מעגלים - תיאוריה חדשה של פאיים ייחודיים
- פותח הנושא aetzbar
- פורסם בתאריך
John the Savage
New member
קראת לי?
אני דווקא בעד. אני אוהב פאי.
ואם יש לו במקרה קי ליים פאי, אז בכלל מעולה.
(גילוי נאות: לא פתחתי את ה-PDF. כדאי לי? יש מתכונים שווים?)
אני דווקא בעד. אני אוהב פאי.
ואם יש לו במקרה קי ליים פאי, אז בכלל מעולה.
(גילוי נאות: לא פתחתי את ה-PDF. כדאי לי? יש מתכונים שווים?)
John the Savage
New member
וודאי וודאי
איך אפשר לשכוח את השערת רוגלעך? ואת הדיונים של אהרון (גילי) עם חיסוס ...
בחבר א.עצבר כבר נתקלתי באי אלו פורומים כאן בתפוז עם תיאוריות קודמות שלו, מרתקות בדיוק באותה מידה.
איך אפשר לשכוח את השערת רוגלעך? ואת הדיונים של אהרון (גילי) עם חיסוס ...
בחבר א.עצבר כבר נתקלתי באי אלו פורומים כאן בתפוז עם תיאוריות קודמות שלו, מרתקות בדיוק באותה מידה.
תקציר הרעיון המרכזי שעליו מתבסס המאמר
התרגלנו , שמעגלים שייכים לגיאומטריה, כמו שמשולשים ומרובעים שייכים לגיאומטריה.
אבל מעגלים שייכים לפיסיקה, מבחינת חקירתם הכמותית.
אף אדם לא יעלה על דעתו למדוד את אורך צלעות מלבן, ולהשיג על ידי מדידה זו את מספר היחס בין אורכי הצלעות.
את מספר היחס בין אורכי הצלעות משיגים בעזרת קשר מתמטי תומך , שהוא משפט פיתגורס,
ולרמת הדיוק הזו אף מדידה לא מסוגלת להגיע.
אבל במעגלים המצב שונה לחלוטין, מכיוון שאין להם קשר מתמטי תומך,
במעגלים נשארת רק אפשרות המדידה, ולכן מבחינת חקירתם הכמותית הם שייכים לפיסיקה שבה מודדים.
הרעיון המרכזי הזה מוביל למהפך בתפיסת המעגלים, והם נתפסים כמעגלים פיסיקליים
מעגלים פיסיקליים מופיעים באופן מוחשי בצלחות, בצמיגי המכונית, בהגה , בכיכר תנועה, במטבעות
בכפתורים, במסמרים, בצינורות מים , ובעוד מוצרים רבים המאפיינים את החברה המודרנית.
מעגלים פיסיקליים מופיעים גם בחומרי גלם של תעשיית המתכת, כמו מוטות ברזל, מוטות נחושת , וכו'
ממוטות פלדה ניתן לייצר מעגלים פיסיקליים מדויקים מאוד, שצורתם הגיאומטרית כמעט מושלמת.
מעגלים כאלה דרושים לתעשיית המכונות, שיש בה חלקים מסתובבים.
מעגלים פיסיקליים מדויקים מאוד, מוצגים על פי קוטרם , עם תוספת של פלוס מינוס.
דוגמא : מעגל פיסיקלי מדויק מאוד, מופיע בציר פלדה שקוטרו מוצג על פי 4 מ"מ ( פלוס מינוס 12 מיליוניות של מ"מ )
ציר פלדה כזה מיוצר בעיבוד מכני מתקדם של חריטה והשחזה.
למעגל פיסיקלי מדויק מאוד, נעניק את השם הקצר " מעגל ממשי "
מכשירי מדידה של מעגלים ממשיים
מד אורך קוטר של מעגלים ממשיים קיים, ורמת הדיוק שלו יכולה להגיע ל (פלוס מינוס מיליוניות 5 מ"מ)
מד אורך היקף של מעגלים ממשיים לא קיים, וגם אין בו צורך בתעשייה המכנית
היקפן הוא מכשיר מדידה חדשני, המיועד לחקר המעגלים הממשיים.
היקפן מודד מספר - והוא מספר יחס בין אורכי ההיקפים של שני מעגלים ממשיים נבחרים.
פעולת ההיקפן מבוססת על תמסורת תנועה היקפית בין שני מעגלים ממשיים נבחרים, ולהלן תיאורה.
כאשר מעגל ממשי א מסתובב – והיקפו נלחץ אל היקף מעגל ממשי ב - גם מעגל ממשי ב יסתובב.
תמסורת תנועה היקפית מאפשרת להשיג את מספר היחס בין אורכי ההיקפים המשתתפים בתמסורת.
אם מעגל ממשי א מקיים תמסורת תנועה היקפית עם מעגל ממשי ב –
ואם מעגל ממשי א צריך להסתובב 18 סיבובים מלאים + 78 מעלות –
כדי שמעגל ממשי ב ישלים סיבוב יחיד שלם,
אז מספר היחס בין אורכי ההיקפים של המעגלים הממשיים האלה הוא 18.21666
חקירת המעגלים הממשיים מתחילה עם יצירתו של היקפן מדויק מאוד, וזה יגלה מיד עובדה מדהימה
יחס אורכי הקטרים של שני מעגלים ממשיים נבחרים ( תמיד גדול) מיחס אורכי ההיקפים שלהם.
ההפרש ביחסים הוא זעיר - אבל הוא קיים.
זוהי עובדה מדהימה, מכיוון שאלפי שנים מקובל במדע ...שיחס הקטרים ( = ) ליחס ההיקפים
מתוצאה זו נובע כי פאי של המעגל הנבחר הקטן ( יותר גדול ) מפאי של המעגל הנבחר הגדול
ההבדל בין הפאיים הוא זעיר , אבל הוא קיים.
וכך נוצרה התיאוריה החדשה של פאיים ייחודיים,
וממנה נובע גם - כי הערך במעלות של רדיאן, משתנה לפי גודל המעגל .
א.עצבר
התרגלנו , שמעגלים שייכים לגיאומטריה, כמו שמשולשים ומרובעים שייכים לגיאומטריה.
אבל מעגלים שייכים לפיסיקה, מבחינת חקירתם הכמותית.
אף אדם לא יעלה על דעתו למדוד את אורך צלעות מלבן, ולהשיג על ידי מדידה זו את מספר היחס בין אורכי הצלעות.
את מספר היחס בין אורכי הצלעות משיגים בעזרת קשר מתמטי תומך , שהוא משפט פיתגורס,
ולרמת הדיוק הזו אף מדידה לא מסוגלת להגיע.
אבל במעגלים המצב שונה לחלוטין, מכיוון שאין להם קשר מתמטי תומך,
במעגלים נשארת רק אפשרות המדידה, ולכן מבחינת חקירתם הכמותית הם שייכים לפיסיקה שבה מודדים.
הרעיון המרכזי הזה מוביל למהפך בתפיסת המעגלים, והם נתפסים כמעגלים פיסיקליים
מעגלים פיסיקליים מופיעים באופן מוחשי בצלחות, בצמיגי המכונית, בהגה , בכיכר תנועה, במטבעות
בכפתורים, במסמרים, בצינורות מים , ובעוד מוצרים רבים המאפיינים את החברה המודרנית.
מעגלים פיסיקליים מופיעים גם בחומרי גלם של תעשיית המתכת, כמו מוטות ברזל, מוטות נחושת , וכו'
ממוטות פלדה ניתן לייצר מעגלים פיסיקליים מדויקים מאוד, שצורתם הגיאומטרית כמעט מושלמת.
מעגלים כאלה דרושים לתעשיית המכונות, שיש בה חלקים מסתובבים.
מעגלים פיסיקליים מדויקים מאוד, מוצגים על פי קוטרם , עם תוספת של פלוס מינוס.
דוגמא : מעגל פיסיקלי מדויק מאוד, מופיע בציר פלדה שקוטרו מוצג על פי 4 מ"מ ( פלוס מינוס 12 מיליוניות של מ"מ )
ציר פלדה כזה מיוצר בעיבוד מכני מתקדם של חריטה והשחזה.
למעגל פיסיקלי מדויק מאוד, נעניק את השם הקצר " מעגל ממשי "
מכשירי מדידה של מעגלים ממשיים
מד אורך קוטר של מעגלים ממשיים קיים, ורמת הדיוק שלו יכולה להגיע ל (פלוס מינוס מיליוניות 5 מ"מ)
מד אורך היקף של מעגלים ממשיים לא קיים, וגם אין בו צורך בתעשייה המכנית
היקפן הוא מכשיר מדידה חדשני, המיועד לחקר המעגלים הממשיים.
היקפן מודד מספר - והוא מספר יחס בין אורכי ההיקפים של שני מעגלים ממשיים נבחרים.
פעולת ההיקפן מבוססת על תמסורת תנועה היקפית בין שני מעגלים ממשיים נבחרים, ולהלן תיאורה.
כאשר מעגל ממשי א מסתובב – והיקפו נלחץ אל היקף מעגל ממשי ב - גם מעגל ממשי ב יסתובב.
תמסורת תנועה היקפית מאפשרת להשיג את מספר היחס בין אורכי ההיקפים המשתתפים בתמסורת.
אם מעגל ממשי א מקיים תמסורת תנועה היקפית עם מעגל ממשי ב –
ואם מעגל ממשי א צריך להסתובב 18 סיבובים מלאים + 78 מעלות –
כדי שמעגל ממשי ב ישלים סיבוב יחיד שלם,
אז מספר היחס בין אורכי ההיקפים של המעגלים הממשיים האלה הוא 18.21666
חקירת המעגלים הממשיים מתחילה עם יצירתו של היקפן מדויק מאוד, וזה יגלה מיד עובדה מדהימה
יחס אורכי הקטרים של שני מעגלים ממשיים נבחרים ( תמיד גדול) מיחס אורכי ההיקפים שלהם.
ההפרש ביחסים הוא זעיר - אבל הוא קיים.
זוהי עובדה מדהימה, מכיוון שאלפי שנים מקובל במדע ...שיחס הקטרים ( = ) ליחס ההיקפים
מתוצאה זו נובע כי פאי של המעגל הנבחר הקטן ( יותר גדול ) מפאי של המעגל הנבחר הגדול
ההבדל בין הפאיים הוא זעיר , אבל הוא קיים.
וכך נוצרה התיאוריה החדשה של פאיים ייחודיים,
וממנה נובע גם - כי הערך במעלות של רדיאן, משתנה לפי גודל המעגל .
א.עצבר
הגדרות כגון "זעיר" או "טיפה" אינן פיסיקה
פיסיקה היא מדע ניסויי, שמצריך מדידות מספריות. חריטה איננה פעולה בפיסיקה ומדידת מידת הדיוק של ייצור צינור מתכת באמצעי מכני פשוט מאוד איננה מהווה מהפך של ממש במדע.
"מעגל" הוא צורה גיאומטרית (או "מקום גיאומטרי" המוגדר על ידי חוק מסוים). זה שצינור אחד מדויק יותר ואחר מדויק פחות שייך למידת הדיוק של המכונה שייצרה את הצינור, לא לגיאומטריה או לפיסיקה. יצרני הצינורות מדייקים רק במידה שחשובה לצרכנים - מי שמשתמש בצינורות, ולאלה לרוב אין צורך בדיוק ברמה ננומטרית.
פיסיקאים יודעים למדוד גדלים ננומטריים. זה לא נעשה על ידי גלגול צינורות. כלי מדידה מקובל הוא מיקרוסקופ האלקטרונים. ייתכן שיש עוד כלים, אני לא פיסיקאית אז אני לא ממש מתמצאת. אבל גם אם צינור מסוים שונה מצינור אחר ביחס שבין היקפו לקוטרו זה מעיד רק על מידת הדיוק בייצור הצינור: במיקרוסקופ תוכל לראות שיש בליטות ושקעים על היקף הצינור שנראה לך חלק לגמרי, כלומר אתה לא מודד מעגל מדויק לגמרי, ואם במקרה מדדת בשקע או בבליטה זה משנה את המדידה.
צר לי, אבל אוטודידקטיות היא לא מה שהייתה פעם...
פיסיקה היא מדע ניסויי, שמצריך מדידות מספריות. חריטה איננה פעולה בפיסיקה ומדידת מידת הדיוק של ייצור צינור מתכת באמצעי מכני פשוט מאוד איננה מהווה מהפך של ממש במדע.
"מעגל" הוא צורה גיאומטרית (או "מקום גיאומטרי" המוגדר על ידי חוק מסוים). זה שצינור אחד מדויק יותר ואחר מדויק פחות שייך למידת הדיוק של המכונה שייצרה את הצינור, לא לגיאומטריה או לפיסיקה. יצרני הצינורות מדייקים רק במידה שחשובה לצרכנים - מי שמשתמש בצינורות, ולאלה לרוב אין צורך בדיוק ברמה ננומטרית.
פיסיקאים יודעים למדוד גדלים ננומטריים. זה לא נעשה על ידי גלגול צינורות. כלי מדידה מקובל הוא מיקרוסקופ האלקטרונים. ייתכן שיש עוד כלים, אני לא פיסיקאית אז אני לא ממש מתמצאת. אבל גם אם צינור מסוים שונה מצינור אחר ביחס שבין היקפו לקוטרו זה מעיד רק על מידת הדיוק בייצור הצינור: במיקרוסקופ תוכל לראות שיש בליטות ושקעים על היקף הצינור שנראה לך חלק לגמרי, כלומר אתה לא מודד מעגל מדויק לגמרי, ואם במקרה מדדת בשקע או בבליטה זה משנה את המדידה.
צר לי, אבל אוטודידקטיות היא לא מה שהייתה פעם...
אני מסכים איתך שאוטודידקטיות זה לא מה שהיה פע
אבל הנושא הנדון שייך לפעם ממש ...לפני אלפי שנים
לכן, אולי זה אחד מנושאים בודדים, שנשארו בתחום הלימוד העצמי.
ועל מה מדובר ?
מאז ימי יוון העתיקה , החליטו העוסקים בגיאומטריה "סתם כך" כי...
יחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים ( = בדיוק ) ליחס ההיקפים שלהם
החלטה סתמית זו נמסרה מדור לדור, וכיום מלמדים אותה כאמת שאין עליה עוררין
בבתי ספר ובאוניברסיטאות.
זה בדיוק המקום של החוקר הבודד - שאינו מהזרם האקדמי המקובל - להציע את גרסתו.
ואכן כך עשיתי , בידיעה ברורה שמצפה לי התנגדות גורפת.
א.עצבר
אבל הנושא הנדון שייך לפעם ממש ...לפני אלפי שנים
לכן, אולי זה אחד מנושאים בודדים, שנשארו בתחום הלימוד העצמי.
ועל מה מדובר ?
מאז ימי יוון העתיקה , החליטו העוסקים בגיאומטריה "סתם כך" כי...
יחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים ( = בדיוק ) ליחס ההיקפים שלהם
החלטה סתמית זו נמסרה מדור לדור, וכיום מלמדים אותה כאמת שאין עליה עוררין
בבתי ספר ובאוניברסיטאות.
זה בדיוק המקום של החוקר הבודד - שאינו מהזרם האקדמי המקובל - להציע את גרסתו.
ואכן כך עשיתי , בידיעה ברורה שמצפה לי התנגדות גורפת.
א.עצבר
תשמע, אני רחוקה מאוד
מדוקטורט במתמטיקה או פיזיקה. אבל יש לי בעיה כבר עם הפסקה השניה שלך: אתה מנסה לטעון שמלבנים ומשולשים הם לא "צורות פיזיקליות ממשיות"? כלומר, מעגלים מוחשיים יש לנו בצורת מטבעות וכיכרות, ומשולשים ממשיים אין לנו בצורת פירמידות או קרקרים למשל?
כל צורה שאפשר לצייר בדו-מימד על הדף, אפשר לצייר בתלת מימד בעולם ה"ממשי". מה פורץ דרך בתיאוריה הזו? אתה מתכוון שהמצאת את הגלגל?
(סליחה על הציניות).
מדוקטורט במתמטיקה או פיזיקה. אבל יש לי בעיה כבר עם הפסקה השניה שלך: אתה מנסה לטעון שמלבנים ומשולשים הם לא "צורות פיזיקליות ממשיות"? כלומר, מעגלים מוחשיים יש לנו בצורת מטבעות וכיכרות, ומשולשים ממשיים אין לנו בצורת פירמידות או קרקרים למשל?
כל צורה שאפשר לצייר בדו-מימד על הדף, אפשר לצייר בתלת מימד בעולם ה"ממשי". מה פורץ דרך בתיאוריה הזו? אתה מתכוון שהמצאת את הגלגל?
(סליחה על הציניות).
בהחלט שיש משולשים ממשיים במציאות,
אבל אין צורך בהם, כדי לחקור כמותית את המשולש הגיאומטרי האידיאלי.
לעומת זאת, יש צורך במעגל ממשי, כדי לחקור כמותית את המעגל הגיאומטרי האידיאלי.
זהו הרעיון החדש בהחלט, שיש צורך במעגל ממשי , כדי לחקור כמותית את המעגל הגיאומטרי האידיאלי.
חקירה כמותית כזו אפשרית, רק אם המעגל הממשי מדויק מאוד, וצורתו קרובה מאוד לצורה המושלמת של מעגל.
בטכנולוגיה המכנית בת ימינו, יש מכשירי מדידה מדויקים מאוד, ויש אפשרות לייצר מעגלים ממשיים מדויקים מאוד.
עם הנתונים האלה ניתן לגלות את מה שהיה מוסתר במשך אלפי שנים.
ומה היה מוסתר ? ( שיחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים ( תמיד גדול ) מיחס ההיקפים שלהם.
קצת היסטוריה:
מאז ימי יוון העתיקה ,ועד ימינו אנו המשפט הבא היה תקף המשפט הבא:
יחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים ( = בדיוק ) ליחס ההיקפים שלהם.
את המשפט הזה אפשר להפריך רק על ידי מדידה, אבל מדידה כזו אפשרית רק אם קיימת טכנולוגיה מכנית מדויקת מאוד.
טכנולוגיה כזו קיימת ( לפי מיטב ידיעתי ) רק ב 50 השנים האחרונות.
לכן, אם מאמר זה היה מתפרסם לפני 100 שנה, לא היה בו כל טעם.
ואלם, כיום אפשר לחזור על המדידה - שנערכה פעם ראשונה בהיסטוריה , ולהוכיח כי
יחס הקטרים של שני מעגלים ( תמיד גדול ) מיחס ההיקפים שלהם.
הוכחה כזו היא בגדר מהפך גיאומטרי מתמטי .
א.עצבר
אבל אין צורך בהם, כדי לחקור כמותית את המשולש הגיאומטרי האידיאלי.
לעומת זאת, יש צורך במעגל ממשי, כדי לחקור כמותית את המעגל הגיאומטרי האידיאלי.
זהו הרעיון החדש בהחלט, שיש צורך במעגל ממשי , כדי לחקור כמותית את המעגל הגיאומטרי האידיאלי.
חקירה כמותית כזו אפשרית, רק אם המעגל הממשי מדויק מאוד, וצורתו קרובה מאוד לצורה המושלמת של מעגל.
בטכנולוגיה המכנית בת ימינו, יש מכשירי מדידה מדויקים מאוד, ויש אפשרות לייצר מעגלים ממשיים מדויקים מאוד.
עם הנתונים האלה ניתן לגלות את מה שהיה מוסתר במשך אלפי שנים.
ומה היה מוסתר ? ( שיחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים ( תמיד גדול ) מיחס ההיקפים שלהם.
קצת היסטוריה:
מאז ימי יוון העתיקה ,ועד ימינו אנו המשפט הבא היה תקף המשפט הבא:
יחס הקטרים של שני מעגלים נבחרים ( = בדיוק ) ליחס ההיקפים שלהם.
את המשפט הזה אפשר להפריך רק על ידי מדידה, אבל מדידה כזו אפשרית רק אם קיימת טכנולוגיה מכנית מדויקת מאוד.
טכנולוגיה כזו קיימת ( לפי מיטב ידיעתי ) רק ב 50 השנים האחרונות.
לכן, אם מאמר זה היה מתפרסם לפני 100 שנה, לא היה בו כל טעם.
ואלם, כיום אפשר לחזור על המדידה - שנערכה פעם ראשונה בהיסטוריה , ולהוכיח כי
יחס הקטרים של שני מעגלים ( תמיד גדול ) מיחס ההיקפים שלהם.
הוכחה כזו היא בגדר מהפך גיאומטרי מתמטי .
א.עצבר
Gidi Shemer
New member
עצבר, אל תירא ואל תיחת
יבוא יום ויימצא הפורום המתאים שבו מישהו יכיר במהפכה המדהימה של הידיעה הטבעית שלך.
ולחברי הפורום היקר שלא מכירים את עצבר, אתם תמיד מוזמנים לפורום חדשות המדע או לארכיון הפורום למתמטיקה. כמות המהפיכות שעצבר הפיק מספיקה לשלשה איינשטיינים ולשני ניוטונים.
וקצת ברצינות, למרות שמי שנתקל בעצבר כבר נוטה לאבד את הסבלנות בשלב מסויים, במיוחד אם הוא מנסה אשכרה לקרוא ולהגיב, יש משהו שובה לב לטעמי בהתמסרות של עצבר לראיית העולם המאד ייחודית ולא רלבנטית שלו. במידה מסויימת הוא מזכיר טרולים בריאתניים שמתקיפים כל פוסט שמופיעה בו המילה אבולוציה, אלא שפה מדובר בבחור שמשקיע לילות כימים בפיתוחם של מושגים ערטילאיים (ראה ההיקפן), בהסברים שמבוססים לא על מדע אבל על ידיעה טבעית (הסבר שמנצח תמיד כל הסבר אלטרנטיבי), ובכתיבת מסמכים מושקעים. הוא ב-א-מ-ת מאמין בכל מה שהוא כותב.
בקיצור, יש שיראו בו טרול. אם הוא טרול, הוא לפחות טרול משקיען וחביב.
יבוא יום ויימצא הפורום המתאים שבו מישהו יכיר במהפכה המדהימה של הידיעה הטבעית שלך.
ולחברי הפורום היקר שלא מכירים את עצבר, אתם תמיד מוזמנים לפורום חדשות המדע או לארכיון הפורום למתמטיקה. כמות המהפיכות שעצבר הפיק מספיקה לשלשה איינשטיינים ולשני ניוטונים.
וקצת ברצינות, למרות שמי שנתקל בעצבר כבר נוטה לאבד את הסבלנות בשלב מסויים, במיוחד אם הוא מנסה אשכרה לקרוא ולהגיב, יש משהו שובה לב לטעמי בהתמסרות של עצבר לראיית העולם המאד ייחודית ולא רלבנטית שלו. במידה מסויימת הוא מזכיר טרולים בריאתניים שמתקיפים כל פוסט שמופיעה בו המילה אבולוציה, אלא שפה מדובר בבחור שמשקיע לילות כימים בפיתוחם של מושגים ערטילאיים (ראה ההיקפן), בהסברים שמבוססים לא על מדע אבל על ידיעה טבעית (הסבר שמנצח תמיד כל הסבר אלטרנטיבי), ובכתיבת מסמכים מושקעים. הוא ב-א-מ-ת מאמין בכל מה שהוא כותב.
בקיצור, יש שיראו בו טרול. אם הוא טרול, הוא לפחות טרול משקיען וחביב.
Gidi Shemer
New member
הפלג מרקו, הפלג
יום אחד יכירו בגדולתך.
או שלא.
יום אחד יכירו בגדולתך.
או שלא.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.