וואוווו!!!!! מאיפה הנחרצות הזו?
אני לא מבינה את התגובה האסרטיבית הזו. מה ההתקפה הזו? קודם כל, תתפלאי אבל קראתי את המחקרים. אני מן אמא מצחיקה כזו שלפני שהיא נותנת לילד שלה תרופה היא עורכת מחקר מקיף על הנושא. אם את אומרת "גם אם אחוז המאובחנים כסובלים מהפרעת קשב אשר לא נוטלים ריטלין שסבלו/סובלים מהתמכרויות גבוה מהאחוז של אלה בכלל האוכלוסיה" אז כן - אני מבינה את זה שהבן שלי ללא רטלין (שעוזר לו מאד כפי שכבר ציינתי) נמצא בקבוצת סיכון גבוהה יותר להתמכרות מילד אחר ללא הפרעת קשב. זה אמנם לא אומר שצריך לתת סתם רטלין, רק כשהוא עוזר. וסליחה - לדעתי להיות אומלל בבי"ס ואפילו לנשור ממנו זה אמנם לא סכנה בריאותית ישירה, אבל בדרך עקיפה כן. ילד שמטפח לעצמו דימוי שלילי, שלא מאמין ביכולות שלו (כי הוא פשוט לא יכול למצות אותן) שנושר מבית הספר ומבלה את זמנו ברחוב - זו כן סכנה בעיני. את היית מוכנה לקחת סיכון שהילד שלך יסתובב ברחוב עם מי יודע מי כשרטלין יכול למנוע את זה ממנו? אני לא. אני לא מתנגדת בכלל לפיקוח מוגבר על מתן רטלין, שיגיע באמת למי שזקוק לו אבל הבעיה עם הצעת החוק לדעתי, מלבד הברור מאליו הוא שהדרך שהיא מוצגת, על ידי הבעת בורות ונבערות לבעיה, מחזקת את העליהום שקיים בציבור על הרטלין. עליהום שנתמך - מה לעשות - הרבה על ידי הסיינטולוגים ואחת התוצאות שלו היא שבכל פעם שאני קונה לבני את התרופה (עם רצפט כמובן) אני נתקלת בתגובות לא נעימות ולא מקצועיות מהרוקחת בקופ"ח ואנשים בסביבתי.