היי חברים וחברות + יומנה השבועי של סבתא
יום א: קמתי בבוקר ב-6 התקלחתי, התלבשתי (החלפתי 3 פעמים את הבגדים עד שהחלטתי סופית, סתם כך), ירדתי למטבח בקלילות (שימו לב לקלילות) שתיתי נס קפה, קראתי ספר, אכלתי פרוסת לחם עם ריבת תותים (זו שאני בעצמי עשיתי), עישנתי את סיגרית הבוקר שהיא הכי הכי חטא, התאפרתי, ארגנתי קצת את הבית (יום עוזרת), נעלתי נעלי עקב 8 ס"מ, ובקלילות (שימו לב לקלילות) נכנסתי למכונית ונסעתי לעבודה. (אחר הצהריים, פגישה עם חברה, קפה, עוגה, שתי קניות חדשות בבוטיק השכונתי). יום ב: קמתי ב-6 בבוקר, התקלחתי במהירות, התלבשתי במהירות, שתיתי חצי נס, עם חצי סיגריה, נעלתי עקבים 8 ס"מ ובמהירות ובקלילות טסתי לקחת את שני הנכדים לגן, אחד למעון ואחד לגן. (2, 4). "היה כיף". טסתי לעבודה, באיחור כמובן. שעה 3: דופקת שעון בעבודה במהירות, טסה כמו משוגעת להספיק להוציא את שניהם מהגן, קודם את הקטן, שלוקח לו שעה עד שהוא הולך בשביל של 100 מטר, נו אז הרמתי אותו על הידיים. שעה 3:20 להוציא את הגדול מהגן, קודם עושה לי סיור בגן (שמריח כמו עוף מכובס בערך), ואחר כך ישר למכונית, הביתה, טיגון שניצלים, הפרדת כוחות, דורה מנגנת בטלוויזיה, (אמרתי להם רק שעת טלוויזה אחת ביום), יציאה איתם לגן המשחקים (עדיין על 8 ס"מ וקלילה), רצה אחריהם כדי שלא יפלו, מנדנדת, ב-7 מקלחת, ארוחת ערב, וב-8 אני איתם במיטה עם ספר (הליצן שבכה), ונרדמת איתם. יום ג: קמתי ב-5 וחצי בבוקר, מכינה להם סנדוויצים, חביתות, זיתים ירוקים לגדול, תירס לקטן, 2 גמדים בתיק. מרתיחה חלב לבקבוקים שלהם (הם אוהבים חלב חם על הבוקר), מעירה אותם, הקטן מלא פיפי, צריך לרחוץ טוסיק, הגדול רוצה טלוויזיה, ויש ויכוח על כמות הזמן עם הטלויזיה, להלביש, לרחוץ שיניים, לרחוץ פנים, לאסוף את תיקי הגן, משפשפת שיניים במהירות רוחצת פנים, מגלה בדרך שאני עם הבגדים שלבשתי אתמול, עם נעלי בית, איפה הסיגריה, איפה הקפה, איפה האיפור. גנים, ריצה, (כבר לא בקלילות), וישר לעבודה, וחוזר חלילה עד יום ה. יום ד: כבר לא מתווכחת על שעות טלוויזיה, מצידי שיראו טלוויזיה גם כל היום, דורה? שיהיה דורה, קופיקו? שיהיה קופיקו, כבר לא מארגנת שום דבר בבית, הרצפה החליפה את צבע השיש היפה שלה בצבעי גואש, כתמים של מילקי, של שוקולד, אני דורכת על רסיסי קורנפלקס, ואין לי כוח לנקות אפילו. במקום לעשות ארוחת ערב בריאה לילדים, מזמינה להם פיצה. רוצים צהריים המבורגר? אין בעיה. ירדתי לנעל שטוחה, הגב תפוס לי, הרגל נגררת לא יכולה לזוז, לא יכולה להתכופף, אני על אטופן כבר יומיים, ולא עוזר לי, מרחתי שמן עיסוי עם ארניקה, ולא עוזר,מצבי הנפשי קשה, אני מפזמת כל היום את השיר של הארנב מהקוסם במבינו, אין נס בבוקר, אין מקלחת, עושה רק בלילה בחטף, למדתי לשיר איתם ברומנית: "פטה לה נבונה - סוס סוס" איזה שיר "חינוכי" שמלמד אותם אבא שלהם מעדות רומניה. כל החולצות שלי עם כתמי ידיים, שוקולד, סתם כתמים של צבע. והיום, יום חמישי: קמתי בבוקר, בקושי, הגב תפוס, הכאב מושך לרגל, (גם הגדול בן ה-4 אתמול עשה לי סופרמן מהספה וכואבת לו הרגל), גררתי את עצמי למטה במדרגות מדדה, עם נעלי בית, בקושי הערתי את הקטנים, הכל לאט, גררתי את הילדים לגנים בקושי, לא הרמתי אף אחד על הידיים, לא התקלחתי בבוקר, לא שתיתי נס, לא עישנתי סיגריה, אחרתי לעבודה בשעתיים, אני יושבת "על העוקם" בכסא שלי, מתנדנדת מעייפות, (הגדול קם פעם, והקטן קם פעמיים, היה לו צמא, היה לו חם), וימנאייק עוד 6 שעות הם מגיעים מהחופשה, הם זה ההורים של הקטנים, הבת שלי ובעלה, בשעה 8 בערב אני מחזירה את המשמרת חזרה להורים - ולא רוצה לראות אף אחד עד .............................. עד ששוב אתגעגע לחיבוק של הקטנים, לליטוף הלחי שלי עם יד שמנמנה ומלוכלכת משוקולד, עם הקול הקטן הזה -- תתה תתה בואב אותך -- וזה יקרה בטח כבר ביום ראשון. יומנה של סבתא מעולפת.
יום ששי - חתונה מקסימה באחוזת דוברובין. פגישה עם חברים ותיקים שתמיד כיף להפגש איתם. אחר כך נסענו כולם לבקר חברים שלא יכלו להגיע. היה יום עמוס אבל מהנה ביותר.
מקנאה)
