לפני מספר ימים עסקנו באוספים נוסטלגיים - אז

[יערה היחיד]

לפני מספר ימים עסקנו באוספים נוסטלגיים - אז

ברוח הנוסטלגייה איך הייתם מבלים בילדותיכם את חופשת הקיץ? ביליתם בקייטנות? לי לא זכור שהיו בכלל קייטנות בתקופת ילדותי.

 

[ediana]

../images/Emo181.gif../images/Emo180.gif../images/Emo175.gif../images/Emo176.gifהילדות שלי מתחלקת..

ל2 - עד גיל 15 בחו"ל ואחריה באשדוד שעל חוף הים. בחו"ל היה נהוג במסגרת תנועות הנוער ללכת למין קיטנה שנערכה בכל בי"ס ובה פעילויות כמו כל הילדים. מי שיכל להרשות לעצמו נסע גם לקייטנה בחוף הים השחור או בהרים. אני אישית הייתי פעם אחת במשך שבועיים בקייטנה כזו בעיירת נופש בצפון רומניה,בהרי הקרפטים. הכיף היה לנסוע ברכבת ,נסיעה של כמה שעות בנופים מקסימים,מגיעים ליעד ומתאכסנים בבי"ס. באולמות גדולים היו מסדרים איזה 20 מיטות בחדר ואתה נמצא עם ילדים מכל הארץ,כיף להכיר ולשמוע סיפורים. במיוחד אם היו גם ילדות מהכפרים שידעו כל מיני סיפורים מפחידים על שדים(אלו סיפורים לפני השינה). במשך היום היינו הולכים לטיולים רגליים באיזור,אוכלים אוכל לא של אמא(קצת משונה ולא טעים). בארץ גרנו באשדוד ואז היינו הולכים כל בוקר לים(הליכה של כ 10 דקות מהבית) עם לחמניה וגבינה צהובה, פירות וקצת כסף בשביל ארטיק קרח. נפגשים עם חברים ונצלים

.מי ידע אז שהצליה אסורה, שחום היה "אין". היה כייף - הו ילדות נשכחת.......... שבת שלום, אידית

 

[ediana]

../images/Emo178.gif../images/Emo178.gifאוי שכחתי,

חוויה - היה לי דוד במושב בצרה בשרון, אז לא היה כזה "אין" ,היה מזמין אותי בכל קיץ להתארח אצלם. בשבילי זו היתה נסיעה כיפית, רחוק מהבית, לצאת לשדות עם עגלה וחמור ולאכול את האוכל של דודתי...... היה לי משונה בתור ילדה, שאשה ממוצא טריפוליטאי למדה לבשל אוכל רומני כ"כ טעים, ממש כמו בבית.

 

[שויי]

אידית, ריחות מיוחדים עולים מהסיפור שלך

חיבור לנופים אחרים וסיפורי שדים... מרתק. אני מבינה שעלית ארצה בגיל העשרה, בגיל כזה לא קל לעזוב הכל ולהתחיל מחדש. איך הייתה ההתאקלמות שלך במדינה הקשוחה שלנו?

 

[ediana]

ההתקאלמות היתה אחחחללללהההה

אנחנו הגענו בתחילת שנות ה-60 לעיר חדשה שנבנתה בחולות ושמה אשדוד. גדלנו ביחד באותה שכונה רומנים,רוסים,מרוקאים ,מצרים ועוד כל מיני עדות. כילדים בבי"ס בילינו ביחד, אכלנו את אותו אוכל, שרנו את אותם שירים, לא היה הבדל בינינו. עד היום הפיוז הרומני שלי קופץ(לא כדאי להיות בסביבתי) כאילו אני מרוקאית, ולפעמים אני חושבת שאולי כמה דורות אחורה אבותי הגיעו משם. מצד שני, נשארו בי תבועים המנהגים הרומניים, האוכל, שמחת החיים. לי ולאחותי הקטנה היתה אחלה התאקלמות, להורים היה קצת יותר קשה, אבל בסופו של דבר הכל הסתדר לטובה.

 

[שויי]

../images/Emo6.gif אידית, זאת קייטנה לא התאקלמות

הפתעת אותי ושמחתי לקרוא על היופי והגלישה ההרמונית לחיים חדשים

שעברו עליך. תמיד חשבתי ששינוי כזה מלווה בקשיים ובתיסכולים. אולי הוריך תרמו להרגשה זו וגם הסביבה. כולם היו חדשים זה לזה האנשים וגם אשדוד

ולכן הזרות היתה נחלת כולם, אפ'חד לא הרגיש יוצא דופן אלא שייכות לאותו עניין.

 

[stp51]

זו לא היתה בדיוק קיטנה, זה היה במועדון

שבילינו כל השנה בשעות אחר הצהרים, אז בחופש הגדול המועדון היה פתוח כל היום, מה עשינו שם במשך היום

בחיי שאני לא זוכרת מלבד שקבלנו ב-10:00 בבוקר לחמניה טריה ושוקו קר, ואני נגנתי בקבוצת המנדולינות,

אין לי שום זכרון אחר מאותה תקופה, אבל יש לי הרגשה טובה מאותה תקופה וכנראה שנהנתי מאד.

 

[רונית 1031]

הקייטנה הכי שווה שהיתה לי בילדותי

זה השהייה של חודשיים אצל סבתא וסבא שלי...כל שנה הייתי מחכה לחופש הגדול שיגיע ואז הייתי אורזת ( כמובן עם אמא שלי ) מזוודה גדולה ונוסעת לכפר-סבא שאז עוד היתה מושב קטנה, שם גרו סבתא וסבא שלי ואצלהם הייתי מבלה כמעט את כל החופש הגדול. בילדותי , בעקבות תפקידיו של אבי בצבא הקבע , נדדנו לכל מיני מקומות מגורים למרות שהבית הקבוע שלנו היה בכפר סבא, אז תמיד בכל חופש העדפתי לבוא בחזרה למקום הולדתי וזה היה החופש הכי אהוב עלי, הנסיעות לים בהרצלייה במשאית שהיתה עושה איסוף בכל התחנות והנסיעה היתה אורכת מלא זמן, הקניות במכולת ואצל הירקן השכונתי כי אז לא היה "מגה" וכאלה..הישיבה עם סבא שלי בחנות הרהיטים שלו והסיפורים שהיה לו לספר על כל מי שקנה ( או לא ) ובמיוחד אהבתי את האוכל של סבתא ...כך ביליתי את חופשותיי בילדותי... היו ימים ....

 

[יערה היחיד]

בגלל המצב הכלכלי שלא היה מזהיר לא היה מקובל

לשלוח לקייטנה. בימי החופש הגדול היינו קמות מוקדם אמא שלי ואני ונוסעות לים. בשעה 7 בבוקר כבר היינו באוטובוס לכיוון הים. אכלנו ארוחת בוקר בים - אני זוכרת את הביצה הקשה הקרה עם הכריך והירקות שנהגנו לאכול בים - בשעה 11 לערך היינו חוזרות הביתה , מתרחצות עייפות מאוד ואז היה לנו מנהג ששתינו היינו הולכות יחד למיטה של אמא ואבא - קראנו ונרדמנו ! לאמא שלי כבר היו חברות בחוף הים שנהגו כמוה - אני חושבת שזה היה משהו שאפיין את התקופה הזו, אני זוכרת שאמא שלי ספרה את מספר הפעמים שנסענו לים כי היא טענה שככל שנוסעים יותר לים בריאים יותר בחורף! לקראת סוף החופש אני זוכרת שאבא שלי היה לוקח מספר ימי חופש והיינו נוסעים לדודה בקריית מוצקין - כאלו בית מלון!

 

[ריקי5]

יערה, תגידי, את אחותי האבודה../images/Emo2.gif

יכולה לעשות COPY-PASTE לכל ההודעה שלך, חוץ מזה שהדודה שלנו היתה בחולון

 

[יערה היחיד]

את יודעת מה אני מוכנה לאמץ../images/Emo8.gif כל מי

שמוכנה להיות לי לאחות... אין לי אחים ואחיות ותמיד הייתי צמאה לקשר של אחות!

 

[ריקי5]

אני מועמדת טובה לאימוץ ../images/Emo24.gif

היתה לי אחות ואיננה עוד

וחסרה לי מאד. אמנם יש לי חברות כמו אחיות, אבל אין לי בעיה לאמץ עוד

 

[שויי]

../images/Emo6.gif אחותי, באותם ימים נולד יצר הנדודים

לאנשי צבא מסויימים, כמו גם לדיפלומטים היה כשרון להרגיל את המשפחה לניידות

חופשות נהדרות היו לך. את האוכל של סבתא למדת להכין ואת הסיפורים של סבא תספרי לנו. אחד לפחות

אני נהנית מסיפורים כאלה.

 

[שויי]

../images/Emo45.gif יצא הסוד, ריקה

בפגישה הבאה לא נוותר על

המנדולינה

ענק

אני רוצה לשמוע אותך

 

[stp51]

יש לי שתי מנדולינות אחת עם בטן והשניה שטוחה

 

[stp51]

תיקון../images/Emo70.gifהיו לי שתי מנדולינות,../images/Emo2.gif../images/Emo6.gif../images/Emo3.gif

 

[שויי]

סליחה ריקה?? בתוך שעה וחצי הספקת

לשבור את שתי המנדולינות?

יאללה אל תעבדי עלי

אני דורשת הופעונת פיצית אפילו פליזזזזזזזז

 

[stp51]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gifזה מה יש, אין../images/Emo70.gif../images/Emo6.gif

 

[סבסבתא ל 9]

הייתי בקייטנה של העיריה ושנאתי אותה.

כל בוקר נסענו במשאית לחוף, כנראה בתל ברוך. שם פרשו רשתות מצלות. היינו נשארים עד שעה 16:00 ואוכלים ארוחת עשר וארוחת צהריים. זוכרת פעם שההורים שלחו את אחותי ואותי לקייטנת פנימיה במושב גן חיים. זוכרת את הימים שמוכר הסברס הגיע כל יום עם העגלה והחמור . הייתי יורדת עם צלחת וקונה סברס קלופים ובדרכי הביתה זוללת את רובם. עד היום סובלת קשות מהתמכרות לסברס. הערב יצאנו לאכול גלידה וכמובן אחד הטעמים היה של סברס

 

[יערה היחיד]

סברס מזכיר לי נשכחות!

אני זוכרת את מוכרי הסברס שעמדו בצידי הדרכים כשהסברס היו בתוך דלי עם קרח כדי שיהיו קרים. היינו בוחרים את הסברס הגדולים והעסיסים והתענגנו על טעם גן העדן של הסברס! נראה לי שהיום הם פחות טעימים!