מה לעשות,
ההשפעה שלי על איך שאת חווה את התגובות שלי היא מאוד מוגבלת. אבל כן, שום דבר (לפחות שום דבר שמתבטא רק במסגרת בי"ס) לא "מצדיק" טיפול תרופתי כי אין פה עניין של הצדקה, יש פה עניין של רווח והפסד. נכון, אם ילד סובל בבי"ס אפשר להעביר למסגרת אחרת (ואולי אני חוטאת בחטא ההכללה אבל ממה שאני מכירה מומלץ שזו לא תהיה כיתת חינוך מיוחד, אבל זו רק דעתי), ואכן, גם בלנשור מבי"ס אין שום דבר גס מבחינתי (אני עשיתי זאת בשמחה ובששון בגיל 15 וצר לי שלא קודם לכן). אם קראת את כל אשר כתבתי, ובפרט את התגובה הראשונה שלי שם, אז בטח שמת לב למשפט כמו "לא, אלא אם אין אף אלטרנטיבה חוץ מילד אומלל". כללי מאוד, וככה אמור להיות. כל אחד ושיקול הדעת שלו. בשום מקום לא העברתי ביקורת עליך ועל ההחלטה שלך לתת לילד שלך ריטלין. אני לא יכולה, אני כלל לא מכירה אתכם, וגם אילו הכרתי - ממה שתיארת כאן זה לא נשמע כמו אחד המקרים שעושים לי חשק לצרוח אז סביר להניח שגם אז לא הייתי דנה אותך לחובה (וממילא לא הייתי עושה זאת בפניך, מה זה ענייני בכלל?). אני מצטערת אם הובן אחרת. הרגיז אותי מה שאמר ה"מומחה" בכתבה, קוממה אותי הדרך בה הוא בחר לתקוף את "הצעת החוק" (במרכאות כי לא ראיתי בכתבה אחת כזו) והתכתובת איתך התחילה וגם המשיכה כשהגנת על זה. לא הייתה כל כוונה לתקוף את מה שאת החלטת עבור הילד הפרטי שלך. אם את לא חושבת ש"מה אם הוא ידרדר לסמים" צריך להנחות כשיקול לטובת מתן ריטלין אז יש בינינו הסכמה (לגבי זה, לא לגבי שאין אף אחד בפורום שחושב כך) וכנראה שכל התת שרשור הזה נגוע באי הבנה.
ההשפעה שלי על איך שאת חווה את התגובות שלי היא מאוד מוגבלת. אבל כן, שום דבר (לפחות שום דבר שמתבטא רק במסגרת בי"ס) לא "מצדיק" טיפול תרופתי כי אין פה עניין של הצדקה, יש פה עניין של רווח והפסד. נכון, אם ילד סובל בבי"ס אפשר להעביר למסגרת אחרת (ואולי אני חוטאת בחטא ההכללה אבל ממה שאני מכירה מומלץ שזו לא תהיה כיתת חינוך מיוחד, אבל זו רק דעתי), ואכן, גם בלנשור מבי"ס אין שום דבר גס מבחינתי (אני עשיתי זאת בשמחה ובששון בגיל 15 וצר לי שלא קודם לכן). אם קראת את כל אשר כתבתי, ובפרט את התגובה הראשונה שלי שם, אז בטח שמת לב למשפט כמו "לא, אלא אם אין אף אלטרנטיבה חוץ מילד אומלל". כללי מאוד, וככה אמור להיות. כל אחד ושיקול הדעת שלו. בשום מקום לא העברתי ביקורת עליך ועל ההחלטה שלך לתת לילד שלך ריטלין. אני לא יכולה, אני כלל לא מכירה אתכם, וגם אילו הכרתי - ממה שתיארת כאן זה לא נשמע כמו אחד המקרים שעושים לי חשק לצרוח אז סביר להניח שגם אז לא הייתי דנה אותך לחובה (וממילא לא הייתי עושה זאת בפניך, מה זה ענייני בכלל?). אני מצטערת אם הובן אחרת. הרגיז אותי מה שאמר ה"מומחה" בכתבה, קוממה אותי הדרך בה הוא בחר לתקוף את "הצעת החוק" (במרכאות כי לא ראיתי בכתבה אחת כזו) והתכתובת איתך התחילה וגם המשיכה כשהגנת על זה. לא הייתה כל כוונה לתקוף את מה שאת החלטת עבור הילד הפרטי שלך. אם את לא חושבת ש"מה אם הוא ידרדר לסמים" צריך להנחות כשיקול לטובת מתן ריטלין אז יש בינינו הסכמה (לגבי זה, לא לגבי שאין אף אחד בפורום שחושב כך) וכנראה שכל התת שרשור הזה נגוע באי הבנה.