מתכונים מבית אבא

../images/Emo251.gif../images/Emo239.gif מתכונים מבית אבא ../images/Emo263.gif

בהשראתה של שויי פותחת שירשור חדש. רשמו מתכון אהוב עליכם מבית אבא, ציינו לאיזו ארץ מוצא הוא משתייך.
לחילופין ספרו איזה אוכל לא אהבתם בילדותכם.
 

dlia2004

New member
אני אוהבת לאכול, ורואים עלי,כל מאכל

שיש בו כוסברה,מוקצה בעיני.דגים אני אוהבת, מאכלי ים למינהם,לא.
 

ediana

New member
../images/Emo23.gif../images/Emo19.gif../images/Emo105.gif../images/Emo110.gif../images/Emo60.gifבארץ מאוד יקר

אבל לא מוותרת - גם מכינה הרבה פעמים בבית בחו"ל אהבתי במיוחד בחורף מולים ביין עם בגט טרי וחם פלטות של פירות ים למיניהם עם רוי - שזה מין מיונז בטעם חרדל.
וכל מה שזז בלווי
טוב - החיים הטובים - היו זמנים
 

הדסהש1

New member
../images/Emo263.gifאוכל מימי ילדותי../images/Emo212.gif

אנחנו בית מעורב אימי ז"ל ממצריים ואבי מליטא אצל הסבתא אני זוכרת עד היום את החמין האשכנזי והגפילטה פיש שאני עד היום לא עושה מפחד שלא יצליח לי ורק אני אוהבת דגים. מהבית של אמא שלי לא אהבתי את המלוחייה לא יכולתי\אפילו להסתכל כי זה נראה לי תסלחו לי כולם כמרק ירוק נע . אבל את המולאים שלה ומעמול אפילו בנותי שהיו קטנות זוכרות עד היום.
 

drorit17

New member
תגובה קטנה להדסה

בקשר למלוכייה ,(רק תיקון קטן: כותבים באות כ' ולא באות ח' ,מלשון מאכלי מלכים, מלוכייה -מלכות ), ולעצם העניין, חמותי שכה אהבתי, עליה השלום, מוצאה היה ממצריים,והיא לימדה אותי מהי מלוכייה , וכשהיה מגיע החורף, הייתי בכול שנה שולחת את בעלי היקר לשוק לוינסקי בת"א (יותר משעה נסיעה ממקום מגוריי), בכדי להשיג עבורינו מלוכייה. כאשר תבשיל המלוכייה והמילה חורף ,הפכו להיות כאחד במטבחינו. גם ילדיי התמוגגו מנחת כשהיו שבים מבית -הספר , וריח המלוכייה המשכר היה מתפשט לכוון דלת הכניסה. הדסה יקרה, אינני מכירה את המלוכייה הירוקה שאת מספרת עליה , אצלינו היינו משתמשים במלוכייה היבשה שנמכרת בשוק לוינסקי, ומי שטעם ממנה ביקש לגמוע את כול הסיר . ואבל, בשנים האחרונות אין פה ממש חורף , כך שאין כבר מלוכייה המחממת את הרועדים מהקור, שהיו מגיעים קפואים הביתה בחורף סגרירי. _______________________________________________
 
מתכונים מבית אבאמא

המטבח היה מזרח-אירופי בנוסח החריף שלו. לאבא של אמא היתה מסעדה. סיפרו שדגים ממולאים, אלא הקרויים גפילטא-פיש, היו שחורים מרוב שימוש בפלפל. אחד הסיפורים שאני אוהבת לספר (ותסלחו לי אם אני חוזרת על עצמי) הוא שבגלל מלחמת העצמאות לא הגיעה לקראת יום שישי החבילה עם הגפילטא שבדרך כלל היתה מגיעה. הסבים גרו בחיפה ואנחנו בתל אבי. אני הילדה דאז, אמרתי שבלי הדגים זה לא יום שישי. מיד התנדבה שכנה לתת לנו מדגיה. טעמתי ופרצתי בבכי - הם היו מתוקים. מאכל נוסף המלווה אותי מאז הוא מאכל שנאכל בפסח. אמא היתה מכינה מילוי של גבינה מתוקה, מורחת מספר מצות רטובות ושמה אחת על השניה. פורסת את הארבוע הרב שכבתי לרבועים קטנים, טובלת כל ריבוע קטן בביצה טרופה ומטגנת. כמו שבלי הגפילטא לא היה יום שישי, כך גם בלי הקינוח מהמצה, לא היה פסח. לימים כשהגעתי לקיבוץ, ובימים ההם לא היו מטבחים בחדרים, הייתי מטגנת מצות בחדר אוכל.. לפחות פעם אחת במשך החג. בבית ההורים היו הרבה פעמים שתי גרסאות לאותו המאכל - לילדים הנוסח המתוק ולאבי עם הרבה הרבה מלח ופלפל.
 

ediana

New member
הקציצות של אמא ז"ל עם פירה ובצל מטוגן../images/Emo45.gif

אין עליהן - הייתי חוזרת מהעבודה והריח היה כבר על המדרגות. קציצות מעוף טחון פשוטות כמו פעם בלווי פירה עם הרבה בצל מטוגן חמיצת סלק עם ורעניקס תפוח אדמה "פישלאך" קציצות מעוף טחון בטעם של גפילטע פיש
שעועית לבנה בכל צורה שהיא. היום לא מוותרת עליה בשום אופן ||
 
אצלנו קראו לחמיצת הסלק "בורשט"

ובורשט אמא עליה השלום הכינה בערב פסח לארוחת צהריים עם תפוחי אדמה. ו"כרמזלעך" בפסח , גפילטע פייש כמובן... ריח מרק העוף שהיה מתפשט ברחוב בסופי שבוע... עוף בגריל עם תפוחי אדמה היה אז המצאת המאה.... דברים פשוטים לכאורה אבל אצלי הם השאירו חותם לתמיד. ומה עם הרגל הקרושה.... כרוב חמוץ מתוק... עד היום כשאני עוברת במסעדות שנקראות "מסעדה יהודית" אני עוצרת ומסתכלת בערגה על ימים שעברו וחלפו ללא שוב
 
כל המאכלים האלה יערה היו אצל חמותי ז"ל

ליקקנו את האצבעות מהכל כשהיינו מתארחים אצלה שזה היה קורה כמעט כל יום, כי אז בימים ההם לא ידעתי לבשל בישולים, ובעלי היה ממש אומלל. הכי אני מתגעגעת למאכלים שהיו בחג השבועות אצלה. איזה מעדנים מתפוחי אדמה וגבינות, מה שהיה יפה שזה היה אוכל פשוט ולא מתוחכם מדי. לא הספקתי ללמוד ממנה כלום פרט לממליגה.
 

drorit17

New member
זכרונות מאכלי ילדותי שאין להם אח ורע ,,

על זכרונות האוכל מבית ילדותי,, הוריי היו צברים שנולדו בארץ , ומוצאם היה מבית של הורים חלוצים אשר הגיעו בצעירותם, כנוער מאירופה לישראל, הגיעו בנחישות רבה להקים את המדינה . אימי ז"ל שכה חסרה לנו, הייתה בשלנית גדולה,,סופר-דופר בבישול , ממש כישרון מלידה, כול מזון הבסיסי ביותר שנגעה בו ,,מיד הפך ללהיט ולשיחת השבוע, ממש כך היה , " ידי -זהב" קראו לה כול מכיריה. זכרונות ילדותי אלה ריחות וניחוחות שאין זה קל אפילו לתאר במילים, - זה היה להתעורר בכול בוקר לריחות של דברי- מאפה נפלאים, למרות שנאפו בתנור פרימיטיבי שהיה "להיט" בזמנים של פעם תנור -אפייה שהועמד על אש הכיריים,ואפה לנו מעדנים , שהיו כמובן פרי עמלה של אימי היקרה, שמאוד אהבה את המטבח יותר מכול תחביב, והפיקה וב פרוייקטים שלמים של מאפים: לחמניות ,עוגות -שמרים, עוגות בצק פריך טורטים, עוגות רולדה , עוגות שיש בחושות ומה לא? וכך היינו אני ואחיי חוגגים משעת זריחה ועד שקיעה בבית שכולו ניחוחות וריחות . בשעות בוקר עם המאפים בצהריים מרקים מהבילים,מרק עדשים ,גריסים, מרק אפונה ועד מרק העוף המסורתי. הגפילטע -פיש הכי טעים שהכינה וכולם שיבחו את מעשה בישוליה של אמא, והבורשט המפורסם שההורים אהבו, ולא הילדים (אלה רק אהבו את הצבע הסגול המרהיב שקישט את הכיור), ואני לא יכולה לשכוח את הקיגל המשגע של יום שבת . הריבות הלוהטות של כול סוגי פירות הקיץ,שהיו עומדות לצינון בשורה ארכה ,לפני שעברו לצנצנות הענקיות לאיחסון. את צלי העוף ותפוחי האדמה שעוררו את הרעב לכול השכנים . ופרחי הכרובית המטוגנת ולביביות תפו"א וכדורי- העוף ברוטב העגבניות. ותבשילי השעועית -הצהובה שהתמזגה נפלא ברוטב העגבניות,והלחם שנטבל בו בכמויות העיד על כמה היה משובח. ושלא נדבר על הממולאים שהיו עם אורז שהיה ספוג בהם ברוטב נפלא ,שממלא את הלב בגעגועים לבית חם. וליפתני הפירות המבושלים בפודינג ותבלין ציפורן שהריח שלהם בלתי נשכח. ועוגות הרחת לאקום בחגים. רק מלהעלות את הכול על הדף מתחשק לחזור אחורנית לחזור אל הקן -החם אפוף הריחות בו גדלנו .. לו רק יכולנו לחזור לשם ואפילו רק לשעה קלה , היה זה אושר גדול !
 

ediana

New member
ממליגה יש אצלנו לפחות פעם בשבוע

נכון בחג השבועות גם אמי היתה מכינה כל מיני וערניקס עם גבינה, מאלאי שזו ממליגה משודרגת עם הרבה גבינות בלווי שמנת חמוצה את האוכל הרומני הטוב אני עדיין מבשלת,בעלי מתגעגע לאוכל של בית - כנראה שעם הגיל מגיע גם הגעגוע.
 
ממליגה ממטבח רומני -ליצני

אצל אבא בבית כנראה שאכלו ממליגה. לאבא היו חרוזים באידיש שתיארו את עשית הממליגה. בעקרון הם ספרו שאת הממליגה בוחשים במקל (בריק?), חותכים בחבל (שטריק). וזוללים כמו פר. (ביק). אידיש לא דברו אצלנו כך שהתרגום שלי לא מדוייק. גם בבית הסבים לא דברו אידיש. הורי הגיעו ארצה בגיל ביה"ס עממי. עברית דברו במשפחותיהם גם בחו"ל.
 

סנדי B

New member
על ה"בורשט" חמיצת סלק כשנישאתי לרומני שלי

ביקש ממיני מרק סלק מה לי ולזה מאיפוא אני יודעת אז גרנו בב"ש גם סבתא שלו גרה ב"ש בשכונה ד' שכולם ממוצא מרוקאי ומי יודע מה זה מרק סלק יצאתי לשוטט בין השכנות ולחפש בסל הירקות סלק בכדי להביא לסבתא שלו שתלמד אותי היו זמנים
 

ediana

New member
רוחלה בשכונה ד' ב"ש לא מצאת רומנים?

באיזו שנה זה היה, אני אישית מכירה כמה משפחות שגרו שם בשנות ה- 60
 

סנדי B

New member
בשכונת הרכבת לא מצאתי ../images/Emo4.gifואם היו לא הכרתי

אולי לא ידעו עברית כמו סבתא של סנדי סוף שבוע נעים
 

batiarr3

New member
בית אבא בית אמא ../images/Emo238.gif../images/Emo263.gif

גם אצלינו כיכב הגפילטא פיש כל יום ששי . עד היום אני מכינה ונהינית גם אוהבת מאד הילדים והנכדים גם הם אוהבים מאד כמובן כשזה מלווה גם בחזרת חריפה(ביתית כמובן) רגל קרושה לא אהבתי ולא טעמתי מעודי - אבל מכינה טעים טעים החמין הממולאים הכל תמיד מבושל עם פלפל ומלח אבל על קורט סוכר לא מוותרים מה שאני לא זוכרת - איך אמא היתה מכינה מה שנקרא בפיה :בפקה שזה - רסק תפוחי אדמה ובצל מטוגן שהיתה מכינה כמו לביבה בכמות של סיר שני ליטר בערך היתה מטגנת צד אחד ואחר כך מעבירה לפלטת שבת ואחרי עשר שעות בערף היתה הופכת הקרנציות מסביב היתה לעילה למה אני לא מנסה ? סתם פוחדת שלא יצליח שומרת את הטעם בזכרון
 
מרק העוף היה ה-../images/Emo41.gif בבית אמא / אבא

ולא היה כזה דבר שלא יהייה ....אמא שלי היתה אלופה בבישולים אבל היו מאכלים שהיא ירשה מסבתא שלי ( אמא שלה) כמו טחול ממולא , פריקסע מחלקים פנימיים של עוף והקציצות הכי הכי....הטשולנט שלה היה שם דבר וכיום היא אומרת שאני מכינה יותר טוב ממנה
 

ריקי5

New member
כידוע לכם אמא שלי מצ'רנוביץ

שזה אומר שהיא לא "רומניה" אלא "אוסטרו-הונגרית". ואצלם בבית בצ'רנוביץ לא אכלו מאכלים יהודיים כמו צ'ולנט וכד' אלא רק אוכל וינאי - שניצל ותפוחי אדמה אפויים וירקות מבושלים וכד'. ככה גם אכלו אצלנו בבית. תמיד היה אוכל ביתי מבושל ועוגות אפויות בבית, אבל יחסית לא מאד מגוון. מאבא שלי, שהוא מגליציה, אמא שלי למדה להכין דגים ממולאים, לא מתוקים, שאף פעם לא אכלתי טובים מהם, ורגל קרושה שלעולם לא טעמתי. בפסח היא מכינה אטריות כשרות מקמח תפוחי אדמה שכולם משוגעים עליהן. אני מבשלת המון דברים שאצל הורי לא אכלו בכלל, ואני מבשלת הרבה יותר טוב ומגוון מאמא שלי, אבל לעולם לא אצליח להכין דגים ממולאים, סלט חצילים, עוגת שמרים ובלינצ'ס גבינה שיהיה להם טעם כמו של אילו שהיא מכינה. לבשל למדתי מהדודות של בעלי (שהן כמו חמיות בשבילי), מחברות מכל מיני עדות ומספרי בישול וכד'. פתוחה להרבה טעמים (אבל לא אוכלת חריף בכלל). מתה על פירות ים, אבל אוכלת אותם רק במסעדות, ועל בורקסים (שלא מכניסה הביתה כי זה אסון בשבילי)
 

סנדי B

New member
כמו שאתם יודעים אני ממוצא איטלקי יווני ומצרי

אבל כולם ממוצא יווני מהאי קורפו לי היו שתי אמאות אחת שילדה אותי מהאי קורפו ואחת שגידלה אותי מגיל 7 שהיא ילדת מצריים ומשפחתה גם מהאי קרופו שממנה למדתי ואבא שנולד באיטליה שמשפחתו גם מהאי קורפו ולכולם היו כמעט את אותם המאכלים,
יש את ההיידה [שומיידה] מחית שעשויה מהרבה שום ותפוחי שחלק מהפורום מכירים מהמפגשים שהיו לנו
לראש השנה הורי היו מכינים רביולי ממולא בבשר למרק ראש של ראש השנה אני מכינה את הרביולי עד היום לא מוכנים אצלי לאכול קנוי גם אם אני לא בבית לראש השנה אני חייבת להכין זה לא ראש השנה אם אין רביולי לראש השנה או לשלושת הרגלים אני לא מרגישה את החגים
אמא שלי הייתה מכינה כמו אוזני המן עוגיות ממולאות בדלעת וצימוקים אפויים בתנור חלק מהדודות שלי היו מטגנות את העוגיות, המעמול מהחלק המיצרי ועוגת סולת עם דבש שאצל המצרים נקראה בסבוסה ובמוצא היווני נקראת פיסטי וכמובן הממולאים והעוף והכבש עם התפוחי אדמה בתנור לנו לא הייתה בעיה של תנור או כל מכשיר מכשיר חשמלי כי אבי עבד בחברת משמל
בחנוקה אבי היה מטגן לנו אומלטים [אצל האשכנזים בלינצ'ס] רק שאצלנו מרחו ריבה ואבקת סוכר אבי היה מומחה בלהכין אותם דקים דקים כמו שמכינים פנקייק רק במחבת בפורים אמא שלי הייתה מכינה ציפורני אמן ואוזני אמן לא כאלה שאתם מכירים ציפורני אמן הייתה מכינה בצק כמו הבצק המטוגן [לא ספינגס] והמגולגל שתובלים בסוכר מבושל ומטגנת חתיכות קטנות [בגודל של קרוטונים] ומאחדת אותם אם הסוכר המבושל ולפני שהסוכר היה מתקשה הייתה חותכת מעוינים ןזה היה טעים משהו מאותו בצק הייתה עושה צורות של אוזניים וגם שמה את הסוכר המבושל או פשוט מפזרת סוכר
פסח כמובן יחד עם הברכות יש את קציצות הפרסה [קרישה] קציצות התרד שנעשו מכל ירק ירוק שיש לו גבעול כמו סלק לבן שאת העלה השלם הייתה ממלא בבשר ואלו שנשברו הייתה מכינה קציצות ומהגבעול הלבן מכינים סלט אותו הדבר מהתרד הטורקי הגיבעול סלט העלה השלם ממולא והשבור קציצות וקציצות תפוחי אדמה שנאכלו כמנה ראשונה עם מצה שברכו עליה שזו הייתה הפעם הראשונה שאבי אכל מצה כי אבי לא אכל מצה לפני שברכו עליה בשולחן הסדר באה המנה השניה פנדה [מרק עם מצות מבושלות] מי שאוהב עם ביצה ולימון או כמוני שלא אוכלת ביצה לא מבושלת רק עם לימון
כמובן הכבש עם קוביות תפוחי אדמה מטוגנים
הממולאים עלי גפן, פלפלים, קישואים, והעלים הירוקים
ארטישוק מבושל כתוספת לא רק מורתח עם שמן שמיר ולימון
פול ירוק טרי שמבושל כמו הארטישוק שכל מי מהחברות שלי שרצתה לבא לאכול אצלנו הייתה צריכה כשאמא שלי הייתה מביאה ארגז שלם לבא לעזור לקלף כי זה היה המאכל העיקרי לפסח גם החברים של הילדים שלי היו באים מתישבים על השטיח בסלון ומקלפים פול
בשבועות אבי היה מכין אורז עם חלב וקינמון מכין ניוקי עם גבינה מגורדת ובשבועות תמיד קיבלתי מאבי זר של שושנים כי אבי אמר ששבועות הוא חג השושנים ומאחר ויש לי שם נוסף שושנה ע"ש הבת של אבי מנשואים ראשונים שלקחו הגרמנים כנראה שזה היה בשבילו הזיכרון,
יש עוד הרבה מאכלים של ימי חול כמו מלוכיה מרק חומוס עם תרד וכמובן פסטות בכל מיני צורות
הבת שלי ממשיכה את המסורת ובארוחות חג שהם עושים עם חברים שגם הם ישראלים בראש השנה היא מכינב את הרביולי את הכבש עם התפוחי אדמה ואת
בתנור בפסח
מכינה את הקציצות למיניהם את הכבש עם תפוחי האדמה ואת
בתנור וכשאני אומרת לה ומה מביאים האחרים היא אומרת
לא מענין אותי העיקר שלי יש מה לאכול
 

הדסהש1

New member
סנדי היקרה../images/Emo263.gif

עורתת בי את כל הזכרונות אמי אמנם נולדה במצריים אבל הוריה היגיעו מיוון .והיא למדה בבית ספר איטלקי כך שכל המאכלים האיטלקים עדיין כולנו אוהבים. הלזניה הידועה הפסטות שהיתה מכינה לבד את התרד למדתי לאהוב בזכותה.אבל המוכיה אני לא אהבתי .הרביולי הידוע וכ'ו.אני לא משתווה לאימי ז"ל הן בבישול ואן האפיה. תודה לך על התזכורת כי אני כבר שכחתי מספר מאכלים. היו זמנים נהדרים וחבל שלא נשמרו.כי הצעירים לא מוכנים לטעום משהו חדש שלא מכירים הכל ג"נק פוד.
 
למעלה