בשורה התחתונה: אני יודע יותר טוב מה טוב לילדי
זה הקו המשותף פה.
אני לא מתחברת לגישה הורית שצאצאים צריכים להמשיך אותי או להגשים בשבילי את מה שלא הספקתי או לחיות בדיוק כפי שאני חושבת שצריך לחיות. אני חושבת שכל הורה (בהווה או בעתיד) צריך להכיר בעובדה שלהביא ילד לעולם זה להביא אדם שלם, עצמאי, עם רצונות משלו שלא בהכרח יעלו בקנה אחד עם אלה שלו. להבין שמדובר בישות נפרדת עם זכות קיום משלה (אף שהוריו הם אלה שהעניקו לה את חייה), קל וחומר כשמדובר באדם בוגר. להבין שכל אחד חי את חייו, וכפי שאני חיה את חיי שלי, ילדיי (אם יהיו לי) יחיו את חייהם שלהם, לא כהמשך שלי, לא במקומי, לא עבורי. עבורם.
אני לא חושבת שהורים צריכים לעצב את הגוף של ילדיהם, ושכל החלטה בריאותית שאינה תקפה לגיל הילדות ולא רלוונטית כרגע אלא רק בבגרותם צריכה להיוותר בידיהם. כן, גם אם היא תביא למותם וגם אם לדעת ההורה הם עלולים לבחור לא נכון. אבל מגיעה להם זכות הבחירה, כי הם בני אדם בזכות עצמם.
זה הקו המשותף פה.
אני לא מתחברת לגישה הורית שצאצאים צריכים להמשיך אותי או להגשים בשבילי את מה שלא הספקתי או לחיות בדיוק כפי שאני חושבת שצריך לחיות. אני חושבת שכל הורה (בהווה או בעתיד) צריך להכיר בעובדה שלהביא ילד לעולם זה להביא אדם שלם, עצמאי, עם רצונות משלו שלא בהכרח יעלו בקנה אחד עם אלה שלו. להבין שמדובר בישות נפרדת עם זכות קיום משלה (אף שהוריו הם אלה שהעניקו לה את חייה), קל וחומר כשמדובר באדם בוגר. להבין שכל אחד חי את חייו, וכפי שאני חיה את חיי שלי, ילדיי (אם יהיו לי) יחיו את חייהם שלהם, לא כהמשך שלי, לא במקומי, לא עבורי. עבורם.
אני לא חושבת שהורים צריכים לעצב את הגוף של ילדיהם, ושכל החלטה בריאותית שאינה תקפה לגיל הילדות ולא רלוונטית כרגע אלא רק בבגרותם צריכה להיוותר בידיהם. כן, גם אם היא תביא למותם וגם אם לדעת ההורה הם עלולים לבחור לא נכון. אבל מגיעה להם זכות הבחירה, כי הם בני אדם בזכות עצמם.