3 משחקים הלילה

Krit123

Well-known member
3 משחקים הלילה

קליבלנד (1-11) מול שארלוט (7-6): אין את זה בפחות מעניין

דנבר (9-4) מול יוסטון (5-7): לא הבנתי אם כרמלו שוחרר או לא אבל יוסטון התפוצצה על אינדיאנה ותקווה לצאת לדרך חדשה מול דנבר שמנסה לעצור רצף של 3 הפסדים.

גולדן סטייט (11-3) מול אטלנטה (3-10): לא יודע, אולי יהיה מכות
 

Krit123

Well-known member
שיקאגו-דאלאס, טורונטו-פליקנס

הבולס קיבלו ביקורת קשה על ההגנה שלהם באותה הופעת שיא של קליי תומפסון, ונראה שלקחו ללב כי מאז הם שומרים, ויש להם פוטנציאל הגנתי:

-ראיין ארצ'ידיאקונו (חצי מהאלף-בית) הוא רכז קשוח ומגוון, גלגול נשמות ספורטיבי של קירק היינריך, יכול להיות שהוא כבר בדרך למינסוטה.

-ג'אסטין הולידיי מתפקד בעיקר כקלעי בניגוד לאח שלו (שנגיע אליו), האורך שלו בהגנה הפריע לדונצ'יץ' במהלך המשחק.

-צ'אנדלר האצ'יסון (פה מרגיש שחסר אותיות) בחירה 22 בדראפט (זה גם הגיל שלו) הוא SF שיהיה שחקן Two-way מפחיד בעתיד..
בינתיים עולה מהספסל מאחורי ג'בארי פארקר, טוב שהחתימו אותו רק לשנתיים כי עד אז הם כבר לא יצטרכו אותו.

-וונדל קרטר ג'וניור בעמדת הסנטר, סך הכול בן 19 וכבר משחק מאוד פיזי בשני צידי המגרש, 2.1 חסימות למשחק והראה גיוון בהתקפה. במשחק הזה ספציפית נכנס לבעיית עבירות ולא הצליח להשפיע.
גם לאבין שומר, למרות פתיחה עונה מצוינת הוא חייב להפסיק לשחק הירו בול במחציות שניות, מעבר לזה העתיד ורוד.
שווה לציין גם את אנתוניו בלייקני מהספסל שגם הוא לא בדיוק בררן בבחירת הזריקות שלו אבל כמו לאבין מסוגל לקלוע על השמירה.

דאלאס ניצחה בזכות הספסל (44 נק') כשג'יי ג'יי בראה ניצח על התזמורת באומנות, היו לו דקות של שליטה מוחלטת במשחק. היתרון שהשיג הספסל בשלהי הרבע הראשון נשמר ברובו עד לסיום. החמישייה לא מצאה סנכרון אבל האריסון בארנס קלע 23, שזה שיא עונתי וסימן טוב להמשך. דונצ'יץ' ודניס-סמית' חלקו 22 נק' במשחק בינוני, שניהם די מתקשים למצוא את DJ בגלגול לסל עד עכשיו.

פליקנס-ראפטורס;

לא יודע למה הפליקנס תמיד מרגישים לי יותר מלוכדים מהיריבה, אולי זה בגלל שהם רגילים להיות אנדרדוג או הסגל הקצר...

ג'רו הולידיי ואיטואן מור לא חגגו ככה מאז הסדרה מול פורטלנד, 59 נק' משותפות, את המעט שהחטיאו דיוויס ניקה (25 נק'-20 ריב', שמונה מהם בהתקפה).
הולידיי כל כך חזק שהוא מחליט לאן ללכת בהתקפה ובאיזה קצב, אתה רק יכול לנסות להגיב. כשההגנה הגיבה הוא מצא אחרים בצורה מופתית, סיים עם 14 אסיסטים. גם ג'וליוס ראנדל היה טוב כמו ש-Billic ציין.
טורונטו ניסתה לעשות ריצה בסיום אבל היה מאוחד מידי, ניצחון מרשים של ניו אורלינס

אני עדיין מהמר נגדם אבל יכאב לי אם לא יעשו פלייאוף בגלל פציעות, קבוצה שכיף להיות בעדה.

בצד של הראפטורס פסקאל סיאקם ואוג'י אננובי הצליחו להתבגר שנתיים בקיץ אחד, ל-OG יש שליטה ממש יפה בכדור פתאום, של סיאקם פחות נקייה אבל לא פחות יעילה.. עושה רושם ששניהם שיפרו את הקליעה.

החסרונות היחסיים של טורונטו:
-הם אנדרסייזד בעמדת הגארד למשך 48 דקות (פתאום קלטתי שפרד ואן פליט וג'יי ג'יי בראה זה אותו שחקן)
-קוואי הוא עדיין לא מסוג השחקנים שמסוגלים להגיע לצבע בקלילות, לוקח לא מעט זריקות קשות מהכדרור.
-אין להם עדיין אופציה שלישית כמו שראפ ציין. אני לא מאחל לו אבל איבקה צפוי להתעורר מהחלום בקרוב
-יכולים עוד להשתפר בריבאונד
 

OrEl74

Well-known member
מנהל
גולדן בלי דריימונד גרין זאת קבוצה חסרת שיניים בהגנה

אני לא מחדש פה כלום אבל זה מדהים אותי בכל פעם מחדש.
ההוקס קולעים בקלות בלתי נסבלת
ברור שגולדן ינצחו כי בסופו של דבר הפער בין הקבוצות הוא עצום אבל אין ספק שבגולדן צריכים למצוא פיתרון להגנה הרעועה שלהם בהעדרו של דריימונד.
 

Ring Bearer

New member
ובלי קארי זו קבוצה בלי לב

כשגולדן סטייט משחקים בלעדיו זו נראית כמו קבוצה אחרת, חסרת שיטה וחסרת ברק.
 

rapgamer4ever

New member
דנבר עם הפסד רביעי רצוף

שלישי רצוף בבית.
בעיקרון אני לא חושב שיש להם איזושהי בעיה כמו שזו רגרסיה לכיוון הממוצע. הנאגטס קבוצה טובה אבל לא קבוצה של 55-60 ניצחונות כמו שהם פתחו את העונה.
יוסטון הצליחו להפוך את המומנטום מפתיחת העונה הנוראית. האנרגיות שלהם עדיין ככה-ככה אבל זה יותר מהקבוצה חסרת החשק במשחקים הראשונים. גם העובדה שסופסוף שחקני הגרעין בסגל בריאים עוזרת להם.
 

rapgamer4ever

New member
מדהים כמה האנרגיות של מינסוטה השתפרו

מאז שבאטלר עזב.
ממש מרגישים את שמחת החיים במשחק. הלילה הוולבס ניצחו את הפליקנס במשחק בו מסרו 29 אסיסטים (גם איבדו יותר מהרגיל). טאונס ממשיך להיות יותר מעורב ונתן פייט ל-AD. וויגינס הפעם הצטרף. קובינגטון נתן את ה-3&D שציפינו ממנו וסאריץ' גם כן בא על חשבון דקות של שחקנים הרבה פחות טובים ממנו.
אוקוגי קלע הלילה 3 שלשות וזה נתון מעודד, הוא יהיה שחקן ממש טוב כאשר ישפר את הקליעה.
הגנתית זה היה משחק טוב מהממוצע שלנו. 100 נקודות זה הסך השני הכי נמוך שספגנו העונה.
&nbsp
אחזור על זה שוב- אני לא משלה את עצמי שנעלה לפלייאוף, אבל הקבוצה נראית הרבה יותר טוב בגאוגרפיה על המגרש, ומשדרת וייבים חיוביים יותר. הקהל נכנס למשחק כפי שלא קורה לעיתים קרובות. קובינגטון כבר נהיה סוג של fan favorite.
 

Krit123

Well-known member
יוטה התרסקה מול דאלאס

68-118, שזה 50 הפרש למתקשים (שזה אני, חשבתי 40 בהתחלה)
סך הכל 22 נקודות במחצית השנייה, בשלב מסוים לא קלעו סל שדה במשך למעלה מ-12 דקות(!).
ההפרש טפח למימדים האלו בגלל העומק של דאלאס, גם החמישייה השלישית המשיכה בחגיגה.
יוטה לא פוגעת מחוץ לקשת, 6-35 במשחק, מקום 24 בליגה העונה.

לא צריך להיכנס לפאניקה, יש לא מעט קבוצות טובות עם פתיחה מדשדשת, היא כבר ניצחה את דאלאס פעמיים העונה; לא קל לעשות 3-0 בשבועיים... בכללי לוח המשחקים שלה עד עכשיו היה די קשה.

אבל... בעיה מדאיגה לטווח הארוך היא בכול זאת הספסל;
-אלק ברקס-דנטה אקסום-ספולושה לא עמידים מספיק, השניים האחרונים בכל מקרה לא עוזרים לריווח..
-שני חברה שיכולים לעזור בעניין הזה: גרייסון אלן (שהוא אלטרנטיבה התקפית בעמדת הרכז), וגאורגס ניאנג בעמדה 4-לא 'אפויים' מספיק. אפשר להוסיף פה את רויס אוניל שלא מקבל יותר מידי קרדיט דווקא אחרי פלייאוף טוב.
-הסנטר אפי יודו: דומה לגובר בעיקר מבחינת טווח קליעה.
-נשארנו עם אופציה אחת שהיא גם עמידה וגם אמינה: ג'יי קראודר...

אין יותר מידי אפשרויות לשחק עם הרוטציה, לשלב אותה עם החמישייה בצורה אפקטיבית או יצירתית. מה שאתה מוסיף באתלטיות והגנה עולה לך בריווח, מה שנותן לך ריווח עולה לך בהגנה, ניסיון וכו'.
 
10/11/18 - ממפיס - פילדלפיה: קאמבק מפיגור 16! הארכה!

עדיין ללא פארסונס, ג'מייקל גרין ועמרי כספי הפצועים, ממפיס תנסה להישאר מושלמת במשחקי בית כשהיא פוגשת את פילדלפיה, קבוצה שעולה לכותרות בשעות המקדימות למשחק לאחר פרסום הידיעה על הטרייד הצפוי של ג'ימי באטלר אליה;

ברבע הראשון, ממפיס נשארת קרובה, למרות לפחות 3 לייאפים פשוטים מתחת לסל שהחטאנו, 2 מתוכם של קייל אנדרסון, שהיה לגמרי לבד. החטיא כמו לא יודע מה, פעמיים בדקה אחת, ואם זה לא מספיק, גם לא ירד להגנה. האיטיות שלו לא מתאימה לי, אני מאוד לא מרוצה ממנו העונה, אם יורשה לי לומר, ויורשה לי לומר, מפני שאני הבעלים של הקבוצה. 21-25 לפילדלפיה.רק 33% שלנו מהשדה ברבע הזה, אבל נתון יותר חשוב - פילי הביסה אותנו 6-20 בנק' צבע! זאת אומרת, 20 מ-25 הנק' של פילי הגיעו בצבע. ככה לא בונים חומה.

ברבע השני, ריצה של פילי בדקות הראשונות נותנת יתרון דו-ספרתי ראשון - 10 הפרש. הם יושבים על אחוז גבוה, אנחנו לא. הם מקבלים תפוקה יפה מקורקמז המחליף שקולע 8 ברבע. כשאמיר ג'ונסון קולע שלשה שנייה העונה, אתה מבין שאתה בצרות במשחק הזה. 3 דקות למחצית, ג'יי ג'יי רדיק צולף שלשה שמעלה ל-16 הפרש. עוד מוקדם להספיד במשחק בית, אבל יש הבדלים ניכרים בין הקבוצות והמגמה ברורה. 50-63 לפילדלפיה במחצית. הם שטפו אותנו ברבע השני עם 57% מהשדה ו-6 שלשות, אבל הצלחנו לאזן עם 24 נק' בצבע מתוך ה-29 שלנו ברבע השני, ובאחוז גבוה.

ברבע השלישי, דילון ברוקס נפצע בפתיחת הרבע ומסיים את חלקו במשחק. ממפיס בריצת 2-11 בתוך 2 דקות, שמחזירה אותנו למשחק, וההפרש רק 4. שלשה של מייק קונלי מורידה לפיגור נקודה ומכניסה את הקהל למשחק. מסירה יפה של גאסול עם הגב לסל מוצאת את קונלי, שנותן לנו יתרון נקודה. איבודי כדור הורגים את פילי ברבע הזה: ב-8 הדקות הראשונות יש להם 6, כמעט כמו כל הכמות שרשמו במחצית הראשונה. אף על פי כן, פילי מסיימת את הרבע ביתרון לאחר ריצת 2-9. 74-80 לפילדלפיה. מייק קונלי הוביל עם 13 נק' ב-8 דקות.

ברבע הרביעי, פילי קצת בורחת ושוב היא ביתרון 10, אבל שתי שלשות של קונלי מחזירות אותנו ל-4. זה הולך להיות צמוד עד הדקה האחרונה. אמצע הרבע, גרט טמפל עם שתי שלשות רצופות נותן לנו יתרון נקודה! בן סימנס משתלט על המשחק בצד השני, אבל הנה שוב, שלשה של מארק גאסול! היתרון 2 לנו, כ-4 דקות לסיום! ואו! לא יכול להסתכל! 2 דקות לסיום, טי ג'יי מקונל מוצא את עצמו לבד בפאסט ברייק ומסיים את זה בקלות. נותן יתרון 2 לפילדלפיה, וזאת אחרי שקיבלנו מספר הזדמנויות להגדיל את ההפרש, כולל זריקה מבחוץ של גאסול ששברה את הלוח. בחזרה מפסק הזמן, ממפיס בשתי הזדמנויות בהתקפה אחת, לא מצליחים למצוא את הסל. פילי מאבדת, ואחרי שהולכים למצלמות לבדוק שבאמת כדור שלנו, גאסול נעצר בעבירה ונשלח לקו - קולע 1 מ-2. יתרון 1 לפילי, בדיוק דקה אחת לסיום ההתמודדות. בצד השני, האליהופ לאמביד, וזה 3 הפרש. פסק-זמן.

חוזרים. קונלי חודר על כל ההגנה ומחטיא את הלייאפ, גאסול על הריבאונד, מוציא לטמפל, בפנים! שיוויון 102! 40 שניות לסיום! בצד השני, אמביד נשאר לבבבבבד על קשת השלוש, אבל מחטיא! ריבאונד שלנו, הבדל של כשנייה בין השעון שלנו לשעון המשחק, כך שזו למעשה התקפה אחרונה. קונלי מוצא את גאסול בסוף שעון, גאסול כופה זריקה קשה - בחוץ! הולכים להארכה!

בהארכה, 3 דקות לסיום חלק ההארכה, גאסול עם טיפ על הזריקה של עצמו מתחת לסל מתקן ועושה 4 הפרש לנו. ההרגשה היא שתש כוחה של פילדלפיה והמשחק בידיים שלנו, בואו לא נשמוט את זה. טי ג'יי מקונל חודר עד הטבעת - קולע, רק 2 הפרש. בהתקפה, קייל אנדרסון על ריבאונד התקפה, מתקן מתחת לסל, מחזיר ל-4 הפרש, כדקה וחצי לסיום. בצד השני, ג'יי ג'יי רדיק עם הג'אמפ שאט בתנועה מחצי מרחק, טוען גם לעבירה שלא נשרקה, שוב רק 2 לנו. פסק-זמן.

חוזרים. קונלי חודר על השומר שלו, זורק את הפלוטר כמעט מקשת השלוש - קולע! 4 הפרש! דקה לסיום. בהגנה, אמביד מעיף שלשה, אבל מחטיא. בהתקפה, קונלי מקבל מגאסול, מאבד! אבל רגע, לא, נגיעה אחרונה של רדיק, כך זה נראה, הכדור נשמר שלנו. הולכים למצלמות. במבט ראשון חשבתי שזו נגיעה אחרונה של מייק, אבל תכף נראה. נגיעה של רדיק עם הרגל העיפה את הכדור וזה צריך להישאר שלנו. השופטים מקבלים החלטה מהירה, כדור שלנו, 32 שניות לסיום, יתרון 4. מחדשים את המשחק, קונלי מקבל, רק 5 שניות על השעון, מעיף שלשה מהפינה עם יד בפנים - מחטיא. פילי יוצאת מהר, עבירה של קונלי על רדיק, היתה עבירה לתת, לא נגרם נזק למרות שעצר את השעון. פסק-זמן.

חוזרים. אמביד מעיף עוד שלשה, שוב בחוץ, ריבאונד שלנו. בול גיים. בסיום 106-112 לממפיס. הפסד שישי ברציפות של פילדלפיה בממפיס. אפשר לומר שהעובדה שרק 9 שחקני פילדלפיה שותפו [בשל הטרייד המתגבש] ומדובר בערב שני של בק-טו-בק, שכמו הראשון, גם הוא הלך להארכה, פגעה בהם בדקות האחרונות בכל הקשור לקבלת ההחלטות, אבל זה לא יהיה מדויק לומר. הם לא חזרו טוב מהפסקת המחצית. כבר ברבע השלישי התחילו לאבד כדורים, וסיימו עם 23 איבודים שהובילו ל-25 נק'. הם שמטו יתרון 16, כולל יתרון 10 ב-10 הדקות האחרונות. היתה להם הזדמנות לסגור סיפור ולא עשו את זה, וכשהצלחנו לדרדר אותם למשחק שלנו בדקות הסיום, רק אז העייפות שיחקה תפקיד.

השחקן המצטיין: מייק קונלי. 32 נק' [24-12 מהשדה, 10-4 משלוש, 6-4 מהקו] ו-6 אס' [1 איבוד כדור] ב-42 דקות משחק;

מארק גאסול מסיים עם 18 נק' [3 שלשות], 12 ריב' [6 בהתקפה] ו-6 אס' [1 איבוד כדור] ב-41 דקות; גרט טמפל עם 17 נק';

בפילדלפיה, ג'יי ג'יי רדיק מסיים עם 20 נק' [3 שלשות]. פתח 6 מ-6 מהשדה [3 שלשות]; ג'ואל אמביד עם 14 נק', באחוזים רעים, 16 ריב' [2 בהתקפה] ו-5 אס' [6 איבודי כדור]. כפה זריקות בדקות הסיום שלא היה צריך לקחת; בן סימנס עם ערב של 18 נק', 14 ריב' [2 בהתקפה] ו-5 אס' [6 איבודי כדור], ליין כמעט זהה לשל אמביד, אבל כמוהו, לא במשחק גדול; טי ג'יי מקונל עם 8 נק' ברבע האחרון מ-16 הנק' שלו במשחק. הוסיף גם 7 אס' ב-34 דקות מהספסל;

** לפני ובמהלך הפסקות המשחק, ממפיס חגגה ערב רסלינג עם ג'רי 'דה קינג' לולר, ובהשתתפות מתאבקים, כולל זירה שאירגנו ביציע העליון. גם 'באף' באגוול היה שם, רב עם הקמע של הקבוצה במנהרות וייצג בכבוד את NWO המיתולוגית.

עמרי כספי: פצוע. לא שיחק.

המשחק הבא -- מפגש ביתי נגד יוטה [ב'] אותה כבר פגשנו פעמיים העונה.
 
11/11/2018- יוסטון - אינדיאנה: התפוצצות ברבע השני גמרה סיפור

הקבוצות נפגשו באינדיאנה לפני פחות משבוע ימים. יוסטון ניצחה במשחק לא טוב שלה ובהרכב חסר; ערב שני של בק-טו-בק ליוסטון, שאתמול הפסידה לסן אנטוניו בסקור נמוך. האם נצליח להוריד אותם לקצב המשחק שלנו?;

רבע א': יוסטון פותחת חזק, אינדיאנה חוזרת מאיבודי כדור
דקה לתוך המשחק, קלינט קפלה נפצע לאחר שדרן קוליסון נכנס בו בחסימה, ויורד לחדר ההלבשה להמשך קבלת טיפול. זה לא עוצר את יוסטון, שפותחת בקצב מסחרר, 8 נק' בדקה וחצי הראשונות. עד אמצע הרבע, רצף איבודי כדור של יוסטון מחזיר אותנו למשחק, מקבלים תפוקה מכל שחקני החמישייה, וההפרש רק נקודה. קפלה חוזר מהפציעה ומשותף. הרבע מסתיים בשלשת סטפ בק של כריס פול. 31-32 ליוסטון בסיום הרבע הראשון. הרוקטס עם 60% מהשדה ו-6 שלשות. אצלנו בלט בויאן בוגדנוביץ' עם 11 נק'.

רבע ב': ג'יימס הארדן. . . הפעם לא מחכה לרבע האחרון, גומר סיפור במחצית
4 דקות בתוך הרבע, יוסטון רצה 0-6 ועולה ליתרון 7. זה מרגיש כמו בריחה, פסק-זמן. בחזרה מפסק הזמן, ג'יימס הארדן שוב כופה זריקות סטפ בק נוראיות, אבל זה נכנס לו, וכשלא - מוציא את העבירה ומשיג את הנקודות מהקו. הוא נותן לקבוצתו יתרון דו-ספרתי ראשון במשחק - 11 הפרש. בהמשך, הוא מכניס את קאפלה למשחק עם כדורים פנימה, וההפרש 13. אינדיאנה מצליחה בדקות הללו "להישאר" במשחק, יוסטון לא עושה עצירות. הסיפור נגמר כאשר הארדן מייצר שתי שלשות ענקיות - אחת בהזדמנות שנייה בהתקפה, ואחת במעבר -- ועושה 20 הפרש. בול גיים. יהיה קשה מאוד לחזור מזה בערב כזה, במשחק חוץ, נגד קבוצה שמקבלת תפוקה מ-4 עד 5 שחקנים שהגיעו עם ידית מכוונת.

ההתקפה האחרונה של יוסטון במחצית נגמרת עם שלשה בנפילה של כריס פול שמסמלת את אשר אירע ברבע השני - אם זה נכנס, הכל נכנס. 54-76 ליוסטון במחצית. 44 נק' של יוסטון ברבע השני! כמעט כמו כל הנקודות שלנו במחצית. רבע שני שבו קיבלו 19 נק' [4 שלשות] מהארדן ו-10 נק' מכריס פול [2 שלשות] ב-72% מהשדה כקבוצה, ומחצית ראשונה של 66% מהשדה כקבוצה, כולל 14 שלשות! הרשנו להם לשחק בקצב המשחק שלהם, אסור לעשות את זה נגד קבוצה של קלעים.

רבע ג': אינדיאנה חוזרת, בערך, ויש משחק!
ומה אתם יודעים, שתי דקות בתוך הרבע, אינדיאנה חוזרת למשחק ומורידה ל-14 בלבד עם ריצת 0-8. יוסטון מגיעה למבטים פנויים, אבל ההבדל הוא, שמחטיאה. האחוז מתיישר כלפי מטה, וזה הזמן שלנו לרוץ, וכך קורה - דרן קוליסון עם סל מהפינה -דרך על הקו אמנם, ריצת 0-11 מורידה ל-11. בדקות האחרונות של הרבע מגיעים ל-10 הפרש, אבל פה זה נעצר, יוסטון ברבע התקפי טוב בסך-הכל, עוצרת אותנו. 81-102 ליוסטון בסיום הרבע השלישי. אולדיפו וקוליסון עם 21 מ-27 הנק' שלנו ברבע.

רבע ד': גארבג' טיים
הארדן חוזר. מתווכח עם השופטים, סופג עבירה טכנית, וההפרש רק 12. אבל אז, שלשת סטפ בק שלו עם יד של בוגדנוביץ' בפרצוף, שוב מוציאה לנו את האוויר מהמפרשים.

5 דקות לסיום, ריבאונד התקפה אדיר של אולדיפו, מוצא את בוגדנוביץ' החופשי לשלשת 'רק רשת' - 10 הפרש! אוקיי, אוקיי, אוקיי. מתבשל פה משהו. . . אלא שאז סאבוניס מחטיא פעמיים מהקו, ואז אולדיפו זורק אירבול, וההפרש נותר על כנו. אפסו הסיכויים. בסיום 103-115 ליוסטון. ניצחון בית ראשון של יוסטון העונה לאחר 4 הפסדים, שזה נתון ביזארי. אנחנו באמצע נובמבר. הרוקטס עם 48% מהשדה, כולל 20 שלשות [!] ב-40%. מספרים שקשה לנצח, גם במשחק שבו סיימנו באחוז נאה.

השחקן המצטיין: ג'יימס הארדן. 40 נק' [20-9 מהשדה, 18-8 משלוש, 15-14 מהקו], 7 ריב' ו-9 אס' [9 איבודי כדור] ב-38 דקות. משחקו הטוב העונה;

מילה טובה על כריס פול. 26 נק' [13-8 מהשדה, 8-5 משלוש, 7-5 מהקו] ו-5 אס' [2 איבודי כדור] ב-35 דקות; פי ג'יי טאקר עם 12 [4 שלשות] ב-40 דקות, קלע את הצ'אקות שסידרו לו לזרוק מהפינה; קלינט קאפלה עם 18 נק' ב-8 מ-9 מהשדה, למרות שנפצע וירד, חזר כאילו כלום ונראה בסדר;

באינדיאנה, אולדיפו הוביל עם 22 נק' [24-7 מהשדה, 10-3 משלוש, 6-5 מהקו], 10 ריב' [1 בהתקפה] ו-7 אס' [3 איבודי כדור] ב-40 דקות, אבל לא היה מספיק דומיננטי. 20 מה-22 שלו הגיעו בחצי השני, וזו אולי הסיבה שאיימנו לחזור למשחק, אבל הוא לא היה מספיק מעורב בחצי הראשון וזה פחות או יותר מתי שהיינו צריכים או יותר, כדי לעצור את המומנטום השלילי; בויאן בוגדנוביץ' עם 20 [3 שלשות] היה במשחק טוב בסך-הכל; דרן קוליסון עם 13 נק' [3 שלשות]; דומאס סאבוניס עם 11 נק' ב-22 דקות מהספסל;

טי ג'יי ליף: לא שיחק.

המשחק הבא -- זה שבוע מנוחה שלנו, אפשר לומר. לא נשחק עד יום שישי, משחק נגד מיאמי.
 
12/11/2018-ממפיס - יוטה: ריבאונד התקפה הכריע משחק בסקור נמוך

שודר בערוץ ספורט 5

מפגש שלישי העונה נגד יוטה. ניצחנו את הראשון והשני, מה שאומר שהפעם, סטטיסטית, זה היה אמור להיות קשה מאוד לנצח. יוטה קיבלה את דונובן מיטשל, שחסרונו הורגש בשני המשחקים הראשונים;

ברבע הראשון, פתיחה חזקה של יוטה, כאשר ג'ו אינגלס אחראי ל-8 הנק' הראשונות שלה. קצת פחות מ-3 דקות לסיום הרבע, ממפיס חזרה לשיוויון, לא מכדורסל גדול, אבל עם קצת מזל לאחר שיוטה החטיאה לא מעט מבטים נוחים. 16-20 ליוטה. אינגלס ופייבורס עם 15 מ-20 הנק' של יוטה ברבע.

ברבע השני, המשחק התנהל בסקור נמוך. ממפיס קיבלה בדקות האחרונות של הרבע המון הזדמנויות לייצר בריחה גדולה, אבל החטאנו זריקות. שתי הקבוצות באחוזים נמוכים. 40-43 לממפיס.

ברבע השלישי, קצב המשחק הוסיף להיות איטי, מה שהקשה לפתח ריצות. יותר מדי שריקות, יותר מדי עצירות. אמצע הרבע, ממפיס התחילה מה שהיה נראה כמו ריצה ראשונה במשחק, אבל הריצה נבלמה בפסק-זמן של יוטה. שתי דקות אחרונות של הרבע, יוטה נכנסה למומנטום וברחה להפרש שהגיע עד 7, אבל למזלנו מייק קונלי הושיע עם 5 נק' בדקה האחרונה של הרבע ושמר אותנו במשחק. 69-74 ליוטה.

ברבע הרביעי, יוטה ברחה לחד-ספרתי גבוה עם עבודה טובה של רודי גובר מתחת לסל. לא הצלחנו להרחיק אותו, והריבאונד ההתקפה הרג אותנו. אינגלס סגר סיפור בשניות הסיום כך שלא הצלחנו להוריד מההפרש, ויוטה סיימה את 6 הדקות האחרונות בריצת 5-14. בסיום 88-96 ליוטה. עבדנו ברוטציה קצרה הפעם ושיתפנו רק 8 שחקנים בשל פציעתו של דילון ברוקס במשחק הקודם [יעדר כחודשיים], וזה בהחלט פגע בנו, אבל סיפור המשחק: ממפיס שלטה בנק' בצבע במשך שלושה רבעים, אבל ברבע האחרון, רודי גובר נגע בכמה כדורים מפוספסים, דחק אותם פנימה גבוה מעל כל שחקני ההגנה שלנו, וזה כל מה שיוטה היתה צריכה - נק' קלות שהכריעו את ההתמודדות בערב ששתי הקבוצות התקשו לייצר סלים קלים. שתי הקבוצות לא נכנסו טוב למשחק, ישבו על אחוזים נמוכים [39% בלבד של יוטה מהשדה מול 42% שלנו]. אפשר לקבל את ההפסד בהכנעה, היו לנו הזדמנויות שאותן לא ניצלנו. עוד נתון לדבר עליו - איבדנו יותר כדורים מיוטה. זו הפעם הראשונה העונה שממפיס איבדה יותר כדורים מיריבתה.

השחקן המצטיין: רודי גובר. 16 נק' [7-5 מהשדה, 7-5 מהקו], 16 ריב' [3 בהתקפה] ו-3 חס' ב-32 דקות;

ג'ו אינגלס הוביל עם 19 נק' [3 שלשות], 6 ריב' [2 בהתקפה] ו-5 אס' [3 איבודי כדור] ב-36 דקות; אפשר לומר שפרט לשני שחקנים, גובר ואינגלס [ביחד קלעו 17 מ-22 הנק' של יוטה ברבע האחרון], יוטה לא קיבלה תפוקה מהאחרים, המרכזיים, שמאוד איכזבו: דונובן מיטשל למשל, לא קלע ב-10 הדקות הראשונות של המשחק. מסיים עם 12 נק', באחוזים רעים, ו-4 אס' בלבד [1 איבוד כדור] ב-36 דקות; ריקי רוביו תרם 7 נק' ו-2 אס' בלבד [2 איבודי כדור]; ג'יי קראודר עלה מהספסל וסיים ערב חלש של 6 נק' ב-2 מ-9 מהשדה;

בממפיס, מייק קונלי הוביל עם 24 נק' [3 שלשות] ב-36 דקות. הושיע אותנו מספר פעמים, מנע בריחה, אבל בדקות ההכרעה כשל; מארק גאסול סיים ערב של 16 נק' ב-35 דקות. היו חסרות השלשות מומנטום שלו, לא קלע אף אחת; ג'רן ג'קסון ג'וניור עם דאבל-דאבל ראשון בקריירה: 10 נק' ו-11 ריב' [5 בהתקפה]. הוסיף גם 5 חס', ובכך הפך ל'רוקי' הראשון בגריזליז מאז פאו גאסול ב-15 במארס, 2002 שרושם דאבל-דאבל עם לפחות 5 חסימות;

עמרי כספי: פצוע. לא שיחק, אך קרוב לחזרה, כך אומרים, וזה דבר טוב, כי יש דקות לחלק. היתה לו פתיחת עונה טובה, חבל ששוב קורה שהוא לא נהנה מהמקום הגבוה שלו ברוטציה.

המשחק הבא -- יוצאים למילוואקי [ד'] למפגש נגד אחת הקבוצות היציבות בקונפרנס המזרח.
 
14/11/2018 - מילוואקי - ממפיס: קאמבק אדיר בדקות ההכרעה

מפגש ענקים בין שני סבן פוטרים, גאסול וברוק לופז, שהם שניים מקלעי השלשות הטובים בליגה. הליגה בהחלט לקחה תפנית מוזרה בשנתיים-שלוש האחרונות מהבחינה הזו; ממפיס מגיעה למשחק חבולה וכואבת, וגם הלילה נשחק ברוטציה מאוד קצרה;

ברבע הראשון, ריצת 0-10 שלנו בהגנה חזקה שיוצרת בלבול בקרב שחקני מילוואקי ומונעת את החדירות. בהמשך זה נראה יותר טוב מבחינת הבאקס, והמשחק מתנהל בשיוויוניות. 3 דקות לסיום הרבע, שלשה של גאסול, שנייה שלו במשחק, נותנת לנו יתרון שיא - 10 הפרש. זה מה שהיה חסר נגד יוטה. 19-29 לממפיס. היה כבר 13 הפרש. מילוואקי, אחת מקבוצות הפּייס המהירות בליגה, לא מסתדרת עם קצב המשחק האיטי שאנו מכתיבים לה. זה קצב שלנו, זה נראה טוב.

ברבע השני, הריצה של מילוואקי מתחילה 3 דקות בתוך הרבע, ומגיעה ל-5-16 ב-6 דקות של כדורסל. אבל אז, חזרה לגאסול וקונלי, שמשחקים טוב את הפיק אנד רול, הנעת הכדור עובד ומוצאת שחקנים מתחת לסל, ולמרות דקות קרות, שומרים על היתרון. 45-48 לממפיס במחצית.

ברבע השלישי, 2 וקצת דקות בתוך הרבע, ג'רן ג'קסון ג'וניור מקבל את העבירה הרביעית ויורד. משמעותי, כזכור - אנו עובדים ברוטציה קצרה. מילוואקי פותחת כמו שפתחה את המשחק, נראית מאוד מבולבלת, וההפרש מגיע ל-10 על הגב של גאסול שהורג אותם עד עכשיו. עד אמצע הרבע ההפרש מגיע ל-12. יאניס אמנם מייצר סלים והם מקבלים תרומה גם משחקנים אחרים שמוצאים הגנה חדירה שלנו והולכים עד הטבעת, אבל מילוואקי לא משיגה עצירות בהגנה, כך שההפרש נותר על דו-ספרתי נמוך. אלו הדקות הטובות שלנו במשחק, הכל מתחבר, הזריקות שאנו לוקחים בהתקפה נכנסות, אני מרוצה. 2:30 דקות לסיום הרבע, היתרון מגיע ל-15, פסק-זמן מילוואקי, שממנו חוזרים לריצת 2-13 של מילוואקי עד לסיום הרבע, אשר מחזירה אותה למשחק וכופה עלינו רבע אחרון דרמטי. 80-84 לממפיס.

ברבע הרביעי, המומנטום נמשך כבר מהפתיחה, והריצה מגיעה ל-4-27! יתרון 8 למילוואקי. הגנתית, התחילו לשמור. הרוטציות ההגנתיות שלהם עובדות טוב בפעם הראשונה במשחק, וכל התקפה שלנו מגיעה לזריקה תחת לחץ בסוף שעון. נגמר? עדיין לא. בחזרה מפסק-זמן, תפנית בעלילה: מילוואקי נרדמת, המומנטום נעצר. מיד מתפתחת ריצה שלנו שמחזירה אותנו להפרש של פוזישן אחד, ו-4:26 לסיום, שלשת פדאוויי של גרט טמפל מהפינה נותנת יתרון נקודה. סל גדול. 3:53 לסיום, חוסר ריכוז של מילוואקי מוביל לדאנק קל של מארק גאסול, שעושה 3 הפרש. מייק בודנהולזר, מאמן מילוואקי, מאבד את הראש וחוטף עבירה טכנית אשר מגרשת אותו מהמשך ההתמודדות. נכנס למגרש בהפגנתיות נגד השופט הרחוק בתלונה על שריקה. כל כך לא נחוץ, אבל לא בעיה שלי. המשחק, אם כן, מחודש. מצליחים לעצור את יאניס בהתקפה, ואז מייק קונלי קובר את הסטפ בק אין יור פייס ת'רי, וזה כבר 7 הפרש לנו! 3 דקות לסיום, יש זמן להפסיד את זה, אבל זה נראה טוב, אפילו טוב מדי.

2 דקות לסיום, ההתקפה נתקעת, גאסול לא נלחץ, מבקש לצאת לפיק אנד רול נוסף, הפעם מוצלח שמשחרר אותו לשלשה פנויה - בפנים! 8 הפרש! פסק-זמן! זו ריצת 2-15 של ממפיס! פשוט נהדר. בחזרה מפסק הזמן, קריס מידלטון צולף שלשה חשובה מבחינתם. רק 5 הפרש. בהתקפה, קונלי וגאסול משחקים את הפיק אנד רול, קונלי נתקע, סוף שעון, אבל מקבל בחילוף את ארסן איליאסובה, לוקח אותו עד הסל, מנער אותו וקולע את הפלוטר! ואו! איזה מהלך! השפיל אותו! גרם לו ליפול! אני קורא בול גיים. זה המסמר. אבל רגע, בצד השני, יאניס עם דאנק קל, שוב רק 5, כדקה וקצת לסיום. בהתקפה, צעדים של גאסול, איבוד כדור. בצד השני, יאניס חודר על גרט טמפל, משאיר אותו מאחור, מיסמצ' ברור ואין עזרה, אנד וואן. יאניס קולע מהקו, משלים מהלך של 3, וזה רק 2 הפרש לנו, כ-45 שניות לסיום. בהתקפה, קונלי עם הכדור, מוריד שעון, מקבל את החסימה מגאסול, לא יוצא מזה כלום, קונלי חודר על השומר, עבודה נהדרת של בלדסו עליו, אבל איכשהו מייק מצליח לקלוע עליו! איך הוא קלע את זה! בצד השני, מידלטון נותן ומקבל, זורק שלשה פנויה מהפינה, אבל מחטיא! ריבאונד התקפה של איליאסובה, בפנים! איזה סל אקרובטי הוציא! רק 2 לנו, 15 שניות לסיום. מילוואקי מתקשה לעשות את העבירה, בסוף מצליחה. 10 שניות לסיום, העבירה על קונלי. יקלע פעמיים - ניצחנו. קונלי. . . קולע את הראשונה. קונלי. . . קולע את השנייה! 4 הפרש! פסק-זמן. . . לא, מילוואקי לא לוקחת, היה לה אחד לקחת, משחקים את המהלך ומשיגים סל, יאניס מוצא שם את קונינטון מתחת לסל, תפס אותנו לא מוכנים. שוב 2 הפרש, 3 שניות לסיום, פסק-זמן ממפיס, פסק-זמן אחרון שלנו.

בחזרה מפסק הזמן, רגע של מחלוקת: קייל אנדרסון מתקשה בהוצאת הכדור מהחוץ, יש שריקה, כולם חושבים שזו עבירת '5 שניות', אבל השופטים קוראים לעבירה על מייק קונלי - ואכן, רואים את זה בהילוך החוזר, מתחת לאף של השופט, איליאסובה החזיק בחולצה את מייק ומנע ממנו את התנועה לקצר לקבלת הכדור. השופטים הולכים למצלמות לודא שהם לא מחרבשים את השריקה, אבל זו שריקה נכונה. תכף נראה, אבל לדעתי זה גומר את המשחק, מפני שהעבירה בוצעה לפני שהכדור נמסר, מה שאומר שאנו אמורים לקבל אותו שוב אחרי קליעות עונשין. ואני צודק - קונלי לקו, מחטיא את הטכנית. לא בדיוק התוצאה שרצינו, אבל הכדור נשאר שלנו, נעשה את זה שוב. המשחק מחודש, הפעם מוצאים את שלבין מק, וזו עבירה. יקלע פעמיים - ניצחנו. מק. . . מחטיא את הראשונה! אוי ואבוי. ולמילוואקי יש פסק-זמן! מק. . . קולע את השנייה. 3 הפרש, 2.1 שניות לסיום, פסק-זמן מילוואקי.

חוזרים, איליאסובה מוצא את מידלטון כמעט על קו מחצית המגרש, מקיפים אותו שלושה שחקנים - בחוץ! לא היה קרוב. בסיום 113-116 לממפיס. #גניבה; אבל אין על מה להתנצל, גילינו אופי חזק יותר והגיע לנו לנצח. זה גם משחק חוץ, הכל עובד נגדך, לקחת את זה כמו שלקחנו - אני לא מתנצל. עשינו ניצחון גדול.

השחקן המצטיין: מארק גאסול. 29 נק' [18-10 מהשדה, 12-6 משלוש, 5-3 מהקו] ב-38 דקות;

מייק קונלי עם משחק גדול גם הוא, לא שזה חדש לנו, הוא ה"מנוע" של הקבוצה, וכמעט תמיד צריכים אותו ביכולת טובה כדי לנצח. 26 נק' ב-36 דקות; ג'רן ג'קסון ג'וניור התמודד עם בעיית עבירות, אבל בכל זאת הצליח לתרום 13 נק' ב-16 דקות; שלבין מק עם 15 נק' [3 שלשות] ב-29 דקות מהספסל;

במילוואקי, יאניס אנטטקומבו עם 31 נק' [14-10 מהשדה, 2-0 משלוש, 12-11 מהקו], 9 ריב' [1 בהתקפה] ו-4 אס' [6 איבודי כדור] ב-35 דקות; קריס מידלטון התעורר בחצי השני. מסיים עם 25 נק' ב-32 דקות; אריק בלדסו עם 15 נק' ו-7 אס' [1 איבוד כדור]; פול קונינטון בלט דקות ארוכות כאופציה מהספסל. מסיים עם 16 נק' ב-27 דקות; ברוק לופז, דיברנו עליו, אמנם פתח טוב והרגשתי שהוא מסוכן בכל פעם שמשאירים אותו לבד, אבל לא היה מעורב אחרי הרבע הראשון ולא תרם הרבה. מסיים עם 6 נק' בלבד [2 שלשות];

עמרי כספי: פצוע. לא התלבש, אבל אני יכול לעדכן שהסטטוס שלו השתנה ל'פראבבל', כלומר זה קורה, נקבל אותו במשחק הבא.

המשחק הבא -- חוזרים הביתה למבצרנו למפגש נגד קבוצה שכבר הפסדנו לה העונה ושהיא אחת החמות כרגע בליגה -- לראשונה מזה שנים, סקרמנטו קינגס [ו']. אני מאוד רוצה את המשחק הזה, מטעמים אישיים, אם לא קבוצתיים.
 
למעלה