מתחת לטלית של אבא ביום הכיפורים

גמר חתימה טובה לכווווולם

הסיפורים על יום הכיפורים היו מרגשים ונפלאים. הסיפור שלי הוא שגרנו ממש מול בית כנסת. ברח' עקיבא בהדר,למי שמכיר. כל השכונה הייתה ברחוב. היינו מתרוצצים בשמחה מבית כנסת החוצה ופנימה. ובבוקר יום הכיפורים, קבוע, אבא שלי החילוני נכנס לבית כנסת לתפילת יזכור להוריו שנספו בשואה. (הוא היה ניצול מחנה השמדה)לנו הילדים אסור היה להיות אז בבית כנסת. אח"כ הוא היה הולך ברגל עם סוכריה בכיס למקרה שיתעלף בגלל הצום, לחבר שלו, שהיה חילונ אפילו ממנו.(אבל עד כמה שאני זוכרת אף פעם לא היה צריך להשתמש בה.) אני הולכת בדרכו. צמה והולכת לבית כנסת ביום כיפור לתפילת יזכור לו ולאמי זכרונם לברכה.
 

ediana

New member
אתה בטוח לא אשכנזי, אבל אם זה מטהר אותך

להכנס בהם - שיבושם לך. אני עדיין לא מבינה על מי אה רוצה לעשות רושם
 
מה זה היה? סליחה?

ידידי היקר, אני מוחקת כל מה שכתבת. מה זה צריך להיות בכלל? אשכנזים ספרדים? חמימות, התנשאות? הלו אתה בישראל של שנות האלפיים. ואני מה? אשכנזיה? ספרדיה? רומניה? תימניה? מרוקאית? אז זהו שאני אסקימוסית במקום וגם ילדי כך, מה עם האסקימוסים הם מתנשאים או יותר חמימים?
 
אתה גזען חבל"ז ../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif|

 

DIGITAL MAN

New member
סיפור ניפלא, גם מזכיר לי בילדותי שהייתי בא אל

בית הכנסת אבי היה יוצא החוצה בברכת הכוהנים הטלית שלו הייתה פרוסה מעלינו והיה מושיט את ידיו לכסות את כולם בטלית , 7 ילדים ואימי , היום כשאני מכסה את שלושת ילדי אני עוצם את עיניי מרגיש את ידו של אבי כפי שאז היה מניח על ראשי, כולי צמרמורת ודמעות של געגוע זולגות מעיניי, יוסי
 
למעלה