איך מגיעים להחלטה
היי לכולם, שיתפתי אתכם בעבר בקשיים שאני חווה בחיי, והייתי רוצה להתייעץ איתכם על משהו נוסף. לפני שבועיים סיימתי את תקופת המבחנים בשנה שהייתה לי קשה מאוד הן לימודית והן נפשית בחיים. לצערי הציונים לא ברף שהעמדתי לעצמי וכעת אני ניצב לפני מועדי ב'. אני יושב ללמוד לחלק מהמבחנים על מנת לשפר וכל מה שאני עסוק בו זה לחפש לעצמי תירוץ למה לא לגשת לבחינה. בשיקולי בעד אני רואה את הממוצע מול עיני והחשיבות שלו על מנת שאתקבל לתואר השני. האמת שבתוכי הסיבה הנוספת שנראה לי בגללה אני ניגש ללמוד זה על מנת לגרום לעצמי לסבל. אין לי כוחות ללמוד, אבל אין לי כוח לצאת לחפש עבודה, לצאת לבלות עם חברים ובעצם העניין שאני צריך ללמוד למבחן אני פוטר את עצמי מהתמודדות עם החיים. רע לי, אני מדוכא כבר הרבה זמן, מייחל למשהו רע , וגורם לעצמי לסבל. אני עושה את המבחנים להוכיח לעצמי שאני לא נשבר כמו שקורה לי בתקופה האחרונה ואני לא בטוח שזו הסיבה הנכונה... אומנם ההחלטה נתונה בידי, אך אשמח לשמוע את דעתכם שכן אני מעריך את התגובות שלכם כאן בפורום. שבת שלום, ערן
היי לכולם, שיתפתי אתכם בעבר בקשיים שאני חווה בחיי, והייתי רוצה להתייעץ איתכם על משהו נוסף. לפני שבועיים סיימתי את תקופת המבחנים בשנה שהייתה לי קשה מאוד הן לימודית והן נפשית בחיים. לצערי הציונים לא ברף שהעמדתי לעצמי וכעת אני ניצב לפני מועדי ב'. אני יושב ללמוד לחלק מהמבחנים על מנת לשפר וכל מה שאני עסוק בו זה לחפש לעצמי תירוץ למה לא לגשת לבחינה. בשיקולי בעד אני רואה את הממוצע מול עיני והחשיבות שלו על מנת שאתקבל לתואר השני. האמת שבתוכי הסיבה הנוספת שנראה לי בגללה אני ניגש ללמוד זה על מנת לגרום לעצמי לסבל. אין לי כוחות ללמוד, אבל אין לי כוח לצאת לחפש עבודה, לצאת לבלות עם חברים ובעצם העניין שאני צריך ללמוד למבחן אני פוטר את עצמי מהתמודדות עם החיים. רע לי, אני מדוכא כבר הרבה זמן, מייחל למשהו רע , וגורם לעצמי לסבל. אני עושה את המבחנים להוכיח לעצמי שאני לא נשבר כמו שקורה לי בתקופה האחרונה ואני לא בטוח שזו הסיבה הנכונה... אומנם ההחלטה נתונה בידי, אך אשמח לשמוע את דעתכם שכן אני מעריך את התגובות שלכם כאן בפורום. שבת שלום, ערן