עוד על דנבר (טיפה על מילווקי)
מילווקי ניסתה להפסיד את המשחק אבל דנבר לא נבהלה, שמרה על קור רוח מרשים, הגיעה עד לבאר בשביל להשתין עליו
מה שהורג אותי זה שמשחקים טוב בשני הצדדים, רוב המדדים איתנו, זה נופל על דברים קטנים, וכשזה קורה פעם אחרי פעם זה יותר מתסכל מלהתפרק לגמרי. מה בכל זאת לא עובד?
-לא מגיעים לקו (22 זריקות בשני משחקים), אין לנו שחקן שמקבל כבוד מהשופטים או שמגיע לצבע בתדירות 'יאניסית' לצורך העניין. (בשלב יאניס לקח את פלאמלי לפוסט והטביע עליו, הוא התחזק שאין דברים כאלה)
-אמנם כיף לשחק אתו אבל יוקיץ' עדיין לא מנהיג חיובי, ברגע שדברים מתחילים להשתבש שפת הגוף שלו בהתאם והוא משדר לחץ, הוא פשוט מנופף בידיים מתסכול ואני חוזר על התנועות בסנכרון מעצבים. בכלל ה-Core שלנו צעיר וזה מורגש ברגעי משבר.
-Execution דאון דה סטרץ'-אין לנו מי שיהרוג משחקים, מכל הסיבות שציינתי אנחנו מתגעגעים לוויל בארטון.
-החמישייה מקרטעת, לא מצליחים ליצור/לעצור מומנטום.. מרגיש כאילו דוחים את הקץ של הפסד ממשמש ובא.
מאלון הכניס תרגיל ל-Curl של יוקיץ' אחרי חסימה שנראה מעניין, צריך עוד דברים בסגנון.
הניצחון האחרון היה על אטלנטה וקרה בו משהו מעניין; משום מה ג'מאל מורי לא פתח, אחרי זה הסתבר שזה בגלל שאיחר.. עכשיו יכול להיות שזה לא אומר כלום בגלל שזאת אטלנטה, אבל גם הלילה כשמונטה מוריס (זהב טהור, מת עליו) החליף אותו באמצע הרבע הראשון יצאנו לריצת 8-0. מורי מצדו נתן את הדקות הכי טובות שלו עם החמישייה השנייה, שווה להסתכל על זה מקרוב.
הקטע עם פול מילסאפ פשוט. אם הוא ביום לא טוב בהתקפה אין שום סיבה שפלאמלי (או טריי ליילס) לא יקבל יותר דקות, אמנם ההתאמה לצד יוקיץ' לא אידיאלית אבל פלאמלי חייב לראות יותר פרקט (גם אם זה על חשבון הג'וקר).
זה נכון גם לגבי הואנצ'ו הרננגומז, אם הוא ביום חלש יחסית מישהו מהספסל צריך לסיים משחקים במקומו.
אני מתחיל לדאוג, קשה להמר בעדנו במאבק המסתמן על המקום השמיני.. בנתיים שיחקנו 3 משחקי בית יותר, ולא זכור לי בק-טו-בקס..