העמסנו עצמנו על האוטו ונסענו לפוקשאן,
עיר על המפה שנמצאת כשעה מהעיר שאנו נמצאים ,בוזאו. כל הדרך מישור ואדמות מעובדות עד האופק. בצידי הדרכים בין הכפרים מגדלים האנשים גפנים ליין. כל איכר והשדה שו ואם ענבים אז למה לא למכור קצת? מעמידים ארגז צבעוני של ענבים שחורים ולבנים, מעמידים את הבבושקה לשמור ולמכור ,וכך לאורך עשרות ק"מ מוכרים ענבי יין ומאכל,ערמות של אשכולות נאספות על ארגזים ומובלים לתעשית היין הביתי,והיה שוק איכרים, השמלות הצבעוניות של הצועניות מתבדרות ברוח, הכובעים השחורים של הצוענים משרים הדרת כבוד, הסוסים רועים באחו,והנה על העגלות, חביות יין, בכל הגדלים,מי שחפץ לעשות יין ביתי(וכאן רובם עושים) יכול לבחור את הגודל של החבית המתאימה. ירקות בארגזים, בגדים, נעליים ומיני גלנטריה. עושים סיבוב שומעים את המוזיקה הצוענית המתנגנת בקולי קולות,ואיך לא מתמלאים בעשן של הקבבים הרומנים הנאכלים על הבוקר.יום ראשון ברומניה.
עיר על המפה שנמצאת כשעה מהעיר שאנו נמצאים ,בוזאו. כל הדרך מישור ואדמות מעובדות עד האופק. בצידי הדרכים בין הכפרים מגדלים האנשים גפנים ליין. כל איכר והשדה שו ואם ענבים אז למה לא למכור קצת? מעמידים ארגז צבעוני של ענבים שחורים ולבנים, מעמידים את הבבושקה לשמור ולמכור ,וכך לאורך עשרות ק"מ מוכרים ענבי יין ומאכל,ערמות של אשכולות נאספות על ארגזים ומובלים לתעשית היין הביתי,והיה שוק איכרים, השמלות הצבעוניות של הצועניות מתבדרות ברוח, הכובעים השחורים של הצוענים משרים הדרת כבוד, הסוסים רועים באחו,והנה על העגלות, חביות יין, בכל הגדלים,מי שחפץ לעשות יין ביתי(וכאן רובם עושים) יכול לבחור את הגודל של החבית המתאימה. ירקות בארגזים, בגדים, נעליים ומיני גלנטריה. עושים סיבוב שומעים את המוזיקה הצוענית המתנגנת בקולי קולות,ואיך לא מתמלאים בעשן של הקבבים הרומנים הנאכלים על הבוקר.יום ראשון ברומניה.