בעד אבחון בכל מצב, והסיבות:
1. הפרעת קשב זאת לא תמיד הפרעה בלמידה, במיוחד לא בגילאים הצעירים, שבהם עדיין לא נדרשים הרגלי למידה מסודרים.
2. חולמנות ומוסחות עלולים להצביע על "הפרעת קשב טהורה" ללא היפראקטיביות. זאת הפרעה שאיננה מפריעה למורים ולהורים, אבל סוחבת בשקט את הילד אחורה.
(אני מכירה ילד שרק באמצע י"ב אמרו להורים שלו שהוא חימם את הכיסא כל התיכון).
3. רק אתם תחליטו אם לקחת תרופות או לא. לאף אחד אין רשות חוקית להכריח אתכם!
תמיד כדאי לערוך אבחון כדי לקבל חוות דעת מקצועית שתעשיר את הפרספקטיבה המאוד אישית שלכם, ההורים. כדאי לקבל המלצות מקצועיות לטיפולים. בסופו של יום, רק אתם ההורים תחליטו אילו טיפולים יקבל הילד שלכם, ומה נראה לכם שכדאי לדחות בשנה או יותר, אם בכלל.