טיפול בהתנהגות עם ד"ר רונית פלוטניק

zivadina

New member
קבוצה לילדים

ד"ר רונית התכוונה לקבוצות הטיפוליות אשר מתקיימות בת.ל.מ. בסמינר הקיבוצים, תל אביב. ישנם עוד מקומות אשר מקיימים קבוצות כאלו. תוכלי לקרוא עליהם, כולל על הקבוצות של ת.ל.מ., בקישור המצורף:
 

ng נוצה

New member
בקשת סיוע

ד"ר פלוטניק שלום האמת שאני לא יודעת מאיפה להתחיל: אני אמא לילד בן 7.5 (בנוסף לצעיר בן 3.5) אני זיהיתי שייתכן שיש בעיה עוד לפני כתה א' וחשבתי שהדבר על רקע רגשי (רגישות למגע, רעש וכן בוכה מכל דבר) ולכן הלכנו לפסיכולוגית חינוכית התפתחותית שלאחר שני מפגשים אמרה לי להניח לילד, אז הנחתי, לרגע לא עלה נושא הבשלות לכתה א' , כי גם לדעתה של גננת הילד היה בשל. ואז בכתה א' החלה המורה להעיר על נושאי: הריחוף, התנתקויות חוסר ריכוז, הילד לא ידע מה קורה בכתה, לא הספיק להעתיק מהלוח, לא ידע גם בסוף שנה את שמות הילדים בכתה. ויחד עם זאת: כתב יפה, קרא יפה הוציא ציונים סבירים. אבל בכל זאת באמצע שנה לקחתי את הילד לרופא הילדים שלו אשר שלח אותנו לנוירולוג ילדים (והוא שלח אותנו לאי אי ג'י - לבדוק שאין בעיה של נתקים), הכל היה תקין בחינה ניורולוגית. ומשם הופנינו לפסיכולוגית ילדים שלאחר 5 מפגשים גם אמרה שלדעתה אין בעיה שמצריכה טיפול (האמת שתחילה שקלתי לעשות לילד מבחן טובה ,לבדיקת קשב וריכוז אולם לאחר היתיעצות קצרה עם מנהל היחידה להתפתחות הילד הוא יעץ לי לבדוק את התחום הריגשי). והנה הגענו לכתב ב' ( הילד כבר היה בבי"ס אחר כי עברנו דירה) ושוב נשמעו אותן הערות, הפעם החלטתי "לירות לכל הכיוונים" עשיתי ליד איבחון דידקטי (באופן פרטי) ממצאי האיבחון הראו כי אכן קיימות מספר בעיות (לא חמורות אך קיימות, שילוב ביןפעולות של ראיה חזותית ומוטרי (העתקה מהלוח) שומר על ריכוז למשך 4-5 דקות בלבד , ואז ירידה בריכוז ושוב מתאזן למשך 4-5 דקות, אי דיוק בקריאה, כתיבה וכו') , כמו כן, עם ממצאי הבדיקה , פניתי לביה"ס לראות איך אפשר לסייע לו (קבעתי פגישה עם המחנכת המורה הטיפולית וכן פסיכולוגית ביה"ס) , אנחנו מחכים גם לאיבחון בריפוי בעיסוק (לנושא כתיבה מתקנת) חזרנו שוב לאיבחון פסיכולוגי אצל אותה הפסיכולוגית (שמאד נחשבת בתחומה) וכן קבעתי תור למבחן טובה, אין לי עדיין את כל שתשובות אבל העינינים בטיפול. לפי מה שקראתי באינטרנט נראה לי שיש לילד ADD, לי אישית , יש תחושה של פיספוס שלא עשיתי את כל האיבחונים שנה שעברה , ואז כבר היו לי תוצאות והיינו יודעים איך להתיחיס לדברים , איפה הילד צריך תמיכה וסיוע ואיפה צריך להקל/לא לוותר לילד. ועכשיו (אחרי המגילה לשאלות: 1. מה אנחנו (ההורים והילד) אמורים לעשות בינתיים? עד שיהיו התוצאות של האיבחונים? האם כדאי לקחת את הילד שוב לנוירולוג? אם/בלי האיבחונים הנוספים(טובה , הראיבחון הדידקטי וכו')? 2. האם כשיהיו לי כל התוצאות לקחת אותן למומחה בתחום? שירכז את כל התוצאות ויתן דיאגנוזה? 3. במידה ואכן יש לילד ADD, האם זה לכל החיים?, איל מומלץ לטפל במקרים כאלה? 4. האם צריך להגיד משהו לילד? כי בכל זאת הוא לא ממש מבין למה לוקחים אותו לכל האיבחונים והשיחות וכו' למרות שהוא ממש משתף פעולה יפה (בעיקר עם הפסיכולגית הוא מאד נהנה ללכת אלי )? 5. אולי כדאי להתחיל תרפיה מסוימת על מנת התחיל בחיזוק הדימוי והביטחון העצמי ? למרות שבבית התחלנו להטיל עליו דברים שיהיה יותר עצמאי , והוא דווקא משתף פעולה ולפעמים מבקש (להפעיל מיקרו גל, להכין לעצמו ארוחת ערב) אבל עדיין הולך לצהרון, לא הולך לבד לשום מקום בקושי לשפוך אשפה. בקיצור יש לי המון שאלות אבל יש גם חברים נוספים בפורום . אז תודה מראש וסליחה על המגילה.
 
ארגון הסיוע

שלום לך. אני בהחלט מבינה שאת כרגע מוצפת ואולי גם מבלולבלת. אבל חשוב רגע לנשום ולהתארגן נכון על מנת שהפעם התהליך כולו יהיה נכון ומקצועי.לאור מה שאת מתארתניתן בהחלט להתרשם שלילד של יש הפרעת קשב מסוג ADD , מה שגם מסביר לצערי את הפספוס של אנשי המקצוע אליהם פנית עד כה. הסמנים המקדימים של רגישות למגע,לרעש,הקושי להשאר כיום לבד, הבכי (סף תסכול נמוך) הרחפנות וכו..בהחלט מבססים את החשד. עם זאת חשוב ביותר לסיים קודם כל את מלוא האבחון בכל התחומים ואז להשתמש בפסיכולוגית על מנת לבנות תוכנית התערבות מלאה, מותאמת לכם ולילדכם. אם תחזרי עכזיו למומחים השונים ללא אבחון ברור, את עלולה למצוא עצמך בשידור חוזר וחבל. כמה מילים על התסמונת - היא אכן הפרעה נורולוגית לכל החיים, אולם בטיפול נכון (ולרוב בטיפול משולב מתחומים שונים) ניתן להביא את מרבית הילדים למיצוי הפוטנציאל האישי, להגשמת יכולותיהם ותפקודם התקין המוחלט בבגרותם. הטיפול הנדרש הוא לרוב משולב מתחומים הרפואה, פארא רפואי, לימודי, רגשי וחברתי. אין צורך בבד אחת להתנפל על הכל, אלא חשוב לעשות סדר עדיפות ולבנות בהדרגה את הטיפולים השונים, זו עוד סיבה נוספת להמתין עוד קצת עד למלוא האבחונים. חשוב מאד בינתיים שילדך יעבור בדיקת טובה לבירור הפרעת הקשב ויכולתו להסתייע בטיפול תרופתי.במקביל תראי מה ההמלצות מהאבחון של הריפוי בעיסוק. בהחלט חשוב למצוא מומחה בתחום שילווה אתכם באופן אינגרטיבי. ייתן לכם הדרכה לגבי סדר העזרה, דרכי עבודה בבית, הדיאלוג עם ביה"ס והעזרה בתחום הרגשי והחברתי לפי הצורך. טוב שיש לך נגישות לחברים בפורום, את גם יכולה בהחלט להסתייע בספרות מקצועית טובה שקיימת כיום גם בעברית,ולהצטרף לקבוצות תמיכה והדרכה להורים. בהצלחה, רונית פלוטניק.
 
איתור קושי בגיל הרך ...

שלום רב לד"ר רונית פלוטניק ! 1. האם תוכלי לתאר את ההבדל בין יכולת קשב ובין יכולת ריכוז של ילד בגיל הרך (גילאי הגן - טרום טרום חובה וטרום-חובה ? 2. האם תוכלי לתאר סימפטומים הניתנים לתצפית בגן ילדים לגילאי 3 עד 4, והמעידים על קושי בקשב ובריכוז ? תודה רבה. את תשובתך אעביר אל פורום גננות, לטובת גננות אחרות. בברכה. גיא ניב מנהל שותף פורום גננות
 
איתור קשיים בגיל הרך.

שלום לך, השאלות שאתה מעלה צורכות זהירות וידע מעבר לאפשרי בפורום. עם זאת אני שמחה לתת כיוונים לגננות, על מנת שהן אכן תשמשנה גורם איתור מוקדם כבר בגני טרום חובה (ואם אפשר עוד לפני כן). לגבי השאלה הראשונה: קשב היא היכולת של כל ילד (ומבוגר) הנבנית בהדרגה ומאפשרת לו לסנן גירויים, להתמקד בגירוי העקרי אליו הוא נדרש ולשמר אותו. מוסחות הקשב יכולה לנבוע מגורמים חיצוניים (ריבוי גירויים לדוגמא, המתחרים בו זמנית על הקשב של הילד) או ממסחים פנימיים (פיסיולוגיים כגון: רעב,צמא, פיפי או מחשבות, אסוציאציות, חלומות, דמיונות). הריכוז לעומתו זאת כרוך בארגון המאמץ המנטלי של הילד להתמקד בפעולה מסוימת לאורך זמן, עד לסיומה המלא, וכרוך גם בארגון המאמץ של התמד, השקעה והתמודדות.כמו כן ריכוז משקף שקט מוטורי ופסיכומוטורי, ואילו הפרעת הריכוז נבחנת בקיומם של הבטים מתחום האישקט, פעלתנות יתר ואימפולסיביות. ילדים בגיל הרך (גליאי שנתיים עד 4 שנה) צריכים להראות רמת קשב המאפשרת להם להיות קשובים למשימות קצרות הבאות עם פניה אליהם ישירות או לנוכח קריאה בשמם. יכולת הקשבה לסיפור,הענות סבירה להוראות קצרות וממוקדות. הריכוז בגיל זה מאפשר להם לבצע ברצף את המטלה מותאמת הגיל, לשבת בתנועתיות נמוכה כאשר נדרשים, לפרק זמן של מספר דקות, לפעול ביצירה או משחק דידקטי מותאם גיל, בלי לקום באמצע, בלי תנועתיות רבה מדי, להיות מסוגלים למלא אחר הוראה מבלי ללכת לאיבוד בדרך. הסימפטומים הרלבנטים לאיתור הן בדרך של תצפית, והן מתוך איסוף מידע כלי על הילד, כוללים את ההבטים הבאים: 1.ילדים עם טמפרמנט סוער(חשד ל- ADHD ) או ילדים מתחממים לאט(ADD ). 2.ילדים עם רקע ידוע של דלקות אוזניים, נוזלים, השתלת כפתורים. 3.ילדים עם רקע של רגישות למגע, בעיות עם סוגי לבוש,נעלים וגרביים, נטיה לאסטמה נשימתית או אסטמה של העור. 4.ילדים המראים פעלתנות יתר, אימפולסיביות, אי יכולת ליישם הוראות, נעים כל הזמן, אי שקט מוטורי, תזזיתיים, נוטים לפול, להתקל, לא מתוכננים במרחב. 5.ילדים נחבאים מדי אל הכלים. נמעים לאורך זמן, הססניים, פועלים לאט אחרי כולם, נראים כאילו מרחפים ולא מפריעים אך מחמיצים. 6.ילדים עם איחור בהתפתחות השפה למרכיביה, ו/או קשיים בתחום המוטוריקה הגסה ו/או העדינה. 7.ילדים שהוריהם מדווחים על בעיות שינה, בעיות אכילה. אני מליצה לכך להפנות את פורום הגננות לספרות מקצועית נוספת שקימת בעברית וכן מזמינה אתכם להשתתף בימי עיון והשתלמויות אשר נערכים במסגקרות שונות בארץ. זכרו כי בשלב זה האבחון הוא מורכב וצורך גישה רב תחומית. הגננת לעיתים קרובות עם ההורה הם בראש החזית לאיתור החשד ולכן לידע שלה חשיבות עצומה. בהצלחה, רונית פלוטניק.
 

limr232

New member
רונית שלום

שמי חוה בן יהושע יש לי ילדה בת 11 וחצי שמקבלת ריטלין מספטמבר האחרון במינון של 10 מ"ג. בזכות הריטלין הילדה מקבלת ציונים של 90 ו100 מ30 ו40 לפני הריטלין. השאלה שלי היא - הילדה מתנגדת לקבל את הריטלין כל בוקר מחדש, וממש עושה מרד. יש לך איזה טיפ לתת לי כדי שאצליח לשכנע אותה לקבל את הריטלין? עוד שאלה, הילדה קיבלה מחזור בפעם הראשונה לפני חודש - הריטלין יכול להפריע למחזור? תודה מראש
 
התנגדות לריטלין

חווה שלום. לגבי ההתנגדות של בתך לריטלין, נראה לי כי הדרך הנכונה צריכה לשלב שתי גישות בו זמנית.מצד אחד ראוי לנסות לשוחח עימה ולאפשר לה לבטא את הסיבה/סיבות להתנגדות. האם היא חוששת מסטיגמה, האם הריטלין מלווה באיזו שהיא תחושהגופנית חדשה לה, לכל התנגדות יש בדרך כלל סיבה. עם זאת יתכן והסיבה העמוקה יותר נעוצה בעובדה שהריטלין מביא אותה לממש את הצלחותיה והיא נבהלה. כי ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, אחרי תקופה ארוכה שהסתגלו לכאב הכשלון, מפחדים מאד מהצלחה (ההצלחה היא מצב מחייב ולכן מעורר צפיה ומתח, הכשלון הוא מצב מוכר ואין לאן ליפול ממנו) .אם זה הכיוון ניתן לשקף לה את הסיבה (יתכן כמובן שתכחיש). הגישה השניה הנדרשת בו זמנית - מחייבתץ סוג של גבולות אסרטיביים. למרות גילה והתנגדותה - בעצם עדין אין ביכולה לשקול הכובד ראש ובאחריות את המשמעות של ההחלטה כן או לקחת את התרופה. ולכן צריך להיות ברור לה ולכם כי ההחלטה היא שלכם ועליה חלה החובה לבצע (כמו עוד כמה החלטות חשובות שאינכם מאפשרים לה זכות בחירה למרות אולי התנגדותה כגון:זמן שינה, הליכה לביה"ס,מטילת תרופה להורדת חום בעת מחלה ועוד ועוד) . הידיעה שלה כי אין לה זכות החלטה אך יש לה הורים קשובים למה החלטתם מעוררת אצלה ונכונות לסייע לה בקושי (אך לא בדרך של וויתור) עשויה בהדרגה לשחרר אותה מההתנגדות. לגבי הקשר בין ריטלין ומחזור אני ממליצה בפניך להתיעץ עם רופא מומחה(אפשר אותו הרופא שאבחן ורשם לה את הטיפול בריטלין) . כלל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מראים לעיתים קרובות גם הבט של אי וויסות בגדילה ובהורמונים (כחלק מהתסמונת, וללא קשר לריטלין) ולכן יש מקום לקבל מידע ממומחה. ככל שאני מכירה ויודעת, אין סיבה לקשר, ואני מכירה עשרות נערות שנוטלות את הרילטין בלי שום הפרעה למחזור (אלא אם יש כאמור הפרעה שהיא אימננטית ללקות עצמה). בהצלחה, רונית פלוטניק.
 

שרון 2005

New member
קשיים חברתיים

שלום רב האם אוכל לקבל סיוע שעד היום לא קיבלתי בכל השיטות"הרגילות"(פסיכולוג,שיטת שירלי ורדי,רפוי בעיסוק, שיטת ABA,ועוד..)לתת לבני שסובל מדחיה חברתית קשה אלימות מילולית ופיסית ללא הפסקה מצד הילדים בכיתתו. וכיום אפילו הצוות של בית הספר לא מוכן לקבל את קשייו יותר כ"תרוץ" לקשייו היום יומיים חברתיים .אציין שמבחינת לימודים הוא ללא מאמץ במצב מעולה למרות הכל ואף על פי... אני מרגישה שהילד מותש מכל המערכת והלחימה הבילתי פוסקת שלו ושלנו למענו,אין לנו תשובות שעוזרות לו גם לא לאנשי המקצוע השונים והרבים שפגשנו במהלך השנים. .????
 
קשיים חברתיים - עזרה

שלום שרון, לא ציינת האם ילדך סובל מהפרעת קשב וריכוז, והם הגורמים לבעיה החברתית. אני מניחה שעצם הצגת השאלה כאן המצביעה על תשובה חיובית (אם קשייו החברתיים נובעים ממקורות אחרים חלק מתשובתי אינה רלבנטית ואת זקוקה לכייון שונה). הקשיים החברתיים מהם סובל ילדך, ועובדת היותו מושא לדחיה חברתית כה עזה, ביחד עם חוסר האונים של בית הספר, הינה תמונה קשה, כואבת אך לצערי שכיחה בקרב ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז.אינני מכירה חלק המתוכנית שנקטת בשמן, ולכן לא אוכל להתייחס אליהן. מאידך את מצוקתך שלך אני מכירה מאד ומבינה. אני ממליצה לך לכן לחלק את ההתמודדות עם הקשיים לשני תחומים בו זמנית: 1.לגבי העזרה הישירה לבנך - נראה לי כי הוא זקוק ביותר להשתלב בקבוצה טיפולית להענקת מיומנויות חברתיות (קבומה להוראה מתקנת חברתית) . אני ממליצה לך להכנס לקישורים של תלמ בפורום זה, ולקרוא על הקבוצה שמתקימת בתלמ, ולפנות אל המנחים ולשלב שם את בנך. נראה לי כי התחום הזה כמוקד קושי מרכזי אצלו מחייב סיוע דחוף.במידה ואין באפשרותך מסיבה כל שהיא לשלבו בקבומה, חפשי מטפל שמתמקד בהענקת אסטרטגיות חברתיות, וויסות ושליטה. אבל לעבודה בתנאים של קבוצה יש יתרון מובהק. 2. לגבי בית הספר - הגישה שמציג בית הספר כלפי קשייו של בנך לא נכונה כלל ועקר. בית הספר בהגדרתו חייב להתייחס לכל קושי שמפגין ילד, בין אם זה קל או קשה להם. הנסיון להראות את הלקות "כתירוץ" לבעיה ולא כהמקור לה הוא שגיאה המעידה על חוסר ידע. אל תוותרי לבית הספר. יש להם את הכלים לסייע לילדך, ואם אין להם את הידע והמיומנויות המספיקות - יש להם גורמי עזרה שיתנו להם וינחו אותם בכל הנושא הזה. זכרי לעצמך קודם כל - אי טיפול בקשייו של בנך מצד ביה"ס הינה סמפטום המעיד על כשל חינוכי. ולכן אסור לך לוותר. בית הספר שיתעשת ויטפל בקושי ירוויח לא רק למען ילדך אלא למען כל הילדים הלומדים בו. בית ספר שיזניח את הטיפול בילדך, חוטא לכל הילדים. בהצלחה, רונית פלוטניק.
 

אלה 2

New member
שואלת מן הצד השני...

אני מחנכת בכיתות א'-ב' ואשמח לשמוע על דרכי זיהוי והתמודדות עם ילדים מתוקים הסובלים מבעיות קשב וריכוז. ועוד- האם נכון לטפל באופן פרטני בילדה עם הפרעות קשב וריכוז ולתת לה להתבטא ולהצליח בדרך המתאימה לה, בלי להתחשב בכך שבשנים הבאות עם מורים אחרים או מוסדות אחרים היא לא תדע איך להתמודד בעצמה? אולי אני עושה לה עוול בהתייחסות המיוחדת לה???
 
למחנכת הנהדרת

שלום אלה, שמחתי מאד לקבל את שלותיך, בעקר לאור השאלה שהציגה האם שקדמה לך על קשיי בנה בביה"ס. לגבי דרכי הזיהוי ניתן להתמקד במספר פרמטרים, אך תמיד לזכור שאת רק ראש החץ המאתר, ועל מנת לקבוע בודאות שאכן מדובר בתסמונת יש להפנות את הילד לאבחון מקצועי רב תחומי. הסימפטומים העקריים המאפשרים איתור מוקדם כוללים: לגבי הפרעת הקשב והריכוז_ קושי לשבת לאורך זמן על הכסא, תנועתיות יתר, אימפולסיביות, אי שקט כללי,התפרצויות זעם/בכי,קשיים בהתארגנות, קשיים בהסתדרות עם חברים,פטפטנות יתר, השמעת קולות, תיפוף,מסורבלות מוטורית ובמוטוריק ההעדינה,קושי למלא משימות לאורך זמן. כמובן שאין צורך בכל הפרמטרים אלא די בכמה מהם על מנת לעורר את חשד ההורים ולהפנות לאבחון המסודר. לגבי הפרעת הקשב (שהיא בדרך כלל קשה יותר לאיתור מפני שהילד אינו מפריע...) - היי עירנית לאותם הילדים שנראים מרחפים, כשאת פונה אליהם הם אינם יודעים במה אתם עוסקים, נתקעים בפעילות אחת ולא זזים ממנה, נמנעים מהרבה מטלות (אבל בשקט) , קולם לרוב לא נשמע אך הם צוברים חסכים בשקט לצד הכתה. לגבי הדרך הנכונה לסייע לילדה עם הפרעת הקשב - בהחלט נכון להתחיל עימה ממקום של חווית הצלחה על מנת לגרום לה להרגיש בטוח בביה"ס. עם זאת ניתן בהדרגה לכוון אותה לנוהל המקובל באופן מווסת יותר. יתכן ורצוי לך להתיעץ עם מומחה שמכיר את הילדה על מנת לבנות את התוכנית בקצב הנכון לה. באופן עקרוני ילדה שתרגיש בטוחה אצלך תסתגל ביתר קלות למורים הבאים מכיון שתבוא אליהם עם חוויות חיוביות. כמובן שלאורך הדרך גם המורים הבאים יהיו חיבים לגלות כלפיה וכלפי ילדים נוספים במצבה את הרגישות ולבנות את הדרך המותאמת להם. אם הטיפול שאת מעניקה כיום לילדה יכלול את הצרכים המיוחדים לה בשילוב עם דרישות הדרגתיות מותאמות לכלל הכיתה אין שום סכנה שתגרמי לה עוול. יישר כח, רונית פלוטניק.
 

פיביס

New member
מסל"ג

הבן שלי עולה לכיתה א'. הוא אובחן ע"י נירולוגית כ - adhd והומלץ לתת רטלין רק אחרי הכניסה לביה"ס. יש לו מבחן מסוגלות לכיתה א', אחרי חופשת הפסח. האם מומלץ לתת רטלין לפני המבחן?
 

עינת12

New member
ליקויי למידה לא מילוליות

שלום רב, כיצד מתמודדות המערכות השונות עם ליקויי למידה לא מילוליים? באילו דרכים מאתרים ומאבחנים אותם? ומהן הדרכים לעזור לתלמידים עם סממנים שונים של לקויות אלה? תודה רבה
 
מבחן בשלות וריטלין

לפיביס שלום. כן בהחלט מומלץ לתת לילדך רילין ביום האבחון מפני שהרעיון הוא לבדוק את מוכנותו לביה"ס בתנאים האופטימליים, וללא בולטות יתר של הפרעת הקשב. את זה את כבר יודעת והוא כבר מאובחן. אולם תבדקי לפני כן איך הוא מגיב לריטלין, ולא לתת לו את התרופה פעם ראשונה ביום האבחון, כיון שאז הוא יכול להיות בתחושה לא מוכרת לו. תני לו את הריטלין מספר ימים לפני האבחון, על מנת שהוא ירגיש נוח עם השפעת התרופה. בהצלחה, רונית פלוטניק.
 

SYI

New member
בני בן כמעט 3, מאובחן PDD מגיל 1.4

הילד התקדם מאד יפה, הדיבור ברמה מאד גבוהה, הקשר מאד השתפר והתקשורת גם מאד מאד.הבנה שפתית מאד גבוהה. הקושי הבולט הוא בנושא הקשב, אומנם הגיע למצב של לשבת במפגש אך הרבה פעמים חולם (למרות שקולט בדיוק על מה מדובר)אך עדיין קשה לו להתמיד במשחק אלא רק כאשר זה מאד מעניין אותו, קשה לו לקבל שגם אנו משחקים במשחק שאני מחליטה שמשחקים בו, לא מווסת -אור ורעשים מסיחים אותו. אנו עובדים בשיטת גרישפן (DIR), האם יש דרך לשפר זאת, וגם לשפר את שיתוף הפעולה שלו? האם כדי לעבוד בזה ע"י השיטה ההתנהגותית (ABA), איך זה נעשה? הילד בגן רגיל, עם משלבת. תודה
 
קידום הילד

שלום לך, פעמים רבות ההפרעה של PDD משולבת בקשיים של קשב וריכוז. כאשר החלק השפתי והתקשורתי משתפר מתחילה להופיע בבולטות יתר הפרעת הקשב כגורם מעכב.אני ממליצה לך לנקוט בשלב ראשון בשתי פעלות (עוד בטרם תבחרי בתוכנית התערבות נוספת כזו או אחרת)ראשית לערוך לו אבחון של ריפוי בעיסוק ולבדוק האם חלק מהפרעת הקשב אינו נגרם או מוחמר נוכח קשיים תחושתיים, רגישות לרעשים ועוד. ושנית לחזור ולהתיעץ עם הרופא המטפל בו לגבי סוגית הקשב ושיקול למתן סיוע תרופתי. אחרי שתתבהר התמונה לגבי סוגית הקשב ניתן לשקות את המשך התוכנית ההתערבותית. כלל העבודה בגישה של גרינשפאן יעילה מאד וטובה לילדים צעירים המאובחנים כמו בנך, אולם יתכן וצריך להנחות את הסייעת המשלבת להוסיף אלמנטים מארגנים על מנת לטפל גם במרכיבי הקשב. אולם אל תעשי זאת בטרם אבחון נוסף כפי שהמלצתי בתחילה. בהצלחה, רונית פלוטניק.
 
לא רוצה ללמוד...

אחרי שהתחיל לשתות סוף סוף ריטלין במינון מתאים, הילד יושב בכיתה ויותר קשוב אמנם אבל... לא עושה כלום.... בשיעור לא מוציא מחברת וכותב ואין מה לדבר על שיעורי בית... מה עושים כשהוא לא רוצה ללמוד, הוא בן 13.5, גיל התבגרות אבל.. היה כך גם קודם לכן
 
ללמוד להתחיל ללמוד

למיקי שלום, אינני בטוחה שבנך באמת אינו רוצה ללמוד, ואף לא שהכל קשור רק בגיל ההתבגרות. יתכן בהחלט שבנך "התרגל" לא ללמוד וכיום איננו יודע כיצד חוזרים אל הלמידה. יתכן ונבנה כבר פער גדול מאד בינו לבין בני גילו, וחסרות לו מיומנויות ואסטרטגיות והוא מגיב בפאסיביות כי זה מה שהוא יודע. ולכן להערכתי מתן טיפול בריטלין הוא תנאי הכרחי לעזרה אך בהחלט לא מספיק. כעת עליו לקבל הוראה מתקנת פרטנית או בקבוצה קטנה, על מנת להעניק לו הן את המיומנויות והאסטרטגיות החסרות, הן את הבטחון שהוא יכול (בהתחלה עם עזרה והכוונה) והן את ההרגלים החסרים. בררי בביה"ס מהם האפשרויות לשלב אותו בתוכנית להוראה מתקנת במשאבים של בית הספר, יתכן לצערי שתאלצי גם לתגבר אותו בנוסף - באופן פרטי. בהצלחה, רונית פלוטניק.
 

EfRa1m

New member
...

ילד (שמן,אולי זה קשור...) דווקא די נחמד,מנסה לקבל תשומת לב (הוא לא מקובל במיוחד) ע"י דרכים מעצבנות,כמו דיבורים בשיעורים,תיפוף על השולחן,דיבור מוזר וכל מיני דרכים מוזרות כדי לקבל צומי.הבעיה היא שהוא לא מבין זה מפריע מעצבן גם כן.האם יש דרך להסביר לו שזה מעצבן (כבר ניסיתי כמה פעמים)?
 
למעלה