שאלה נוספת על שיטת רישום מקורות.

semah

New member
שאלה נוספת על שיטת רישום מקורות.

אני מחפשת שטה עם הוראות ברורות שאוכל להמד אליה.
כפי שכתבתי יש לי מסמכי ארכיונים רבים אך גם מקורות שהם ספרים, מאמרים, קטעי עתונים ועוד.
אני לא מעוניינת ברישום בסוגריים בטקסט.
התחום הוא ממדעי הרוח והמנחה שלי לא מעורבת (רק שיהיה אחיד).
מצאתי מסמך בשם:"מדריך לעריכת עבודות כתובות בתולדות האמנות", של המחלקה לאמנות יהודית בבר אילן.
לא ברור לי מהי השיטה (mla?) האם מישהו מכיר את המסמך המצורף?
בתודה מראש לעונים.
 

L Bloomer

New member
בחרי אחת מהשיטות שמקובלות במדעי הרוח

בשיטות המקובלות במדה"ר לא נהוג להכניס סוגריים לגוף הטקסט (כהן, 2009), אלא להוסיף הערת שוליים / הערות סיום. כל ההפניות הן בהערות, לרוב בהפניה מלאה ואח"כ בקיצור, או ישר בקיצור כהפניה לרשימה הביבליוגרפית בסוף.
השיטות המקובלות ביותר הן "שיקגו" ו-"MLA" (האגודה הגדולה ביותר בתחום, Modern Language Association). יש מדריכים מסודרים באתרים של כל הספריות האקדמיות בארץ. למשל כאן.
המסמך שצירפת נראה לי בסדר, אם נוח לך השתמשי בו.
 

אור302

New member
הכי טוב השיטה המשולבת

הערת שוליים עם מקור מלא ואז בקיצור כהפנייה ביבליוגרפית לרשימה שבסוף המסמך. עשי לכולם טובה ואל תכתבי בהערת שוליים "כהן, הצלבנים, עמ' 6" כך שהקורא שלך צריך לחזור אחורה מיליון הערות לחפש מי זה כהן. ערכי רשימה ביבליוגרפית בסוף. לא ברור לי מי המציא את השיטה המטורללת הזו אבל היא נראית לי אחת הסיבות המרכזיות לקריסת מדעי הרוח. בכל פעם שאני יוצא לציד הערות כזה אני מצטער שלא נכנסתי לעסקי בנייה עם אבא שלי. יותר קל לסחוב שקי חול שלוש קומות מלחפש מי זה כהן מהצלבנים.
 

semah

New member
תודה רבה לכם! בחרתי בסוף להצמד לשיטת שיקגו 16.

מצאתי מסמך שנראה מתאים מטעם החוג לאמנות באוניברסיטת תל אביב ואני משתדלת להיצמד אליו ולשיטה. כמו כן אני עובדת עם ref works.
 

semah

New member
שאלת המשך. מאיזו ספריה או מאגר כדאי "למשוך" פרטים לrefworks?

למאמרים באנגלית הסקולר די סביר.
לספרים ומאמרים בעברית לספרים ומאמרים בעברית אני עושה חיפוש בספריות של האוניברסיטאות אבל זה תמיד משובש.
היכן באתר ספריית הקונגרס ניתן לעשות חיפוש שמאפשר משיכה של הפקטים בשיטת שיקגו לrefworks?
תודה רבה
 

אור302

New member
זאת בדיוק הבעיה עם תוכנות ביבליוגרפיות

הן לא עובדות טוב עם עברית. צריכים להכניס את המקור ידנית וזה גורם בעיות גם באנגלית, קל וחומר בעברית. אני כבר לא מדבר על מצב שבו אם המקורות בעברית והם מוכנסים באותיות לטיניות, צריך לעשות טרנסליטרציה וגם לזה יש מיליון שיטות בערך.
 
אני מוצא לא מעט טעויות בפרטים בגוגל סקולר

תמיד מעדיף לקבל את הפרטים ממאגר מידע אקדמי או מהאתר של כתב העת עצמו. לגבי מקורות בעברית- לא יכול לעזור (המקורות שלי הם רק באנגלית)
 

אור302

New member
worldcat

יש שם כפתור של cite/export ובוחרים איזה סגנון ציטוט שרוצים.
 

semah

New member
תודה. גם לשם איכשהו הגעתי אבל לא ידעתי שניתן לייצא


 

semah

New member
תודה רבה. מתיש....

ההשקעה בהכנסת המקורות לרפוורקס משתלמת בסופו של דבר, אבל יש סביב זה כל כך הרבה עבודה! הרבה חיפושים. יותר מקרים יוצאי דופן ממקרים "רגילים".
לא רואים את הסוף.
 
לא אציע לך להחליף אחרי שכבר התחלת

אבל רפוורקס היא התוכנה הביבליוגרפית הגרועה מבין אלו שבדקתי. אני עובד עם אנדנוט אבל היא עולה כסף. בגזרת החינמיות ממליץ על מנדליי (שהשתמשתי בה קצת על מחשב עם אובונטו וללא ווינדוס).
 

אור302

New member
לכן זנחתי לגמרי את התוכנות האלה,

ואני עובד בשיטת הערת שוליים הכוללת הפנייה לרשימה ביבליוגרפית. זה הכי פשוט. רושמים את המקור המלא ברשימה פעם אחת ואחר כך פשוט "סמית', הקופים על הירח, עמ' 6". זה כשיש לי אפשרות בחירה. אם לא, על פי כללי כתב העת.
&nbsp
עבדתי עם מנדליי איזו תקופה, זה נוח יחסית אבל הולך ומסתבך אם משלבים עברית או שפות שונות. וחוץ מזה, וזה נכון לכל התוכנות: בסיום העבודה מייצאים את המסמך למצב של מסמך וורד רגיל ועליו ניתן לעשות עריכה ידנית כאוות נפשנו ולתקן את הערות השוליים הבעייתיות (+הוורד עושה קצת צרות בנושא). יופי! שולחים את המאמר, הוא נדחה, ורוצים לשלוח למקום אחר שבו שיטת ציטוט שונה. לכאורה אין קל מזה: פשוט חוזרים למאמר ו"בלחיצת כפתור" פשוטה מחליפים את שיטת הציטוט. אבל רגע! מה עם כל העריכה הידנית שעשינו בהערות השוליים על קובץ הוורד לאחר הייצוא? עושים אותה מחדש! ומה עם כל התיקונים הנוספים שעשינו על קובץ הוורד במסמך עצמו כנגזרת של התיקונים בהערות השוליים וגם כי תמיד עושים עוד ועוד תיקונים עד הרגע האחרון? עושים מחדש אם זוכרים בכלל. בקיצור, ברדק. לכן אני עובד ידנית, תמיד עם קובץ אחד וגרסה אחת. יותר עבודה אבל אין בלבול שהוא עיקר הצרה מבחינתי.
 
יש כבר לא מעט כתבי עת שמאפשרים להגיש

מאמרים לשיפוט בלי לפרמט את הביבליוגרפיה לפי כללי כתב העת. רק אחרי שהמאמר מתקבל הם מבקשים לערוך את הרפרנסס בפורמט שלהם.
 

אור302

New member
כן יירבו! זו הגישה הנכונה.

לדרוש את הכללים שלהם לפני הקבלה זו פשוט שטות מיותרת. אני תמיד חושש שגם אם העורך מאשר את זה כשאני שואל, הקורא לא ידע וזה יעבוד כנגדי. במדעי הרוח, המעניקים לאומנות הכתיבה חשיבות רבה, זה יכול להיות שיקול משמעותי בהחלטת קבלה או דחייה.
 
למעלה