גרניום מועשר
New member
על האבולוציה של התירוצים
נדמה היה שלפני כמה שנים, כל מי שהתנגד למילה השתמש בתירוץ "יצחקו עליו בגן". בגן לפעמים הולכים לשירותים ביחד, לא תמיד נשארים לבושים כל הזמן (אם הגננת מסכימה, וגם אם לא), גיל שרצים בו עירומים בים... אין ספק, ברגע שיראו את איבר מינו של הילד השלם, יבחינו שהוא שונה, ויצחקו עליו. בגן. עברו בערך שנתיים מאז שניהלתי את השיחות ההן, ומאז נכנסו ויצאו כבר כמה וכמה ילדים שלמים מהגן. והתירוצים השתנו בהתאם - עכשיו הרבה יותר שכיח לשמוע ש"יצחקו עליו במקלחות בצבא". המקדימים יודעים לספר על אנשים שאיתם בחטיבת הביניים שצחקו עליהם, אבל הרוב משתמש בצבא כנקודת הזמן בה יצחקו על הילד המסכן והרך. (יש אמהות שצריכות להפנים שהילד שלהן כבר גדול, ומסוגל להסתדר בלי שיחזיקו לו את היד) אני מניחה שזה ככה כי באופן יותר או פחות מודע, אנשים ראו שלא קורה לילדים שלמים כלום בגן. לאף אחד לא אכפת. אז מצאו דרך להגיד "נראה לכם שעברתם את החלק הקשה... חכו חכו, אתם עוד תצטערו שלא מלתם אותו" (במילים הרבה יותר עדינות, כמובן). אני תוהה מה יהיה בעוד 10-20 שנה, כשילדים שלמים יתגייסו וישתחררו מהצבא, וגם שם יבינו המבקרים שלא קורה כלום. "חכה חכה, יצחקו עליו בבחינות הלשכה" "הדוקטורנטים האלה רק נראים נחמדים, אבל הם מסוגלים להיות מאוד אכזריים" "מה הוא יגיד לרופא בבדיקות הלב השגרתיות?" "לא יהיה עוד אף אחד כמוהו בבית האבות..." לאן עוד נגיע?
נדמה היה שלפני כמה שנים, כל מי שהתנגד למילה השתמש בתירוץ "יצחקו עליו בגן". בגן לפעמים הולכים לשירותים ביחד, לא תמיד נשארים לבושים כל הזמן (אם הגננת מסכימה, וגם אם לא), גיל שרצים בו עירומים בים... אין ספק, ברגע שיראו את איבר מינו של הילד השלם, יבחינו שהוא שונה, ויצחקו עליו. בגן. עברו בערך שנתיים מאז שניהלתי את השיחות ההן, ומאז נכנסו ויצאו כבר כמה וכמה ילדים שלמים מהגן. והתירוצים השתנו בהתאם - עכשיו הרבה יותר שכיח לשמוע ש"יצחקו עליו במקלחות בצבא". המקדימים יודעים לספר על אנשים שאיתם בחטיבת הביניים שצחקו עליהם, אבל הרוב משתמש בצבא כנקודת הזמן בה יצחקו על הילד המסכן והרך. (יש אמהות שצריכות להפנים שהילד שלהן כבר גדול, ומסוגל להסתדר בלי שיחזיקו לו את היד) אני מניחה שזה ככה כי באופן יותר או פחות מודע, אנשים ראו שלא קורה לילדים שלמים כלום בגן. לאף אחד לא אכפת. אז מצאו דרך להגיד "נראה לכם שעברתם את החלק הקשה... חכו חכו, אתם עוד תצטערו שלא מלתם אותו" (במילים הרבה יותר עדינות, כמובן). אני תוהה מה יהיה בעוד 10-20 שנה, כשילדים שלמים יתגייסו וישתחררו מהצבא, וגם שם יבינו המבקרים שלא קורה כלום. "חכה חכה, יצחקו עליו בבחינות הלשכה" "הדוקטורנטים האלה רק נראים נחמדים, אבל הם מסוגלים להיות מאוד אכזריים" "מה הוא יגיד לרופא בבדיקות הלב השגרתיות?" "לא יהיה עוד אף אחד כמוהו בבית האבות..." לאן עוד נגיע?
