לפני מספר ימים עסקנו באוספים נוסטלגיים - אז

[רונית 1031]

אח..אח...איזה סברס יש לי במקרר

אצלנו בצידי הכביש בעלייה ליישוב עומדים להם ילדים ערבים קטנים

עם דליים מלאים בסברס טריים שנקטפו בזה הרגע...וגם תאנים ישר מהעץ...אין מצב שאנחנו לא קונים כל יום ואני לבד מסוגלת להתיישב על יד צלחת שלמה ולכסח להם את הצורה

חולה על סברס .. זה מה שנשאר מהסברס שקנינו אתמול...הנגלה השנייה בדרך

 

[מיצי אביבה]

אני מתה על סברס...לא משאירה בצלחת כלום

 

[רונית 1031]

מעניין אם יש מישהו שלא אוהב סברס../images/Emo13.gif

שיקום

 

[stp51]

../images/Emo2.gif אני לא מתה על סברס, יכולה לאכול אחד ב....

 

[רונית 1031]

אני נשבעת לך שאת מפסידהההה ../images/Emo6.gif

 

[stp51]

מכירה את הטעם והגרעינים לא משהו../images/Emo8.gif

 

[איתי בן 1]

מצטערת אבל אני לא אוהבת

לא סברס ולא תאנים כול פרי שיש בו גרעינים מהסוג הזה לא נהנת ממנו

 

[שויי]

רוניתי, תשמרי לי קצת מהזהוב הזה ../images/Emo45.gif

וגם תאנים... אני מחכה

 

[רונית 1031]

מבטיחה שלא אבוא בידיים ריקות ל-../images/Emo73.gif בוס../images/Emo13.gif

 

[שויי]

שודדת, אז הסברס הציל אותך מהטראומה

של רשת צל בחוף תל ברוך?

בעקבות הסיפור שלך נזכרתי בנסיעות לטיולים במשאית מתנדנדת ובשירים ששרנו עד שגרוננו ניחר, למחרת עושים תחרות מי צרוד יותר

 

[amigoro]

אוהבת מאד את הפרי הזה ../images/Emo9.gif

אבל לצערי הקיבה שלי לא כל כך . מזכיר לי את ימי ילדותי המוקדמת - עד גיל 12 בקריית אתא של היום אז כפר קטן,מסביבו גבעות ,קנה סוכר וסברס. היינו קוטפים עם מקל ופחית בראשו, נתמלאנו קוצים בידיים ואיפה לא, אבל זהו -האהבה נשארה בגדר תשוקה, רחוקה רחוקה ממני.

 

[סבא אלי 6]

ומה אתם אומרות על זה....

 

[רונית 1031]

עוד פרי שאהוב עלי מאוד..מנגו אנה ..../images/Emo45.gif

 

[stp51]

../images/Emo6.gifשיהיה לך בתאבון../images/Emo45.gif

 

[רונית 1031]

אסתריקה גם מנגו את לא אוהבת../images/Emo35.gif../images/Emo8.gif

 

[יערה היחיד]

אך איפה ימי המנגו../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

עוד משהו שקשור לנוסטלגיה - היה לנו בגינה עץ מנגו והוא הניב כל כך הרבה פרי! היינו אוכלים את המנגו קר - אוי כמה אני מתגעגעת לטעם של המנגו הזה... הוא היה כל כך עסיסי וטעים והכי חשוב לא אורגני!

 

[stp51]

מי אמר שאני לא אוהבת מנגו../images/Emo35.gif../images/Emo6.gif

 

[batiarr3]

נוסטלגיה-היתה לי דודה בחדרה

ואצלה הייתי מבלה חופשים הלכנו לקנות חלב ברפת שלא היתה רחוקה נסענו לים עם סנדוויצ'ים (כריכים של היום) וכמובן שתיה ,ופירות קוטפים מהעצים בחצר והולכים יחפים עד כמה שניתן ואף אחד לא היה כועס ומפתח לבית לא היה לא מרחו אותנו באולטרסול אלא בקרמים של אז וגם זה רק על האף ובנוסף היה גם שמן שיזוף שהיה משחים את עורנו במהירות אם הוספנו לו טיפת יוד והיו גם דודים בנתניה שגרו ליד הים ואיך נשכח את הדודה שגרה בתל אביב ליד הים

בקיץ היינו אוספים רשימה של כל הדודים הקרובים לים , היו ימים . . . ולא רצנו אחרי עגלת הקרח

והארטיק לא היה מרובע

ואפילו מצופה

 

[יערה היחיד]

זה מזכיר לי שלמשקפים היו מחברים מן מגן

אף מפני השמש - מי שמע אז בכלל על מקדמי הגנה? ומה עם מוכר הארטיקים בחוף הים שהיה עובר וצועק "שוקו בננה, שוקו בננה" אך אך היו ימים...

 

[ediana]

באשדוד היה מוכר ארטיק חצי עיוור

היה צועק-מרוז'ינה

ברוסית או פולנית. אבל למי היה כסף לקנות בכל פעם ארטיק, אני זוכרת לפעמים אחד היה קונה ומתחלק עם האחרים.