אם משפחתה נשארה בארץ מוצאה זה אכן עצוב וקשה
משבר ההגירה קשה לכולם, למרות שיהודים חוזרים הביתה ואין לראות בזה הגירה רגילה לארץ נכר. אני זוכרת היטב מיטות סוכנות, גם אני ישנתי על מיטת ברזל ומזרון קפיצים מקש, דווקא ישנתי טוב, המזרון היה שוקע באמצע והיה ממש כייף, וריבת השזיפים היתה סמיכה מאד ומתוקה מאד והיו מגישים לאורחים כוס סודה עם ריבה כזאת ליד, במקרה הטוב קונפיטורה שאמי הייתה מכינה בבית מעצי המשמש שגדלו בחצר, או כיבוד של כוס תה עם קוביות סוכר ועוגת טורט (ביצים) אפויה בסיר פלא על פתיליה, או עוגיות כיחלאך שהייתה עושה מקמח, סוכר, מים, ביצה, מורחת בתמצית תה ומפזרת למעלה סוכר. בצק דומה בסיר פלא הייתה עוגת תה שבעלי היה קורא לזה עוגת אייזן (קשה כמו אייזן בטון
) מנוחתה עדן של אמי המנוחה והצדיקה ז"ל