freearth10
New member
אין דבר העומד בפני הרצון
זהו. המשימה הושלמה. עד שלא ראיתי את הפועלים עולים על הגג, לא הייתי לגמרי בטוחה שהגג שלי אכן יתוקן הקייץ, למרות שהצעדים הראשונים לקראת זה כבר נעשו. ועכשיו כשיש כבר זפת על הגג אני שואלת את עצמי. איך זה קרה? מה עשיתי כדי שזה יתממש? אז נתחיל מזה שההגיון אמר שאין מצב שהגג יתוקן. אני גרה בבית דירות. רוב הדיירים בו פנסיונרים, חלקם עולים חדשים בקיצור אנשים שכסף הוא לא הצד החזק שבהם. הדליפה היא בעיקר בדירה שלי וכל מי שגר מתחתי לא ממש הזיז לו. בפסח החלפתי את דף המטרות שלי וכל פעם שעברתי לידו קלטה העיין את המטרה(=מודעות) לקראת הקייץ התחלתי לזמןלעצמי את הגג המתוקן שלי. התחלתי לברר כמה זה עולה, מה האופציות שלי אם לא ירצו לשלם, במה תרבות הדיור תוכל לעזור (=איסוף מידע) כשכל המידע=כוח היה בידי התחלתי לעשות את חפ"צ חיים עם המטרה שבחרתי. יחד עם זה התחלתי לקחת תמציות קריסטלים שיגבירו מצד אחד את היצירתיות שבי ומצד שני את היכולת שלי להתמודד מול קשיים גדולים. את אסיפת הדיירים זימנתי לשבוע שאחרי החופשה שלי שבו היה לי ים של רוגע והרפייה. לפני האסיפה הלכתי לדבר עם אנשים שאני יודעת שיתמכו בי ( והם לא היו רבים), כמו כן דיברתי עם כל מי שיכולתי ומכל אחד קיבלתי סוג אחר של |תמיכה|.באסיפה רוב הזמן שתקתי כי היא התנהלה ברוסית
אמרתי בשקט אבל בבטחון מלא שעוד שנה אני לא עוברת עם הגג הדולף שלי. היה שם מהלך מאוד משונה של התפרצות וכמעט קטטה שלאחריה הכל נרגע. נתתי לועד הבית את הכבוד להמשיך את התהליך ואני רק מדי פעם בפעם התעניינתי, איפה הוא עומד. וכמו איזה קסם לאחר המודעות ההתכווננות,ההרפייה,העשייה למען המטרה, השימוש בכל הכלים אותם אני מכירה,כדי להביא אלי את התמיכה לה הייתי זקוקה - נתתי לתהליך פשוט לקרה. וזה קרה. כשאני חושבת על התהליך שקרה ועל מה שקורה אצלי בטיפולים/הדרכות - זה בדיוק אותו הדבר, בדיוק אותם השלבים. לכולנו יש את זה. לכולנו יש סיפורים של הצלחה. אני מזמינה אתכם לשתף אותנו בסיפורים שכאלה ובדרך בה הגעתם לשם.
מאיה
זהו. המשימה הושלמה. עד שלא ראיתי את הפועלים עולים על הגג, לא הייתי לגמרי בטוחה שהגג שלי אכן יתוקן הקייץ, למרות שהצעדים הראשונים לקראת זה כבר נעשו. ועכשיו כשיש כבר זפת על הגג אני שואלת את עצמי. איך זה קרה? מה עשיתי כדי שזה יתממש? אז נתחיל מזה שההגיון אמר שאין מצב שהגג יתוקן. אני גרה בבית דירות. רוב הדיירים בו פנסיונרים, חלקם עולים חדשים בקיצור אנשים שכסף הוא לא הצד החזק שבהם. הדליפה היא בעיקר בדירה שלי וכל מי שגר מתחתי לא ממש הזיז לו. בפסח החלפתי את דף המטרות שלי וכל פעם שעברתי לידו קלטה העיין את המטרה(=מודעות) לקראת הקייץ התחלתי לזמןלעצמי את הגג המתוקן שלי. התחלתי לברר כמה זה עולה, מה האופציות שלי אם לא ירצו לשלם, במה תרבות הדיור תוכל לעזור (=איסוף מידע) כשכל המידע=כוח היה בידי התחלתי לעשות את חפ"צ חיים עם המטרה שבחרתי. יחד עם זה התחלתי לקחת תמציות קריסטלים שיגבירו מצד אחד את היצירתיות שבי ומצד שני את היכולת שלי להתמודד מול קשיים גדולים. את אסיפת הדיירים זימנתי לשבוע שאחרי החופשה שלי שבו היה לי ים של רוגע והרפייה. לפני האסיפה הלכתי לדבר עם אנשים שאני יודעת שיתמכו בי ( והם לא היו רבים), כמו כן דיברתי עם כל מי שיכולתי ומכל אחד קיבלתי סוג אחר של |תמיכה|.באסיפה רוב הזמן שתקתי כי היא התנהלה ברוסית
אני שמח בשבילך, מאיה על ההישג שהשגת ועל כך שגגך לא ידלוף השנה. אני בוחר להביא סיפור שקשור לשימת לב לגוף. כל חיי סבלתי מהגב עד שלפני שנתיים וחצי הכאבים היו בלתי נסבלים וגרמו לי לכאב רב. לקראת הסוף הכאב עבר לרגלי השמאלית והתבטא בכאבים חזקים שגרמו לי לעיתים קרובות למשוך רגל. במשך השנים ניסיתי פיזיוטרפיה, רפלקסולוגיה, שיאצו שלא עזרו, כדורים שהפסיקו לעזור. עברתי בדיקות, צילומים שהראו פריצת דיסק בין החוליה הזאת והזאת ונראה היה שניתוח קרוב יותר מאי פעם. לפני כשנתיים שהתחלתי ללמוד קינסיולוגיה, התחלנו בשימת לב. קיבלנו שעורי בית לעשות תהליך אישי של שימת לב לגוף. אחד הדברים אותם לקחתי על עצמי זה לברר מה הגוף רוצה לספר לי, מדוע הוא מכאיב לי שם!!! שגיליתי, בשניה הפסיק הכאב. חברה, זה היה מדהים! שנתיים אחרי אין לי כאבי גב, אני מרים משאות ועושה הכל. לפעמים... בקטנה, שהרגל מאותתת - אני חוזר רגע לאחור, מנסה לברר מה עשיתי לא טוב לעצמי שקשור לאותה סיטואציה שממנה סבלתי, מגלה והאיתות נפסק. מאז, העמקתי בכל נושא הגוף מחשבה ורגש ומתכוון להמשיך להעמיק עוד ועוד. עדי 