רציתי לשתף אתכם - אם זה בסדר
שמי איילת שלום. יש לי בת, קוראים לה ברקן או בשם הבמה שלה כינור חיים. ברקן, בת 18 לא הסתדרה במסגרות הלימוד, היא שונה. כשהייתה קטנה לא מצאו מה הבעיה, בזמנו אמרו שחוץ מלקות למידה קלה לא יודעים מה קורה, היא לא הצליחה ללמוד לקרוא, היא לא הצליחה להתחבר עם ילדים, המורים סבלו..היא סבלה... המטפלים למיניהם ניסו לעזור אך ללא הצלחה.
עד כיתה ו' זה הלך והתדרדר... היא לא הצליחה ללמוד לקרוא... היא לא הצליחה ללמוד אנגלית... היא לא שיתפה פעולה בדרך המקובלת... אפשר לומר שהיא שיגעה את כולם כולל את עצמה... אני ראיתי כיצד היחס אליה הולך ומחמיר... בהתחלה היו אלה הילדים, אך כאשר המורים והמטפלים התחילו לדבר אליה לא יפה הבנתי שהאסון עומד בפתח... אז בכיתה ו' החלטנו להעביר אותה לחינוך ביתי ומאז ברקן ואני ביחד בבית.
שאלתי את עצמי שאלות מאוד נוקבות שרק מאוחר ברקן נתנה להם כותרת המתאימה יותר :
"מדוע אנשים צריכים כותרת כדי התייחס נכון אל השונה מהם "
אני חייבת להודות שאני נבהלתי...אז בתחילה נאחזתי במה שהיא טובה.
ברקן ילדה של שירה. עוד לפני שהיא דיברה היא שרה, ממש שרה בשפה של תינוקות אבל במנגינה הנכונה, זאת הייתה נקודת האחיזה הראשונה שלי, ומשם זה כבר התפתח. אם לומר את האמת -תהליך הלמידה של ברקן הפתיע את כולם.... כולל אותי.
אז מה עשינו בבית?
בבית היא למדה, אמנם בשיטות מוזרות שהיא ואני המצאנו ועדיין ממציאות עבורה. היום ברקן קוראת המון, למרות שעד כיתה ג' היא לא הצליחה ללמוד לקרוא בכלל ולבסוף היא למדה לקרוא באמצעות הלחנת טקסטים מספרי ילדים. היכולת להלחין במקום זו איזו שהי מתנה מולדת אצלה, יכולת שאנחנו עובדים איתה גם על הבמה בהופעה... ברקן מאלתרת באופן מלא: מילים, לחן וחרוזים הכל ברגע .
את נושא הבנת הנקרא למשל היא למדה רק דרך אפייה ובישול, אנגלית היא למדה בדרך כל כך הזויה שזה יהיה סיפור ארוך... נשאיר אותו למופע...
בכל מקרה המשכנו באבחונים למיניהם... עד פני כמה חודשים היו קצת יותר הסברים לקשיים בדרך שלה אבל עדיין זה לא ממש מסביר את חוסר המוכנות שלה להתחבר לאנשים, את חוסר ההבנה שלה, הכוונה שיש פער מאוד גדול בין השכל (גבוה מאוד) לבין ההבנה של תהליכים אנושיים פשוטים... קל וחומר תהליכים אנושיים מורכבים.
המסע של ברקן היה ועודנו מורכב ולא פשוט, אין לה חברים. יש פער מאוד גדול בין היכולות שלה לבין התפקוד היומיומי, היא פשוט לא מבינה את המפה האנושית.
אחד הדברים שממש עזרו לברקן ללמוד, להתחבר לעצמה ולהפוך לאדם שמח הוא נושא השירה. לברקן יש קול מלאכי, היא שרה שירה טהורה, שירתה מלטפת, שירה אחרת, שונה. ברקן שרה את עצמה (אולי אני קצת משוחדת לכן כתבתי מה שאחרים אומרים).
בשנים האחרונות נוצר מופע של שעה ורבע בהם ברקן שרה, וקסם (דמות נוספת שנמצאת על הבמה אותה אני מגלמת) מספרת את הסיפור של ברקן. ההופעה הזו נרקמה בלי להתכוון מיום הולדת אחד לשני החל מגיל 14. מכיוון שלברקן אין חברים אז היינו עורכים לה ימי הולדת עם החברים שלנו (ההורים ). זה התחיל בזה שהתקשורת היחידה המשמעותית עם ברקן הייתה בשירה, אז בהופעה היו שירים כדי שהיא תבוא לידי ביטוי. בתחילה היא שרה פחות טוב ועדיין לא היה לה ביטחון לעמוד מול כולם, אז שרנו איתה. כל מי שעבד איתה באותה תקופה, שר איתה או ניגן איתה.
בנוסף- אלתרנו ביחד, יש לברקן יכולת מופלאה בה היא ממציאה שיר במקום והיכולת הזו מאז, רק הלכה והשתפרה וכיום במופע, הפסנתרנית מסתנכרנת איתה במקום, ולפעמים ממציאים פזמון במקום ולפעמים לא וזו תמיד הפתעה !
משנה לשנה, ההופעה השתפרה וכעת יש ממש הופעה עם מסר, הופעה שגורמת לאנשים להבין מה קורה לשונה בחברה... ברקן באומץ רב בחרה מה היא מוכנה ש"קסם" (הדמות שמלווה אותה במופע) תאמר לקהל ומה היא לא רוצה שייאמר. אפשר לומר שבהופעה הזו ברקן היא הבמאית. כמובן שהגזמנו וריכזנו, הרי אי אפשר להעביר 18 שנים בשעה, אך התוצאה עושה אפקט משמעותי על הקהל. לברקן חשוב להעביר את המסר כדי לעזור לילדים שנופלים בין הכיסאות כמוה.
מבחינתה חשוב : "שהחברה תבין איך לקבל את השונה ממך"
לברקן חשוב שאנשים יבינו שלמרות שיש לאנשים קשיים שנראים בלתי אפשריים לפתרון, יש פתרונות שונים, לאנשים שונים ובעצם ברקן היא הוכחה לכך שהשמיים הם גם לא גבול ואפשר לנפץ את תקרת הזכוכית הזו.
ואז... בגיל 18 וחודשיים התחולל נס ברקן אובחנה כאוטיסטית דבר ששפך אור חדש על כל דרך החיים של ברקן , ואז היא שאלה, שאלה מאוד חריפה : "מדוע אנשים צריכים כותרת כדי להפסיק להיות אכזריים אל השונה מהם" המופע עוסק בחיים של ברקן , ההתמודדות ללא אבחונים וללא מסגרת היכולה התמודד איתה . מעל המופע מרחפת השאלה הזאת, בסיום המופע יש דיון פתוח על השאלה הזאת , ברור שהדיון לא מסתיים במופע, אנשי חינוך, אנשי טיפול, הורים וילדים שהיו במופע העידו על כך שהמופע מלווה אותם והשאלה הנוקבת הזאת מקבלת תפנית בראשם בעקבות המופע .
למופע קוראים "להתגבר על השדים" המופע הקרוב יתקיים ב- 18.5.17 , יום חמישי, בתיאטרון גבעתיים
אני מזמינה אתכם לבוא ולהתרשם באופן אישי מהמופע ואולי תוכלו לעזור לה להגשים את חלומה להפיץ את המסר לרבים רבים.
שמי איילת שלום. יש לי בת, קוראים לה ברקן או בשם הבמה שלה כינור חיים. ברקן, בת 18 לא הסתדרה במסגרות הלימוד, היא שונה. כשהייתה קטנה לא מצאו מה הבעיה, בזמנו אמרו שחוץ מלקות למידה קלה לא יודעים מה קורה, היא לא הצליחה ללמוד לקרוא, היא לא הצליחה להתחבר עם ילדים, המורים סבלו..היא סבלה... המטפלים למיניהם ניסו לעזור אך ללא הצלחה.
עד כיתה ו' זה הלך והתדרדר... היא לא הצליחה ללמוד לקרוא... היא לא הצליחה ללמוד אנגלית... היא לא שיתפה פעולה בדרך המקובלת... אפשר לומר שהיא שיגעה את כולם כולל את עצמה... אני ראיתי כיצד היחס אליה הולך ומחמיר... בהתחלה היו אלה הילדים, אך כאשר המורים והמטפלים התחילו לדבר אליה לא יפה הבנתי שהאסון עומד בפתח... אז בכיתה ו' החלטנו להעביר אותה לחינוך ביתי ומאז ברקן ואני ביחד בבית.
שאלתי את עצמי שאלות מאוד נוקבות שרק מאוחר ברקן נתנה להם כותרת המתאימה יותר :
"מדוע אנשים צריכים כותרת כדי התייחס נכון אל השונה מהם "
אני חייבת להודות שאני נבהלתי...אז בתחילה נאחזתי במה שהיא טובה.
ברקן ילדה של שירה. עוד לפני שהיא דיברה היא שרה, ממש שרה בשפה של תינוקות אבל במנגינה הנכונה, זאת הייתה נקודת האחיזה הראשונה שלי, ומשם זה כבר התפתח. אם לומר את האמת -תהליך הלמידה של ברקן הפתיע את כולם.... כולל אותי.
אז מה עשינו בבית?
בבית היא למדה, אמנם בשיטות מוזרות שהיא ואני המצאנו ועדיין ממציאות עבורה. היום ברקן קוראת המון, למרות שעד כיתה ג' היא לא הצליחה ללמוד לקרוא בכלל ולבסוף היא למדה לקרוא באמצעות הלחנת טקסטים מספרי ילדים. היכולת להלחין במקום זו איזו שהי מתנה מולדת אצלה, יכולת שאנחנו עובדים איתה גם על הבמה בהופעה... ברקן מאלתרת באופן מלא: מילים, לחן וחרוזים הכל ברגע .
את נושא הבנת הנקרא למשל היא למדה רק דרך אפייה ובישול, אנגלית היא למדה בדרך כל כך הזויה שזה יהיה סיפור ארוך... נשאיר אותו למופע...
בכל מקרה המשכנו באבחונים למיניהם... עד פני כמה חודשים היו קצת יותר הסברים לקשיים בדרך שלה אבל עדיין זה לא ממש מסביר את חוסר המוכנות שלה להתחבר לאנשים, את חוסר ההבנה שלה, הכוונה שיש פער מאוד גדול בין השכל (גבוה מאוד) לבין ההבנה של תהליכים אנושיים פשוטים... קל וחומר תהליכים אנושיים מורכבים.
המסע של ברקן היה ועודנו מורכב ולא פשוט, אין לה חברים. יש פער מאוד גדול בין היכולות שלה לבין התפקוד היומיומי, היא פשוט לא מבינה את המפה האנושית.
אחד הדברים שממש עזרו לברקן ללמוד, להתחבר לעצמה ולהפוך לאדם שמח הוא נושא השירה. לברקן יש קול מלאכי, היא שרה שירה טהורה, שירתה מלטפת, שירה אחרת, שונה. ברקן שרה את עצמה (אולי אני קצת משוחדת לכן כתבתי מה שאחרים אומרים).
בשנים האחרונות נוצר מופע של שעה ורבע בהם ברקן שרה, וקסם (דמות נוספת שנמצאת על הבמה אותה אני מגלמת) מספרת את הסיפור של ברקן. ההופעה הזו נרקמה בלי להתכוון מיום הולדת אחד לשני החל מגיל 14. מכיוון שלברקן אין חברים אז היינו עורכים לה ימי הולדת עם החברים שלנו (ההורים ). זה התחיל בזה שהתקשורת היחידה המשמעותית עם ברקן הייתה בשירה, אז בהופעה היו שירים כדי שהיא תבוא לידי ביטוי. בתחילה היא שרה פחות טוב ועדיין לא היה לה ביטחון לעמוד מול כולם, אז שרנו איתה. כל מי שעבד איתה באותה תקופה, שר איתה או ניגן איתה.
בנוסף- אלתרנו ביחד, יש לברקן יכולת מופלאה בה היא ממציאה שיר במקום והיכולת הזו מאז, רק הלכה והשתפרה וכיום במופע, הפסנתרנית מסתנכרנת איתה במקום, ולפעמים ממציאים פזמון במקום ולפעמים לא וזו תמיד הפתעה !
משנה לשנה, ההופעה השתפרה וכעת יש ממש הופעה עם מסר, הופעה שגורמת לאנשים להבין מה קורה לשונה בחברה... ברקן באומץ רב בחרה מה היא מוכנה ש"קסם" (הדמות שמלווה אותה במופע) תאמר לקהל ומה היא לא רוצה שייאמר. אפשר לומר שבהופעה הזו ברקן היא הבמאית. כמובן שהגזמנו וריכזנו, הרי אי אפשר להעביר 18 שנים בשעה, אך התוצאה עושה אפקט משמעותי על הקהל. לברקן חשוב להעביר את המסר כדי לעזור לילדים שנופלים בין הכיסאות כמוה.
מבחינתה חשוב : "שהחברה תבין איך לקבל את השונה ממך"
לברקן חשוב שאנשים יבינו שלמרות שיש לאנשים קשיים שנראים בלתי אפשריים לפתרון, יש פתרונות שונים, לאנשים שונים ובעצם ברקן היא הוכחה לכך שהשמיים הם גם לא גבול ואפשר לנפץ את תקרת הזכוכית הזו.
ואז... בגיל 18 וחודשיים התחולל נס ברקן אובחנה כאוטיסטית דבר ששפך אור חדש על כל דרך החיים של ברקן , ואז היא שאלה, שאלה מאוד חריפה : "מדוע אנשים צריכים כותרת כדי להפסיק להיות אכזריים אל השונה מהם" המופע עוסק בחיים של ברקן , ההתמודדות ללא אבחונים וללא מסגרת היכולה התמודד איתה . מעל המופע מרחפת השאלה הזאת, בסיום המופע יש דיון פתוח על השאלה הזאת , ברור שהדיון לא מסתיים במופע, אנשי חינוך, אנשי טיפול, הורים וילדים שהיו במופע העידו על כך שהמופע מלווה אותם והשאלה הנוקבת הזאת מקבלת תפנית בראשם בעקבות המופע .
למופע קוראים "להתגבר על השדים" המופע הקרוב יתקיים ב- 18.5.17 , יום חמישי, בתיאטרון גבעתיים
אני מזמינה אתכם לבוא ולהתרשם באופן אישי מהמופע ואולי תוכלו לעזור לה להגשים את חלומה להפיץ את המסר לרבים רבים.