לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
2064020,640 עוקבים אודות עסקים

פורום הפרעות קשב ADHD

שלום וברוכים הבאים, הפרעת קשב וריכוז הינה לקות מורכבת המתפרשת על תחומים רבים. הרבה "יועצים בגרוש", מיתוסים ודיעות קדומות בוחשים בקדרתה ומעכבים אותנו מלהתמודד עמה ביעילות. הפורום הוקם כדי להתמודד בדרך הרפואית-התנהגותית-חינוכית שהוכחה מחקרית. חברים בו הורים לילדים עם הפרעות קשב, מבוגרים עם הפרעות קשב, מטפלים התנהגותיים, מורים לחינוך מיוחד, נוירולוגים, פסיכיאטרים, רוקחים, מרפאים בעיסוק ותרפיסטים בגישות מגוונות המכירים באופן מקצועי את הלקות.  מנהלי ויועצי הפורום: zivadina, זיוה דינה, אמא לילדים עם ADHD ומאובחנת עם ADHD בעצמה,  ציפי קוברינסקי, מאמנת בהווה ומורה בעבר,רונן לין, מורה לחינוך גופני/חינוך מיוחד ומאמן אישי, מרב קובי, מאמנת אישית ומשפחתית, עדו בן צבי, יועץ לטכנולוגיות למידה, פזית ליפוביץ, מאבחנת ליקויי למידה, עו"ד נוגה דגן בוזגלו, יועצת לזכויות תלמידים בארגון הלה, יעל ויסוצקי, מרפאה בעיסוק, הד סולודר, מאמן אישי ומנחה סדנאות ילד-הורה.
 עוד נזכיר את מנהלות הפורום הראשונות: אפרת@הבית, מייסדת הפורום ואיתה זהבה נדליה ד אשר תרמו לעיצוב דמותו של הפורוםאנו מאמינים כי אנשים עם הפרעות קשב וריכוז ניחנו בראייה מקורית ורעננה וביחד עם זאת "לוקחים הכל ללב" ואוהבים לעזור. ברוח מיוחדת זו היינו רוצים לראות את הפורום מתנהל: אנא השתמשו בשפה אדיבה המכבדת כל דעה שונה או מנוגדת. בנוסף, הקפידו לספר על מטפל או טיפול מתוך חוייתכם האישית ולא כפרסום מסחרי. נשמח על הצטרפותכם לדיונים המרתקים של פורום הפרעות קשב ADHD.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הפרעות קשב ADHD

שלום וברוכים הבאים, הפרעת קשב וריכוז הינה לקות מורכבת המתפרשת על תחומים רבים. הרבה "יועצים בגרוש", מיתוסים ודיעות קדומות בוחשים בקדרתה ומעכבים אותנו מלהתמודד עמה ביעילות. הפורום הוקם כדי להתמודד בדרך הרפואית-התנהגותית-חינוכית שהוכחה מחקרית. חברים בו הורים לילדים עם הפרעות קשב, מבוגרים עם הפרעות קשב, מטפלים התנהגותיים, מורים לחינוך מיוחד, נוירולוגים, פסיכיאטרים, רוקחים, מרפאים בעיסוק ותרפיסטים בגישות מגוונות המכירים באופן מקצועי את הלקות.  מנהלי ויועצי הפורום: zivadina, זיוה דינה, אמא לילדים עם ADHD ומאובחנת עם ADHD בעצמה,  ציפי קוברינסקי, מאמנת בהווה ומורה בעבר,רונן לין, מורה לחינוך גופני/חינוך מיוחד ומאמן אישי, מרב קובי, מאמנת אישית ומשפחתית, עדו בן צבי, יועץ לטכנולוגיות למידה, פזית ליפוביץ, מאבחנת ליקויי למידה, עו"ד נוגה דגן בוזגלו, יועצת לזכויות תלמידים בארגון הלה, יעל ויסוצקי, מרפאה בעיסוק, הד סולודר, מאמן אישי ומנחה סדנאות ילד-הורה.
 עוד נזכיר את מנהלות הפורום הראשונות: אפרת@הבית, מייסדת הפורום ואיתה זהבה נדליה ד אשר תרמו לעיצוב דמותו של הפורוםאנו מאמינים כי אנשים עם הפרעות קשב וריכוז ניחנו בראייה מקורית ורעננה וביחד עם זאת "לוקחים הכל ללב" ואוהבים לעזור. ברוח מיוחדת זו היינו רוצים לראות את הפורום מתנהל: אנא השתמשו בשפה אדיבה המכבדת כל דעה שונה או מנוגדת. בנוסף, הקפידו לספר על מטפל או טיפול מתוך חוייתכם האישית ולא כפרסום מסחרי. נשמח על הצטרפותכם לדיונים המרתקים של פורום הפרעות קשב ADHD.
x
הודעה מהנהלת הפורום
 כללי הפורום    ייעוץ חינוכי    ייעוץ רפואי     קישורים    בתי מרקחת  
המידע והעצות בפורום אינם תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע,  ולא יהיה אחראי לנזק כתוצאה מהסתמכות עליו. 
אין להציע או לבקש תרופות בפורום!     הפרסום העצמי בפורום אסור!
 
                         
 
בואו לגלוש אתנו!
המשך >>

לצפיה ב-'ילד דחוי'
ילד דחוי
06/11/2007 | 09:35
21
19
בני בכיתה ו .וישנם כמה ילדים בשכבה שמנצלים את הרגישויות של בני .הם מעליבים אותו .והם כביכול מכים אותו תוך כדי משחק .ואז כשהוא כבר לא יכול והוא מחזיר תמיד משעים אותו .או לחלופין נוזפים בו .ותמיד הילדים שהתחילו את הבעיה יוצאים ללא שום נזיפה .בזמנו כשדברתי עם המנהלת היא הבטיחה שמי שינסה לנצל את חולשותו של בני הוא יענש בחומרה .אבל לצערי בפועל זה לא קורה .ומי שמכיר את הבעיה של הפרעת קשה .הם פשוט לא מוותרים והם כל היום מתעשקים במה שאמרו להם או במה שעשו להם .ואין מה לדבר על המשך יום לימודים רגיל .ואני כבר הגעתי למצב שפניתי למפקחת משרד החינוך .והיא הציעה שאני אבקש ועדת היועצות שבה היא תהיה נוכחת ואולי דברים יפתרו אחרת .אם יש למישהו דרך לעזור לי אני אשמח
הפרעות קשב ADHD >>
לצפיה ב-'זה הולך להיות ארוך...'
זה הולך להיות ארוך...
06/11/2007 | 11:27
9
372
לפני כשבועיים, טענה בתי הצעירה {כמעט 5} לפני אמי, שיש ילדים בגן שמציקים לה. ואמי, חזרה שוב לאותה תשובה שהיתה אומרת לי-" תתעלמי והם יפסיקו."
בעדינות אמרתי, שזה לא עוזר. וזו לא הדרך, וזה בעצם מה שהנחה אותי בכל שנות בית הספר היסודי- תתעלמי. וזה לא עבד.

הייתי בין הדחויות ביותר בביה"ס- בכיתה ובשכבה. עד גיל 14 , אז עברתי לבית ספר תיכון.
כולם היו אשמים- המורות, המנהלת, הורי הילדים , והילדים ה"רעים". כולם עד אחד היו רשעים במידה לא מבוטלת, השנאה היתה הרגש העיקרי בי, כל כך שנאתי את כולם, שכששנים אחר כך, כשחשבתי שהכל מאחורי, ונולדה בתי הבכורה- עלתה בי חרדה שמה לא אוכל לאהוב אותה כשתהיה בת 10.

ובכל זאת, משהו מאוד מיוחד קרה לי כשעברנו דירה, והלכתי לבית ספר בו לא היה אף אחד מבני כיתתי הקודמת- הסתכלתי על עצמי במשך קיץ שלם במראה והגעתי למסקנה מאוד מענינת- אני לא יכולה להתעלם, כי אני נפגעת, הילדים לא מקנאים בי {זה מה שאמרו לי...}כי אני באמת לא מציאה גדולה {מראה חיצוני, שפת גוף, תגובות מילוליות שלא במקום, ושונות בולטת}, הגעתי למסקנה שלא אוכל למצא פתרון בכך שאחליט שכולם רעים, עדיף אולי להסתכל איך אני יכולה להשתפר כדי לא למשוך על עצמי כל כך הרבה לעג.

מסתבר שאני לא היחידה, ילדים רבים עוברים בגיל 14 שינוי תדמיתי שבא מבפנים.
כאמור המצב בתיכון היה הרבה יותר טוב.
אבל מה עושים עד גיל 14? איך מלמדים ילד שסובל עכשיו, ועוד לא הגיע לתובנות כאלו?

הגעתי עם בעלי למסקנה מענינת- לא עוד התעלמות!
אז נכון שאבא שלי תמיד אמר- "למה את לא עונה להם???" אבל זה לא היה אפקטיבי, כי ילדה כמוני לא יכולה לענות- לא מספיק זריזה וחדת לשון ,או יותר נכון להגיד, הייתי איטית מאוד בתגובות, מושא ללעג מחודש. עדיף במצבי היה לשתוק.  

עד ש...
יום אחד, לאחר כמה חודשים בגן החדש עם שפה חדשה {זה היה בחו"ל}, עם גננת לא מוצלחת במיוחד, הגיעה בתי בבכי הביתה.
לשאלתי, סיפרה- "יש ילדה אחת, שבכל יום בשעת האוכל, אני מוציאה את הארוחה שלי מהתיק,   והיא,  מסתכלת , עושה פרצוף של גועל, ואומרת לי- "בלעכס."
מסתבר שזה ענין של שבועות כבר, ולא התחיל אתמול.
בהברקה של רגע- התחלתי ללמד את בתי התמודדות מסוג חדש-
"מחר בבוקר", הודעתי לה, ברגע שאת רואה את הילדה הזו, ובכל פעם שאת רואה אותה במשך היום, עשי פרצוף של גועל , ותגידי לה "בלעכס".
חיוך של אושר התפשט על פני בתי.
לא הסתפקתי בכך, ועשינו כמה הצגות וסימולציות בענין.
למחרת הגיעה בתי לגן מצוידת בנשק לא קונבנציונאלי, המוחבא היטב בין שפתיה...
אחר הצהריים, בהתרגשות מסוימת שאלתי אותה איך היה- "עשיתי את זה!, ובארוחה היא לא אמרה לי כלום! ולא הסתכלה בכלל על האוכל שלי..." היתה תשובתה.
"מעולה!" צהלתי, "ועכשיו את כבר לא צריכה לעשות את זה שוב, כי זה מאוד מעליב כמו שאת יודעת, אבל אני בטוחה שגם היא לא תמשיך להתנהג כך."
שבועיים אחר כך, אירחנו בבתינו חברה מאותו גן, אמה ישבה איתי בסלון, והבנות שיחקו בחדר. האם של החברה סיפרה לי שבתה סובלת מאותה ילדה ממש...
בשמחה סיפרתי לה את סיפור ה- "בלעכס"
בתי שמעה מהמסדרון את הסיפור מפי וקראה לי בבישנות החוצה...
ואז יצא המרצע-
"אמא, בכלל לא עשיתי את מה שאמרת לי  ..."
"אבל היא המשיכה להעליב אותך בשעת הארוחה?" שאלתי בתמיהה
"לא , כבר באותו יום היא לא עשתה את זה, אז גם אני לא עשיתי לה..."
"יופי", אמרתי, "העיקר שהסיפור נגמר והכל בסדר. הרגעתי אותה. {היא פחדה שאכעס בגלל שלא עשתה כדברי...}
חזרתי לחברתי, וסיפרתי לה את החידוש
וזו אמרה את המשפט הכי חשוב כאן-
"זה בכלל לא משנה,  מה שחשוב הוא שבאותו בוקר, הגיעה ביתך עם נשק חדיש בפה, והילדה השניה, באינטואיציה של ילדים, הרגישה שבתך חזקה עכשיו, יש לה איזו יכולת שלא היתה לה אתמול, ושעדיף מעתה והלאה לא להתעסק איתה"


בכורתי כבר בת 20, עוד מעט אמא בעצמה
אחריה יש לי עוד 5 {שיהיו בריאים}
כולם מקבלים מאיתנו נשק, מוכן מראש, ואם צריך- הרבה סימולציות בבית!!

קוראים לך הדס - אגס? זה מעליב אותך? מי אומר לך כך?
"אורי"
מחר , לפני שהוא קורא לך בשמות- תהיי את הראשונה- " אורי חורי!" נו תגידי, עוד פעם , תצעקי - יופי! עוד פעם! מצוין!
ולמחרת-" היום אורי לא קרא לי בכלל בשמות, וגם אני לא קראתי לו אורי חורי, דוקא שיחקנו ביחד משפחה...".
וכן הלאה...
אצל בוגרים יותר , צריך לתת נשק מתוחכם יותר, האימון בבית משחרר את הלשון, גורם לתגובה יותר זריזה בשעת הארוע, משפר את הביטחון העצמי ותחושת היכולת.

ולסיום- תפסיקו לחפש את המורה שתעיר לילדים, את הפסיכוליגית שתספר לילדים שהוא חלש וצריך להתחשב {לאו דוקא במקרה שלכם אבל במקרים אחרים זה קורה הרבה}
תתחילו לבדוק איך אפשר לחזק את הילד, בלי לשכנע אותו שכולם רעים ורק הוא "חיימק'ה שלי..."
הפרעות קשב ADHD >>
לצפיה ב-'מרב, זה היה ארוך, מושקע, ושווה קריאה!!!'
מרב, זה היה ארוך, מושקע, ושווה קריאה!!!
<< ההודעה הנוכחית
06/11/2007 | 15:14
5
19
מרב, אני מצדיעה!
לא רק על התוכן - גם על הכתיבה המפורטת והמסודרת!
הפרעות קשב ADHD >>
לצפיה ב-''
06/11/2007 | 18:59
5
לצפיה ב-'מירב פשוט מקסים ... רק להגיע לתובנות כאלה'
מירב פשוט מקסים ... רק להגיע לתובנות כאלה
06/11/2007 | 20:17
3
18
לוקח הרבה זמן, הרבה סבל וכאב. ובנתיים כשהילד חוזר כל יום פגוע מבית הספר זה מאד קשה . בנוסף למה שאת אומרת שהתשובות נמצאות בכך שנחזק את הילד שלנו, צריך ללמד אותו לשים "חומות" ולא לתת למילים הרעות לעבור  להכנס אליו ללב.
וגם אפשר לספר סיפורים , לי תמיד קרה באותו יום משהו מקביל ודומה וכך הבן שלי היה מסביר לי מה לעשות ואיך לא להפגע.
הפרעות קשב ADHD >>
לצפיה ב-'לשים חומות זה מאוד קשה.'
לשים חומות זה מאוד קשה.
06/11/2007 | 21:27
16
עד היום אין לי חומות, ואני נפגעת מאוד.
אבל הביטחון העצמי שלי כמו גם המודעות העצמית שלי הם כאלה שפשוט לא לועגים לי יותר. זה אחד הדברים שאני מנסה להסביר להורים שאני מלמדת אותם להיות מאמנים שלהם עצמם ושל ילדיהם- בעיקר המון עמידה מול המראה.

לפני כחודש נתנו לילדים בכיתה של בני {כיתה ח'} משימה של הכנת נאום. הם קיבלו חוברת שבה מפורט כל התהליך של הכנת הנאום. וימי הגשה לכל שלב ושלב. השבוע הם היו צריכים לנאום, כל אחד על הנושא שבחר, נאום קצר של כ- 3 דקות. הבן יקיר לי, קצת הסתבך עם זה, אבל אתמול סוף סוף ישבנו יחד ועזרתי לו להכין נאום. זה לא היה קשה והיום הוא נאם, ואמר שהיה טוב.
הנואמים הטובים ביותר יזכו לפרסים, אחרי כל נואם כל השכבה מחאה כפיים. וכל תלמיד נתן ציון לפי דעתו לנואם.
בני קיטר קצת בהתחלה, ואני הסברתי לו כמה זה חשוב, כמה המשימה הזו מעולה, מה החשיבות שלה, והייתי ממש נלהבת מהרעיון של בית הספר.  הרבה מאוד נכתב בחוברת ההדרכה על עמידה מול המראה, על שפת גוף, על רהיטות הדיבור, על ההכנה מראש מה להגיד ואיך, ממש עיצוב התנהגות במסגרת השעור ללשון.
ממליצה לכל בתי הספר.
היה מקום מכובד, מעודד, וטוב גם לילד מגמגם, גם לילד שמתקשה. ממש מוצלח ביותר!
אותו דבר אפשר לעשות בבית- הכנה מראש לכל תגובה ותשובה. ולו הצינית והמעליבה ביותר. ברגע שאני עונה לילד הלועג, באותה שפה, בשורת מחץ , בזריזות של לשון מחודדת, ההרגשה שהצלחתי לענות לו היא זו שמעלה את הביטחון, נותנת הרגשת ניצחון,
ומפחיתה במידה גדולה ביותר את העלבון הראשוני.
אל תשים לב...תתעלם....זה לא ממש עובד על ADHD שאף פעם לא יכול לנצח בקרב חידודי הלשון. אם לא הכין את עצמו מראש.
הפרעות קשב ADHD >>
לצפיה ב-'חומות זה לא רק קשה, זה גם לא בריא'
חומות זה לא רק קשה, זה גם לא בריא
06/11/2007 | 22:22
1
15
על בניית חומות האדם עצמו משלם מחיר כבד. החמות הן לחיות בכלא. ואין סיבה שהילד שלך ישב בכלא - הוא לא עשה כלום. הוא צריך להרגיש בטוח בחוץ. לכן מרב מציעה לצייד אותו בנשק, כדי שירגיש ויפגין ביטחון.
הפרעות קשב ADHD >>
לצפיה ב-' כל פעם לומדים עוד משהו '
כל פעם לומדים עוד משהו
07/11/2007 | 01:26
6
לצפיה ב-'מדהים!'
מדהים!
06/11/2007 | 13:45
6
לצפיה ב-'וזה נכנס לטאג ליינס שלנו, כדי שנקרא שוב ושוב.'
וזה נכנס לטאג ליינס שלנו, כדי שנקרא שוב ושוב.
07/11/2007 | 20:58
5
לצפיה ב-'מרב את גדולה.'
מרב את גדולה.
19/11/2007 | 11:09
6
ראשית אני מצטערת על התגובה המאוחרת .פשוט הייתי מאושפזת עברתי כריתה של כיס מרה .
היום קראתי את התגובה שלך .ופשוט הייתי מרוצה אני אגיד לך למה .בתקופה ששהיתי בבית כבר ביום השני אמרתי לבני .לך אל הילד השולט בחבורה ותגיד לו שהנה אתה כאן ואתה לא מפחד ממנו ואם הוא רוצה שיכה אותך אבל שיקח בחשבון שאתה תחזיר לו ושיקח בחשבון שאתה תכאיב לו מאוד ושגם לא איפת לך להיות מושעה לאחר המכות הכואבות שהוא יקבל יגיע תורם של חברו.
ואז עשינו בבית חזרות כל אותו היום .למחרת הוא הלך ועשה בדיוק את מה שסיכמנו .בכל אופן במהלך השבועיים האלו כל ילד בתורו בא וניס להשלים עם בני אפילו הילד השולט .בניכמובן השלים איתם אבל הוא לא חבר שלהם ועל כך אני שמחה .היום הוא יותר שמח ורצוי והולך לבית הספר בשמחה.אני קצת חששתי שאולי אני מעבירה מסר שלילי לילד היות ואנחנו לא דוגלים באלימות פיזית או מילולית .ובני הוא ילד מאוד חזק פיזית .אפילו הנוארולית שלו אמרה שאני חייבת להיזהר איתו .אז מילדות החדרתי לו שאנחנו לא מפעילים שום סוג של אלימות.אני מקווה שימשיך ככה.
תודה
הפרעות קשב ADHD >>
לצפיה ב-'קשב וריכוז'
קשב וריכוז
06/11/2007 | 14:50
13
אני כל כך מבינה לליבך אנחנו באותו ה"ברוך" גם בבית הספר של בני קרו אותם מיקרים וני כותבת קרו מכיוון שהיום תודה לאל אחרי 5 שנים של בילבול וחוסר וודאות מוחלט ישנו שיפור די משמעותי בהתנהגות של בני כלפי מערכת החינוך וההפך הייתי יושבת בבית ללא עבודה מחכה לטפון של המנהלת או המורה שנבוא לקחת אותו או שפתאום הוא היה מגיע הביתה לאחר השעיה הייתי יושבת כל היום בבית בוכה למה אין פיתרון עם 2 פסיכולוגים, מאמנת פרטית, ופסיכיאטרית אני יכולה לתת לך כמה טיפים איך אני עזרתי לבן שלי להיכנס קצת לחברה: תגשי לכיתה כמובן ברשות המורה ותזמיני כמה חברים שהוא היה רוצה לארח אצלכם בבית תארגני להם ברביקיו ותתני לו למנגל כמובן, לבן שלי יש מאמנת פרטית 3 שעות פעמיים בשבוע והיא גם תוך כדי משחקת איתו ועם חברים ותאמיני לי שהם מקנאים בזה, תזמיני חברים ליום שישי בערב רצוי לא מאוחר מדי שישחקו איזה משחק חברה או משהו אין ברירה חמודה צריך לעשות הכל בשבילם. שיהיה לך בהצלחה כדי לך אין לך מה להפסיד אלא רק להרוויח
הפרעות קשב ADHD >>
לצפיה ב-'מכיר'
מכיר
06/11/2007 | 15:10
8
לצערי הרב אני מכיר את הנושא הזה מאוד מקורב אבל אני הייתי ממליץ לך לאתר את הורים של אותם ילדים
לנסות לדבר איתם
לשלוח מיכתב רשמי דרך דואר רשום למפקחת על בית ספר הזה וגם מנהלת

"שאת מודיעה אם בתקופה לא יעשו שום מאמצים לטיפול הבעיה וגם לפיתרון  ואם שום דבר לא יעשה את תלכי לתבוע את מנהלת בית ספר יחיד אם מפקחת בית ספר"

אבל את צריכה לזכור שאת לוקחת סיכון בהמשך יכולים לעשות לו בעיות באותה בית ספר אבל שווה מאמץ
הפרעות קשב ADHD >>
לצפיה ב-'ילד דחוי'
ילד דחוי
06/11/2007 | 23:42
2
17
מעבר להודעה הארוכה והשווה כל רגע של מירב, אני חושב שהכי חשוב זתחזקי את הילד.

כדי שתתפתח התנהגות סוטה (פרועה לעניין זה בעקבות התגרות), צריכים להתקיים שלוש תנאים כדלקמן: הוויה סוטה (אירוע מעורר סטיה), הטלת תוית (תיג) ומוכנות רגשית לקבל את התיוג (נקרה גם חוסן אנטי-תיוגי).  

את הסביבה קשה לשנות, אבל את הילד עם תחזקי , והוא יתגבר על מחסום קשה של התעלמות (והיא יכולה להיות ממושכת) הדבר יפסק מאליו. תהיה עם הילד, לא לייעץ, לא להגיש מה לעשוץ, פשוט להיות שם בשבילו ואיתו ולהראות לו כמה את בטוחה בו וביכולת שלו להתמודד עם זה מתוך התעלות מעל הקושי.

כם הכאב שאת חווה הוא טבעי, ואני לא הייתי מזניח אותו. אם יש לך אשפרות לשוחח עם אם אחרת או אפילו אשת מקצוע לכמה מפגשים (לא טיפול פסיכולוגי עמוק) אלא כמה שיחות בעיקר שלך לפרוק ולא לקבל עצה כזו או אחרת, יעזור לך להתמודד.  לעניין זה חברה טובה יכולה מאוד לעזור, אבל אחת שמצאת במצב דומה לשלך.

בברכה
גיל מאור

גיל
הפרעות קשב ADHD >>
לצפיה ב-'הפורום = תחליף לחברה טובה'
הפורום = תחליף לחברה טובה
07/11/2007 | 01:29
1
3
לצפיה ב-'לצערי לא, זו רק תוספת'
לצערי לא, זו רק תוספת
07/11/2007 | 11:14
10
אין לדעתי עדיין תחליץ לחבר "בשר ודם" שאשפשר לבכות על כתפו ולקבל ממנו חיבוק חם.

גיל
הפרעות קשב ADHD >>
לצפיה ב-'לי יש בעיה אחרת '
לי יש בעיה אחרת
07/11/2007 | 15:16
4
17
הילד שלי לא מספר לי שום דבר
איך היה בבית סבפר בסדר וכו'. אנחנו מנסים בכל הדרכים להוציא מידע אך זה ממש קשה. אני יודעת על דברים שקרה רק מאחרים וזה ממש מתסכל
כמו שזה בטח היה מתסכל את אמא שלי כי גם אני לא ממש נידבתי אינפורמציה.עכשיו כשאני חושבת על זה אולי בגלל שלא חשבתי שהיא תוכל לעזור לי.
מעניין האם כך גם אצלו אבל כששואלים אותו מין הסתם הוא לא ממש עונה. ואנחנו כן מאוד משתדלים להיות שם בשבילו.
איך אפשר לדבב אותו?
הפרעות קשב ADHD >>
לצפיה ב-'דרך קצת ארוכה:'
דרך קצת ארוכה:
07/11/2007 | 20:29
1
14
להרבות לשתף אותו בעניינים שלך: בחיים שלך, בעניינים היומיומיים, בקשיים, בהצלחות, בפישולים - כמה שיותר.
שירגיש שגם לך יש הצלחות ותסכולים, כישלונות ורצונות, וכו'. כך עשויה להיווצר אווירה של פתיחות רבה יותר, וגם יותר ביטחון לשתף, וחוץ מזה - כך הוא לומד שיש דבר כזה לשתף סתם, לא כי צריכים עזרה ספציפית או כי שאלו אותך.
ואני ממליצה למעט כמה שאפשר לשאול אותו את השאלות הכלליות והנפוצות כגון "מה היה היום?". הן כלליות ופתוחות מדי. אם יש דברים ספציפיים שאת רוצה לדעת - תשאלי עליהם שאלות סגורות.
ועוד אגב: היו תקופות שהרגשתי שהשאלות על מה היה בביה"ס גוררות לכל היותר רצף של תלונות על כל העולם (עשו לי/ לקחו לי / האשימו אותי וכו') אז התחלתי לשאול דברים לא צפוים כמו "מי עצבן אותך היום ואת מי אתה עצבנת היום?" או "איך התנהגו היום המורים?", שאלות שמראות שאת לוקחת את העניין גם קצת עם הומור. גם זה מועיל  לפעמים.
הפרעות קשב ADHD >>
לצפיה ב-'ועוד משהו:'
ועוד משהו:
07/11/2007 | 20:32
10
האם הילד שלך מאובחן? האם הוא מטופל?
ילדים שמחפים על בעיות שלא זוהו, או שחיו כך במשך זמן רב (גם אם אח"כ כן אובחנו) עלולים לחיות בהרגשה שלא מבינים אותם (שבמשך שנים פשוט הייתה נכונה. מי מבין את הילד אם לא מבינים שהוא מתמודד עם מגבלה אובייקטיבית? אפילו הוא את עצמו לא מבין.) וזה יכול ליצור תחושה שאין טעם לדבר, ותחושה נוספת, אולי חמורה יותר: הרגשה שכל הזמן אתה צריך להסתיר משהו מהעולם.
הפרעות קשב ADHD >>
לצפיה ב-'במקרה שלי...'
במקרה שלי...
07/11/2007 | 22:31
1
11
שזה בעצם מה שמיכל אמרה, אבל מהניסיון האישי שלי.
הוא באמת לא היה מעוניין לדבר. אז ניסיתי משהו בסגנון הבא: " יש לי רעיון, אולי כל אחד יספר מה הוא עשה היום בעבודה?"
והילד שלי מייד התלהב וכמובן אמר, אתה ראשון, אבא.
אז אני סיפרתי מה עבר עליי ובד"כ הוא מספר מה שעובר עליו מייד אחר כך. גיליתי לעצמי, שככל שאני מספר לו משהו שהוא יותר אמיתי, שכולל חוויות אמיתיות שלי הוא בעצמו נפתח גם כן. אני לא מתכוון להגיע לפרטים שילד בגילו לא צריך לשמוע אלא כל הדברים שקשורים אליי כבנאדם (וככזה שיש לו גם ADHD) שנותנים לו דוגמא להתמודדות ומשחררים אותו מהמחשבה שהוא לבד בבעיות שלו.
זה עובד מצויין ויש מקרים שהוא בעצמו שואל או מספר (לרוב הוא מבקש שאני אספר ראשון).

בהצלחה!
הפרעות קשב ADHD >>
לצפיה ב-'ניסינו לספר ולשתף אותו'
ניסינו לספר ולשתף אותו
08/11/2007 | 13:54
10
גם עכשיו אנחנו מספרים אבל הוא מאוד אוהב להקשיב אבל בזה נגמר מקסימום הוא יכול לספר מה עשה בהפסקה בערך 2,3 מילים
הפרעות קשב ADHD >>
לצפיה ב-'הצקות'
הצקות
08/11/2007 | 14:03
16
גם אני עברתי את התהליך שעבר בנך והרגשתי כמוהו. היום אני רואה את זה אחרת,  הייתי טיפוס "מלא" שמוליאל, חסר קואורדינציה, שהתעניין רק בספרים. חנון אמיתי. לדעתי באמת ניסו להתחבר איתי אבל אני פירשתי את זה כהצקות, וגם הגבתי בהתאם - אם כי אותי לא השעו (אף אחד לא האמין שאני אלים)).  ו
והייתה איזה תקופה שהעטים שלי נעלמו, עד שגיליתי שהם היו קורבן למשחק: אתם יודעים, שמים אותה בחלון ובודקים אם מצליחים להעיף אותה למטה כשסוגרים את השימשה בעוצמה. כשביקשתי את העט ולא החזירו לי פשוט העפתי אגרוף אחד, ובזה פתרתי את הבעיות -  הביריון הזה מאז היה באמת ביחסים אותי, ואף אחד לא הציק לי יותר.
יתכן שבנך פשוט לא יודע איך להחזיק מספיק חזק... (טוב אז למדתי ג'ודו, ואני די ביריון...)
הפרעות קשב ADHD >>

הודעות אחרונות

17:11 | 19.03.20 אורחים בפורום
12:40 | 13.02.20 אורחים בפורום
06:56 | 09.02.20 אורחים בפורום
19:41 | 05.02.20 אורחים בפורום
18:23 | 29.01.20 אורחים בפורום
09:37 | 27.01.20 אורחים בפורום
22:07 | 26.01.20 אורחים בפורום
18:53 | 26.01.20 אורחת120
21:51 | 17.01.20 1smile11
07:55 | 09.01.20 אורחים בפורום
16:06 | 25.12.19 אורחים בפורום

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ