פריפריה, סטודנטים מוחלשים/חלשים וקיטור

קייטורד

New member
פריפריה, סטודנטים מוחלשים/חלשים וקיטור

עכשיו,כמה רגעים לפני בחינה והסטודנטים באחת המכללות שאני מלמדת מצאו פטנט חדש 'דף עזר'. היות והתחום הוא מדעי החברה, זה לא רלוונטי. הרעיון הזה הוא המשך ישיר של 'מדיניות המיקוד' שנהוגה במכללה שכוללת מספרי עמודים שעליהם לקרוא במאמר בעברית. ברור, שגם אז אני מקבלת שאלות אם אני יכולה עוד למקד...

טוב, אחרי כל זה ובמיוחד חוסר הסבלנות שלי כלפיהם (ווטסאפים וטלפונים למרות מספר רב של פעמים שביקשתי להמנע מכך).

אני תוהה עד כמה יש כאן ענין מבני - של 'רוח המוסד'/מחלקה/פקולטה. בהמשך לכך, האם באמת אין להם כלים ללמוד? בשני המקומות מדובר על מגזרים שנחשבים 'מוחלשים' או בלשון מקצועית 'מיעוטים' ללא קשר לכמות המספרית שלהם. אם לוקחים בחשבון, את רמת החינוך בפריפריה בהכללה ובהחרגה של מקומות שהם יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל כמו בית ג'אן בצפון ודימונה בדרום, מה לי כי אלין על חוסר היכולת שלהם להבין טקסט בעברית?
אולי, מה שאני אמורה/צריכה לעשות במפגש או שניים בכל קורס ללמד אותם איך ללמוד. ללא שמץ של ציניות או אירוניה.
מה דעתכם?
 
כן. תלמדי. חלקם ימשכו באף בזלזול וחלקם ילמדו וגם יעריכו.

באים אלי סטודנטים משנים מתקדמות ואומרים תודה על מעט הזמן שהשקעתי בללמד אותם ללמוד, והכי באים אלה שהיו נורא לחוצים/נודניקים/מתקשים. הם באמת לא יודעים. זה לא אומר שאסור לדרוש מהם, דרך אגב.
 

קייטורד

New member
אופרטיביות

אני חושבת שאאמץ את הכיוון שלך ואקדיש זמן להסביר להם איך ללמוד.
הבנתי את זה רק אחרי שהוצפתי באופן בלתי הגיוני והצלחתי להרגיש את המצוקה שלהם. זה כמובן גם מעיד על מערכת החינוך הישראלית. עצוב.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
מעולם לא נתתי לבית ספר להפריע להשכלה שלי...

בית ספר וכך גם אוניברסיטה זה בית חרושת לציונים.

אם מישהו באמת רוצה ללמוד, אנחנו חיים בתקופה שבה כמעט כל הידע נגיש, תעודה זה רק למשכורת, אז אין מה שיפריע לו (כמעט).
אבל עושה רושם שהמאסות שבאים לכותלי האוניברסיטה פחות מעניין אותם ללמוד ויותר להתפרנס.

האם יפריע למישהו לקרוא ספר טכני מתוך עניין ולא מתוך צורך לעבור קורס או סמינר?
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
מה שכן באיזשהו שלב נתקעים בקריאת הספר...

וכששואלים את מחברי הספרים שיסבירו לך מעבר, אז או שהם מתו או שהם כבר לא זוכרים או לא יכולים לעזור.
&nbsp
איזור הדמדומים...
&nbsp
 

קייטורד

New member
אבל...

למרות שאני מכירה בכך שההשכלה היום היא תנאי סף לעבודה ואמצעי להעלאה במשכורת - יש לי עדיין תפישה 'נאיבית' - אני עדיין אוחזת בתפישת תפקיד ישנה ורואה את ההוראה כהזדמנות עבורם ללמוד ובעיקר לפתח חשיבה ביקורתית. אולי משום שאני יודעת שאם זה לא יהיה אצלי סביר שהם לא יידרשו לכך במהלך חייהם.

לגבי נגישות הידע- נכון, הידע נגיש למי שיודע כיצד ואיך לחפש אותו, כיצד להעריך ולהשוות בין תכנים שונים וכו ובעיקר מסוגל להבין אותו. שוב, חזרנו למיומנות למידה, היות ולא מדובר על ידע טכני.
 

L Bloomer

New member
אוטודידקט יקר,

יש יחידי סגולה שמסוגלים באמת ללמוד בעצמם. הם יודעים איך לאתר את הספר הנכון והמאמרים העדכניים, מבינים מה שקראו ויודעים למצות את העיקר ולפתח תובנות חדשות על בסיס מה שקראו. (נניח רגע שמדובר רק במדעי הרוח, ואין צורך בשום מעבדה או תקציב מחקר. נניח גם שהם רוצים ללמוד ולא אכפת להם מציונים ותעודות).
רוב הסטודנטים שלי, ואני חוששת שגם רוב הסטודנטים במוסדות יוקרתיים בהרבה מזה אני מלמדת בו, מתקשים ללמוד בעצמם אפילו כשאני מפנה אותם לביבליוגרפיה נבחרת, ועונה על שאלותיהם. הם מבקשים תיווך.
בניגוד למה שכתבת, הידע היום הרבה פחות נגיש מבעבר! מה שנגיש זה אוקיינוס של מידע, שכדי להבנות אותו ולהפוך אותו לידע צריך - ובכן - ידע קודם. או מישהו שינחה אותך. או שניהם.
רק לדוגמה, אני זוכרת איך הרגשתי בפעם הראשונה שניסיתי לקרוא בעצמי טקסט של אדורנו. חוויה מתסכלת ביותר! ובאמת רציתי להבין, ואני לא נחשבת מטומטמת. למזלי היה לי מרצה שהצליח לפתוח לי פתח למבוך הטקסטואלי הזה, אחרת הדוקטורט שלי לא היה נכתב עד היום...
ולעתים גם מה שנראה פשוט הוא יותר מורכב ממה שנדמה, ויש הטיות שהקורא עלול לא להיות מודע אליהן בלי מנחה שבקי בתחום.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
זה שיש טקסטים שאינם נגישים ואי אפשר להבין אותם, זה נכון

גם לפני המצאת האינטרנט.

אני באמת שלא נכנס לענייני מדעי הרוח של ספרות וכדומה שם זה נתון לפרשנות, הרי אפשר לפרש טקסט ספרותי-פילוסופי כאוות נפשנו, זה לא כמו טקסט מתמטי-פיזיקלי שכדאי מאוד שיהיה מוגדר היטב אחרת זה יקוטלג כממבו ג'מבו פוסטמודרני.
 

L Bloomer

New member
מוכר ולא חביב

זה לא משנה כמה תלכי לקראתם, תמיד יהיה מי שירצה עוד. גם אם חומר הקריאה קליל, מועט ורק בעברית הם יבקשו "מיקוד" למבחן. אחרי שלא הביאו טקסטים לשיעורים כי זה "המון הדפסה" הם מבקשים חומר פתוח במבחן... אני מחליטה על מה אני מוכנה לוותר ועל מה לא, וזו זכותי כמרצה. מצדי שיכתבו משובים חלשים. בדרך כלל זה לא קורה, אם הם רואים שאני עקבית והוגנת.

אגב, אני אף פעם לא מוסרת מספר טלפון. כל התקשורת במייל. אבל אני עונה תוך יום לכל היותר והם מעריכים את זה.
 

קייטורד

New member
לחלוטין

ההתנהלות שאת מתארת - שורש הבעיה. אני לא בטוחה שאנחנו - המרצים - אמורים לעמוד בחזית הזו לבד. נדמה לי שאם היתה מדיניות ברורה קל יותר היה להם להסתגל. אבל זה לא המצב. להיפך. הם דיברו עם מי שדיברו בפקולטה שהציע 'דף עזר'.
מעולם לא מסרתי מספר טלפון - קל היום למצוא מספר טלפון.
 

אוליב י

New member
גם אני הבנתי בשלב מסוים שחסר במערכת

ה"ללמוד איך ללמוד".
אני מכניסה את זה בתכנון השיעורים שלי.
לא נותנת מס' טלפון. כן זמינה במייל.
עוזרת באיתור מילות חיפוש ועוזרת ללמוד איך לחפש, למרות שזה לא קשור בכלום לתחום שאני מלמדת.
 

קייטורד

New member
מיומנות חיפוש

אכן, באחד המקומות שאני מלמדת- הזמנתי את הספרנית לתת הדרכה בשיעורים שאני מלמדת. ייתכן שגם את זה אני צריכה להכניס כחלק מתכנון השיעורים - בנוסף ל'ללמוד איך ללמוד'.
אני לא נותנת מספר טלפון - הענין הוא שקל לאתר אותו (את מי לא, בעידן הנוכחי....?) ולתדהמתי הם פונים אלי ב'צינורות הלא מקובלים', גם אחרי שכתבתי מפורשות והבהרתי איך בדיוק לפנות. אני זמינה במייל, רק שלפני מבחן באחד המקומות הם מציפים ובעיקר היסטריים - כך שאני עסוקה יותר בלהרגיע....בפעם הבאה, התכתובת תהיה בפורום שאפתח לקורס ולא במייל.
 

gidishemer

New member
לדעתי, ללמד איך ללמוד זו אחת המטרות העקריות שלנו

ברור לי לגמרי שהאתגר שלך הוא לא קטן כי לפחות חלק (ויכול מאד להיות שחלק נכבד) מהסטודנטים שלך לא באמת מעוניין בללמוד איך ללמוד והם פשוט רוצים את הציון שיאפשר להם את התואר.
עם זאת, גם חלק מהם עשויים להרויח מ״ללמוד איך ללמוד״ ולבטח אותו חלק אחר שבאמת רוצה להתקדם.

רעיון קטן שאפשר לאמץ. אצלי אני מקדיש זמן ובעיקר מטפטף לאורך הסימסטר עקרונות שונים של ״איך צריך ללמוד״, אבל בין היתר אני גם מכין מצגת מאד קצרה עם מספר עקרונות מאד בסיסיים שיכולים לעזור.
אחרי המבחן הראשון (אצלנו יש מבחנים גם במהלך הסמסטר, לא רק בסיומו), אני מצרף מטלה לשאר מטלות הקורס. הם מחויבים לקרוא את המצגת ואז לענות על דף משוב אישי שהוא בעצם מעין self reflection על מה הם עשו ומה הם לא עשו במהלך השבועות שקדמו למבחן. זה לא שאלון כללי אלא שאלון עם שאלות מאד ספציפיות שמכילות ״כמה״ ומכילות ״מתי״. את השאלון הם חייבים להגיש.
הדיווחים מסטודנטים מסויימים הם שהמטלה הזו עזרה להם להציב מראה מול הפנים וגם לראות שיש דברים מסויימים שהם יכולים ליישם מבלי להפוך את החיים שלהם ב- 180 מעלות. בדרך כלל סטודנטים כאלו משתפרים ולא במעט
 

קייטורד

New member
רעיונות מעניינים

ההצעות האופרטיביות - מצגת ומטלה באמצע סמסטר נראים לי מאד.
האם המטלה הזו כוללת ציון או רק חובת הגשה?
שאלות ספציפיות הן עם פוטנציאל גבוה יותר ליישומיות מאשר שאלות כלליות.
אני חושבת שאקח את זה צעד אחד הלאה ואזמין אותם לדון במטלה הזו בקבוצות קטנות.
אם אין מבחינתך בעיה - אשמח לשמוע יותר על השאלון/מטלה שמקדם רפלקציה.
 

gidishemer

New member
רק חובת הגשה

זה במסגרת מטלות שבועיות שהן חובה אבל רק חובת הגשה, כמו למשל לשלוח תשובות ל- guided reading questions בהקשר לטקסט שהם אמורים לקרוא לפני השיעור
שאלות לדוגמה-
ביחס למה נעשה אחרי ההרצאה,
האם אני עובר על ההרצאה מחדש?
אם כן, מתי?
האם אני עובר על הטקסטבוק מחדש?
אם כן, מתי?
האם אני כותב שאלות ב- peerwise*?
אם כן, מתי וכמה שאלות אני כותב בממוצע?

האם אני עונה על שאלות ב- peerwise*?
אם כן, מתי וכמה שאלות אני כותב בממוצע?

וכך הלאה וכל הלאה

* מדובר בכלי שמאפשר לסטודנטים לכתוב שאלות מבחן על חומר שסיימנו, להעלות אותן על הרשת ולסטודנטים אחרים לענות על השאלות ואז לתת פידבק לכותבים. יש להם חובה של כתיבת שאלה ומענה על שלש שאלות על כל נושא שאנחנו מסיימים לדון בו בכיתה, אבל זו החובה המינימלית. השאלה פה היא לא רק אם הם עושים את המנימום אלא האם הם עושים יותר?


אלו רק דוגמאות לשאלות. הרעיון העקרי הוא שהשאלות יהיו קצרות ויתמקדו בדברים מאד ״טכניים״ ופרקטיים, פחות בפילוסופיות של לימוד
 

קייטורד

New member
מעולה!

ברשותך, אאמץ חלק מהשאלות, אוסיף ואתאים.

אני אוהבת את הרעיון בבסיס השאלות - שיש להם אחריות ללמידה!
כמה בנאלי, ככה מפתיע אותם. השאלות למעשה, הם כלי אופרטיבי לרעיון הזה.

תודה
 
רעיון נפלא! הייתי שמחה לראות את המצגת הזאת אם תסכים לשתף

כששואלים תלמידה איך היא למדה היא עשויה לזכור באופן סלקטיבי ולמעשה לשקר גם לעצמה, אבל נראה שהמצגת שלך יכולה להתמודד עם הבעיה הזאת ותוך כדי החקירה העצמית גם להציג אסטרטגיות למידה למבחן הבא. כל הכבוד.
 

אייר19

New member
למה "מוחלשים"

גדלתי והתחנכתי במה שהיום מכנים במושגים מכובסים כסביבה "מוחלשת".
למה?!
אף אחד לא החליש אותי ומי שחלש התאמץ קצת יותר.
כל הסביבה החברתית שלי מסתייגת מהמילה "מוחלשים" אנחנו "מחוזקים" על ידנו. אנחנו לא פסיביים שאחרים לשים אותנו או דורכים עלינו.
מושגים אלה הפכו לקרדום לחפור בו.
וסליחה על הוצאת הקיטור
 

קייטורד

New member
רקע למושג 'מוחלשים' לעומת חלשים

ראשית, אני שמחה על העמדה האקטיבית. היא בריאה יותר מאשר העמדה הפאסיבית וה'אכלו לי שתו לי', אם אם הוא נכון !
שנית, המונח מוחלש נועד להדגיש את האחריות שיש למדינה במצב של הפריפריה החלשה (להבדיל מיישובים קהילתיים 'חזקים') , בתחומים רבים. כך למשל, מערכת חינוך שאינה מאפשרת מרחב בחירה או רמת לימודים הזהה לזו הקיימת בחלק ממרכז הארץ, מערך בריאות שונה, תעסוקה ועוד. ממדים אלו ואחרים נבדקו כמותית ואיכותנית.כן, המדינה החלישה את הפריפריה.
כפי שציינתי בתחילה - עמדה אקטיבית היא עמדה טובה יותר מאשר זו שמאשימה את המדינה ולא מנסה להחלץ מהמצב. משמח לדעת שאת וחברייך לא במקום הזה.
 
למעלה