עמידה בזמנים
בתור אמא שהעצמאות והאחריות היא נר לרגליה, אני יכולה להגיד לך שכל עצמאות בונים בצעדים קטנים, ולא מפילים על הילד ביום אחד. בבוקר, למשל, אני מעירה אותם מוקדם, כדי שיספיקו לשתות, לאכול, להתרחץ (הם אוהבים דווקא בבוקר), להתלבש, ולבסוף לקחת ריטלין. אני מצדי, קמה הרבה לפניהם, דואגת להם לכריכים מוכנים, לכוס שוקו ולארוחה קלה, ולצלוחית עם מנת ריטלין. אני גם מסדרת את הבית, כדי שיהיה קל ונעים להתמצא בו בבוקר. מצד שני, אני מקפידה שיתרכזו אך ורק במשימות של הבוקר, ולא מרשה לשחק במחשב או לראות טלויזיה בבוקר. (לכן חשוב לא להעיר מוקדם מדי, כדי שלילד לא יישאר זמן פנוי שיפתה אותו להתעסק במשהו שיסיח את דעתו מהשעה). מכיון שעד לא מזמן יצאתי מהבית לפניהם, כוונתי את הטיימר של האפיה כך שיצלצל להם בדיוק בשעה שהם צריכים לצאת מהבית. בקשר לשעות אחה"צ, אצלנו יש לוח תורנויות על המקרר, (תורנות על המחשב, הטלויזיה, זריקת הפח, שטיפת הכלים). על המקרר נמצאת גם מערכת השעות של כל תלמיד, ומתחת לכל יום נרשם החוג שלו, אם יש. לבסוף, יש לנו שם לוח חודשי גדול, שם נרשמים ארועים מיוחדים. הכי חשוב זה, שהילדים רואים שאני מסתכלת בכל התזכורות האלו, וכך הם לומדים להתייחס אליהן בכל זמן שהם בבית.
הם זקוקים להמון תזכורות להתארגנות ועמידה בזמנים. מתי ואיך אפשר להעביר אליהם את האחריות לעמידה בזמנים? (בבוקר להגיע לב"ס/להסעה, אחרי הצהריים להגיע לחוגים...) כרגע, אם אנחנו לא עומדים להם על הראש, אין סיכוי שהם יגיעו בזמן.
