עכשיו אחרי שנרגעתי קצת חייבת לספר לכם

[שויי]

../images/Emo6.gif והסיפור שלי בוא יבוא

 

[batiarr3]

חהחהחה בטח את נעלמת גדיה../images/Emo3.gif../images/Emo204.gif

 

[ריקי5]

הבת הצעירה שלי היתה אלופה בללכת לאיבוד

כמה "התקפי לב" שקבלנו בגללה. ידענו שהיא כזו וכמה ששמנו לב עליה - תמיד הצליחה להעלם איכשהו.

 

[שויי]

../images/Emo121.gif נכון אמיגורו, איך ידעת?

כשהייתי ילדה, בתנועת נוער מכבי צעיר, עניבה כחולה וכובע שלוש פינות, לא. נידמה לי כובע אליפסה. ליווינו מסע לוויה של רוקח לבית הקברות טרומפלדור בת"א. צעדנו בסך לאורך רחוב דיזינגוף

מאחורינו הזדנב קהל רב. ברגל, לא במכונית. בסמוך לבית הקברות הצר ההמון על השערים, הילדים התפזרו לכל עבר ואני מצאתי את עצמי לבד נלחצת בין בטן לגב של עם רב... ריחות זרים... איייייייי כואב בגוף וגם בלב, לא זוכרת איך הגעתי לרחוב בן יהודה שם עמדה ניידת שהחזירה אותי, אחר כבוד הביתה. היום אני נהנית מפוביה של קהל רב סביבי ולכן אוהבת לעמוד על הבמה מולו ולא בתוכו

 

[amigoro]

זאת הדרומית שאלה ולא אני ../images/Emo6.gif אבל

הייתי שואלת את אותה שאלה - כי הגדיים אסטרונאוטים - (מה שמאד מתאים לך ) גם שלומי גדי והוא אסרונאוט לא קטן - לכן לא זז ממני כשהיה ילד מהפחד שיאבד. רחלי יותר הרפטקרנית בטבעה.

 

[שויי]

../images/Emo204.gif נכון באטרפליי חברתי

ניחשת בדיוק מדהים

את משהו.

 

[רונית 1031]

טוב....אנחנו מחכים בסבלנות ../images/Emo9.gif

 

[רונית 1031]

לסיפור שבוא יבוא.....

 

[שלומית הנתנייתית]

רונית. כמה אני מבינה מה עברתם

לנו קרה אותו מקרה עכשיו בחופשה האחרונה באילת. בטיילת באילת עמדנו כלנו עם הנכדים והסתכלנו על רחפת שהפעילו והילדים התחילו להתוכח שרוצים לעלות. לאחר שההורים החליטו לא עולים, המשבנו לצעוד בטיילת. מליון איש , צפוף רועש ופתאם עינת שלי צועקת"איפה עדו"

זרקו אלי את שני הקטנים וכלם רצו לכל עבר. עינת עם האינטואיציה של אמא רצה ישר לתור של הרחפת ושם מצאה אותו. הוא חשב שעומדים בתור. הוא כמעט בן 7 והבין כבר שהוא לא מוצא אף אחד וברגע שראה את עינת פרץ בבכי. אלה היו דקות כאלה ארוכות ומפחידות. שלא נדע. שלומית

 

[רונית 1031]

באמת מפחיד. ילדים גדולים יותר לפחות יודעים

לתת פרטים מזהים ומס' טלפון ( לאור יש תמיד

עליו ) אבל הקטנים....כל מה שהם יודעים זה לבכות "איפה אמא שלי"

הקטע עם ים היה ביכלל מגניב...מסתבר שכשהבנות שמצאו אותו שאלו אותו איך קוראים לך הוא כנראה אמר להם כמו שהוא אומר לכולם : ימי , והם הבינו שהוא אמר " מעייני , אז כשהחברה של עינת ראתה אותו היא רצה וקראה לו בשמו והבנות אמרו לה שלא קוראים לו ים ...