אורות בירושלים
לקחנו את הנכדים שלנו לירושלים. הבת היתה עסוקה והצניחה אותם אצלנו לקראת הצהרים. ביקשנו (וקיבלנו) מהבת אישור לקחת אותם לירושלים. האיש הרים טלפון ל"מעלית הזמן" (משהו שמזמן אנחנו רוצים לעשות איתם) והזמין מקומות. ראינו את המופע. "שמש" לומדת בכיתה ג' ו"זהר" לומד בא'. זה לא שהם קלטו את כל ההיסטוריה של העם היהודי בירושלים לדורותיו (אפילו למבוגר זו מנה גדולה של היסטוריה), אבל כמה מהדברים שהם יודעים עזרו להם, ההגשה החוויתית גרמה להם לזרום עם הסרט, והם קלטו את זה שיש לעיר הזו עבר ממושך. לפני המופע הספקנו לערוך סיבוב נסיעה ברכב ולהראות להם כמה מהמקומות הבולטים בעיר (כולל הכנסת ומנורת שבעת הקנים). כשיצאנו מהמופע היה רבע לחמש. תיכננו לערוך סיור בשכונות החרדיות לראות חנוכיות. חשבנו על איזור מחנה יהודה, או על שכונת גאולה, לא על מאה שערים (שכיום קיבלה תדמית עוינת ומאיימת). אבל השניים מאד רצו לראות את הכותל המערבי, ואף הכינו אצלנו בבית פתקים עם משאלות ברגע ששמעו שניסע לירושלים. אז יצאנו מבית אגרון דרך מתחם ממילא (שעדיין לא פעל, שבעס) לשער יפו, ומשם דרך השוק לכותל. הילדים שמחו מאד לגשת לכותל ולטמון את הפתקים בין האבנים. בינתיים יצאה השבת. עלינו לרובע היהודי והסתובבנו בין הסימטאות. בירושלים מדליקים רובם נרות שמן, מציבים בחלון או במתקן זכוכית ליד דלת הבית. ראינו עשרות רבות של חנוכיות דולקות, ראינו משפחות שלמות ניצבות ליד החנוכיות ושרות שירי חג, חלקם מוכרים וחלקם לא. משפחה צעירה שבדיוק חזרה הביתה הזמינה אותנו להצטרף אליהם להדלקת הנרות (מיד אחרי שהבעל ערך הבדלה). שמענו מנגינות שונות לברכות המוכרות, גירסא ארוכה בת כעשרה בתים למעוז צור, שירים שלא הכרנו. בבתים משותפים ניצבו כמה חנוכיות ליד הפתח, היו מי שהציבו אותן בתוך מתקן הזכוכית מחוץ למרפסות בקומות גבוהות. היה יופי, בוודאי יהיה מרשים הרבה יותר ביום שישי הבא- כשידלקו שמונה נרות בחנוכיות. חזרנו לרכב דרך מתחם ממילא (שכבר פעל), באמצען היתה תערוכה של חנוכיות-סביבונים-מנורות שקשורים לחנוכה, שהכינו בתי ספר שונים. היו לא מעט עבודות מרשימות (ומדובר בחנוכיות ענק, חלקן גדולות מעל מטר וחצי) כולל חנוכיה אחת שכל אחד מנרותיה הכיל ברכה לגלעד שליט (שגם בחג הזה נמק בכלאו). קפה (לנו), שוקו ועוגיות (לנכדים) היוו סיומת מצויינת לאחה"צ כיפי.
לקחנו את הנכדים שלנו לירושלים. הבת היתה עסוקה והצניחה אותם אצלנו לקראת הצהרים. ביקשנו (וקיבלנו) מהבת אישור לקחת אותם לירושלים. האיש הרים טלפון ל"מעלית הזמן" (משהו שמזמן אנחנו רוצים לעשות איתם) והזמין מקומות. ראינו את המופע. "שמש" לומדת בכיתה ג' ו"זהר" לומד בא'. זה לא שהם קלטו את כל ההיסטוריה של העם היהודי בירושלים לדורותיו (אפילו למבוגר זו מנה גדולה של היסטוריה), אבל כמה מהדברים שהם יודעים עזרו להם, ההגשה החוויתית גרמה להם לזרום עם הסרט, והם קלטו את זה שיש לעיר הזו עבר ממושך. לפני המופע הספקנו לערוך סיבוב נסיעה ברכב ולהראות להם כמה מהמקומות הבולטים בעיר (כולל הכנסת ומנורת שבעת הקנים). כשיצאנו מהמופע היה רבע לחמש. תיכננו לערוך סיור בשכונות החרדיות לראות חנוכיות. חשבנו על איזור מחנה יהודה, או על שכונת גאולה, לא על מאה שערים (שכיום קיבלה תדמית עוינת ומאיימת). אבל השניים מאד רצו לראות את הכותל המערבי, ואף הכינו אצלנו בבית פתקים עם משאלות ברגע ששמעו שניסע לירושלים. אז יצאנו מבית אגרון דרך מתחם ממילא (שעדיין לא פעל, שבעס) לשער יפו, ומשם דרך השוק לכותל. הילדים שמחו מאד לגשת לכותל ולטמון את הפתקים בין האבנים. בינתיים יצאה השבת. עלינו לרובע היהודי והסתובבנו בין הסימטאות. בירושלים מדליקים רובם נרות שמן, מציבים בחלון או במתקן זכוכית ליד דלת הבית. ראינו עשרות רבות של חנוכיות דולקות, ראינו משפחות שלמות ניצבות ליד החנוכיות ושרות שירי חג, חלקם מוכרים וחלקם לא. משפחה צעירה שבדיוק חזרה הביתה הזמינה אותנו להצטרף אליהם להדלקת הנרות (מיד אחרי שהבעל ערך הבדלה). שמענו מנגינות שונות לברכות המוכרות, גירסא ארוכה בת כעשרה בתים למעוז צור, שירים שלא הכרנו. בבתים משותפים ניצבו כמה חנוכיות ליד הפתח, היו מי שהציבו אותן בתוך מתקן הזכוכית מחוץ למרפסות בקומות גבוהות. היה יופי, בוודאי יהיה מרשים הרבה יותר ביום שישי הבא- כשידלקו שמונה נרות בחנוכיות. חזרנו לרכב דרך מתחם ממילא (שכבר פעל), באמצען היתה תערוכה של חנוכיות-סביבונים-מנורות שקשורים לחנוכה, שהכינו בתי ספר שונים. היו לא מעט עבודות מרשימות (ומדובר בחנוכיות ענק, חלקן גדולות מעל מטר וחצי) כולל חנוכיה אחת שכל אחד מנרותיה הכיל ברכה לגלעד שליט (שגם בחג הזה נמק בכלאו). קפה (לנו), שוקו ועוגיות (לנכדים) היוו סיומת מצויינת לאחה"צ כיפי.
