ילד בן 5
שלום אני נערה בת 20, עובדת כמטפלת בפעוטון ובגן לילדים בגילאים 3-4, וכן בצהרונים (מסגרת לאחר הגן עד 16:15) לילדים בגילאים 4.5 - 7. אין לי נסיון רב בעבודה עם ילדים, אני עובדת מספטמבר האחרון, ואין לי הכשרה, כלומר, מעולם לא למדתי. בצהרון יש ילד בן חמש לערך, שהוא מקסים, וסקרן, ויש לו הפרעות קשב וריכוז. אני מתקשה מאוד להתמודד איתו. הגעתי לעבודה כאמור ללא כל ידע, אלא רק עם אהבה וגישה טבעית לילדים ואינטואיציה, ובמקרה שלו אני חוששת שזה בהחלט לא מספיק. אני לא יודעת מה לעשות איתו. הוא משתולל בלי סוף, הוא מרביץ, הוא מציק, הילדים מתלוננים עליו בלי סוף. אני משתדלת מאוד להעסיק אותו (למשל היום נתתי לו לעזור לי לשטוף את הרצפה - הוא היה מבסוט), ולשחק איתו, אבל אנחנו 2 מטפלות על 25 ילדים, ואין אפשרות שנהיה צמודות רק אליו במשך שעות הצהרון. אני בעיקר יושבת איתם יומיום עם יצירות - והוא ממש מתנגד לעבוד, כך שאני מתקשה מאוד, ולא יודעת איך להעסיק אותו ואיך לעזור לו. אני משתדלת לתת לו פידבקים חיוביים בכל פעם שהוא עוזר, וזוכר לפנות אליי במקום להרביץ למשל, כשהוא עובד, וכו'... ולעומת זאת, אני מוצאת את עצמי לפעמים כועסת עליו מאוד. מהתסכול ומחוסר היכולת שלי להתמודד איתו אני פשוט מושיבה אותו על כיסא עד שיירגע, דבר שיכול להמשך גם חצי שעה ואפילו יותר. אמא שלו אמרה לי בכל פעם שהוא עושה שטויות, שאני יושיב אותו, אפילו שעה... אני לא רוצה פשוט להושיב אותו וכך להיפתר מהבעיה, ואני לא רוצה לצעוק עליו, אבל אני לא יודעת מה לעשות. ההורים מודעים לקשיים של הילד. ככל שאני יודעת, הוא מטופל, אך לא בטיפול תרופתי. לפעמים מדהים אותי שהוא מוצא בחצר איזו אבן וחוט והוא יכול להעסיק את עצמו חצי שעה שלמה, פשוט הוא בשקט מוחלט, מנסה לבנות ממה שמצא כל מיני דברים. אולי יש לך רעיונות,איך אני יכולה להעסיק אותו, איך לעזור לו, ובעיקר - איך להתנהג איתו - כי לא טוב לי עם הכעס שלי כלפיו. אשמח להתייחסות.