקרים ומקומות שבהם כרתו שקדים/תוספתן והפסיקו עם זה. אין אף ארגון של רופאי ילדים שממליץ על מילה שגרתית ביילודים, גם לא נגד דלקות בדרכי השתן. אין שום סיבה לכרות איבר בריא לכל החיים רק כי בסיכוי נמוך מאוד (וגם אצל שלמים הוא נמוך מאוד) הוא עלול להיות מודלק בשנת החיים הראשונה (שכאמור, לא בהכרח קשורה לערלה ומילה לא בהכרח תמנע).

מקשרת לך דיונים קודמים והודעות נבחרות בנושא דלקות בדרכי השתן:
הנה מספר מחקרים שמראים איך מילת זכרים מעלה את הסיכון לדלקות בדרכי השתן
[URL]http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=202&messageid=173568664[/URL]
אבן הבוחן בעיני היא מה קורה עם בנות
[URL]http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=202&messageid=173566578[/URL]

הודעה של רופא מנתח (מצטטת חלק קטן מתוכה):
"נתקלתי רק פעם אחת בפורום בדלקות חוזרות בדרכי השתן, לילד שלם, ומחוץ לפורום לא נתקלתי בכך בכלל. גם בפורום בסופו של דבר העניין הסתדר עם הגיל וקצת כיסוי באנטיביוטיקה. לעומת זאת נתקלתי פעמים רבות הן בפורום והן מחוצה לו בתינוקות עם זיהום ראשוני של דרכי השתן גם בנים וגם בנות שלמים ונימולים. המאפיין הבולט ביותר היה שבכל המקרים בהם היה מדובר בילדה או בנימול איש לא התרגש ופטרו את ההורים בפעם הראשונה בטיפול אנטיביוטי ובפעמים החוזרות בברור דרכי השתן. אולם בשלמים, למרות שהשכיחות לא היתה גבוהה יותר היה סיפור שלם סביב העניין. לחץ הצוות לעיתים התחרה בלחץ ההורים של הזוג הטרי.... "
[URL]http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=202&MessageId=95237682[/URL]

לו חייתם באירופה (לא כיהודים) יש להניח שהרעיון למול את הבן (עם או בלי דלקות בדרכי השתן) לא היה כלל עולה בדעתכם כאפשרות, ובצדק. זו לא פרקטיקה רפואית מקובלת, זו פעולה דתית, מסורתית, שבתית. אם אתם לא רוצים לבצע אותה מהסיבות האלה, אין שום סיבה שתבצעו אותה מסיבות רפואיות.
 
כבוד לטריליאן אלופת מראי המקום


לא לגמרי ברור למה החלטתם כן לימול - דלקת בדרכי השתן זה דבר שקורה.
הוא לא חלה בה בגלל שלא מלתם אותו. זה פשוט משהו שקורה.
יש גם סיבוכים שנובעים ממילה - כמו היצרות פי השופכה שאז צריך להחדיר צינורית לפי השופכה ולהסתובב איתה. איך תחיו עם הענין אם זה יקרה?
&nbsp
אולי לא הייתם לגמרי שלמים עם אי המילה ועכשיו באה הדלקת ו"הוכיחה" שבאמת טעיתם?
אני לא רואה שום סיבה למול אותו. הדלקת היא לא בגלל העורלה ולא תצילו אותו משום דבר אם כן תמולו.
 

ניר422

New member
תודה רבה למגיבים, אני זקוקה לחיזוקים האלו

לא פשוט להיות שלמה עם החלטות שנוגעות לילדים...
היום עם תינוק שלישי, קשה לי להבין את ההשלמה הכל כך אוטומטית שלי עם נושא הברית לפני 11 שנים, ובכלל עם ההשלמה ההורית האוטומטית שלנו עם "סדרת החיול" של תינוקות בשנת החיים הראשונה שלהם בארץ.
בלי בדיקה, בלי קריאה, בלי שקילת הבעד והנגד.
אני חייבת לציין בשולי הדברים, ואולי לא, שאנחנו הורים לילד אוטיסט, וככל הנראה זה מה ש"זרק" אותנו כן לשקול, לחקור ולשאול לגבי כל פעולה והליך רפואי שאנחנו מבצעים בילדינו, כולל חיסונים, כולל ברית מילה, ולעולם לא לבצע באוטומט.
אבל זה כל כך קשה כל פעם...הלוואי ויכולתי לחתוך בגיל 8 ימים בלי לחשוב, ולחסן את כל סדרת החיסונים בטיפת חלב, במועד ובשלשות, גם אם הוסיפו עוד כמה חיסונים מיותרים "שיהיה" (בעיקר לחברות התרופות).
הלוואי והייתי במקום הנאיבי והבוטח הזה שוב. לחשוב זה קשה.
 
מבינה אותך מאד

אני לא יודעת מה איתך, אני חושבת שאני הייתי הרבה יותר בחשש מהרדמה מלאה מאשר מדלקת נוספת בדרכי השתן (מה גם שלפי מה שהבנתי אחרי גיל שנה הסטטיסטיקות מתהפכות ודווקא לנימולים יש יותר דלקות).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אני רק הערה: ברית מילה אינה הליך רפואי אלא טקס דתי

מילה היא ניתוח שאינו מומלץ כפעולה שגרתית ביילודים ע"י אף אגודת רופאי ילדים בעולם, בניגוד מוחלט לחיסונים שתועלתם היא בלב הקונצנזוס הרפואי (גם אם יש כאלה בשוליים שמתנגדים, כולל רופאים, ידוע לי) ולא בגלל חברות התרופות. אני חושבת שבמקרה של חיסונים התנועות המתנגדות גורמות לעוול גדול, אבל כבר שבעתי מדיונים מתסכלים בנושא הזה, ואסתפק רק בכך שאין כאן באמת מקום להשוואה. חיסון הוא פעולה רפואית פר אקסלנס שמומלצת בכל פה ע"י מרבית הרופאים לעומת מילה שהיא אמנם פעולה כירורגית אך מקורה דתי / שבטי / מסורתי והיא אינה מומלצת ע"י מרבית הרופאים (למעט כאלה שמשתייכים לאותן חברות שבהן זה מקובל וחלקם רגילים לראות בכך דבר טבעי ומומלץ).
 
שלום לך


ראשית אני מבינה עכשו שהילדון בריא והסיפור מאחורכם, לכן אפשר לקחת אויר ולחשוב קצת יותר בהגיון.

הסטטיסטיקות של הדלקות מקפלות בתוכן בעייתיות, כי הן שייכות לארצות (ארה"ב) בהם לא היה ניסיון רב לרופאים ואימהות עם שלמים, וככל הנראה ההתעסקות והניסיונות לנקות "מתחת לעורלה" איתחלו את הדלקות. ולא העורלה בצורה ישירה. שנית, באותן סטיסטיקות התגלתה תחלואה הפוכה לאחר שנת החיים הראשונה (החל מגיל שנה הנימולים סובלים מיותר דלקות בממצוע לנפש, מאשר השלמים), דבר שמערער את היתרון של המילה, גם או הוא לכאורה קיים בשנת החיים הראשונה. יש לזכור שדלקת בדרכי השתן היא סיבוך לעיתים...של מילת פעוטות.

בעניין למול או לא, עכשו או לא, או אחר כך או אף פעם, תמיד אפשר למול, אין מה למהר לקראת ההחלטה הזו לדעתי. בעניין התפרים/כן לא ניתוח לכל דבר, ובכן, גם בגיל 8 ימים זה ניתוח לכל דבר. תפרים הם דבר חיובי שמאפשר מיזעור פער הבשר החתוך והחשוף, ואינם דבר שלילי. פשוט בגיל 8 ימים אין לעורלה שתי שכבות עור שמאפשרות תפרים, וזה חיסרון של מילה בגיל צעיר, ויתרון לגיל בוגר, ולא ההיפך.


בעניין הרדמה כללית-זה אכן מטריד. אפשר לחכות לגיל בו יש שת"פ ואז מספיקה הרדמה מקומית.

מצרפת לך קישורים של מילת פעוט לעומת מילת בגיר. יש גם תמונות של התוצאות, מקושרת בתחתית הערך. כאמור-התפרים הם יתרון. כמו גם שימור הריסנית.

[URL]http://www.tapuz.co.il/forums2008/terms/default.aspx?forumid=202&d=196&t=14632[/URL]

נכון, נפלתם בצד שלא טוב של הסטטיסטיקה. זה בכלל לא אומר שזה בגלל העורלה, אולי מילת בגיל שמונה ימים היתה מאתלחת דלקת הרבה יותר מפחידה, עם תינוק הרבה יותר קטן? אי אפשר לדעת, בגלל הבעיות של המדגם במחקרים ש"כולם מצטטים" אין הכרעה חד משמעית, לפחות לגבי שנת החיים הראשונה.

הרבה בריאות
, השארי לעדכן אותנו והכי חשוב-עזבי את רגשות האשמה.
 

דקסו

New member
דלקות כאלה יש גם אצל נימולים...

תינוק של חברים שעבר ברית סבל מדלקת חריפה - היה מאושפז זמן ממושך וקיבל אנטיביוטיקה להרבה מאוד זמן (לא זוכרת כמה זמן בדיוק אבל יותר מהשבוע/10 ימים שמקובל בדר"כ).
תתארי לך איך תרגישו אם תחתכו ואח"כ חס וחלילה שוב תהיה לו דלקת...
כמו שכתבו לך כבר - היתה דלקת, טיפלתם והכל בסדר עכשיו. זו לא סיבה לחתוך.

רק בריאות
 

MotheRonit

New member
זה נכון עד השנה הראשונה. ו? אז מתהפך והרווח כולו שלך

שלו

העורלה בין שלל תפקידיה מגנה על פתח השופכה.
חוץ מזה, האם היית שוקלת לחתוך לו אוזן אם היה חוטף שם דלקת? לא. והעורלה, אין סיבה שתזכה ליחס מיוחד. זה נכון שאיבר שלא קיים לא יכול להיות חולה (לכן זה יותר בריא
) אבל העדר העורלה (ועצם הניתוח) מביא איתו פגמים וסיבוכים משל עצמו.
 

Wet Land

New member
ויש אחוז של נימוליםשמקבלים דלקת מייד

לאחר הברית ובעקבותיה.
ואצלינו למשל, הבן שלי נולד עם אגני כלייה מורחבים מה שהעלה את הסיכון לדלקת ולמרות שלא מלנו אותו אז מעולם לא חלה בכך.
הוא בנובמבר יהיה בן שנתיים.
אז זה סטטיסטיקה ומבאס ליפול בצד שלה אבל לטווח הארוך של חייו אני מאמינה שעשיתם את הדבר הנכון.
&nbsp
 

marx04

New member
מיומנו של אב לילד שלם שסבל מדלקת בדרכי השתן

שלום לך,

אני אב לילד שלם שסבל מדלקת בדרכי השתן בגיל 10 חודשים, שבאה לידי ביטוי בחום גבוה מאד (מעל 40 מעלות) ובתת-חום (מתחת ל-36 מעלות). בשל כך נאלצנו לאשפז את בנינו בבית החולים לכשבוע ימים, במהלכו הוא קיבל אנטיביוטיקה לוריד פעמיים ביום (כי החיידק היה עמיד לאנטיביוטיקה רגילה). זה היה מאד לא נעים ומאד מלחיץ.
היום בני בן שנתיים ו-7 חודשים, והוא בריא ושלם (תרתי משמע).
מהחיפושים והבדיקות שערכתי לפני שבני נולד, עלה שהסיכון ללקות בדלקת בדרכי השתן אצל ילדים שלמים עד גיל שנה גבוה פי 10 לערך מאצל ילדים נימולים עד גיל שנה (ואני יוצא מתוך הנחה שזו ההערכה הרפואית הנפוצה גם כיום). עדיין הסיכון "הגבוה" הזה הוא מאד נמוך. לאחר גיל שנה סטטיסטיקת הסיכונים בהקשר זה משתנה והופכת להיות לרעת הנימולים.
למרות כל זאת, ולמרות שבני סבל מדלקת בדרכי השתן, לא הצטערתי על בחירתנו להותירו שלם גם בעת שנאלצנו לאשפזו, ובוודאי שאינני מצטער כיום.
הסיכון הסטיסטי הזה אינו מצדיק לדעתי פגיעה גופנית בלתי הפיכה בגופו של התינוק.
דלקת בדרכי השתן היא מחלה מוכרת בעולם הרפואה, לוקים בה תינוקות וילדים, בנים (שלמים ונימולים) ובנות, ויש לה טיפול שאינו כרוך בניתוחים.
ההחלטה היא כמובן בידיכם.
כל שאני יכול לעשות הוא לשתף אתכם בהחלטה של בת זוגי ושלי בנסיבות מאד דומות - שהיתה להותיר את בננו שלם, גם מיד לאחר שנולד וגם לאחר שלקה בדלקת בדרכי השתן.

בברכת איחולי בריאות שלמה,

אורי.
 

ניר422

New member
תודה על השיתוף אורי

אישית מצאתי כי זו חוויה מאוד "זורקת" הדלקת הזו והאשפוז, הטיפול האגרסיבי לתינוק כל כך קטן...
&nbsp
אני מניחה שהמטען האישי שלי, אל מול הילד הבכור,האוטיסט, גם מקשה עלי לפעמים לסלוח לעצמי על "טעויות" כשזה נוגע לילדים, ולהיות שלמה עם החלטות שבחרתי לעשות מתוך חשיבה עליהם ועל טובתם, ברגע שאני רואה אותם סובלים.
&nbsp
היינו השבוע בדיקור סיני, אני והקטן, אצל מטפלת מצוינת שטיפלה באמצעי שלנו בעבר, שהעיפה מבט קצר בו ומבט קצר בי ואמרה לי שעליו אין שום סימנים לדלקת והוא בריא לחלוטין, אבל אני צריכה להרגיע :)
&nbsp
אני מקווה שנוכל לחזור לתלם ושלא יהיו עוד אפיזודות כאלו, וכך אוכל לחזור ולהאמין שעשיתי בחירה נכונה לילד, ואם לא נכונה, לפחות מושכלת ומתוך חשיבה עליו ואהבה גרידא, ולא משום סיבה אחרת שאינה לאחר שקילת השיקולים הרלוונטיים בעד ונגד, ואינה ממין העניין, כמו "כולם עושים את זה", "יציקו לו בצבא" ו"הוא לא יהיה יהודי אם לא"...
 
גם לי יש ילד אוטיסט ולמרות שאני מבינה את הקושי והחששות

וכאבי הלב וההתלבטויות, אז כמו שלא הבאת דלקת על הקטן, גם לא הבאת אוטיזם על הגדול.
זה לא בגלל החיסונים (הוכח מעל לכל ספק שמדובר בטענה מופרכת לחלוטין) ולא בגלל משהו אחר שעשית או לא עשית.
אף אחד לא יודע למה נולדים אוטיסטים ואף אחד לא יכול לצפות למי תהיה דלקת בדרכי השתן ולמי לא.
&nbsp
נסי לשנן את המשפט: אני אמא, לא אלוהים. (או כל כוח עליון קוסמי אחר) פעמיים ביום

&nbsp
תראי, תחושת האחריות והאשמה נותנת לנו, האימהות, הרגשה מזוייפת של שליטה. אם קורה משהו רע לילדים שלנו וזה "באשמתנו" אז סימן שאפשר היה איכשהו למנוע את זה. וזו לא האמת.
קורים כל מיני דברים לילדים, לא באשמתנו ובלי שנוכל למנוע את זה. כי אלו החיים וזה היקום שאנחנו חיות בו.
האמונה שהכל תלוי בנו, היא פשוט שקרית וחלק מתחושת האומניפוטנטיות חסרת הבסיס של הליברליזם המערבי.
&nbsp
עשית החלטה מושכלת ועם הכוונות הטובות ביותר והדלקת (או האוטיזם) קרו בכל זאת, כי אלה החיים ומעט מאוד למעשה תלוי בנו. רק הבחירות שלנו והתגובות שלנו למה שהחיים משליכים בכיוונינו.
גדלי את ילדייך בנחת ואני מאחלת לך שתרווי נחת גם מהשלם וגם מהאוטיסט (כי הרי מדובר בילדים מתוקים שאי אפשר לתאר בכלל) ובעיקר תחיי בתחושת שלמות בחיים הלא שלמים והלא מושלמים האלו, עד כמה שאפשר.
&nbsp
ברור לגמרי שאת עושה הכי טוב שאת יכולה בכל רגע נתון ופועלת בצורה הכי טובה למען רווחת הילדים שלך (ולא מתוך לחץ הסביבה או ניסיון להתחשב במשהו אחר)
לטווח הארוך אני בטוחה שזו הדרך היחידה לחיות טוב.
הילדים שלנו יסבלו ויהיו מאושרים ויכאב להם ויהיה להם טוב ויצליחו ויכשלו. אין לך שום דרך לחזות מה יוביל למה, את יכולה רק לתת דוגמה לאמא שפועלת בכנות, אהבה ומתוך הערכים שלה.
 
למעלה