והדיון ממשיך

[פטרה10]

יש לי סבה'לה שווה כך שצריך לטפל בו.

בפרט עכשיו שכל זמנו מופנה אלי, אז כמו שאומרים בשיר "שימי ידך בידי אני שלך ואת שלי"

.

 

[נחמה שחורי]

אנחנו פה כולנו אמהות וסבתות-

ולכן המחשבה על גידול תינוק בגילנו נראית אבסורדית. אבל אישה שמשתוקקת לילד ועוברת לעתים שבעה מדורי גיהנום כדי לזכות בו (או לא, בהרבה מקרים.) ובמשך שנים ארוכות חיה מתקוה ליאוש, אפשר בהחלט להבין אותה. השבוע דיברה אצל יעל דן (בגלי צה"ל, בצהרים.) אשה בת 57 שעדיין לא התיאשה מלהצליח להרות, והיא אמרה שעד שלא תשמע שמישהו קורא לה "אמא" היא לא תגשים את עצמה. אשרינו שזכינו להיות אמהות (וכמובן- סבתות...)

 

[טרנסנדנטלית]

סבתא יכולה להעניק אהבה נטו.

לאמא יש עול כבד. ומגיע לכל ילד הורים בגיל מתאים, שלא יתבייש להציג אותם בפני חבריו לגן. שלא לדבר על סיכונים נוספים. סבתא בריאה יכולה להנות מן החיים, ולתרום בכל כך הרבה כיוונים. ורצוי שזה ימשך באמת כך גם לעשרות השנים הבאות.

 

[שויי]

הי טרנסי

דווקא הטיעון שילד יתבייש להציג את אמו בפני הסביבה, טעון תיקון, לא נראה לי ענייני. מה אמור להרגיש ילד שאמו חלילה נראית יוצאת דופן במראה שלה בגלל נכות כלשהיא וכדומה.

 

[iritki]

נכנסתי מהעמוד הראשי

מסכימה איתכן שכל דבר בזמנו סבים וסבתות שונים מהורים עבור הילד , זה סמכות אחרת זה חוויה אחרת ולילד מגיע את שתיהן, גם למבוגר שהוא הורה וסבא

 

[כחלחל]

עצם ההגדרה אינה הוגנת

כשמגדירים "אמהות בגיל הסבתאות" כבר מחתימים את השאלה מראש ברור שבשוליים מקריי הקיצון ברורים, אם בגיל הדורש התערבות רפואית או בגיל שכבר יש ספק ביכולת התפקוד המלא לאורך השנים מה עם מה שקוראים "הורות מאוחרת"? (יותר PC מההגדרה הקודמת) קראתי כאן על מי שהפכה סבתא בגיל 40 יפה, זוגתי ואני הבאנו לעולם (באופן טבעי ובדרך ה"מקובלת") פרי אהבה בגילאי 45 ו48 (בהתאמה) הראשון "שלנו" בנוסף ל"שלה" ול"שלי", היום הוא בן שש, וכולם מאושרים, העדפנו אותו עם הלילות וה24/7 וכל הדברים מחדש, על מסעות ג'פים וטיוליי גילוי עצמי ושאר דברים כייפיים שבני גילנו "משקיעים בעצמם" נכון, בישיבה הורסת הגב בכסאות גן הילדים אנחנו סוקרים את קהל ההורים וצוחקים שכל ההורים יכולים להיות ילדינו מבחינת הגיל, נכון כשמסבירים לנו על כניסה לכתה א' וקשר להורים, אנחנו מספרים שכבר היינו יו"ר ועד הורים של יסודי ( גם היא וגם אני) ואני גם של תיכון עם 2,500 תלמידים ו"היינו בסרט" ויש לנו במצטבר עשרות שנות מערכת החינוך על כל גווניה (כולל האפלים) נכון שהמוכרת בחנות לפעמים אומרת "ילד מתוק, סבא הביא אותך לקנות סנדלים"? ונכון ששומעים שהגדול בן 28 והקטן בן 6 מרימים גבה אז מה? לנו זה התאים וגם במחשבה לאחור מהיום, היינו חוזרים על זה. האמת שבתהליכים שבהם עושים מניפולציות גיניקולוגיות ניתן להגיע להורות בגילאים שכבר יוצרים בעיתיות,,, וזה אולי הדיון העיקרי, אבל היה לי חשוב להעיר את תחום הביניים שגם אינו כל כך נפוץ ומקובל אך הרבה פחות שנוי במחלוקת. יש בתפוז פורום "הורות מאוחרת" , תקפצו לכוס קפה לפעמים.

 

[שויי]

אהבתי לקרוא אותך כחלחל

אני בטוחה שילדכם זוכה להורות נפלאה והיכולת לא להגיב להערות מקטלגות היא נכונה מאד בעיני. שאלה שעולה מדבריך היא מה הגיל שיוצר בעיות, ומדוע הגיל מהווה טיעון כבד משקל נגד הבאת ילד לעולם ואם כך, אומר רק לדוגמא, למה לא נשקול מצב רפואי של ההורה? אין לזה סוף

תודה על הההזמנה

 

[michaly2003]

אני הייתי ממליצה לך לאמץ, אפילו...

ילד/ה בגיל ההתבגרות, לא חייב תינוק...

 

[שויי]

../images/Emo105.gif והדיון ממשיך

 

[felix103]

אני לא קשורה לפורום וגם לא מבוגרת אפילו

אבל לדעתי אפשר ללדת עד גיל מסוים וזהו, כי אם נגיד יולדים בגיל 70, אז אם הילד מתרוצץ יהיה קצת קשה לתפוס אותו ולהתכופף, נכון? וגם, שאם יולדים בגיל 70 נניח, אז יכול בהחלט להווצר מצב שילד בן 9 מטפל באמו הזקנה, ויש עוד חסרונות, אז לדעתי יש גבול לגיל

 

[מיצי אביבה]

לא מוכנה בגיל הזה להתחיל מהתחלה

אצל הילדים שלי זה שונה, הם באים מבקרים ואני רק נהנית מהקטנים

 

[שויי]

אביב ../images/Emo9.gif אל תוותרי בקלות

ההתחלה בדרך כלל נעימה, לא ככה?

 

[ליידי דרמה]

אני בת 43, אמא לשני ילדים ולא מוכנה להרות שוב

בגילי. אני חושבת שיש שלב בו צריך להתקדם בחיים, כלומר, אי אפשר להיות הורים לילדים קטנים לנצח, כל פעם שאחד מתבגר מייד ללדת שוב, מגיע גם לי להנות מההפוגה הזו ומההתמודדות עם ילדים בוגרים ועם דברים נוספים בחיים. אני אוהבת תינוקות קטנים - ויש לי 2 אחייניות ואח שממלאים את ליבי לצורך ההימצאות ליד תינוקות. מצד שני אני מאוד נהנית להיות אמא לילדים שגדלים ומתבגרים. נשים אחרות שחושבות שעבורן זה טוב ומתרים - זכותן המלאה, שימצאו נחת והנאה מהורות גם בגיל 50 . מאחלת להן אושר ושמחה גדולה. לי , אישית, זה כבר לא מתאים.

 

[מיצי אביבה]

היום כשאני כבר סבתא ונהנית מהנכדים

לא הייתי מסוגלת לחשוב על הריון לידה בגיל מבוגר, מאוד מגביל את החופש שלי, וגם לא מתאים מבחינת הבריאות שלי, לא הייתי היום מוכנה להשתתף בחגיגות של לילות לבנים ללא שינה, ובכלל למי יש כח להחזיק אותם על הידיים כל הזמן

 

[ענתר]

קראנו לא מזמן על האמא בת 70 שנפטרה והשאירה

תאומים בני 3. אז כמובן שזה יכול לקרות גם לאמא בת 20, אבל אז בדרך כלל יש את הסבתה שיכולה לטפל. ילדתי את הקטנה בגיל 41, אינני מצטערת לרגע. אבל כואב לי, שיש דברים שעשיתי עם הגדולות ולא עושה אתה. גם בלית ברירה אהיה אתה פחות מאשר עם אחיותיה. מי יודע אם יהיה לי כח לעזור לה בתור סבתה. כאשר אני חושבת על כל המחשבות הללו, נראה לי לא הוגן לעשות זאת בגיל 50, 60. חושבת לא עלי, חושבת על הילד. אז יש בני 60 שצעירים יותר ובריאים יותר מבני 40, אבל זה לא לכל אחד

 

[גילהזהב]

../images/Emo45.gif

לעשות ילד בגיל כזה זה סופר אגואיסטי, כי הילד גדל לסביבה מבוגרת ויכול לעשות הרבה פחות דברים מאשר עם הורים צעירים. ושהוא יהיה בן עשרה הוא יצטרך לטפל בהם במקום הפוך. היאיגדל לעולם של תרופות וחדשות כל היום במקום לעולם אחר.