מתחילים בהכחשה../images/Emo98.gifבהדרגה עוברים
להכרחי קודם- רישום,זריקת ציוד ישן,קניית חדש. במיוחד כל המיוד הנוטה להעלם מהר...משום מה(?!), השנה אפילו תלבושת אחידה בחטי"ב (אושר רב לי). שעות שינה, פעם- הייתי מתחילה שבוע לפני. בשנה שעברה לא הצליח, אבל עם השגרה- הסתדרו שעות השינה וכל כעסי היה לחינם. לאחר קימה בכוח בזמן ביום הראשון, לא היתה בעיה לשלוח אותם למיטה בערב בזמן והשגרה חזרה מיידית. (התאים מאוד לאמא חסרת העקביות שלהם,המחפשת פתרונות מהירים). המעבר לבי"ס חדש מלחיץ אותם מאוד. ההתרגשות,הציפייה,החרדה, השינוי העצום. נכון שאצל כל אחד זה עובר אחרת, אבל מתוך חצי שנה ראשונה גרועה שעברה על בכורי במעבר לחטיבה, אני יכולה להציע כמה דברים- -חובה- פגישה לפני תום החופש הגדול עם צוות החטי"ב. יועצת השכבה,מחנכת הכיתה. פגישה להכרות, להכנה מראש של הצוות לקשיי הילד. גם הרגשיים לנוכח המעבר. אצלנו הפגישות האלו מוכיחות עצמן כל פעם מחדש. נותן לצוות את ההכרה כי יש מולן אמא שנמצאת עם היד על הדופק ומודעת לתהליך הקשה של בנה. עוזר להתחלה חיובית עם הצוות ונותן לנו האמהות מושג, מול מי אנו מתייצבות וכיצד לכלכל את מעשינו. -לשוחח עם הילד,לפני הפגישה,להיות מודעים למה מטריד אותו בחידוש הזה יותר מכל. -לדאוג לכרטיס שיחות או סלולרי בכיסו (כבוי בשיעורים,שלא יוחרם).יש להם בטחון רב בעובדה שההורים במרחק שיחת טלפון זמינה. אותנו זה הציל לפחות פעמיים מבריחה מבי"ס עקב תסכול. -לא לתת לילד לחוש בחששותינו. יותר מכל,חששות שלנו מגבירים את החרדה אצלם. -להתפלל לצוות תומך! למחנכת פתוחה ותומכת בעיקר! ולקחת בחשבון שעלינו להיות דרוכים לכל אפשרות עד שנכיר בעצמינו את המערכת מולה אנו עומדים. -לפנק אותו בציוד כלבבו לקראת המעבר. חפצים לטעמם משפרים מצב רוח
אלו נראים לי הדברים החשובים ביותר. מאחלת לכל המשנים מסגרת לימודית השנה, מעבר קל וחלק, מסגרת תומכת ופתוחה ושנה של הצלחות!
