סיכום המשחק
גולדן פתחה חדורת מטרה אבל לא הצליחה להגיע לזריקות שהוא אוהבת. אריק גורדון תפר 2 שלשות בפרצוף של דוראנט ועוד כניסה חזקה שלו לסל העלו את הרוקטס ליתרון מוקדם. גולדן השוותה עם כמה סלים של קרי ואז התחיל המופע של הארדן, שתפר איזה 20 נקודות ב-10 דקות כולל כמה שלשות מקילומטר. יוסטון עלתה ליתרון שיא של 17 שנבע בעיקר מערב קליעה חריג, יחד עם הגנה חזקה ודומיננטיות של קאפלה בריב' התקפה.
לקראת הירידה למחצית גולדן הביאה קצת יותר עזרה לסוויץ' שהארדן קיבל (בין אם קרי, לוני, יאנג, בל). הרוקטס בהתחלה ניצלו את זה למבטים טובים מהפינות אך בהמשך לא היו חדים מספיק ואיבדו הרבה יותר מדי.
בכל מקרה במחצית יוסטון ביתרון 10.
 
לרבע השלישי גולדן יצאה מקנה של תותח. קליי קלע כמה שלשות, דוראנט הוסיף משלו, קרי התחמם והווריורס קלעו 33 נקודות ברבע. בצד השני ערב הקליעה המשוגע של יוסטון נפסק והם סבלו מיותר מדי איבודי כדור ופחות מדי אופציות בהתקפה. קאפלה בקושי שיחק במחצית השנייה וניכר היה שאופציית ה-lob של הארדן חסרה לו, כי לגרין הייתה הזדמנות לעצור אותו בטבעת מבלי לקבל אלי הופ על הראש.
את הרבע האחרון גולדן פתחה בריצה נוספת שהעלתה מפלוס 7 לפלוס 15, בפועל המשחק נכנס לגארבג' טיים ואז יוסטון התרופפה בהגנה וחיש מהר ה-15 הפרש נהיה 30.
 
 
הייתה למשחק מגמה ברורה, ככל שהוא התקדם יוסטון קלעה פחות וספגה יותר. זה נובע מעייפות של הסקוררים הארדן וגורדון, קושי מוגבר לכסות את גולדן במשחק מעבר ובשלב מסוים תובנה שהמשחק בורח וירידה ברמת ההאסל.
הרוקטס היו צריכים לשחק מושלם כדי שיהיה להם סיכיו לנצח באורקל. במחצית הראשונה זה היה די מושלם אבל לא החזיק מעמד ליותר מזה.
 
אצל גולדן המצטיינים היו הספלאש בראדרס: קליי עם 35 נקודות, קרי עם 29 ו-6 אסיסטים. הם יכולים להיות מעודדים מהנעת הכדור שלהם במשחק. הדקות עם ניק יאנג היו טובות והקשו על יוסטון לצופף ולהביא עזרה.
אם נסתכל על הצד השלילי, יש שתי נקודות מבחינת גולדן שהן בסימן שאלה:
- דוראנט בפוסט- הוא אמור להיות שחקן האחד על אחד הכי טוב שלהם אבל פשוט לא פוגע כבר משחק שלישי ברציפות. הווריורס יצטרכו לקבל ממנו יותר בגיים 7, כי לקרי וקליי יהיה יותר קשה מול הפיזיות של יוסטון במשחק חוץ.
- גרין- די בשקט הוא הפסיק לאיים משלוש או בכלל להסתכל על הסל. הוא קלע 2 שלשות בכל הסדרה במצטבר, למרות שיוסטון מביאה ממנו עזרה יחסית בחופשיות. אני חושב שזו אחת הסיבות הלא מדוברות לקשיים ההתקפיים של גולדן במהלך הסדרה הנוכחית, וגם לקושי אפשרי בסדרה הבאה (אם וכאשר).
 
ליוסטון אין יותר מדי ברירות לקראת גיים 7, בהנחה שכריס פול בחוץ. הם צריכים לתת את משחק חייהם בהגנה ולהחזיק אצבעות לערב קליעה מוצלח משלוש. מבלי ששני התנאים האלה יתקיימו קשה לראות אותם מנצחים את הווריורס.
 
