פיניקס-דנבר: הצגה של ג'מאל מורי
משחק בהשראת 'מה שעשינו ב-48' מול בוסטון (חיכיתי יותר מידי זמן להשתמש בזה); שורה סטטיסטית של 46-6-8 (16-24 מהשדה, 9-11 מחוץ לקשת. לפני כן עמד על פחות מ-30%, עכשיו קפץ ל-33).
הובלנו חלק גדול מהזמן בעשרים פלוס, פיניקס יצאה ללא מעט ריצות לצמצם אבל נתקעה בג'מאל בכל פעם.
כבר במחצית הראשונה הוא ומאליק ביזלי חלקו 10 שלשות, אם ככה הם משחקים עם פגיעה בקרסול אולי הם צריכים לקבל בעיטה באופן קבוע. סיימנו עם 18-35 מחוץ לקשת בערב קליעה מצוין.
יוקיץ' תרם את חלקו עם 23-8-9 (8-11 מהשדה, בשניים האחרונים הג'וקר קולע 17-19 לשתי נקודות).
בכל זאת הרגע המפתיע קרה ברבע השני שפתאום.. בלי שום הכנה מוקדמת.. פול מילסאפ עלה למגרש. לרגע חשבתי שאני רואה את טורי קרייג פעמיים אבל אחרי שפשוף עניים קצר הוא עדיין היה שם. לא יודע כמה זמן לוקח להחלים מבוהן שבורה אבל מילסאפ שבר פה שיא
על הדרך גם תגובה לליאור באותו עניין, סבלנו מהרבה פציעות זה נכון, מה שכן לפחות רובן לא משביתות וכנראה שעד אמצע ינואר כולם כבר יחזרו.
כמה נקודות על הצד האפל של השמש:
-דיאנדרה איידון שבר אותנו עם רבע שני מפלצתי של 24 נק'(!!), עשה שמות בצבע בעיקר בריבאונד התקפה והתקפות מעבר (איבדנו 20 כדורים, פיניקס ניצלה את זה יפה).
כיאה לקבוצה צעירה הם בקושי חיפשו/מצאו אותו במחצית השנייה והוא נעצר על 33-14 (16-20 מהשדה).
-שני רוקיז שנמצאים בצילו של איידון: מיקל ברידג'ס (SF, בחירה מספר 10), קלעי טוב עם ווינגספן חריג שתורם בשני הצדדים (מוביל את הרוקיז בחטיפות עם 1.4).
ד'אנתוני מלטון (רכז, בחירה מספר 46), היה חסר לסאנס רכז ומאז שנכנס לחמישייה הקבוצה נראית טיפה יותר טוב.