לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
81458,145 עוקבים אודות עסקים

פורום סבים וסבתות

ברוכים הבאים  
הפורום הוא הבית הווירטואלי שלנו. 

זהו בית תומך ומחבק הנותן מקום לכל אחת ואחד,

דרכו גם נפגשנו כמה פעמים, בוודאי תבחינו שנוצרו קשרים אישיים מבורכים.

אתם מוזמנים להשתתף ולהביע דעה בכל נושא המעניין אתכם,

ברומו של עולם או בפן האישי, הכל מתקבל בברכה.

בואו שבו עמנו 

 

אודות הפורום סבים וסבתות

ברוכים הבאים  
הפורום הוא הבית הווירטואלי שלנו. 

זהו בית תומך ומחבק הנותן מקום לכל אחת ואחד,

דרכו גם נפגשנו כמה פעמים, בוודאי תבחינו שנוצרו קשרים אישיים מבורכים.

אתם מוזמנים להשתתף ולהביע דעה בכל נושא המעניין אתכם,

ברומו של עולם או בפן האישי, הכל מתקבל בברכה.

בואו שבו עמנו 

 

x
הודעה מהנהלת הפורום
 כאן מתבטאים סב-סבתא גנובים
בחגיגה של דעות והוויה  מי בא?
המשך >>

לצפיה ב-'מתחת לטלית של אבא ביום הכיפורים '
מתחת לטלית של אבא ביום הכיפורים
<< ההודעה הנוכחית
15/09/2010 | 13:38
29
16
קטמון הישנה, ירושלים של פעם, הבית שלנו בית נטוש של איזה שייך ערבי, תקרה ענקית, רצפה עם מרצפות ארמניות, המרפסת עגולה, מסביב לכל הבית, בגינה עצי פרי, וסמוך לבית בית הכנסת הקטן, נטוי משהו, גג רעפים אדומים, בשביל לבית הכנסת נטועים עצי רימון ריחניים, ושיחים של סיגליות, אם אעצום עיניים אצליח להריח את הריח המיוחד של תחילת הסתיו של אז, וערב יום הכיפורים.
בבית היתה תחושה של חרדה, ערב יום הכיפורים , אנחנו הילדים היינו יותר שקטים, לא השתוללנו כרגיל במסדרונות, ולא רדפנו אחרי חתולים בגינה, בשעות הצהריים המוקדמות, היינו אוכלים קובבס טריים מהמחבט עם סלט ירקות, ולקראת שעה 2 שמענו את רעש הפתילה הענקית ועליה הפיילה עם המון מים לרחצה, המתרקנו אפילו יותר מיום שישי (אז התרחצנו רק פעמיים בשבוע גוף מלא כולל ראש - יום שני ויום שישי, ואף פעם לא היו לנו כינים).
אבא שלי היה מגיע בשעה מאוד מוקדמת שלא כהרגלו על האופנוע שלו (BSA ענק) מבית החולים בעין כרם, ואחרי שכולנו היינו נקיים לבושים לבן חגיגי, עם נעלי בד (אז לא היו נעלי התעמלות כמו עכשיו), אכלנו את הארוחה שלפני הצום, לא שצמנו, אבל אכלנו כאילו אין מחר.
ואז בית הכנסת, בשעת התפילה הייתי מתגנבת לאיזור הגברים, ואבא שלי היה מחביא אותי מתחת לטלית (כאילו שלא ראו אותי), ומתחת לטלית היה ריח מיוחד, ריח סבון הרחצה, הריח של סבון הכביסה שכובסה הטלית, ספר התפילות הישן עם כריכת העור של אבא שלי, ובפנים עלה הדפנה היבש והישן שעדיין הריח ישנו, ושם הייתי הכי בטוחה בעולם, מכל המפלצות, מכל הדברים המפחידים שהיו בחוץ, מהזאב של כיפה אדומה, ואת אבא שלי רוכן ונותן לי נשיקה על הראש,  אם אני עוצמת עיניים אני עדיין יכולה לחוש את התחושה ההיא. אני מתחת לטלית של אבא שלי ז"ל.

תחושות כאלו ומראות כאלו זוכרים כל החיים.




ושתהיה חתימה טובה לכולם ולאלו שצמים וצמות - צום קל.
סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'נועה, נפלא מקסים'
נועה, נפלא מקסים
15/09/2010 | 14:00
2
1
תיאור מלא ריגושים ריחות וטעמים אההה.... נהניתי מאד תודה.
אמנם אני לא ירושלמית אך התמונה שאת מציירת כאילו לקוחה מעולמי
נכון יותר לומר מעולמנו, בטוחה שרבים כאן יזדהו.
סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'זכרונות מבית אבא כמה נפלא'
זכרונות מבית אבא כמה נפלא
15/09/2010 | 14:05
4
לצפיה ב-'אני מזדהה במיוחד, אבא ז"ל היה כהן, בדרכינו'
אני מזדהה במיוחד, אבא ז"ל היה כהן, בדרכינו
17/09/2010 | 10:20
1
לבית הכנסת הוא החזיק בוטנים בכיס, כאלה עם קליפה, פעם
הם היו הבוטנים הנקנים, בדרך היה נותן לי בוטן ולאחותי בוטן, ובדרך
הוא היה מספר לנו שהצופציק של הבוטן אחרי שחוצים אותו ל-2
זה הזקן של משה רבינו, קחו בוטן ותחצו אותה ותראו, וכך היינו
הולכים לבית הכנסת ואבא מספר לנו סיפורי קודש, ובתוך בית הכנסת
גם אני התגנבתי מתחת לטלית של אבא, הוא היה מרים את כפות הידיים
לברכת הכוהנים ואני הרגשתי שאני עפה יחד עם הברכה לשמיים.

תודה תודה נוע שגרמת לי לכתוב את זה.
סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'זיכית אותנו בחוויה, תודה.'
זיכית אותנו בחוויה, תודה.
15/09/2010 | 14:09
2
למרות שביתה של אמא שלי היה דתי, אבא בא מבית חילוני ממש. אני באה מבית חילוני. עם זאת, אפילו בקיבוץ של השוה"צ בו אני חברה, האוירה ביום הכיפורים, היא מיוחדת.
סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'אכן, תיאור מקסים, נועה'
אכן, תיאור מקסים, נועה
15/09/2010 | 14:21
1
2
לצפיה ב-'איזה זיכרון יפה-מלא באהבה.'
איזה זיכרון יפה-מלא באהבה.
15/09/2010 | 15:05
2
לצפיה ב-'אוי נועה כמה שאת מזכירה נשכחות '
אוי נועה כמה שאת מזכירה נשכחות
15/09/2010 | 15:00
2
אבי היה מכין חתיחות של נייר טואלט שמישהו לא יחתוך מהגליל כי זה אסור ביום כיפור
לגבי האור לא הייתה לנו בעיה אבי עבד בחברת חשמל גם אם היה נשאר אור ביום זה לא נורה
וזה הבית שבו אני גרה עכשיו כל השכונה שלנו
הייתה מוארת כי כולם עבדו בחברת חשמל,
סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'וואו נועה נועה!'
וואו נועה נועה!
15/09/2010 | 15:49
1
1
לצפיה ב-'וואו איזה זכרונות ילדות'
וואו איזה זכרונות ילדות
15/09/2010 | 16:38
עד גיל 14 גדלתי ברומניה, בית לא דתי,אבל ידענו מה הם חגים ושמרנו על כולם.
בביה"ס ידעו שבחגי היהודים לא הולכים ללמוד ,לובשים בגדים חדשים והולכים
לביה"כ. לנו היו שני ביה"ס, כל סבתא התפללה בבי"כ אחר ואנחנו הילדים רצנו
לבקר את שתיהן. זוכרת את דודי שהיה כהןמתפלל את ברכת הכהנים
כולם מסביבו היו בחרדת קודש.
אבל השיא היה ביום הכיפורים , סבתא הביאה בתיק עוגת דבש בטעם חלומי וענבים
שחורים מוסקט אני חושבת. היתה מחלקת לנו כדי שנהיה בשקט ולא נפריע לתפילה.
אח"כ יורדים מעזרת הנשים לאולם שבו התפללו הגברים ואבא היה לוקח אותנו לידו
מתחת לתלית רק לכמה דקות, אבל איזו הרגשה זו היתה.
בהפסקה בין התפילות היינו הולכים לביתה של סבתא לאכול משהו - תמיד היו כנפי
עוף או שוקיים מטוגנים בהרבה שום - את הטעם אני מרגישה עד היום,לא הצלחתי
לבשל אותם בטעם דומה.
מאחלת לכולנו גמר חתימה טובה, לשנה טובה תחתמו ותכתבו

http://www.zeevgalili.com/?p=6645
סבים וסבתות >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'איזה סיפור מרגש וזה מזכיר לי משהו '
איזה סיפור מרגש וזה מזכיר לי משהו
15/09/2010 | 21:53
1
שהיה לא מזמן אצלינו , לפני כשנה שהגן שלי היה עדיין בבית ונכדינו נעם היה מגיע כל בוקר לגן הוא היה רואה את סבא שלו מניח תפילין , יום אחד מספרת לי   בתי (אמא של נעם )  שנועם מצא  שרוך בבית כרך אותו סביב ידו וכשהיא שאלה אותו  מה אתה עושה?  ענה לה הפספוס אני מתפלל כמו סבא....
הוא גם לא מפספס הזדמנויות ללכת איתו לבית הכנסת בשישי בערב  ובזמן הקידוש מבקש  כיפה ועונה אמן במקומות הנכונים ....אלה מסוג הדברים לדעתי שמלווים אותנו משחר ילדותינו ונשארים חרוטים  עד לסוף הימים ..
סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'גם לי הזכרת נשכחות '
גם לי הזכרת נשכחות
15/09/2010 | 23:18
גם אנחנו גרנו בקטמון הישנה ברחוב אלרואי   בהמשך לרחוב הצפירה ,( שהיה אחד הרחובות שהתחברו לרחוב הראשי עמק רפאים .)
הגענו כזוג צעיר לירושלים עם תינוקת בת שנה ונהנתי לערוך טיולים יומיים עם הקטנה בעגלה .
ואכן יש בה קסם מיוחד בשכונה הזו רוב הבתים היו אז כמו גם  היום צמודי קרקע עם הגינות מוקפות בגדרות אבן.
הייתי עולה על קצות האצבעות כדי שאוכל להציץ על הגינות המדהימות שהיו עמוסות בעצי פרי שיחי יסמין וורדים ,
אין כמו העיר ירושלים, עשרה קבין של יופי ירדו אל העולם , תשעה לקחה ירושלים.ובאמת לא סתם היא זכתה בתואר הזה .  
סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'קראתי בשקיקה. ממש ריגשת אותי בתאור החי '
קראתי בשקיקה. ממש ריגשת אותי בתאור החי
16/09/2010 | 06:48
1
לצפיה ב-'בהקשר לסיפורה של נועה'
בהקשר לסיפורה של נועה
16/09/2010 | 08:43

  נועה,

  בהתרגשות ובשקיקה קראתי את שכתבת
  
  החזרת אותי לימי ילדותי בירושלים.

  גם אנחנו התגוררנו בבית מדהים בקטמון שנקרא

"רכוש נטוש".  כשעזבנו את הבית נכנס להתגורר במקומנו

דייר אחר ולפי מיטב ידיעתי התגורר שם במשך שנים רבות.

  

סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'וואו נועה ,החזרת אותי בתאורייך לילדות מקסימה'
וואו נועה ,החזרת אותי בתאורייך לילדות מקסימה
16/09/2010 | 21:06
גדלתי בבית דתי בפתח תקוה
לאבא היה מקום מכובד בבית הכנסת הגדול בעיר. כל אחיו היו גם הם שם ולכל אחד מקום
גם לסבא שלי שלא הכרתי היה מקום מכובד שעבר בירושה לאחד הדודים שלי
על הספסלי התפילה והדלפקים היו מצויינים שמות בעלי מקום הישיבה שכיום עולה בכסף רב
סבתא דודות ואמא היו יושבות בעזרת הנשים אשר בקומה השניה
ואני כילדה אהבתי להכנס ולשבת ליד אבא
ריח הטלית היה מיוחד במינו ריח של בית הכנסת וטבק הרחה וכמובן פרח היסמין שאבא היה קוטף בדרכו לבית הכנסת
בבית לא הודלק אור חס וחלילה ואני כילדה פחדתי מאד מהחושך המפחיד ביום הנורא הזה
איזו יראת כבוד היתה לי מהמקום עצמו כמו שנאמר - השכינה היתה מעלינו
תקיעת השופר התפילות והבכי בהן עוררו בנו יראת כבוד למקום לרב ולמתפללים
בשנים האחרונות של אבי הייתי מביאה את הרכב כבר בערב החג ומשאירה אותו ליד בית הכנסת ובסיומו של הצום
לוקחת את אבי ואימי חזרה הביתה אחרי התשישות של הצום
ובכלל בכל ערב כיפור היינו מתכנסים מחוץ לבית הכנסת כל החברים ולימים אחרי שנישאנו הבאנו גם את ילדינו
זו היתה פגישה שנתית של כולנו וכל המי ומי שלא ראינו במשך השנה
כמובן שכבר בגיל עשר צמתי עד שדודתי היתה מכריחה אותי לאכול בצהריים כי בת דודתי ואני היינו רזות
מאד מאד מאד וחס וחלילה פן יקרה לנו משהו . . .
כמה געגוע יש לתקופה הזאת
שיעבור צום קל לצמים
גמר חתימה טובה

סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'איזה יופי של סיפור'
איזה יופי של סיפור
17/09/2010 | 09:40
1
1
גמר חתימה טובה לך
סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'סליחה שגנבתי צעדים בסיפור שלי, כל כך התרגשתי.'
סליחה שגנבתי צעדים בסיפור שלי, כל כך התרגשתי.
17/09/2010 | 10:21
2
לצפיה ב-'מרגש, בטוח שזה לא היה אצל האשכנזים'
מרגש, בטוח שזה לא היה אצל האשכנזים
17/09/2010 | 11:40
8


כי האשכנזים זה לבן או שחור, או שאתה איתנו או נגדנו אין אמצע


סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'מה זה צריך להביע? '
מה זה צריך להביע?
17/09/2010 | 12:09
7
אולי אני לא מבינה, אנא פרשו לי את דבריdavidiev
סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'אצל האשכנזים "יש סדר", או ככה או ככה'
אצל האשכנזים "יש סדר", או ככה או ככה
17/09/2010 | 12:52
6

לא יכול להיות שהולכים לכדורגל בשבת לבית"ר ואח"כ לבית כנסת לא מסתדר

אצל אחינו הספרדים זה שונה

בגלל זה אצל האשכנזים יש יותר אנטי יותר , שליליות, יותר שמאלניות (מר"ץ, טוב אולי הנרי אלקסלסי הוא שונה אבל בכ"ז), יש יותר אליטיזם , יותר התנשאות (יוסי שריד)

אצל הספרדים יש יותר חמימות, , תבואו אורגינל , כמו שאתם כמו אולי אצל חב"ד / קרליבך

(חייב להכנס קצת באשכנזים לפני יו"כ כי זה מטהר)

(אני אשכנזי)
סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'גמר חתימה טובה לכווווולם'
גמר חתימה טובה לכווווולם
17/09/2010 | 13:57
הסיפורים על יום הכיפורים היו מרגשים ונפלאים.
הסיפור שלי הוא שגרנו ממש מול בית כנסת.
ברח' עקיבא בהדר,למי שמכיר.
כל השכונה הייתה ברחוב.
היינו מתרוצצים בשמחה
מבית כנסת החוצה ופנימה.
ובבוקר יום הכיפורים, קבוע, אבא שלי החילוני
נכנס לבית כנסת לתפילת יזכור להוריו שנספו בשואה.
(הוא היה ניצול מחנה השמדה)לנו הילדים אסור היה להיות אז בבית כנסת.
אח"כ הוא היה הולך ברגל עם סוכריה בכיס למקרה שיתעלף בגלל הצום, לחבר שלו,
שהיה חילונ אפילו ממנו.(אבל עד כמה שאני זוכרת אף פעם לא היה צריך להשתמש בה.)
אני הולכת בדרכו. צמה והולכת לבית כנסת ביום כיפור לתפילת יזכור לו ולאמי זכרונם לברכה.
סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'שתהיה לך שנה טובה'
שתהיה לך שנה טובה
17/09/2010 | 17:51
לא כדאי להתחיל ויכוח בנושא. כל טוב
סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'אתה בטוח לא אשכנזי, אבל אם זה מטהר אותך'
אתה בטוח לא אשכנזי, אבל אם זה מטהר אותך
18/09/2010 | 11:54
להכנס בהם - שיבושם לך.
אני עדיין לא מבינה על מי אה רוצה לעשות רושם
סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'מה זה היה? סליחה?'
מה זה היה? סליחה?
19/09/2010 | 08:39
2
ידידי היקר, אני מוחקת כל מה שכתבת. מה זה צריך להיות בכלל? אשכנזים ספרדים? חמימות, התנשאות? הלו אתה בישראל של שנות האלפיים.
ואני מה? אשכנזיה? ספרדיה? רומניה? תימניה? מרוקאית?  אז זהו שאני אסקימוסית במקום וגם ילדי כך, מה עם האסקימוסים הם מתנשאים או יותר חמימים?
סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'זה עצוב שהאשכנזים מתנהגים ככה'
זה עצוב שהאשכנזים מתנהגים ככה
19/09/2010 | 15:37
1
לצפיה ב-'אתה גזען חבל"ז |'
אתה גזען חבל"ז |
19/09/2010 | 16:20
2
לצפיה ב-'שנה טוב לקולם מאוד יפה'
שנה טוב לקולם מאוד יפה
17/09/2010 | 13:36
2
לצפיה ב-'סיפור ניפלא, גם מזכיר לי בילדותי שהייתי בא אל'
סיפור ניפלא, גם מזכיר לי בילדותי שהייתי בא אל
17/09/2010 | 13:37
2
1
בית הכנסת אבי היה יוצא החוצה  בברכת הכוהנים הטלית שלו הייתה פרוסה מעלינו והיה מושיט את ידיו לכסות את כולם בטלית , 7 ילדים ואימי ,
היום כשאני מכסה את שלושת ילדי אני עוצם את עיניי מרגיש את ידו של אבי כפי שאז היה מניח על ראשי, כולי צמרמורת ודמעות של געגוע זולגות מעיניי,

יוסי
סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'סיפורים מרגשים ומדהימים'
סיפורים מרגשים ומדהימים
17/09/2010 | 14:46
1
תענית מועילה וגמר חתימה טובה
סבים וסבתות >>
לצפיה ב-'שמחה שכתבתי על הנושא, ונרגשת על התגובות. תודה'
שמחה שכתבתי על הנושא, ונרגשת על התגובות. תודה
19/09/2010 | 08:40
1

הודעות אחרונות

12:03 | 24.11.16 סבסבתא ל 11
12:00 | 18.11.16 שרי 55510
11:54 | 18.11.16 שרי 55510
12:38 | 30.10.16 ringol
11:04 | 23.10.16 ידי הזהב100
11:05 | 18.10.16 שרי 55510
11:41 | 13.10.16 שרי 55510
20:00 | 24.09.16 אמאיקרהלי3

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ