אנחנו לא כול כך בתעשית הציונים,יותר בהשקעה של העשרת הידע,,,
הילדים אכן היו תלמידים מעולים,(בתעודה תמיד היו ציונים של 90 ו -100) ,אבל זה לא רק בגלל ביה"ס,
אלא יותר השקעה בבית, והיה מזל שבאישיותם היה להם דחף פנימי ללמוד והשקיעו מזמנם בקריאת ספרים,
ובנושאי מדעים ושאר תחומים שעניינו אותם,(וזה לא קשור לתקציב כספי,אלא בהתמקדות שמסביבנו.)
מגיל הגן הם זיהו צמחים,צורות ,צבעים ופרחים שעל כול שיח ועץ,התעניינו בסוגי הציפורים ושמותיהם,
בסוגי הפרפרים,ואפילו זיהו את סוגי הכלבים שהיו בדרך.
למדו חשבון בהיותם בטבע,מתוך הרצון לדעת כמה גרעינים יש בכול פרי ,רימון , חרוב ושאר פירות וירקות ,
בדקו כמה עלי -כותרת לכלנית ,לרקפת, לנרקיס,ולסוגי הפרחים השונים,וכו'.
הרצון הפנימי לחקור לבדוק וללמוד זו ממש מתנה ,אשר מעשירה יותר מכול לימוד מתמטיקה בביה"ס.
לימוד וידע שבאים מתוך השאיפה לדעת, הצורך לחקור לבדוק להבין וללמוד,הרי שהם עולים על כול מבחני הציונים של ביה"ס, שאותם רוב התלמידים לומדים למבחן, ולאחר הבחינה הם שוכחים הכול.
כדאי שהורים יעניקו לילדים כיוון לחקר עומק הדברים, מאשר לציון שבתעודה.
לדוגמא:
ילד בגיל 4 ,שאמא מאתגרת אותו, ואומרת לו :תערבב כפית מלח עם מים ,ובוא ונראה מה קורה ,
הילד מערבב ומערבב -עד המלח "נעלם", זהו ניסוי פשוט שיגרום לילד לבדוק וללמוד איך קרה ה"קסם" הזה.
לאחר מכן,אם אמא תאפשר לו לנסות זאת עם כפית של סוכר ,או קמח ,או אבקת סודה וכפית מיץ -לימון ,
זה יוביל אותו ללימוד תהליכים יומיומיים ,וליצירת עניין בהתפרקות חומר לחלקיקים ,בנושא תסיסת חומרים,
וזה יהיו לו שיעור בסיסי למתרחש בטבע והבסיס ללימוד האמיתי מתחיל בבית.
 
לגבי תעודת והציונים ,חשוב לתת את הדעת, כי למי שלנכדיו אין ציונים טובים,לא לכעוס עליו ,
הכעס רק יגרום להרעת יחסו למשפחתו להורדת בטחונו ולשנאת ביה"ס.
יש לעודד ,ולומר שאתם בוטחים ביכולותיו,ויודעים שבתעודה הבאה הכול ישתפר.
לתת לו תמיכה, וגם לשאול אותו ,מהו התחום בו הוא הכי מוצא עניין, ולהעשירו בתחום הזה.
גם השקעה של כמה דקות ביום ,תעודד את הילדים להיות מאותגר ובעל ידע עשיר.
 
 
 
