שאלת הורות לא פשוטה

שאלת הורות לא פשוטה

אני קוראת את הדברים שאתן כותבות על הילדים אני מגיעה מהצד השני וברור שלכל מטבע יש שני צדדים בגדול, אני מאמינה שילדים צריכים להבין להוקיר ולכבד הורים (כמעט) בכל מחיר ומאמינה שגם אם הורים עשו טעויות זה לא בא בכוונה, אלא מאילוצים חוסר ידע או מצבים שפשוט היו נתונים (אם זה כלכלית, או זוגית, או אחרת) אני אסביר את עצמי, אמא שלי מאז ומעולם הייתה מאוד ביקורתית, קשה, תובענית, ואני למדתי לחיות איתה, למדתי "לשחק" את המשחק כדי שלא יהיה ריב ולא לפגוע בה כן היא עזרה לי מאוד כלכלית, וגם עם הילדים, אבל בפן הריגשי - נאדא !!! (למרות שהיא מאמינה אחרת) לקחתי תיק מאוד כבד מהבית, למדתי להתמודד איתו, סלחתי, ובכל זאת זה קיים בקטנה ואל תכעסו על השאלה, תנסו להבין מאיזה מקור היא מגיעה האם פעם חשבתן על הטעויות שאתן עשיתן? שאולי ילד זה אוחר מתנהל כך בגלל התנהגות שלכן? האם פעם ישבתן ופתחתן את הספר כדי לראות את התמונה כולה בצורה ברורה ואובייקטיבית? נכון, שיש ילדים כפוי טובה ואוגואיסטים שרואים רק את עצמם, אבל יכול להיות שחלק מהדברים הם גם תוצאה של ההורים? ואל תשכחו שכל ילד הוא יצירה בפני עצמה, אותו חינוך, אותה אהבה, אותם כלים שניתנים לכמה ילדים, ובכל זאת, כל אחד יוצא שונה מהשני. אל תשפטו את מה שכתבתי, אני באמת חושבת מתוך אהבה וכבוד להורים חברתכם הנאמנה
 
לכל ילד יש תענות נגד הוריו.

כאשר הם נהיים בעצמם הורים הם מבינים הרבה דברים שלא הבינו קודם. אין בית ספר להורים כך שלא ניתן ללמוד מאיזה תעויות להימנע, אל תשכחי שהדור שלנו גדל בבתים קשים, לחלקם לא היו הורים, למשל הורי התיתמו בגיל מאוד צעיר ולא היה להם ממי לקחת דוגמא, והם התנהלו כהורים כמו שהם חשבו שזה נכון. לי היו המון שיחות עם ילדי על הנושא, והם ראו גם איך אני נושאת על כפיים את אמא שלי "אפשר לכתוב עליה ספר, הייתה טיפוס". כל ילד מקבל צרכים אחרים הראשון הוא אחר כי מקומו במשפחה נותנת לו אפשרות להמון תשומת לב מצד ההורים א, גם המון חרדות. הילד השני הוא לרוב ילד סנדוויץ וכבר לומד הרבה מאחיו הגדול כך שלהורים אין את כל האחריות לחוויות הילדות שלו, אלא גם לסביבה המשפחתי בכללותה.
 
מאוד קשה לראות את הגיבנת של עצמך

אני אחלק כמו בצבא את התשובה שלי לשלושה חלקים - כאמא כילדה וכמאמנת משפחתית וזוגית כאמא, אני בודקת עם עצמי כל הזמן שאני עושה את המקסימום. ברור לי שהמקסימום שלי הוא לאו דווקא מה שהבנים צריכים, אבל אני רוצה להיות שלמה עם עצמי ולא לחיות ברגשות אשמה בלי נגמרים. כילדה - הרבה כסף שילמתי למטפלים כדי לסלוח לטעויות של ההורים שלי. מצד שני, תהליך גירושין אחד היה שווה רק כדי להרוויח את אמא שלי. אמא שלי היתה כל השנים חברה בזמן שאני נזקקתי לאמא, והרבה משם הגיע התסכול שלי. בתהליך הגירושין אמא שלי נעמדה והגנה עלי כמו שרק אמא יכולה לעמוד מאחורי הבת שלה בזמן שבר ומשבר ומאז דברים נראים לגמרי אחרת. הרווחתי את אמא שלי ובגדול. בצד המקצועי אני אגיד - שאחת הטעויות שהורים עושים זה שהם רוצים לתת לילדים המון, חלק שונה לחלוטין ממה שהם קיבלו וחלק מתרכז במה שלא היה מבחינה חומרית, ולפעמים שוכחים שמה שילדים צריכים זה שיכבדו אותם, יאהבו אותם ושיתנו להם בטחון ואת זה מקבלים ע"י תחושת שייכות. ילד צריך לדעת שהוא שייך למשפחה, חלק ממנה, שלא חשוב מה יקרה ואילו טעויות הוא יעשה בהמשך הדרך, הוא תמיד יוכל לחזור הביתה. בחיים שלנו כדאי מידי פעם לעצור, לבדוק את הערכים שלנו, לבדוק האם אנחנו חיים על פיהם (כי ילדים (גם הגדוןלים) לומדים הכי טוב מדוגמא אישית, ולתקן לפי הצורך.
 
מה שעושה את ההבדל הוא משהו קטן

אבל גדול
כשאמא שלי שהשבוע תהייה בת 82 ( עד 120
) מעירה לי משהו , גם כשזה לא מוצא חן בעיני אני לא מגיבה , שומעת ולא מתווכחת , כמובן שאם היא מעירה לי בחיוב אז אני אומרת לה יפה תודה
לא מכניסה את עצמי למקומות "מסוכנים " בשביל לא לגרום למריבה או העלבויות שבלי עין הרע יש להם הרבה בגיל הזה....להבדיל מהילדים שלי , הם לא מקבלים שום הערה גם אם זאת ביקורת בונה , הם המציאו את חינוך הילדים שלהם , הם יודעים הכל טוב מאיתנו , והגדיל לעשות הבן שלי הגדול שאמר לי שהחינוך שהוא קיבל בבית אצלינו לא מקובל עליו ואת הבן שלו הוא מחנך אחרת לגמרי ( זכותו ) אז באדי , מה שבגדול אני רוצה לומר , שאם הילדים שלנו ישכילו להבין שהורים זה לא נייר שמשתמשים בו וכשמסיימים זורקים לפח , הורים זה לטוב ולרע וזה לכל החיים , גם אם יש דברים שההורים טועים הם בסך הכל בני אדם שמשתדלים לעשות הכל שלילדיהם יהייה הכי טוב בחיים.
 

הדסהש1

New member
רונית אני מאחלת לאמך אריכות ימים../images/Emo140.gif

אני לא לא מתערבת בחינוך נכדי למרות שיש לי השגות לפעמים.בנותי אומרות לי שאת החינוך בבית שספגו הם לא שוכחות אבל התקופה השתנתה ,והם יגדלו את ילדיהם בראות עיניהם.
 
הצטמררתי ממשפט אחד

"נייר שמשתמשים בו וזורקים" עצוב וכואב גם אני כמוך, משתדלת לנהוג כך עם אמא שלי, מוותרת על התנגחויות ומריבות, והיא רחוקה מגיל 82 אני ראיתי בגדול את טעויותיהם וכעסתי ולמדתי להסתכל על הטעויות שלי, שעדיין מנסה לתקן ולהקטין, ולכן מבינה שכולנו עושים טעויות, מי פחות מי יותר מכעיס לדעת שיש ילדים שנוהגים בהורים בדרך שציינת מצד שני, הורים לפעמים חושבים שנתנו הכל ולא כך הדבר אולי נתנו בית, אמצעים כלכליים, סיוע בלימודים, אבל שכחו את הפן הריגשי ואולי בחלק מהמקרים הורים שוכחים שהילדים הם יישות בפני עצמם עם רצונות, דעות, דרך, וצורת חיים בכל מקרה אני נגד פגיעה במי מהצדדים
 
כן באדי , לצערינו יש לא מעט מקרים

כאלו , ואני באופן אישי מכירה מקרה כזה שבו הבן לא מדבר עם הוריו כבר שנים , גם הכלה והנכדים בעקבותיו וזאת אך ורק בגלל כסף
ולכן השתמשתי במונח "משתמשים וזורקים " כי במקרה הנ"ל אותו ילד קיבל מהוריו הרבה , אבל כשהם סירבו לתת לו פעם כי פשוט לא היה להם יותר הוא העניש אותם ומאז כבר הרבה שנים הם לא בקשר. עצוב , אבל שומעים על הרבה סיפורים כאלה.
 

ediana

New member
../images/Emo229.gif../images/Emo127.gifבנות נתתם לי חומר למחשבה

 

dlia2004

New member
באדי, קראתי וקראתי ועדיין לא מבינה מה הפן

הריגשי שאת מדברת....כשאת אומרת זה לא תמיד הכסף....למה את מתכוונת.....יש לי בטן מלאה על הילדים שלי ועל הדור הזה ואכתוב אחרי שתסבירי לי......
 
לא הבנתי איזה חלק לא ברור

הכוונה הייתה שחלק מההורים נותנים המון המון אבל מחטיאים את המטרה נותנים בקטע הכלכלי, כביכול כל מה שילד צריך לפעמים לא נוגעים בנקודה הריגשית של ילד (לפעמים לקנות נעליים יקרות וטיולים בחו"ל הם כלום לעומת חיבוק אחד ומילה תומכת כשצריך באמת) לא מספיק לפנק במתנות, בית גדול ויפה וטיולים צריך גם ערכים, חום, הקשבה מצד שני, אני ערה לילדים כפויי טובה, שכשצריכים דברים מיד באים לבקש כשהכל בסדר שוכחים מי נשא אותם שנים מי ישב ליד מיטתם, נתן כל מה שיכל עוד עלתה הנקודה, שלמרות שמספר ילדים גדלו באותו בית, גדלו על אותם ערכים, קיבלו אותם כלים, ובכל זאת כל אחד מהם שונה (ואם יש לך בטן מלאה, תשחררי, זה לא מועיל לך)
 

dlia2004

New member
ואם יש את כל זה, ובכל זאת בא הילד בטענות

על גבולות ששמנו, מכורח המצב,וטוען שאנחנו אשמים, שלא היה צריך לשים גבולות,כי לחבריו לא שמו.ואנחנו אשמים כי....... ובגללנו קרה..ואם היינו מתנהגים אחרת אז הילד היה מתנהג אחרת.....וכל מה שקורה לו כעת בחיים זו האשמה בחינוך\התנהגות שלנו....בקיצור,למרות שעטפנו וחיבקנו,ותמכנו,ואהבנו,ודאגנו וליטפנו......אנחנו לא בסדר.
 
זה תמיד מורכב

לפעמים אנחנו מתנהלים עם ילדים מסיבות כאלה ואחרות הם לא תמיד מבינים (למה אצל אחרים מותר או אחרת וכו') תהיי שלמה עם מה שעשית ואולי יגיע היום שהוא יראה את הדברים בהתבוננות מהצד אני בטוחה שעם הילדים האחרים זה לא קורה ובלי שום קשר, אל תפסיקי לכתוב, את מרגשת תמיד
 

הדסהש1

New member
בזמנו שבאו אלינו בטענות הייתי אומרת להם:

חכו שתהיו הורים וזה נכון .הגלגל הסתובב והיום הם מודות שזה נכון.
 
דליה, כואב לקרוא

מהכרותי אתכם, ניכר היה שהכל על מי מנוחות אבל כנראה תכונות אצל אדם שמולדות ועם כל האהבה התמיכה זה לא תמיד הולך.והכי קל זה להפיל על ההורים............ אני סומכת עליכם שאתם עושים את המקסימום ואולי ברבות הימים הילדים יבינו זאת.
גדול.
 

שויי

New member
אף אחד לא אשם

זה פשוט גל שעובר על כל האנושות, כיום, בכל העולם, הדור הצעיר מנותק מהדור הקודם, מה שלא היה אף פעם קודם לכן בתולדות האנושות. כל הדור הצעיר הוא כזה בכל העולם. הצעירים לא אשמים בהתנהגות שלהם, ואנחנו לא אשמים ולא ההורים שלנו והוריהם וכן הלאה... בעולם קיים חוק סיבה ומסובב, שרשרת של סיבות ותוצאות ואפח'ד מאיתנו לא קוסם או קוסמת
הרי אחד הדברים המשפיעים ביותר על אדם זו סביבה, היא קובעת את הרצונות שלו ומשפיעה על התנהגותו. האנושות התפתחה והגיעה למצב שבו עלו וגאו ערכים צרכניים חומריים ומנגד הידרדרו ערכי המוסר. סחטנו את אוצרות הטבע ופגענו בו, האלימות פורצת גבולות דמיון, החינוך בבתי ספר איבד את חשיבותו, בכל העולם הכלכלה מתמוטטת, הכל הגיע למבוי סתום, ברור לנו שאנחנו במשבר וזהו משבר גלובלי. זהו מצב מסוים, שלב בתוך תהליך ההתפתחות האנושית. אופי התקופה, מנוכרת, הנתק הרגשי אם תרצו הריחוק, קיים בכל, אם זה במשפחה, בין חברים, בין בני זוג וכן הלאה. האינטימיות הלכה ונעלמה ואיתה האהבה, האהבה האמיתית, האכפתיות. לראשונה מאז היווצרה, האנושות הגיעה למצב שאין לה עתיד להציע לצעירים, והצעירים, סוף סוף ירד להם האסימון, יצאו מהאדישות, הם מוחים, לא על הקוטג' או על הדירה, הם רוצים סדר חברתי חדש הם רוצים תוכן חדש. הם מבינים שאי אפשר ככה יותר, שעתידם ועתיד העולם תלוי ביכולת שלנו להיות יחד ולבנות חברה מושתתת על ערכי שוויון וכבוד לזולת. אלה הילדים שלנו, ילדים אמיצים שרוצים לשנות את הצורה שבה אנחנו חיים ומתייחסים זה לזה, הם מנסים לבנות עתיד אחר וכל עוד ימשיכו במגמה הזאת נכונה להם הצלחה. נותר להתעלות מעל לכל המהומות ולעזור להם שזה יקרה, שהכלל ואהבת לרעך כמוך (שכולל גם את אמאבא וסבסבתא) יחזור לחיינו, ואז יהיו בעולם שינויים גדולים לטובה, הלוואי שיקרה במהרה. ועד אז נצטרף לתנועת המחאה של סבסבתאים רוצים שוויון
תודה באדי על העלאת הנושא לכותרת. חשוב גם אם כואב. הדברים שכתבתן כאן בנות, נוגעים ללב ומרגשים בעיקר נבונים, מבטאים אמת נכוחה וקיימת. בחרתי להביא זווית ראיה נוספת.
 
כואבת יחד עם כלם

את שינוי הדור, ומקוה שבאמת בעזרתנו יבוא שינוי הסדר החברתי. מגיע לילדים שלנו. הלוואי ויצליחו.
.
 
זה לא פשוט

הייתי אומרת לו שעשיתם את המקסימום שאתם יכולים ויודעים ושהיתרון בתור מבוגר שהוא יכול לקחת אחריות על החיים שלו ולשנות אותם. להעביר את האחריות הלאה לא תקדם אותו לשום מקום.
 
למעלה