מה דעתכם המלומדה

[שויי]

רגע מיק מיק, עכשיו אני מתרשמת

שמדובר במקרה אישי, שלך? אז אם כבר

תביאי יותר פרטים, כי אני לא מבינה את הסיבה לאיחוד. קשה לי להתייחס.

 

[רונית 1031]

שויי אני לא חושבת שזה מקרה

אישי של מיק מיק ...אני לפחות מכירה כמה וכמה מקרים כאלה וזאת כנראה "בעייה" של הרבה משפחות.

 

[שויי]

אני מסכימה איתך פייפייה, ועוד דעתי בנושא

אם הייתי נמצאת במצב כזה, דבר ראשון הייתי מבררת עד כמה הסיבות מצריכות מגורים משותפים. 1. יש מצב של אין ברירה, אז כאן אין שאלה. 2. ויש מצב של להיטיב, להגיש עזרה. 3. ויש מצב של חמולה, כפי שגרים בכייף כמה מחברי הערבים. בכל המצבים, גם כאשר האינטרסים משותפים, כדאי לקבוע כללי התנהגות ושיחות משוב שבועיות. כך ניתן להגיע להבנות ולא למריבות או חלילה פיצוצים. מצב 2 הוא המורכב יותר. כאשר האינטרס של צד אחד הוא גדול משל השני, וכאשר הורים מרגישים אשמה על סירובם לעזור כשהם מתבקשים לכך . כדאי לנקות את האשמה הזאת ולומר לילדים בחיוך שזה לא ייתכן

להסביר את המניעים לסירוב קודם כל לעצמנו, בכתב אפילו, ואחכך לילדים, גם את זאת כדאי לעשות בכתב, דבר המאפשר העברת רעיון ללא הפרעות. ועוד להפנות אותם לשיר המפורסם, בשינוי משו קטן

עוף זקן חתור אל השמים........ עכשיו נשארנו לבדנו בקן / אבל אנחנו ביחד / חבקי אותי חזק תגידי לי כן / אל תדאגי ביחד כיף להזדקן עוף גוזל / חתוך את השמיים / טוס לאן שבא לך / רק אל תשכח / יש נשר בשמיים / גור לך.

 

[ediana]

../images/Emo45.gif לעזור אם אפשרי../images/Emo31.gifלמגורים ביחד

כאשר אחותי התחתנה לפני הרבה שנים וגיסי שירת בסיני היא נשארה לגור עם ההורים לתקופה קצרה שהתארכה בלי סוף. הבית היה קטן,

היתה פרטיות להורי ו

לזוג הצעיר. אמי פחדה/התביישה להגיד משהו שלא יהיה פיצוץ. הגיעו למצב שאפילו בהוצאות הבית המינימליות לא התשתתפו. ואז אני נכנסתי לתמונה, הסברתי להם שאולי נוח ככה, אבל לנסות להתגורר גם אצל ההורים השניים. ההורים שלנו היו פנסיונרים ולא היה קל. בסופו של דבר קנו דירה משלהם, אבל הפיצוץ היה גדול. היום הילדים התרגלו לזה שההורים חייבים לעזור גם אם אין להם/או קשנ להם. לא הייתי מחזירה את הילדים הביתה ועוד עם נכדים אם הבית קטן ואין מינימום פרטיות, זה מתכון בטוח לריבים. אם יש בית גדול ואפשרות לכניסה נפרדת, אז אולי

אבל עם גבולות מסויימים. ההורים בגיל מסויים צריכים את השקט שלהם

 

[רונית 1031]

אידית אני מסכימה איתך בכל מילה ../images/Emo45.gif

יש גיל שזה כבר לא לעיניין לגור ביחד , לא טוב ולא בריא לשני הצדדים גם אם זאת עזרה גדולה , עדיף שזוג צעיר עם ילדים יגור בדירה משלו , עדיף שההורים יעזרו אם הם יכולים בקניות כמו אוכל וביגוד או חוגים לילדים וכך החיים של כולם יהיו יותר קלים

אני לעולם אודה להורים שלי שהתעקשו לפני 38 שנים כשהתחתננו , זוג ילדים בני 19 ו 21 שנגור לבד....חמותי כעסה עליהם ואמרה שיקחו אותנו לגור איתם לשנתיים שלוש עד שנחסוך יותר כסף ויהייה לנו פחות לשלם משכנתא , הורי החכמים אמרו שזוג צעיר צריך לחיות לבד בכדי שיוכלו ללמוד לחיות אחד עם השני ולא אחד בתחת של השני

הם עזרו לנו בזה שאכלנו אצלהם , הם קנו לילדים המון דברים עד שעמדנו על הרגליים ברוך השם. אני עד היום מודה להם על כך כי אחרת כבר מזמן לא היינו ביחד

 

[הדסבתא]

גם אני מסכימה לחלוטין

 

[סבא אלי 6]

צפוף.....חם....אבל קצת מסריח../images/Emo123.gif

לשים גבולות ולהתנות בחיסכון לדירה

 

[ריקי5]

מאד מתלבטת מה להגיד

הבנות שלי עזבו את הבית בגיל צעיר (אפשר להגיד שלא "חזרו" מהצבא), הבן שלי עדיין בבית . הוא לומד ואני שכנעתי אותו להשאר ללמוד בחיפה ולגור בבית. בקשר לילדים נשואים עם ילדים שרוצים לחזור הביתה. מכיון שלא עמדתי במצב כזה, חושבת שזה תלוי במידת היכולת של ההורים לעזור בצורה אחרת. אם הילדים במצב קשה ואין להורים אפשרות לעזור כלכלית (אם בקנית דירה, בעזרה בשכ"ד או בעזרה בתשלום המשכנתא) הייתי חושבת שצריך לעזור, בתנאי שיש תנאים פיסים ואפשרות כלכלית,וגם זה לזמן מוגבל ומוגדר מראש. כמובן צריך לעשות תיאום ציפיות עם הילדים בקשר לכל ההתנהלות בבית (עבודות הבית, בישול, השתתפות בהוצאות וכו') כדי לא ליצור מתיחות שיכולה להביא לסכסוכים וחו"ח קרע ביחסים. באופן כללי , רוצה להגיד משהו , שאולי לא יתקבל טוב ואני שמה

ומתנצלת מראש אם אני פוגעת. הורים שמגיעים למצב שהילדים שלהם זקוקים לעזרה כזו - "מגיע להם". אותי חנכו ואני מחנכת את הילדים שלי שצריך לחשוב קדימה ולא רק על הרגע. אבא שלי ז"ל היה עובד זוטר, עם משכורת קבועה אבל לא גבוהה, והוא תמיד אמר - אני אחיה מספיק טוב גם מ-90% מהמשכורת . 10% אני תמיד חוסך, יהיה מה שיהיה. אמא שלי, בת כמעט 90, עדיין חוסכת כל חודש, כי היא לא יכולה אחרת. הורי הצליחו ככה להתקדם בחיים ולחסוך גם לילדים, לממן להם לימודים גבוהים (תנו להם חכה ולא

) , לעזור להם בתחילת חייהם ולתת להם צ'אנס לחיים טובים. גם אנחנו מתחילת דרכנו תמיד חסכנו , לא חשוב כמה הכנסה היתה לנו, וכך היה לנו לתת לילדים פוש לתחילת חייהם. גם הבת שלי מתנהגת ככה. .

 

[ediana]

../images/Emo70.gif!|../images/Emo52.gifהילדים של היום חושבים רק על הרגע

אנחנו חונכנו לחסכון בכל מחיר וגם אני לימדתי ככה, אבל מה לעשות שהיום הצעירים מסתכלים על מה שנעשה בביתו של החבר והדשא אצלו ירוק יותר. ואז גם הוא רוצה אותו הדבר וכל מה שההורים "חסכו" עבורו כבר בוזבז, מהיכן לקוחים עוד

????? גם מכאן יוצאים "

" חבל"ז ותאמינו לי שאני יודעת על מה אני מדברת. אז לעזור "מרחוק"

, קצת ריהוט

, מוצרי חשמל, קניות בסופר או ארוחות הכל במידת האפשר"

 

[רונית 1031]

לא מסכימה איתך ריקי בקטע של החינוך

אז כן..שימי

על הראש

בואי נגיד שחינכת את הילדים שלך לחיסכון בדיוק כמו שהורייך עשו וחינכו אותך , ובואי נגיד שהם קיבלו ממך את ה"ירושה " והמודעות הזאת, אבל....יום אחד כשהם בגרו ונישאו הכל משתנה, בן הזוג או בת הזוג שלהם שונים מהם , הדרישות אחרות , הם רוצים את השמיים והכוכבים ולא יודעים מה זה גבול...ואת עוזרת....ועוזרת....וגם לך כבר אין ...וגם את רוצה להמשיך לחיות את חייך ולא את חיי ילדייך ...אז מה קורה אז

הם מקטרים....קשה להם....אין להם....הם לא יכולים להגיע לכלום...ואז הם באים אלייך "ביציאה" כזאת שאת חייבת להם כי הם לא מסתדרים. ...וגם אם נתת להם בילדותם את החינוך הכי טוב שיש גם מחר....הם רואים כרגע רק את היום ואחריהם המבול

 

[ריקי5]

רוצה להבהיר את דעתי בקשר לעזרה.

אבא שלי היה אדם מאד חכם. כשהתחתנתי (צעירה מאד) הוא אמר לנו - אני עוזר לכם בדברים הגדולים (רכישת השכלה גבוהה, דירה ואחר כך גם רכב) אבל ביום יום אתם צריכים להסתדר עם מה שיש לכם. אם יש לכם - תאכלו עוגה. אם אין לכם - תאכלו לחם ומרגרינה. כל עוד אין מצב חירום כלשהו, תסתדרו עם מה שיש לכם. אל תבואו אלי שאסגור לכם את המינוס. ולא באנו, גם בזמנים קשים. אני לא מדברת על מצבי חירום זמניים (שגם להם צריך שיהיה משהו בצד כדי להתמודד, אבל בהם תמיד אשמח לעזור עד להתאוששות) אלא על מצב שהילדים חיים איך שבא להם ומצפים מההורים לעזור (אני מכירה הרבה ילדים כאלה של חברים). ואם מרגילים שעוזרים זה לעולם לא מספיק והילדים לעולם לא מרוצים מכמה שהם מקבלים, כי עם האוכל בא התיאבון. צריך להבהיר את זה לילדים מראש ולשים הכל על השולחן ולא לתת לאף אחד לטפח ציפיות. אני ביום יום לא עוזרת. מהחלטה מושכלת. אני לא חושבת שצריך. כמו אבא שלי נתתי בדברים הגדולים. ביום יום אני קונה מתנות כשאני רוצה ובגובה שאני יכולה להרשות לעצמי. והילדים שלי תמיד אומרים תודה ותמיד מעריכים מה שהם מקבלים. הם יודעים שאנחנו חיים ממה שיש לנו והם צריכים גם לחיות ממה שיש להם. אם מרגילים אותם שאנחנו עושים השלמות, לעולם לא יספיק להם מה שיש. תמיד ירצו יותר.

 

[איתי בן 1]

לא אמרת כלום- בית אוטו והשכלה

זה בעצם כסף רב מאוד ,. הבעיה שהרבה הורים יש להם אפשרות לעזור בכלכלה של אוכל וכד' מאשר מה שציינת ואת הכסף הגדול הזה הילדים ממנים בעצמם. ומה הכוונה נכון שבתכאלס זה יוצא על אותו סכום אבל פריסת התשלומים אינה זהה לכן יש כאלה שיכולים לעזור על בסיס חודשי ויש כאלה בואו קחו נגיד חצי מיליון ע"ח בית, לימודים,ואוטו אז חיי היום יום יותר קלים לזוג במימון כי אין להם את ההוצאות על הדברים שבחודש בחודשו אם תסכמי משכנתא + הלוואה לרכב נגיד + לימודים יצא יותר מכלכלה של אוכל למשל ולגבי עוד משהו שהעלו- את העניין שאני אשאל או לא אשאל מה נותנים ומסייעים הצד השני , אשאל תלוי בזוגיות שבינהם,. אני אסביר עצמי בדוגמא אישית. הורי אינם מחפשים מה נותן חמי , הם נותנים כי ככה ניראה להם בלי שאלות מיותרות עליו, הם אינם חושבים להעניש או לצפר בגלל שהוא נותן או לא,. אני חייבת לשתף אותכם ולפרוק משהו תוך כדי.. ראש השנה חמי זכה לשבת עם כולם סביב שולחן מה שקורה לו אחד למיליון (מהרבה סיבות ..) בעיקרון הכסף היחיד שלו זוכים הילדים לקבל ממנו זה - מתנה שהוא מקבל מהעבודה בפסח שהוא נותן להם בסבב כול פעם ילד אחר מקבל תמתנה, ואז יש לפעמים בלאגן בינהם כי הם לא זוכרים את הסדר תמיד. (מזל שהילדים שלו ישרים ואז נחסך הרבה עוגמת נפש מהילד הדחוי ע"י אביו) בכול מיקרה למה לא לתת את אותו סכום מתנה לשני הילדים הנוספים? כאילו מה יוצא לך ?- 1800 בשנה? ו-900 שקל נותן העבודה לילד שלישי,. אני פעם אמרתי לאימי - שאני מקוה שהוא ילך לעולמו זה יהיה בלי מחלות לפני , ככה כולם יקבלו תכסף נקי ..חח בכול מיקרה הגענו לשם והחברה שלו (שהיא בן אדם מקסים סה"כ) אומרת לי בסוג של היתלהבות- תראי יש מתנה מהסבא לנכדים .. מה המתנה ? - תנחשו חחח אני עד עכשיו מתה מרוב צחוק ובושה מההתלהבות סביב המתנה ספל , בחייאת ראבק יש לי ילדים בני 9 ו-10 ספל מצוייר זה מתנה לראש השנה? אח"כ רציתי לבוא ולהגיד לגיסה שלי - אלק ואת מצפה מהילדים שלי עוד לרוץ ולקרקר סביבו .. ותבינו העניין הכספי אינו נחשב בעיני ילדיי ואני אתן לכם דוגמא למה שהיה - אבי שיהיה בריא - אמר לנכדים שלו שאני אתן לכם X כסף אז נכד אחד (הבן של אחותי ) אומר לו - מה רק זה? הבן שלי האחד אומר לו -תודה סבא והשני ההיתי בהלם ממנו - סבא ממש לא צריך, תשמור זאת לזיקנה, יש לנו מההורים. אני לא סיפרתי לכם את זה כדי להתגאות בילדי אלה פשוט כדי להראות שהם לא מחפשים את הכסף אלא יחס. וילדים הם עם חכם מאוד, בדיוק כמו "במלך הוא עירום" לכן שאני אגיע למקום הזה אני אחפש את הזוגיות שלהם, ואם אראה שיש להם אבן יסוד אז אני אתאמץ יותר למענם מאשר אם הוא יביא לי כלה מעפנה בלשון מעטה , שאפילו הגרוש יהיה הרבה בשבילה..

 

[ediana]

../images/Emo24.gifמור אני אוהבת את הניסוחים שלך

לגבי כלה מעפנה - לעולם אין לדעת - ותאמיני לי אני יודעת על מה אני מדברת. ילדיך מזכירים לי את שלי שהיו קטנים, ביקשו יחס ולא כסף ואת זה הם זוכרים לאבי ז"ל עד היום.

 

[ריקי5]

מור - אולי לא הבהרתי את עצמי בצורה ברורה

לא קנו לי וגם לא קניתי לילדי דירה. עזרו לי ועזרתי לבתי בסכום מסוים להתחלה. גם אנחנו וגם הם לקחו משכנתא. לכל ילד יש את הסכום המיועד לו. עזרו לי ועזרתי לילדי בתשלום שכר הלימוד באוניברסיטה בעזרת תכנית חסכון יעודית שחסכנו עבורם מיום שנולדו. כך גם עם הרכב - רק עזרנו, לא קנינו להם. אבל לעזור בשוטף בכלכלה - זה לא. כל אחד צריך לחיות ברמת חיים שמתאימה להכנסותיו (וגם לחסוך באותו זמן). כל אחד צריך לקחת התחייבויות בהתאם ליכולות שלו לעמוד בהן. זו השקפתי שלי וכמובן שהיא לא מחייבת אף אחד.

 

[הדסבתא]

ריקי! מילים כדורבנות

אני מאוד מסכימה עם הגישה שלך.........

 

[שלומיתקה]

מסכימה עם כל מילה שלך, ריקי

 

[שויי]

למה "מגיע להם" ? ריקי....

גם ילדים 'מחונכים' מגיעים למצבים כאלה וחינוך לחיסכון תשאירי לדן חסכן

כולנו, בכל רגע נתון, יכולים להימצא במצוקה כלכלית, האי וודאות חוגגת. חיסכון הוא משו שנרכש מנוהגי הבית, אין מטיפים לו, למה? כי זה לא עוזר. ילדים, להשפיע על אופיים רק בגיל צעיר מאד, כולנו גם מגיעים עם מטען זיכרון קולקטיבי של שנים. התנהגות אפשר לשפר ולשנות.

גלינה ואני סיימנו, אני יוצאת ליום הורים

 

[שלומיתקה]

ריקי, אני מסכימה עם דבריך

בקשר לחסכון. חמי ז"ל היה אומר לבעלי: בני , תרויח עשרה גרושים, בזבז 9 ואחד תשאיר ליום המחר שאולי יהיה קשה יותר ותזדקק לו. אני חנכתי ככה את ילדי ועד היום הם חיים יפה וחוסכים. ובאמת רק בשיטה הזו הצלחנו לתת לילדים את ההתחלה החשובה ככ. אף פעם לא היתה לנו ירושה ותודה לעיל יש לנו הכל. אז אל תרגישי לא נוח עם מלותיך אלה. כל הכבוד

 

[batiarr3]

לא פשוט לחיות יחד אחרי מגורים נפרדים

נכון שנוח ביותר לעזור בצורה כזו אבל, הרגלים אי אפשר לשנות אני בעד לעזור אבל כמו שנאמר על ידי חברותי המלומדות - לתקופה מוגדרת גם אני חייתי אצל הורי תקופות מסויימות ועם כל הרצון הטוב - לא היה קל זה תמיד יושב על המצפון שאולי לא נעשה מספיק צריך לחשוב על כל מילה ומשפט הכי פשוטים אסור להתערב בין הילדים כלומר הנכדים להעיר הערה פשוטה - יכול להביא לאסון אז, באמת - אם אפשר לעזור "מרחוק" - עדיף כדי שלא ישארו משקעים . . . סוגיה לא קלה והרבה הרבה התלבטויות . . .

 

[מיקי 801]

שויי יקירה רונית לא תיארה את המקרה שלי

אבל זה מעניין אותי מאוד כי הבת שלי אמורה לסיים את השכירות ביוני ובאמת יש שאלה של לעבור לגור אצלנו עם שתי הנכדות,היות ואנחנו יכולים לעזור להם אז בהחלט עדיף להם לגור בנפרד שזה בריא יותר לכולם. נחמד לשמוע דעות ושמחה שרונית העלתה את הנושא בזמן די מתאים בשבילי אם כי החלטתי היא לסרב למגורים משותפים.אולי בעקבות דבריכם אולי אשנה את דעתי.