מה דעתכם המלומדה

קראתי מה שניכתב בשרשור ארוך,ותגובתי בעניין

(אם יש לכם כוח עוד לקרוא
) 1. השאלה איך כול הצדדים מסתדרים, האם יש כימיה באופן כללי ויש פתיחות ושקיפות מלאה בין הצדדים (גם אם יש דוברים) 2. האם ההורים חיים בדירה גדולה שיכולה להכיל עוד משפחה? 3. האם הילדים מודעים באופן אצמעי שבלי להגיד/לבקש שהם צריכים ליטול חלק מהמטלות ? 4. מה הנסיבות שמביאות אותם בתאכל'ס לגור עם ההורים 5.הכול ענייין של איזה הורים אנחנו, אם אנחנו הורים שמוכנים לעשות ולתת הכול עבור ילדינו או לא. (אני למשל אם ילדיי יגידו שיבואו בכול שעה אני אעמוד דום (למעט אירועים מסויימים)ואני מכירה הורים שצריכים ימים ושעות קבועות ואם הילד רצה לבוא אז הוא יברר אם האימא אין לה תוכניות (אפילו כוס קפה אצל חברה) לפי דעתי כול מיקרה הוא לגופו, בהתאם למה שכתבתי למעלה,. אי אפשר לתת עיצה או איזה שהוא כוון למישהי שעומדת במצב כזה, כי למשל יש הורים עם שלושה חדרים שיתנו חדר עבור הילד הנשוי שלהם ויש כאלה עם 5 חדרים שלא יתנו .. השאלה מי אנחנו ומי הזוג שעומד מולנו,. אם כלתי לא תעבוד ותשב לי בבית ולא תעשה כלום מקסימום תפנה תצלחת שלה, אני אנהל שיחה חד משמעית בעניין ואם לא עזר - אז כן הדלת תיפתח גם לצד השני, כמו שניכנסו הם יצאו. או אם ניקח את המיקרה שראינו במישפחה חורגת שהילדים גרו בבית ההורים ביחידה מעל והילדה שלהם חייה על חשבונם והיו במינוס וניקו לה ועשו לה..אצלי בת או לא עם התיקים היא מצידי תגור ברחוב (תשאיר לי תילדים )
אבל אם אראה שיש נכונות מהצד שלהם (לאו דווקא כלכלית) אז כן אארח אותם בשימחה, הרי הם לא ירצו לחיות איתי לעולמים הרי גם הם יחפשו לעצמם באיזה שלב תפרטיות שלהם.
 
מי שחילק את התשובה לשניים צדק -

כהורים לשלושה ילדים ששנים מהם נשואים אבל לא גרים בארץ ובת אחת בת 27 שמתה לעבור לגור לבד, אבל אני אישית "מתה" מפחד מהיום שהיא תעשה את זה פיסית כי אז הבית יתרוקן לגמרי, יכולה להגיד לכם שכשהילדים שלי היו פה כולם לחופשה עם הנכדים וכולם גרנו יחד בבית אחד כמובן, היה כיף אבל היה גם מאד קשה. ביתי הגיעה לכמעט חודש, ולמרות שהבית שלנו גדול ויש המון מקום, בסופו של דבר הכל כמעט נפל עלי, בישול כביסה{שכחתי כבר מה זה 3 מכונות ביום} נקיון, בבייבי סיטר קניות וכו. למרות שניסו לעזור אבל זה לא זה. אבל העניין היה לזמן מוגבל כך שהתייחסנו לזה כמו חופשה משותפת באיזה מקום. הבעיה באמת מתחילה כשהעניין נעשה קבוע. שם באמת צריך ללמוד לסגור קצת את העיניים והפה {כמעט כמו שלושת הקופים}, אין ברירה צריך היום לעזור אם אפשר אבל לא על חשבון הפרטיות ו"הבריאות" של ההורים.
 

spring9

New member
2 תגובות קצרצרות

1. אותי דוקא מעניין מה נותן הצד השני, כי אחרת אני מרגישה מנוצלת. אני חושבת שגם מי שאין לו יכול לתרום בשווה כסף. כמו לארח לשבת פעם בחודש, או משהו דומה. 2. אם ההורים שומרים בכזו קנאות על הפרטיות והנוחיות שלהם, אז למה מצפים מהילדים? למה שלא יחזרו להורים? גם הם רוצים נוחיות ולהתאמץ פחות. הרי הם למדו את זה ממישהו? לא?
 
ואני עונה לך

1- את צודקת , גם אותי מעניין מה נותן הצד השני...אבל לא היה לי "מזל" כזה כי הם לא נתנו כלום חוץ מה"תכשיט " שלהם
2- את צודקת בקשר לילדים שרוצים פרטיות אז למה שיחזרו להורים ? איזה פרטיות יכולה להיות להם כשהם חוזרים עם בן או בת זוג וילדים וגרים בחדר אחד ? זאת פרטיות??
 

spring9

New member
רונית - כפי שאת מציגה את זה

זו לא פרטיות. אבל אל תשכחי שנקודת המוצא היא שהילדים רוצים לחזור כדי לחסוך בהוצאות לקראת הדירה שלהם ואז כבר תהיה להם פרטיות. מי שרוצה את הפרטיות שכתבתי עליה, הם ההורים שלא רוצים שהילדים יבואו לגור אתם. בקשר להורי התכשיט, העבירי מסר שאת מצפה שיתרומו משהו אפילו אם זה בשווי אגורה.
 
זה לא בהכרח ככה

כפי שכבר אמרתי , לא כל הילדים שגרים עם ההורים בגילאים מבוגרים עושים זאת אך ורק מטעמי חיסכון, הם עושים זאת גם מטעמי נוחות ואגואיסטיות , יש להם בית ( בחינם ) אוכל ( חינם ) כביסה וחשמל ( חינם ) בייביסיטר ( חינם ) וזה בהחלט חוסך להם המון כסף אבל מכביד על ההורים בהרבה מקרים . אני בהחלט בעד לעזור לילדים ולתת להם במסגרת האפשרויות ולא דווקא בכסף , ספרינג אני מאוד מעריכה את היכולות שלך לגור בבית אחד עם כל "השבט " שלך , הלוואי עלי
אבל לא לכל אחד זה מתאים וכל אחד מהסיבות שלו וכן...גם פגיעה בפרטיות זאת סיבה שצריך להתחשב בה . בקשר ל"תכשיט " לא עזרו כל המסרים....הסיפורים של לפני היו אחרים לגמרי והתבררו אחר כך כשקרים , אבל לשימחתינו הכל כבר מאחורינו והטוב שיצא מזה הם ה-
המקסימים ואולי פרק ב' יהייה מוצלח יותר
 

הדסבתא

New member
התגובה השניה, ממש האירה את עיני

צודקת, זה נכון, זהו החינוך שקיבלו
 
זו הדרך שאני יכולה לעזור לילדים ובכף

שלושה מבין ארבעת ילדי מצאו מפלט בבית בעת צרה לתקופה זו או אחרת ותמיד זה היה בכף ובשמחה יש לנו בית על הקרקע 5 חדרים כל ילד היה אחראי לעצמו כביסה ו ונקיונות והשאר עלינו .עכשיו כבר שנתיים כשבתנו בעלה ילדתה הכלב התוכים והארנבות מצאו משכן זמני לטווח ארוך בביתנו . לנו זה רק הנאה אנחנו כל היום לא בבית אנחנו רואים אותם בבוקר ובערב ובסופי שבוע אנחנו יודעים שזו האפשרות שלנו לעזור להם הם לא משתתפים בשום הוצאה הכול עלינו למעט סוגי מזון מסוימים שהם אוכלים ואנחנו לו .הם עושים את הכביסה שלהם ,מנקים את החדרים שלהם מבחינת היחסים אני צריכה להיות עיוורת חרשת אילמת וכשאני לא יכולה אז יש חילוקי דעות so what ?נזק לעצמם ? אני חושבת שחור בכיס ותלות כספית בהורים הנזק יותר גדול כי אי אפשר לחסוך אם משלמים 4000ש"ח שכ"ד 2200ש"ח פעוטון לילדה וכשהעוני בא דרך הדלת האהבה בורחת מהחלון .
 

spring9

New member
לא טוענת שמגורים כמשפחה רב דורית

מתאימים לכל אחד, אבל בהחלט אפשר גם אחרת, וכמה מאיתנו הם דוגמא לכך. למשפחה רב דורית ג"כ יש יתרונות. כבר הזכרתי את החיסכון הכספי כשכל אחד תורם את תרומתו. החיסכון נובע מכך שיש הוצאות שהן לא גדלות בגלל שיותר אנשים גרים בבית אחד. למשל ארנונה. תשלום עבור טלביזיה וכו.. הוצאות אחרות לא מוכפלות אלא גדלות רק בצורה זניחה. למשל חשמל. מה שגדל הוא הוצאות המזון אבל להורים נחסך הצורך בעוזרת לבית למשל ולילדים הצורך בביייבי -סיטר מעון וצהרון. הילדים במשפחה רב דורית פחות משועממים, והגדולים מעסיקים את הקטנים. בכך יש עזרה להורים ולסבים שמתפנה להם זמן. זו גם הזדמנות להעביר ידע מדור לדור. וזו גם הזדמנות ללמד את הצעירים התחשבות בזולת ואת הערך של חיי משפחה והמחוייבות שיש אחד כלפי השני בתוך המשפחה. אני חושבת שאין צורך לפרט וכולכם מבינים למה אני מתכוונת.
 
לא היה עולה על דעתי לחזור לגור

אצל ההורים שלי עם בעל ושני ילדים. נראה לי באמת לא לעניין - אבל יש אנשים שבשבילם זה הגיוני.
 
למעלה